מדינת היהודים- פרק ב'

חלק ד': המדיניות הכלכלית

11. מדיניות כלכלה ומיסוי

המדיניות הכלכלית תהיה מדיניות שוק פתוח, אבל גם תאפשר מעורבות עמוקה של המדינה. נקודת המוצא שלי היא להתחיל את הכלכלה עוד מהגורם האנושי. אנשי הציבור, כמו גם הגורמים הקובעים במשק, יהיו אנשי אמת, בטח לא אנשים שאינטרסים של בעלי הון ישפיעו עליהם. לכן במיוחד כאן יש לנתק שיקולים שלא לעניין במינוי בעלי המקצוע ולהבהיר לאנשים כי עליהם להעמיד עצמם למבחן בכל רגע ובכל צעד: האם עשו ופעלו בצורה הוגנת ונכונה, האם התייעצו עם המומחים לנושא, האם ידיהם נקיות? אל לנו לזלזל בנושא המוסריות והערכיות בתחומי הניהול התעשייה והכלכלה גם כשהמדובר על אנשי מקצוע מהדרגה הראשונה. על כל אחד להיות נאמן למערכת שמממנת אותו, אולם יותר לאינטרס הציבורי- אפילו אם זה מתנגש במערכת. כלל הוא כי בכל מקרה של ניגוד אינטרסים, האינטרס של טובת הציבור קודם לטובת המערכת, ונושא זה מביא אנשים לא פעם לדילמות עמוקות עד שהם מוכנים לאבד את מקום עבודתם והעיקר לא לעשות בניגוד למצפונם. הרבה פעמים יש ונוטים לזהות את הפקיד הישראלי כלא יוצלח, או כמושחת, אבל בגולה לא היו הדברים כך. שם נדרש העובד היהודי לעמוד בסטנדרטים גבוהים ביותר ולהוכיח מצויינות ואמינות אם רק רצה להצליח, ואין כל סיבה שלא ימשיכו הדברים גם כאן.

אני מאמין כי יש לתת ביטוי אמיתי למגמות וכוחות השוק הכלכלי אולם צריך לדעת מתי להתערב, במיוחד כאשר מדובר על משבר מוניטרי או כשצריך להציל חברה גדולה הנכנסת לקשיים... אז מותר וצריך להתערב. אולם מעבר לכך אני תומך בהתערבות ממשלתית בנושאים מו"פיים, כמו השקעה רצינית של הממשלה לעידוד יזמות טכנולוגית, השקעות במחקר ופיתוח בתעשייה ובמוסדות אקדמיים, תמיכה במוסדות מחקר ועוד. עדיף להשקיע בתעשייה על פני תמיכה בקצבאות סעד, בדרך זו שני הצדדים ירוויחו.  נושאים נוספים הצריכים רוויזיה בכלכלה הם הצורך בהורדת נטל המס על העבודה וגם על ההון) מצד אחד וקביעת שכר מינימום שאפשר להתקיים ממנו מצד שני, כפי שמקובל במדינות מפותחות כמו ארה"ב. באותו הקשר, מס הכנסה שלילי מהווה גם הוא פתרון לבעלי שכר נמוך אולם הוא בעייתי במקצת לאור האפשרות הסבירה כי השכר ירד גם הוא באותה מידה. את התמיכה בחלשים יש לתת בחומר ולא בכסף. למשל עקרון חמשת הממ"מים שהם: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא כמו שאמר ז'בוטינסקי. לפי גישה זאת אנשים שלא שפר עליהם גורלם, יקבלו דירה בשיכון, וכל שאר הוצאותיהם (חשמל, מים, תלושי מזון) יהיו על המדינה בהתאם לקריטריונים. ואם כבר קיים מס (מוקטן), יש להקפיד על גבייתו. כי אחרת הנזק המוסרי והחברתי הכרוך בהסכמה שבשתיקה עם עבריינות, יעלה הרבה יותר. מסיבה זאת יש לחייב בדוחות שנתיים את כל האזרחים אבל לפשט את פרוצדורת גביית המסים. אם כל אחד ירגיש שייך ותורם לפי יכולתו, לא יהיו פערים וניכור חמור בין חלקים באוכלוסיה ובין המדינה. ואם מדברים על הוגנות ואמינות, אזי גם הממסד צריך להראות כי אצלו משוא פנים ודין אחד לכולם, לא מיוחסים ולא קבוצות כח.

אחד מהדברים המכוערים ביותר זה תופעת השחיתות. שחיתות יכולה להיות בכמה מובנים: שחיתות כספית, שחיתות ארגונית, שחיתות פוליטית, או סתם מעשים לא טובים. הנושא הזה מאוד מורכב ויתכן שלא תמיד ועדות החקירה יוכלו לשים את האצבע על מקורות השחיתות ולבערם, לכן הכי חשוב שהציבור ידע לאתר בעצמו מצבי שחיתות גם בחצר האחורית שלהם ולהחרים את הנוטלים חלק בה. פשוט לא לשתף פעולה ולא לעצום עיניים. אם המושחת יראה שאין חבריו מקבלים את מעשיו הוא יבין לבד כי מעשהו לא נורמטיבי ומוטב לו לשנות דרכו בעצמו. שינוי המקובל לגבי מה זה שחיתות והיחס כלפיו מוטל רק עלינו. החל בחינוך נכון וכלה ביצירת אווירה נאותה ובשיתוף הציבור כולו. יש מקומות בעולם שם למושחתים אין סיכוי והכל בגלל הסטנדרטים בה הציבור שופט את עצמו. חלק מהשחיתות היא נטילת שכר גבוה ללא כל פרופורציה, שמנהלים חסרי בושה נוטלים לעצמם בחברות ציבוריות או אפילו בחברות פרטיות (למשל מעל עשרה עובדים). אם הציבור ידע להקיא אנשים כאלו, לא להצטופף בחברתם ולא להעריצם, המנהלים ידעו שמוטב לעמוד בסטנדרטים המקובלים גם אם הפיתוי גדול ולא לאחוז בקרנות המזבח ולהגיד מגיע לי.

