היוצרת אתי אנקרי היא אחת מהכשרונות הגדולים שצמחו בארץ בתחום המוזיקה. מה שמייחד את אנקרי זה הליכתה עם מסר חברתי מאוד ברור אל הציבור, מסר שברבות הימים התחזק לכיוון האמוני, היהודי. את חזרתה ליהדות השורשית היא ביטאה במספר שירים באלבומים "ים" ו"מליונים" וזאת במקביל לשינוי שחל באורח חייה. כיום היא נמנעת ככל הניתן מהופעות בפני קהל מעורב ומופיעה בעיקר בערבי נשים. לבושה בשביס מסוגנן ובשמלה צנועה, היא עולה לבמה לשיר. אף על פי כן, אנקרי לא זנחה את ציבור מוקיריה הרחב הצמאים לשירתה. אנקרי היא רב גונית גם בסגנון השירה וגם בתחומי פעילותה. מגוון פעליה הרבים במשחק שירה ויצירה, מרוכזים באתר זה שבניתי לא רק עבור המעריצים אלא עבור כלל הציבור שמעוניין במידע שחלקו אינו מצוי בשום מקום אחר. חשוב לציין כי האתר הוא אינפורמטיבי בעיקרו, אינו אתר מעריצים ואינו משמש למטרות רווח.

אפשר להכביר על אנקרי הרבה סופרלטיבים, אולם נשאיר אותם לכתבות המצורפות ורק את העיקר נזכיר בדף הפתיחה. לזכותה יאמר כי מעבר לאישיותה הרב גונית, מסלול חייה המיוחד, והיותה אמיתית וכנה עם עצמה, היא עדיין נשארה אחת מאיתנו, צנועה, ללא גינונים. כשרונה המוזיקלי הוא רק המעטפת, יפה ככל שתהיה מבחוץ, אבל הפנימיות יפה עוד יותר. בנוסף לביצועי השירה וקולה הערב, אנקרי כותבת ומלחינה בעצמה. כשהיא עולה על הבמה היא גם מוסיפה נופך אישי לחוויה המוזיקלית ומתבלת בסיפורים עממיים וחוויות אישיות. יש לה מסר אותו היא מעבירה דרך הבמה, לא רק לקהל אלא לכל מי שמוכן לשמוע. ובזכות אישיותה החמה היהודית והעממית, היא גם מצליחה לעשות זאת באופן טבעי. לאתי יש גישה מאוד מקורית ליהדות, דבר הבא לידי ביטוי בשירתה ובסגנון חייה וניכר בה שהנושא היהודי בוער גם בעצמותיה. מצד שני אתי אנקרי לא אוהבת לדבר על התהליכים אותם היא עוברת, אותם היא מביעה באמצעות שיריה, שירים המדברים בעד עצמם. הייתי אומר כי המהפך, או יותר נכון לומר התובנה החדשה בחייה החלה לא לפני שהיתה מוכרת לנו כיוצרת פרובוקטיבית משהו, עם "לך תתרגל איתה" ו"אני רואה לך בעיניים". זו היתה למעשה התרסה וזעקה ללא מילים כלפי העולם והחברה. בהמשך דרכה ולאחר שיצאו עוד כמה אלבומים, יצא האלבום "ים" שסימל את תחילת תקופת דרכה החדשה. בשיריה ניתן היה למצוא סימנים למשהו יהודי, עממי, המביעים שאיפה להתקרב לבורא העולם. אודה ואומר כי מאוד התרשמתי מהשינוי היהודי בשירתה, שנעשה באומץ מאוד לא אופייני למקובל אצלנו.

.

איכויותיה המיוחדות של אתי אנקרי באו לידי ביטוי עוד בתחילת הקריירה המוסיקלית שלה, כשיצא אלבומה הראשון "רואה לך בעיניים". שירתה מרגשת ומרטיטה לבבות. בשיריה שזורים בעדינות מוטיבים עדתיים יחד עם תמימות בתולית ובהמשך גם נגיעות יהודיות ונגיעות חברתית. הכל בצורה מינורית, לא בוטה. בהתחלה היו שחשבו כי הצלחת אלבומה הראשון תהיה תופעה חד פעמית. אולם אתי אנקרי עברה מסע אישי מרתק לנגד עיננו, הכולל הרבה מורדות ועליות עם אלבומים מצויינים יותר ומצויינים פחות. באלבומים "ים" ובמיוחד ב"מליונים" ניכר היה כי אנקרי חזרה לעצמה והתמצבה מבחינה מוסיקלית בקרב ציבור נרחב ואיכותי. על מסלול הקריירה המקצועית של אתי אנקרי בתחום המוזיקה, כתבו הרבה מאוד, אולם דגש על האספקט האישי והאנושי של אתי אנקרי, שהוא לדעתי מרתק לא פחות, אפשר למצוא כאן באתר. התרשמותי האישית היא כי אנקרי מחפשת דרך שיריה את המשמעות לחיים. אמנם בכך היא אינה יוצאת דופן, אולם המסלול המפרך והאנרגיות הבלתי נלאות שיצאו משירתה, העידו על לבטיה ועל כנות מאמציה להגיע למטרה הנכספת. אנקרי לא נרתעת מגילויים ליריים, ביקורת עדתית וביקורת חברתית נוקבת ואפילו מהעלאת נושאים פחות אהודים. משירתה, ניכר כי לאנקרי כמיהות לצדק חברתי, לחזרה למקורות ולאהבת המוסר האנושי. ניכר כי גילוי האמת שבתורה עליו היא מצהירה, הוא רק חלק מן הגילוי העצמי שלה.