לדעתי על הממשלה לדאוג להזרמת כספים לתעשייה ולאקדמיה בתחום המחקר והפיתוח, גם אם ידוע מלכתחילה כי יש בכך סיכון ידוע של אי הצלחה. לא יהיה זה רחוק מן האמת לומר כי עד 90% מהפרוייקטים לא יישאו פרי בסופו של דבר. אולם הכספים לא הולכים לאיבוד, כי אלו נותנים חמצן למחקר ופיתוח לטווח ארוך, ומכאן מחזקים את התעשייה והכלכלה. בנוסף, על הממשלה ליזום ולממן הקמת מפעלי תעשיה חיוניים שהוחלט עליהם כפרוייקטים לאומיים ובעלי חשיבות אסטרטגית. כמובן שלאחר מכן כשהמפעל מגיע ליציבות, ניתן יהיה להפריטו בשוק החופשי. אם מותר להזכיר נסיון כזה בעבר, הרי זה פרוייקט הלביא, שגם אם עלה המון כסף והיו בזבוזים, לכל הדעות היה פרוייקט חיוני. משיקולים שלא לעניין הפרוייקט נסגר, כאשר רק מחיר סגירתו היה גבוה יותר מהעלות השנתית לממשלה, וזאת מבלי להכביר מילים על הנזק ליכולת הטכנולוגית ולתעשייה וכן לעצמאותנו המדינית והצבאית. הפרוייקט הזה רק מחזק את הנקודה שלא צריך למדוד כל דבר בטבלאות של עלויות כספיות אלא יש שיקולים שמעבר לשורה התחתונה במאזן השנתי. נקודה חשובה אחרת זה ההתבססות על כח אדם מקומי. בד"כ יש צורך לייבא פועלים זרים לעבודה בחקלאות ובבניין או בשירותי הסיעוד לקשישים, פשוט מהסיבה שאין ישראלים המוכנים לבצע עבודות קשות אלו הכרוכות בשכר זעום. זאת בדיוק הסיבה שאני מציע שירות לאומי חובה. כאשר הבנים ישרתו שנה בחקלאות ובבניין כמחוייבות לאומה, ואילו הבנות ישרתו בשירות הלאומי בעזרה לקשישים ובבתי החולים. אין שום סיבה שכך לא יתבצע במיוחד לנוכח העקרונות היהודיים של עזרה הדדית וערבות של הפרט לחברה והחברה לפרט. כמובן שהמתנדבים לא יפסידו דבר כי בכך יקנו לעצמם זכויות דיור וכד'. עובדים זרים זה אסון מבחינה לאומית כלכלית וחברתית. על העם לחזור ולהאמין בעצמו ובכוחו לבצע את המהפך הכלכלי המדובר על פי הכללים שיפורטו להלן.

על הממשלה לאפשר תנאים כאלו אשר יעודדו משקיעים להשקיע בארץ הזאת ללא פחד מהפתעות כלכליות או ביטחוניות והמשמעות היא כי חיזוק הכלכלה לא תתאפשר ללא הנחלת ביטחון ושלום בארץ. לדעתי מוטב שהממשלה גם תיזום בעצמה פרוייקטים בתעשייה במיוחד אלו שהנם עתירי השקעה ושחיוניותם למשק ברורה, כמו תעשיית הרכב והמטוסים. ניתן ואף כדאי לממשלה להקים מפעלים בבעלות הציבור ובמועד הנכון כאשר יוכלו להגיע לאיזון, להפריט אותן חברות כך שגם הציבור יוכל ליהנות מהרווחים. אולם אסור לממשל להתחרות במשק הפרטי ולכן תפעל רק בתחום התעשייתי בו אין מספיק השקעות. ניתן לכנות זאת כמדיניות כלכלית משולבת- ליברלית ריכוזית, וככזאת, היא דורשת המון מחשבה וחזון, ולדעתי היא המתאימה ביותר עבורנו. תכנית מקיפה בתחום התעסוקה גם תענה על בעיות המחסור בכוח האדם הבלתי מיומן ממנו סובלים כיום. הפעלת מתנדבי השירות הלאומי היא רק דרך אחת להתמודד עם הנושא. אולם על המדינה מוטלת החובה והאחריות לקדם את התעשייה והחקלאות שתהיה תואמת את תקופתנו בו למדע יש הרבה מה להוסיף, ובעזרת אוטומציה מלאה נוכל להימנע מהקמת מפעלים שכל זכות קיומן נובע מניצול כוח עבודה זול. התבססות על כוח אדם זול עלולה למנוע גם בעתיד התפתחות טכנולוגית תוך השארת תחומי ייצור מסוימים הרחק מאחור. בכך המשק יוכל להפנות יותר כוח אדם אל תחומי המחקר והפיתוח, להעלות את רמת החיים של הפועלים וכן ניתן יהיה להפנות יותר משאבים אנושיים לכיוון העיוני והתורני. כך למשל ניתן לחסוך את מרבית כוח האדם המועסק בחקלאות ע"י שימוש בשיטות מתועשות בחקלאות המוכרות כיום היטב בארץ ובעולם, גם שיפור שיטות הבניה יאפשרו קיצוץ בכוח האדם הלא מקצועי יחד עם קיצור משך הזמן הנדרש לבניה והוזלתו באופן משמעותי. המדינה לא תעודד את המגזר הפרטי בהטבות כספיות או בשווה כסף אולם תקל מאוד את העול הביורוקרטי ואת נטל המסים. לדעתי מדיניות העדפת יחידים או קבוצות באמצעות הקלות במיסוי היא שגיאה אשר תעודד הפעלת לחצים מסוגים שונים על הפקידות וראשי המשק. ברגע שנוקטים מדיניות של איפא ואיפא כל הבסיס הרעיוני מאחורי המשק החופשי, נופל. לכן עדיף לראות את המטרה בגדול שהיא עידוד הפיתוח הכלכלי ומשום כך להוריד או לבטל מסים באופן דומה בכל המגזרים היצרניים.

ברור כי הצלחת המשק תתאפשר בתנאי שישופר מוסר העבודה של העובדים והמנהלים כאחד. לכן יש לפעול במספר מישורים מקבילים גם כדי להעלות את רמת העובד ואיכות חייו וגם כדי להוריד את הדרישות הביורוקרטיות מן המשקיעים והיזמים. במסגרת צמצום הביורוקרטיה, גוף אחד ירכז את הטיפול בכל האישורים הנדרשים לשם ייזום מפעל. יזם המעונין להקים מפעל ידווח על כך למשרד תיאום כלכלי המופקד על מפעלים חדשים, וזה יבדוק באם הבקשה תואמת את תכניות המתאר לאזור ואם היא עומדת בקריטריונים סביבתיים או אחרים כפי שיקבעו. על הוועדה לתת ליזם תשובה מנומקת (לחיוב או לשלילה) תוך זמן סביר, נניח שבועיים עד חודש, המסדירה את התנאים להקמת המפעל. כמו כן תקצה המדינה במידת האפשר קרקעות להקמת מפעלים בדמי חכירה נמוכים, ותעודד הקמת מפעלים באזורים הנמצאים בסדר העדיפויות הלאומי והסביבתי.  המשרד גם ידריך את היזם בכל הנוגע לדרישות אותם יצטרך למלא לפני הגשת הבקשה לאישור ובמקרה הצורך אף יספק ליזם מלווה צמוד עד לסיום תהליכי האישור. אני מחזיק בדעה שאל לה למדינה לממן או לסבסד מפעלים בבעלות פרטית והתמיכה היחידה תהיה במתן קרקע תעשייתית מוזלת וביטוח סיכוני מלחמה. אין לי ספק כי העידוד הטוב ביותר למשיכת יזמים יהיה האטרקטיביות הכלכלית של המדינה תוך צמצום הביורוקרטיה והמיסוי ופעולות לחיזוק האמון בכלכלת המדינה בקרב הציבור העולמי.

ניהול נכון הנו צעד ראשון כדי להביא למשק תעשייתי הפועל על יסודות בריאים ולכן יש להעלות את רמת הניהול ע"י הקמת מערכת הכשרה מתאימה המתמקדת בנושאי האתיקה המקצועית ויחסי האנוש, זו תהיה משולבת עם וועדת מינויים מקצועית שתוכל להכין את מאגר צוותי הניהול המיועדים לנהל את החברות הציבוריות והממשלתיות. כמובן שלוועדה זאת תהיה הסמכות להמשיך ולעקוב אחר ביצועי דרג הניהול גם לאחר תחילת המינוי. בכל מקרה, לוועדות החקירה השיפוטיות שהתמחותן בנושאי כלכלה, תהיה אוטונומיה מלאה לחקור חשדות לאי סדרים בשירות הציבורי ובחברות הנסחרות בבורסה, ובכך יוכלו לתת תשומת לב לדרגי ניהול אשר נורמת היושר הציבורי נשכחה מהם. ואין הכוונה כאן לחקירת עבירות מס אלא לעבירות על האתיקה המינימלית הנדרשת מבעל שליטה החולש על כספי ציבור. בזאת אני מכוון בעיקר לעבירות הצווארון הלבן בחברות בורסאיות למשל. לבורסה אין אמנם תחליף אולם ניתן להלחם בתופעות של ספסרים או גופים שכל כוונתם להשתלט ולמצוץ את לשד כספי הציבור בפעולות שהמילה עושק שלא במשפט מתאימה להם ביותר. מקרים כאלו ודומיהם יחקרו ויוענשו בכל חומרת הדין ע"י וועדות החקירה. יחד עם זאת תופעל מדיניות של תמיכה ציבורית בתעשייה הנקלעת לקשיים כתוצאה מסיבות אובייקטיביות כדי למנוע נפילתה ופגיעה חמורה אף יותר.

צמיחה כלכלית היא המטרה הכלכלית העיקרית, ועל פי נקודת מוצא זאת יש להמשיך ולתכנן את כל המערכת הכלכלית. נושא עומס המיסוי הנו דוגמא כיצד השקפת עולם אידיאולוגית משפיעה על כלכלת המדינה, כך למשל מדיניות פסאודו-סוציאליסטית דוגלת בד"כ בהטלת מס גבוה על המעמד הבינוני והגבוה לשם הקטנת הפער החברתי, אולם בכך פוגעת גם במעמד התחתון היוצא נפגע יחד עם כל הכלכלה הלאומית. הגזמה בנטל המס יכולה להביא להעלמה שיטתית של מס ודיווחי שקר כנורמה. השכירים והמעמד התחתון הם שישלמו את המחיר האמיתי של מדיניות מסים קלוקלת פעמיים: גם בחוסר פיתוח כלכלי ואבטלה וגם בתשלום מס גבוה. אני כמובן בעד הקמת וועדה של מומחים לנושא שתבחן את נושא מס הכנסה בפרט וכן מדיניות המס הכוללת בכלל אולם במאמרי זה אני מביא את הכיוון שלדעתי יש לשאוף אליו. בכל אופן ובלי קשר לפרטים, יש לאמץ שיטות מיסוי מתקדמות שהוכיחו כבר את עצמן במערב. הקלת המיסוי אינה סיסמא ריקה מתוכן כאשר היא צמודה להתייעלות וצמצום הוצאות על ביורוקרטיה וכן על הצבא הנוגס בימים אלו כ 30% מהתקציב. הכוונה של מתנדבי השירות הלאומי לפרוייקטים בעלי חשיבות לאומית יצמצמו גם הם את ההוצאה הציבורית על תשתית כבישים ובניין.

השיטה המנצחת: רפורמה מקיפה במערכת, מחיקת סעיפי מיסוי ביורוקרטיים שעלות גבייתם יקרה, מינימום התערבות ממשלתית, מטבע חופשי, תחרותיות במשק ומלחמה בפער התיווך, אוטומציה בתעשייה ובחקלאות, עבודה עברית והעלאת שכר המינימום. יש לצמצם את המס למס הכנסה, מס ערך מוסף, מס שבח וביטוח בריאות. המכס יהיה קיים עבור מוצרי יבוא בהיצף בלבד. כמו כן יוטלו מסים ייעודיים כגון מס על הדלק אשר ממנו יממנו את ביטוח רכב חובה והשקעות הנדרשות להגברת הבטיחות בכבישים. (לכל התמהים- מס על הסיגריות לא יוטל כי בכלל לא תותר מכירת סיגריות בתחומי הארץ).

כמובן יש לדרוש תשלום מס אמת על כל רכיבי השכר ללא יוצא מן הכלל. תשלום המס יתבצע על פי המודל המערבי של דוחות אישיים. כל תושב בוגר (או האפוטרופוס שלו) יחויב למלא דו"ח שנתי לרשויות המס גם אם אינו מרוויח כלל. ובכל מקרה של שאלות לגבי אופן מילוי הטפסים- ניתן להתייעץ עם אנשי המס לפני מילוי הדו"ח. בכל אופן התהליך יהיה ממוחשב ופשוט, והרבה יותר ברור בהשוואה למצב כיום. מילוי דוחות שנתיים ע"י כל נישום, יעודד תשלום מס אמת מצד אחד ויקטין את תשומות המס של החייבים מצד שני. כמו כן זה ימנע ביורוקרטיה שנובעת מהצורך לבצע תיאומי מס במקרים של מספר מקורות הכנסה. אם העונשים על אי הגשת דוחות יהיו כבדים, בטוחני כי האזרח יתייחס לחובת תשלום המס ביתר כבוד. יחד עם הורדת המס על העבודה, יוגדל באופן משמעותי זיכוי המס על ילדים במקום קצבת הילדים (שתתבטל כדי לעודד יציאה לעבודה).

טבלה 1. מדרגות המס על העבודה (מקסימום 35% )

על המס הנ"ל יתווסף גם מס הבריאות וביטוח לאומי בסך 5% כפי שיפורט בהמשך, אולם אלו הפטורים ממס הכנסה יהיו פטורים גם ממס הבריאות. על משכורות עתק למשל למנהל שמושך לעצמו- ניתן יהיה להטיל מס מיוחד על פי החלטת וועדה מיוחדת ששיעורה יהיה בהתאם למקרה. כמו כן יוכלו לבדוק (בעזרת וועדות החקירה) האם יש צידוק כלכלי לכך והאם לא הופרה כאן חובת הנאמנות של המנהלים או סיכון לחוסנו הכלכלי של המפעל.