בדרכה המיוחדת, אתי אנקרי חיפשה את האמת ומצאה את היהדות. את הגילוי הזה היא מנסה למסור גם לנו: לדעתה צריך לחזור למקורות, ובתור שומרת שבת, המסר שלה לכולנו הוא ברור למדי מבחינת תוכנו. כמובן שאנקרי לא הראשונה שגילתה את היהדות, אולם הגילוי האישי שלה הפך להיות במהרה גם לנחלת הרבים שליוו אותה בשיריה. אנקרי הייתה מתלמידותיה של ימימה אביטל ז"ל, מפתחת החשיבה ההכרתית שדרך לימודה התבסס על עומק התורה והיהדות. לימודים אלו השפיעו על דרכה ללא ספק בכניסתה לעולם האמונה. בראיונותיה לעיתונות, נמנעה אנקרי מלהרחיב בנושא לבטיה, וביקשה שלא להדביק בה סטיגמה של "חוזרת בתשובה". את שינוי דרכה היא מעדיפה לבטא כאחת שזכתה לגלות את "האמת שבתורה". לזכותה יאמר כי החליטה בדרך שמירת המצוות למרות שהצעד לא היה קל, במיוחד בגלל האילוצים שלא להופיע בשבת וכן הצורך בהתחשבות בבעלה שבחר שלא לעזוב את העולם החילוני.

  התהליכים שעוברת אנקרי קיבלו ביטוי מילולי בשיריה הליריים. מיותר להזכיר כי בשני אלבומיה: "ים" ו"מליונים" אתי אנקרי הכניסה שירים בעלי מסר מאוד ברור וחד. יש שם גילוי של אמת חדשה, אנקרי לא מהססת מלשתף אותנו בחוויה ההיולית של הגילוי. לא הכל מבינים את התהליך שעוברת אנקרי מול עיננו, חלק מאמצעי התקשורת נטו להתעלם, חלק רואים בזאת קוריוז, מעט מראים אמפתיה.

בשירה, אנקרי מבטאת את כמיהתה לדרך התורה והאמונה בסגנון המיוחד לה. אפשר להביא הרבה דוגמאות אולם אסתפק רק בשתיים משני האלבומים האחרונים. בשירה "יציאת מצרים" (ים, 2001) אנקרי כואבת את חסרון האמונה, "... קשה מאוד למשה, אין אמונה בלב האנשים" מצרך שהעם מאוד זקוק לו כמים חיים: ".....ולפעמים נדמה לי שאנחנו שם עדיין הולכים בדרך אל ההר מתחננים למים, יציאת מצרים"

באלבומה "מליונים" (2004), אלבום הספוג בשירים עם מסר חברתי נוקב, אתי אנקרי מבטאת את כמיהתה לחזרה למקורות הטבעיים של העם. ממילות שירי האלבום ניתן להבין כי לדעתה ההתנתקות מהמקורות- היא מקור השבר החברתי-מוסרי. כך למשל בשיר "מלך" (מונולוג הכסא) אנקרי יוצרת קשר בין הרדידות האמונית: "הם עושים להם כתר מצופה במלים, חסרי כוונה חסרי הבנה חסרי אמונה"

 ובין החברה המסואבת והמושחתת:

"והארמון מתמלא בפקידים אטומים, בגללם זה פשע להיות תמים

ונוספים חדרים ונוספים עבדים שעובדים את השקר מבוקר עד בוקר

והעם משלם ביוקר"

משוררים הכותבים שירה בעלת מסר חברתי יש לא מעט, אולם כאשר שירים אלו מקבלים מפנה לכיוון האמוני-לאומי בדומיין המיינסטרים, יש כאן מבחינת תעוזה ונטילת סיכון לא קטן בעיקר בהתמודדות מול המבקרים וקובעי המדיניות (השולטים על רשימת ה'פלייליסט') וקצת גם מול הקהל. מצד שני המסר אותו מעבירה אנקרי נכנס במשהו לתודעה של האדם ברחוב (אם אפשר לקרוא כך לאוהדיה). אנקרי היא נושאת הדגל החברתי למען האנשים הקטנים, אבל היא מתעלה על הפן הפופוליסטי ונושאת גם את הדגל של ההתחדשות היהודית-אמונית. וזאת בלי שתתפשר על המסר, ועל כך מגיע לה הרבה יישר כח.