מרכיבי מס ההכנסה: כל מקור רווח: אקטיבי (עבודה) או פסיבי (רווחי הון) יכנס לחישוב הכולל. זה כולל מתנות, דיבידנדים, רווחים משכר דירה (מעבר לסף של 10,000$ לשנה), כל סוגי עבודות צדדיות, רווח (נטו) ממכירת נכסי דלא ניידי, רווח נטו מהשקעה בבורסה או ריבית. מתנה, קצבה או הנחת תשלום כלשהו המתקבלת מכל גורם מסחרי, ואשר ניתן לאמוד את שוויה בכסף, תהיה פטורה אם ערכה לא יעלה על 200$ ולא יותר מ 400$ סה"כ בשנה. מעבר לכך, יזמים פרטיים המשקיעים בכל עסק מסחרי או כלי מוניטרי המניב רווח, יוכלו לקזז אחוז מסוים מההשקעות (7%-10%) מסך הרווח השנתי (כולל דיבידנדים) לצורך מס. ובתנאי שאם ובמידה והעסק או המכשיר ימכרו, תוחזר התמורה למדינה (דבר השונה עקרונית מחישובי הפחת הנהוגים כיום). הגרלות ולהבדיל דיבידנדים ישאו מס של 25% לפחות שינוכה במקור אולם כספים אלו יהיו פטורים ממס בריאות (מי שנמצא במדרגת המס הגבוהה של 30%, ישליש עוד 5% לרשויות המס). מס מחזור על הבורסה יהיה 8% וינוכה במקור, אולם הנישום יהיה זכאי לבצע שקלול חשבונאי של כל תיק המניות ברמת מס של 25%. על ריבית יהיה מס קבוע של 15%. כל ההכנסות הפיננסיות עליהן יש מס מיוחד- יהיו פטורות ממס ביטוח לאומי של 5%. לא יהיה כפל מס וכן לא יוטל מס כפול על רווחים מחו"ל בהתאם לאמנות המס הרלוונטיות. על מקרקעין יוטל מס שבח של 50%. דירות פרטיות יהיו פטורים ממס. הוצאות על שירותי כ"א כמו עוזרת, טיפול סיעודי של נתמך או שמרטף בשעות העבודה יוכרו לצורך קיזוז ממס (לצורך האישור- די בחתימת המקבל על הקבלה). הוצאות לא ישירות לטובת מכשיר עשיית הרווח, כגון רכב והוצאות רכב, ציוד משרדי וכד' יוכרו לצורך מס בתנאי שהנישום יוכל להוכיח ברמת סבירות כי אכן הוצאו לצורך העסק בלבד. למשל מהוצאות הדלק הכוללות על רכב יחיד או עיקרי, יש לקזז את ההוצאה הממוצעת של משפחה על דלק. הפרדה מלאה בין הוצאות מוכרות ושאינן מוכרות תקפה גם לגבי שאר הסעיפים. תרומות לגופים מאושרים יוכרו לצורך מס עד לערך של 30% מהשכר הכולל. הוצאות אשפוז לאחד מבני המשפחה (הגבוהות מעשירית השכר ברוטו), יוכרו לצורך פטור ממס עד לגובה השכר. אש"ל גלובלי ואחיד יוכר על כל נסיעה בתפקיד אולם מסעדות וכל צורת בילוי אחר, גם אם קשור לעבודה, לא יוכרו בשום מקרה. כל פריט שווה כסף שמתקבל מהעבודה יהיה חייב במס כולל אוכל, נופש או רכב. השתלמות מקצועית במלון בארץ עד שבוע בשנה תהיה פטורה. נסיעות עסקים של בודדים לחו"ל יהיו פטורות. נקודות זיכוי יינתנו גם על ילדים (והורים הנתמכים על ידי הנישום) וכן על תשלומי משכנתא (אולם לא על דמי שכירות). שיטת המיסוי תהיה טריטוריאלית, כל מקור הכנסה המניב כספים בארץ או בחו"ל, יהיה חייב במס בהתאם לאמנות למניעת כפל מס. עזב התושב את הארץ לצמיתות, יחשב כאילו מכר את נכסיו הפיננסיים ועליהם מוטל מס רווי הון (הגביה המעשית תידחה עד למימוש הנכסים בפועל).

מס חברות: המס על חברות יצרניות יהיה 0 אחוזים (מגזר החקלאות יעביר את המעשרות). המס על חברות שירותים ומסחר יהיה 8-15%. גם כשלא יוטל מס על חברות, יושארו המסים על המשכורות, הרווחים והדיבידנדים אותם מושכים המנהלים בכל דרך שהיא. הכיוון הכללי אליו צריך לשאוף מבחינת המיסוי, הוא הצורך לפשט את הביורוקרטיה בכל תחום, תוך צמצום האפליה (אולם תהיה העדפה של המגזר היצרני כמובן). העקרונות המובאים למעלה ניתנים בקווים כלליים, אולם לכשיזדמן, יושלמו גם כל הפרטים הקטנים ע"י המומחים. מדינת הגאולה תיישם את ההלכה גם בנושאי המס, ותפעיל מערכת מס נוספת שתהיה בסמכות הסנהדרין ומקורותיה יבואו ממס על היבול החקלאי, מחצבים, תרומות קודש, היטל שירותים ועוד כפי שיקבע. הכספים ייועדו לצורכי קודש, גמילות חסדים, כהונה, עבודת המקדש, שירותי דת ושאר עבודות הקודש. מקורות המימון יהיו על בסיס וולונטרי או מקורות ייעודיים. התרומות יהיו פטורות ממס.

מרכיב נוסף במערכת המיסוי הנו מס ערך מוסף. מס זה יהיה בסדר גודל של 10%, אבל טוב יותר אם יותאם לגובה המס המקובל בעולם. מס הבריאות והביטוח הלאומי יהוו יחידה אחת בגובה 5% מהשכר וללא גבול עליון. מובטלים ובעלי שכר נמוך יהיו כמובן פטורים ממס זה. מועד תשלום המס יותאם למועד תשלום מס ההכנסה. המס יועבר ישירות לאוצר המדינה והמדינה תהיה אחראית לספק טיפול רפואי לכל התושבים ללא יוצא מן הכלל גם למי שלכאורה אינו מבוטח. מס זה כולל בתוכו גם את כל מרכיבי הביטוח הלאומי כגון קצבת נכות, סעד, שאירים, זקנה ועוד. כך גם הטיפול בנפגעי תאונות הדרכים יהיה חלק בלתי נפרד מביטוח הבריאות בניגוד למצב הנהוג כיום (יש לזכור כי המדינה היא שמבצעת את ביטוח החובה לרכב הממומן ממסי הדלק, מס זה גם צודק יותר מאחר והוא פרופורציוני לכמות הנסיעות בפועל, ורק הביטוח המקיף יישאר בידיים פרטיות). במקביל יוגבל ויוקטן הפיצוי בחוק לנפגעי גוף וזאת יתבצע רק על פי כללים אחידים לכולם. בנוסף יש לשקול תמיכה בצרכים על חשבון תמיכה כספית ישירה בהתאם לצרכים. לא תשולם קצבת ילדים שתגולם כבר בקצבת סעד (ושוב על פי הצרכים). בכל שכונה תהיה וועדה מקצועית של עובדי הקהילה שתוכל לנתב את תמיכתם של הגופים ההתנדבותיים בהם בתי ספר, פעילים למען הקהילה, גמ"חים וכן כמובן בנות השירות הלאומי שיעבדו בצמוד לגורמים המקצועיים. היתרון בהפעלת השירות הלאומי הוא בכך שיוכלו להוריד נטל גבוה ממשאבי המדינה ויאפשרו מעורבות ישירה יותר של הדור הצעיר בבעיות של הדור המבוגר. מתנדבים אלו יטפלו בכל ההיבטים של טיפול סוציאלי, החל מטיפול בתינוקות בבית החולים עד חלוקת מנות חמות לקשישים. צמצום בירוקרטיה ותוספת מתנדבים יאפשר גם הורדת עלויות בהוצאות הסעד והבריאות וזאת ללא פגיעה בנזקק.

לסיכום, מעבר למודלים כלכלים, השורה התחתונה של הכלכלה תקבע ע"י הפיתוח והייצור התעשייתי. תעשייה מסורתית זה דבר חשוב אולם נדוש. קפיצת דרך כלכלית עצומה תוכל להיעשות לדעתי לאחר מהפכה בתחום האנרגיה אם במידה ונצליח לרתום מקורות אנרגיה לא קונבנציונליים כמו היתוך גרעיני לשליטה מוחלטת ע"י האדם או טכנולוגיות אחרות, נוכל להשיג הכל. כך אני רואה את כלכלת מדינת הגאולה העתידית: פיתוח טכנולוגיות חדישות, צמצום ביורוקרטיה, שמירה על הסביבה, מקורות אנרגיה נקיים וירוקים, שיתוף פעולה בין לאומי בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, פריצת דרך בתחום הפעלת כורי ההיתוך הגרעיניים וניצול טכנולוגית ההיתוך לשם התפלת מי ים דבר שיאפשר גם הפקת יסודות וחומרים כימיים עתירי אנרגיה. אני מאמין כי זו תהיה גם שעת רצון מאת ה' אשר יצעידנו לקדמה טכנולוגית ויביא אותנו לפריצות דרך מדעיות בכל התחומים שחלקן אף יפתרו לנו ולכל העולם את הבעיות הכלכליות העיקריות. אני בטוח שמדינה זאת תהיה הכוח הכלכלי והטכנולוגי המוביל בעולם שיושג באמצעות ניהול נכון ויוזמות כלכליות מצד הממשלה והציבור.

12. הרפורמה החקלאית

טכנולוגיית החקלאות כיום היא מן המתקדמות, אולם יש עדיין עוד הרבה ללמוד ולהתקדם, גם טכנולוגית וגם לגבי דרכי היישום בחיי המדינה הפועלת כל פי ההלכה. יש צורך ברפורמה והוא צריכה לכלול התאמת החקלאות המודרנית לדרישות ההלכה למשל שמירת דיני שמיטה וכד', וכן צריכה לכלול הרפורמה התווית מדיניות אגררית ומדיניות קרקעות ברורה. מאחר ומדובר על מדינת הגאולה, יהיו החוקים חלים על כל הארץ ועל כל תושביה- יהודים ונוכרים כאחד.

מבחינה טכנולוגית- ניתן לייצר חקלאות גם בשטחים מצומצמים יחסית ולספק מזון בכמויות שיספיקו לארצות נוספות. החקלאות תעבור בעתיד הקרוב להנדסה ביו טכנולוגית, "מזון מהונדס". מזון זה אינו בהכרח מסוכן או פגום ויתרונו עמידות טובה יותר למזיקים ואיכות תזונתית משופרת. יש להתמקד בתחום פיתוח הקרקע, פיתוח מקורות מים ממוחזרים לתעשייה ולחקלאות, טכנולוגית התפלת מים, ניצול אנרגיית השמש ועוד. אני מאמין כי ביכולתנו גם להתקדם לתחום הלא קונבנציונלי כמו כור היתוך גרעיני שאת האנרגיה השיורית שלו ניתן בהחלט לנצל לטיפול מים לתעשייה ולחקלאות, מעבר להפקת החשמל. אני רואה את החקלאות עוברת שינוי רדיקלי מחקלאות מסורתית לחקלאות תעשייתית. החקלאות תיעשה ממש בבתי חרושת באופן מתועש ומחוכם. לאדמה כבר לא יהיה אותו תפקיד מסורתי בחקלאות וניתן יהיה למצוא אלטרנטיבות טובות יותר לאדמה היקרה. הטכנולוגיה החלופית היא החקלאות ההידרופונית. לא עוד גידולים הנתונים לחסדי מזג האוויר ותהפוכותיו. לא עוד גידולים הדורשים כוח אדם עצום עם תפוקה מוגבלת לעובד. בהשקעה התחלתית לא גבוהה במיוחד ניתן לבנות בתי גידול המתאימים כמעט לכל סוגי הירקות בהם יגדלו הירקות במנותק מן הקרקע (דבר שיאפשר גידול גם בשנה שביעית) ובצורה כזאת ניתן יהיה להתקין מצעי גידול במספר קומות, דבר שיאפשר גם טיפול ואיסוף ממוכנים ומהירים ביותר וכן דישון אוטומטי דרך מערכות ההשקיה. אוטומציה לא צריכה להיות השיקול הבלעדי בקביעת סוג הגידול. ישנם גידולים אטרקטיביים לחקלאי הממוכן כמו כותנה ליצוא אולם זה דורש גם מים העולים למדינה יותר ממחיר הכותנה בחו"ל. כאשר המים לחקלאות מסובסדים גם בזבוז המים בחקלאות נעשה חזיון נפוץ. כפי שמוזכר גם בפרק על איכות הסביבה, החקלאות צריכה לשאוף להימנע מחומרי הדברה או לעבור להדברה הביולוגית. בכלל, אני חושב שהחקלאות לא צריכה להיות נשלטת ע"י גורמים פרטיים דווקא, אלא ע"י המדינה אשר יכולה לתכנן לטווח ארוך ולקבוע את התחזית החקלאים ללא צורך בסיכון התעשייה החקלאית. בזכות זה המחירים גם צפויים להיות יציבים יותר ונמוכים מהמחיר המקובל כיום לאחר כל שלבי התיווך. במערכות חקלאיות תעשייתית ומפותחות אין סיבה להעסיק יותר מ 3% מכוח העבודה של המשק. ואם תהיה החקלאות מנוהלת בצורה מדעית, אזי בתחום יעבדו מספר קטן של עובדי כפיים ואילו שאר המועסקים יהיו מהנדסים ומנהלים. המספר הנמוך יותר של עובדי הכפיים הנדרשים בשילוב עם בעלות המדינה על תחומי חקלאות מסוימים, תאפשר שימוש מושכל יותר במתנדבי השירות הלאומי שיעסקו בחקלאות.

המטרות שעלינו להשיג בתחום החקלאות הן: להגדיל את התנובה והפריון, להגדיל את ניצול יחידות הקרקע וניצול המים העומדים לרשותנו, לצמצם את עבודת הכפיים בחקלאות, לפעול לביטול השימוש בחומרי הדברה מסוכנים ולעבור לשיטת הדברה ביולוגית, לפתח טכנולוגית דישון מאוזן יותר לקרקע ובריא לתוצרת החקלאית, להתאים גידולים לתנאי האקלים, לבצע מחקר ופיתוח ע"י הממשלה בתחום החקלאות כמו שיפור היבול בהנדסה גנטית, פיתוח חקלאות אלטרנטיבית (הידרופונית) ועוד. חלק מהגברת הפריון בתוצר החקלאי אני שואף להפנות למען הרעבים בעולם כתמיכה מאת העם היהודי. מאחר ואני מאמין שאחד מתפקידנו בעולם הוא עזרה בחומר ולא רק ברוח לעמי העולם, יש לתכנן את החקלאות על פי גישה מקסימליסטית ולצורך כך לייעד משאבי מחקר מהארץ ומשאר העולם. ידע שיוכל לשרת את החקלאות בעולם יש לשחרר ואף לתמוך בהדרכה ובכספים.

הקרקע החקלאית הנה אחד המשאבים החשובים ביותר של המדינה וכן לדעתי הבעלות על הקרקעות צריכה להיות בידי המדינה. למדינה מותר להחכיר את הקרקע לתקופות קצובות. כך שבעלות פרטית של יהודים ולא יהודים על אדמה חקלאית תהיה פחות מקובלת. בצורה זאת למדינה תהיה גם יותר שליטה על בלימת הפיכת קרקעות חקלאיות לקרקעות לבניה. תופסק המגמה של בעלי הקרקע לייבש את הגידולים החקלאיים כדי להצדיק את מכירת האדמה לבניה פרטית. ספסרות כזאת תהיה מכל הבחינות עבירה על החוק. לצורך כך יש לקבוע מחדש את סדר העדיפות הלאומי ולהחכיר את קרקעות המדינה על פי קריטריונים צודקים ולאומיים. בעלי קרקעות פרטיות שיופקעו יקבלו פיצוי מתאים שיקבע על פי ערך הקרקע והמחיר ששילמו עבור הקרקע. יש לקחת בחשבון כי קרקעות רבים הועברו ע"י המדינה לחקלאים ללא תשלום ולא תמיד נשארו אלה נאמנים לאדמתם, כך גם ישנם אדמות מדינה רבות שנתפסו ללא דין. גם כלפי אדמות בנויות אשר נתפסו שלא כדין או בנו עליהן שלא כדין היחס יהיה זהה. לא יהיה מעמד משפטי עדיף לבעלי קרקעות ואלו שיסרבו להסכם הפיצויים שיקבע ע"י המדינה- יפסידו. בכל מקרה ההפקעות והפיצויים יקבעו ע"י וועדה מיוחדת של אנשי מקצוע במעמד שופטים וניתן יהיה לערער על החלטות הוועדה בבית משפט מחוזי. את הבניה העירונית ניתן לכוון לאזורים הררים כמו השומרון או הגולן שם איכות החיים טובה יותר והחקלאות נחותה יותר מאשר במישור החוף. במקביל יש לשמור ואף להרחיב את האזורים הירוקים שעוד נותרו באדמות השפלה והחוף. לדעתי יש לשקול אפילו שינוי יעוד של אזורים מיושבים מסוימים ולהפכם לאזורים ירוקים ואו חקלאיים. המדינה תשקיע ישירות במחקר ופיתוח חקלאי כדי שניתן יהיה להקים חוות ענק שיתבססו על טכנולוגיה מתקדמת. חוות אלו ישולבו בתכנית חומש חקלאית ויקבלו תמיכה ממשלתית ע"י מתנדבים ומימון המחקר והפיתוח. למרות שהתכנון הכלכלי של משאבי החקלאות יהיה בדרג של המדינה, יעשה הכל כדי לעודד גם גופים פרטיים גדולים להיכנס ולהשקיע בתחום החקלאי. עליהם יהיה להוכיח יכולת לניהול חוות הענק ולכן עליהם להיות גם בעלי ידע וניסיון בתחום החקלאות. היזמים יקבלו עזרה מהמדינה בידע ובטכנולוגיה חקלאי וכן תובטח להם קבלת מחירי מינימום על התוצרת החקלאית ופיצוי במקרה של נזקי טבע. יחד עם זאת איני שולל גם קיום משקים זעירים אם ישנם המשאבים לכך, או קבלו זיכיון מהמדינה.

חקלאים בעלי קרקע שלא יוכלו או לא ירצו להמשיך בעיבוד הקרקע יפוצו כספית ואו יקבלו אפשרות להצטרף ולהיות חלק מקבוצות גדולות לייזום פרוייקטים בתחום החקלאי. המדינה תתמוך בקבוצות אלו עד שיוכלו לעמוד על הרגליים. בד"כ לקבוצות הגדולות יש יתרון על פני קבוצות קטנות בתחום הורדת ההוצאות. אלו יוכלו להיות יותר יעילים וכלכליים מצד אחד ויותר איכותיים מצד שני. חוות חקלאיות כאלו יהיו מתועשות לגמרי והן יהיו מספיק גדולות שיוכלו לספק את כל צרכי המדינה. באם לא יוכלו יזמים פרטיים לנהל משקי ענק- תעשה זאת המדינה באופן ישיר. איני חושש ממעורבות יתר של המדינה בייצור החקלאי אם הדרג הניהולי יהיה אחראי ולא יזלזל בשליחות הקדושה של פיתוח הארץ. למעורבות המדינה בחקלאות יתרון בכושר עמידותה מול משברי מזג אויר וכן  תוכל להוריד מחירים ולצמצם את פער התיווך העצום הנהוג כיום בתחום זה.  בכך תוכל המדינה להשפיע ישירות על המחירים הסיטונאים של התוצרת המיוצרת על ידה. מחירי מצרכי המזון יקבעו כמובן ע"י השוק אולם הממשלה תוכל להשפיע עליהם באופן עקיף ע"י עידוד הייצור והבטחת תמורה מינימלית עבור כל מוצר חקלאי שיותר בהתאם לקווי המדיניות החקלאית. מחירי התוצרת יהיו ניתנים לפיקוח עקיף של וועדות החקירה: אסור יהיה לנפח מחירים או להרבות בשלבי התיווך. פיתוח אמצעי שיווק ישירים וממוחשבים הישר מן השדה אל רשתות השיווק יאפשר הורדה משמעותית ביותר של פער התיווך, בכל מקרה החוק לא יאפשר מנגנונים מונופוליסטיים בשיווק תוצרת חקלאית כפי שקיים כיום והייצור והשיווק יהיו שקופים בפני הגורמים הבודקים. יזם פרטי שקיבל זיכיון לחווה חקלאית ולא יהיה מעוניין לתאם את הייצור על פי המדיניות החקלאית, יוכל לייצר כרצונו (כפוף לקבלת רשיון) ובכל מחיר שירצה, אולם לא יזכה בביטוח ממשלתי מלא של התוצרת החקלאית.

המדינה תקים מכוני מחקר בתחום החקלאות שיהיו צמודים לחוות החקלאיות בבעלות המדינה. אני מצפה כי במכוני מחקר אלו יפתחו טכניקות חדשות לייצור מזון בכל תחום החל במחקר בנושא פיתוח מצעי קרקע נפרדת המתאימה לשמיטה, עד לנושא כמו פיתוח זנים והנדסה גנטית. חלק מהמאמץ בכיוון האורגני יופנה לבלימת ההפקרות הקיימת כיום בתחום תוספי המזון וחומרי שימור. תעשיית המזון לא נותנת משקל ראוי לנושא הבריאותי בשעה שהם מכניסים חומרי שימור וצבע למזון. לפעמים ניתן לזהות את החומר כרעיל רק לאחר שנים הרבה של שימוש שאז מתחילים להצטבר נתונים סטטיסטיים. מכון הבדיקה לא רק יבדוק מרכיבים חשודים אלא ינסה לחזות את רעילותם של חומרים בלתי ידועים. כל העבריינים שיתפסו יוענשו בכל חומרת הדין.

כפי שהוזכר קודם, מדיניות הקרקעות תהיה מוכתבת ע"פ החוק. מעבר למדיניות ההפקעות של קרקע פרטית בהתאם לצורכי המדינה- תיבדק מחדש בדקדקנות כל נושא הבעלות על הקרקעות. כל אדמה פרטית שהמדינה תהיה משוכנעת כי לא נרכש כדין או כי הקרקע נמסרה בתנאים מיוחדים (פרוטקציה), יצטרכו הבעלים או הבעלים הקודמים להשלים את קנייתם (אם יזכו להיתר) או להעביר את הבעלות בחזרה למדינה. נושא ההפקעות יהיה נתון לאישרור של בית משפט במידה ויוגש ערעור על ההפקעה. לגבי קרקעות שהיו בבעלות מוסלמית, כל האדמות החקלאיות ומרבית האדמות הפרטיות יופקעו בהתאם לצורכי המדינה, כפוף לאישרור בית המשפט. אולם עדיין יהיה מותר לזרים להחזיק בבעלות פרטית על אדמות. בכל מקרה, אם יוכח כי הבעלות על הקרקעות המופקעות היתה כדין ותמורתה שולמה (או שיש רישום אמין בטאבו) תשלם המדינה פיצוי מלא עבור הקרקעות למוסלמים ויהודים כאחד. האדמה שהמדינה מעבירה לחוכרים חקלאיים תהיה בשכירות שנתית בדומה לעקרון שכירת דירות.

בכל הקרקעות, פרטיות וציבוריות, יש להקפיד על שמירת חוק התכנון והבניה. לצורך כך יוקמו וועדות תכנון אזוריות וארציות שיתנו תשובה מהירה, תוך פרק זמן קבוע, לכל צרכי הציבור תוך ציפייה מראש לדרישות עתידיות, כך שהציבור ידע מה מותר ומה אסור בכל אזור ויקבל תגובות מיידיות על בקשות לאישורי הבניה.

13. מערכת התחבורה

אני חושב על מדינת הגאולה וכבר יש לי מודל די ברור ומפורט כיצד צריכה להיות פיתוח תשתית התחבורה במדינה המודרנית. חלק מהאני מאמין שלי כולל גם את התנאי כי אין גאולה נעשית אלא בחברה מתקדמת טכנולוגית. חברה מרווחת אשר כלכלתה מסוגלת גם להחזיק לומדי תורה ברווחה ובכבוד וגם לקיים מחקר ופיתוח בתחומי המדע ברמה ממלכתית. אם עדיין האנשים קשי יום וממורמרים- הדרך לגאולה עוד ארוכה. תרבות הזמן הפנוי- לבילוי בטבע, ללימוד תורה ולחינוך הבנים- הוא חלק מן הגאולה, אם לא אחת ממטרות הגאולה. על פי מומחי תחבורה וכלכלה, ידוע כי הקדמה הטכנולוגית קשורה קשר ישיר לאיכות התחבורה וחופש התנועה. לגבי דידי, אלו תורמים ישירות למצב הגאולה. כושר הניידות של העובדים הוא הקובע היאך תתפתח הכלכלה במדינה הטכנולוגית. הניידות קשורה גם לצורך של האנשים לרכוש השכלה טובה ולשמוע הרצאות ולערוך טיולים בטבע וכן הלאה. כמו כן ארץ ישראל היא למעשה ארץ די גדולה וידרשו דרכי תחבורה משוכללים כדי לנסוע בזמן סביר לאורכה ולרוחבה של הארץ. מכאן אני מוצא הצדקה להוסיף פרק זה לקונטרס המתפרסם על ידי. אף על פי שלכאורה אינו קשור ישירות לגאולה.

לכתוב כי פיתוח תשתית התחבורה חייבת להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו, נשמע נדוש למדי. ההוכחה לרצינות הנושא צריכה להתבצע באופן המעשי ולכן הרעיון להקים את השירות הלאומי כפי שהוא הוצע במאמר זה, ולכן גם גיוס המשאבים הלאומיים ליישומם צריך להיות בהתאם. הגישה שלי אומרת כי לא צריך לזרוק כספים כדי להוכיח את רצינות הנושא, אולם חייבים לעבוד ולעבוד קשה כדי לקדם את פרוייקט התחבורה, ולכל אחד מעם ישראל יהיה חלק בכך אם באופן פיזי ואם בצורה אחרת. 

התחבורה משפיעה באופן ישיר על הכלכלה ועל איכות החיים של הציבור. תחבורה נוחה ומסילות ברזל מהירות בין הערים והישובים היא משימה לא קלה אולם בנחישות חזקה הנה ניתנת לביצוע. שלטון מרכזי חזק הנו ערובה להצלחת פרוייקטים כאלו. כיום, למרות כל הדיבורים, אין כיום אפילו מסילת רכבת לנמל התעופה המרכזי. הקמת תשתית לרכבת קלה/רכבת תחתית בערים אינה סובלת דיחוי והכסף צריך לבוא מתקציב המדינה בשילוב השקעות של חברות עסקיות. גישה נוחה ומהירה אל כל חלקי הארץ הנה חיונית בחברה המודרנית הדורשת ניידות עובדים למקומות עבודה מרוחקים וכן פיתוח מרכזי קניות מחוץ למרכזי הערים. תחבורה נוחה ורכבות חשמל גם יתרמו להורדת רמת זיהום האוויר, וחבל על כל רגע מבוזבז כאשר אנו משלמים בבריאותנו כל יום שבו נושמים אוויר מזוהם. אין כל שאלה לגבי הכדאיות הכלכלית בפיתוח תשתית תחבורה כלל ארצית וברמת תחזוקה טובה, וגם ללא כדאיות כלכלית העניין לא סובל דיחוי.

לצערי, ידוע כי רמת תחזוקה בכבישי הארץ הנם מתחת לכל ביקורת. חוסכים בהוצאות הסלילה כדי לעמוד בתכניות הרב שנתיות למרות הקיצוצים. התוצאה היא שהכבישים נהרסים מהר מאוד, ובחשבון סופי עלויות השיקום גבוהות הרבה יותר. בנוסף יש לכך גם השלכה על חיי אדם להם אין מחיר. הרבה כבישים לא נבנו לפי התקן או נבנו לפי תקנים ישנים תוך חיסכון מוגזם בעלויות. התוצאה היא כבישים צרים מדי עם עקומות חדות ושיפועים תלולים ללא אמצעי בטיחות נאותים, כבישים כאלו אינם בטיחותיים ומצריכים תכנון כולל מחדש. יש להעלות את סטנדרט הבניה והסלילה, כביש בין עירוני יהיה חייב להבנות לפי התקן המחמיר ביותר המאפשר מרווח של עשרים שנה בין טיפול לטיפול במקום 3-5 שנים כיום, כביש כזה יהיה רב מסלולי 4-6 נתיבים לפחות ויבנה עם גדרות הפרדה ומעקות בטיחות. המסלול הבין עירוני יבחר בקפידה ויהיה ישר ובטוח במידת האפשר תוך שימוש במנהרות גשרים ומחלפים, כאשר לצורך בחירת המסלול ניתן יהיה להפקיע שטחים לפי האינטרס הציבורי, העדיף על פני אינטרסים הצרים של בעלי הנכסים. כבישים מסוג זה יוכלו לתרום להורדת מספר תאונות הדרכים השנתי. יש להביא בחשבון כי הצלת חיי אדם כמוהו כמו חסכון עצום במשאבים. בסופו של דבר יתברר גם להדיוטות כי ככל שההשקעה בכבישים תהיה גבוהה יותר כך גם היתרון למשק יהיה גדול הרבה יותר. האבסורד הוא שאנו, שחיי האדם תמיד היו בראש סדר מעינינו, איננו מראים תכונה זאת בכל הקשור בבטיחות בכבישים. מאות רוצחים שוחררו ומיליוני דולרים שולמו למען שבוי יהודי אחד, לכל זאת אין כלל ביטוי בממשלה כאשר צריך להוציא מיליארד על שיפור הכבישים. חיי אדם רבים יכולים להינצל. שיהיה ברור: צריך להרוס את התשתית הקיימת עוד היום, ולתכנן מחדש את כל מערכת הכבישים והרכבות. כבישים בטוחים יותר יאפשרו זמני כביש קצרים יותר יחד עם הורדת הלחץ הנפשי מחלק גדול מתושבי המדינה הסובלים קשות מהכבישים, הפקקים, איבוד הזמן, זיהום האוויר, המתיחות בין הנהגים ולחץ משטרת התנועה.

בנוסף לשיפור תשתית הכבישים יש לשפר את התחבורה הציבורית. יש להקים בדחיפות מערכת מפותחת של רכבות פרברים שתפעל מעל ומתחת לפני הקרקע בהתאם לצרכים ולתנאי המקום. זמינות התחבורה הציבורית חשובה מאוד לפיתוח הערים לכן כדי לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית כדאי לקבוע מחירים סמליים או לתת נסיעות חינם בעיר. אפשרויות הפיתוח של התחבורה הציבורית בערים ובין הערים נידונו זה מכבר ע"י כל הגורמים המקצועיים אולם למרבה הצער, כאשר יש לגשת לענייני המעשה הכל נעצר. במסגרת מאמר זה, אוסיף כי יש לבצע את המדיניות שכולם כבר מסכימים עליה. מבחן הביצוע הוא השורה התחתונה בהצלחת הממשלה.

בקושי ניתן לצרף את נושא משטרת התנועה לתחבורה, כי זה שייך יותר לנושא אכיפת החוק (ראה 4 -ו). לדעתי יש קשר שולי בין צייד הנהגים "עברייני התנועה" ובין הבטיחות בדרכים. חינוך לנהיגה נכונה היא הפתרון. משטרת התנועה עלולה לגרום אף לתופעת היסטריה ומכאן הגדלת מספר תאונות הדרכים. זאת ניתן להסביר מן הסיבה שהאכיפה המוגברת של המשטרה תבוא לידי ביטוי בתגובה הפוכה על הכביש, נהגים הססניים מדי, הם נהגים מוטרדים ולא מרוכזים בכביש, ועוד. אני חושב שמוסכם על הכל כי נהגים לחוצים משמעותו יותר טעויות בנהיגה ולכן יותר תאונות. הגורם האנושי אחראי לרוב התאונות וביסודו נובע מנהיגה לא מיומנת, וכתוצאה מכך לסטיות פתאומיות מנתיב הנסיעה ותאונות. המשטרה נוהגת לאכוף עבירות מהירות מופרזת, אולם ברוב המקרים, נסיעה במהירות גבוהה מזו המותרת בחוק, אינה הסיבה הישירה לתאונות. תאונות קטלניות מתרחשות גם במהירות נהיגה חוקית, מקרה טיפוסי כזה התרחש כאשר אוטובוס שחזר מאילת התהפך עם הרוגים ופצועים (חורף 1999). הוברר כי נהגת האוטובוס נסעה במהירות החוקית אולם לא הייתה מנוסה מספיק כדי לתקן טעות נהיגה בכביש לא סלחני. חוסר מיומנות הנה בעיה קשה ומרכזית ואותה יש לפתור בדרך של עזרה לנהגים, ולא ע"י רדיפתם. נהגים בד"כ אינם עבריינים המזלזלים באופן תמידי בחוקי המדינה, ואם ישנם כבישים מאוד בטוחים בהם ניתן לנסוע בבטחה גם במהירות גבוהה מהמהירות המותרת כיום - הגיע הזמן שינתן לכך גם ביטוי בחוק ולא יהפכו את הנהגים לעבריינים בעל כורחם. כבישים לא סלחניים אחראים לתאונות שלא היו צריכות להתרחש בכביש טוב למרות טעויות נהג. כך לדוגמא סטייה מנתיב הנסיעה תגרום לתאונה קטלנית בכביש גרוע ללא גדרות הפרדה ומעקות בטיחות- לעומת נזק לרכב בלבד בכביש בטיחותי ותקני.

  יש להקים בתי ספר לנהיגה מעשית בהן יוכשרו נהגים החל מגיל התיכון באומנות הנהיגה הבטוחה. שיעורי רענון לנהגים מנוסים יותר או וותיקים יהיה תמיד צעד מבורך. יש לתת את הדעת יותר בתחום שיפור בטיחות הכבישים מאשר חיפוש נהגים עבריינים. יש לסבסד כלי רכב בטיחותיים וכן אביזרי בטיחות לרכב. יש לעשות רוויזיה רדיקלית במערך חוקי התנועה. יש לפתח תחבורה ציבורית אפילו במחיר מסובסד באופן משמעותי. יש להרחיב את רשת הכבישים ומסילות הברזל כך שיוכלו לעמוד בעומסי תחבורה גבוהים.

14. מערכת הרפואה

רפואה ציבורית היא צורך בסיסי בחברה, ובוודאי במדינת הגאולה אשר דרכה מונחית לאור אהבת האדם ו"כל ישראל ערבין זה לזה". אולם יש שוני בין רפואה ציבורית על הנייר ובין יישומה הלכה למעשה. כדי ליישם רפואה ציבורית אמיתית חינם לכל נזקק יש גם להשקיע את המשאבים הכלכליים והאנושיים וצריך הרבה רצון טוב. הרופאים צריכים להיות משכילים ואכפתיים כנ"ל גם העובדים המנהליים. פעילות עסקנית כמו עסקי ועד העובדים, הנפוצה מאוד במקומות עבודה גדולים, לא משרתת את טובת החולים ואינה לטובת המערכת במיוחד זאת הרפואית. אז אם המסירות לחולים והשכל הישר של המנהלים והעובדים ינצחו- רבים הסיכויים כי גם הפציינטים יהיו מרוצים יותר והרפואה תוכל למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר. לא ניתן לספק שירות רפואי חינם ללא העזרה האדירה של בנות השירות הלאומי. קבוצה זאת תיתן חמצן למנגנון הרפואה הבסיסי שצריך אנשים צעירים חדורי מוטיבציה אשר ישמשו כוח עזר וסעד לחולים. עלות עבודתן הנמוכה ואיכותן האנושית הגבוהה תיתן סיכוי טוב להרמת הפרוייקט הזה מבלי להעמיס הוצאות חריגות על הקופה הציבורית. ייעול המערכת היא נקודת המפתח בהורדת עלויות וכאן בוודאי אני מצפה לראש גדול ואחריות מצד כל המעורבים במערכת. ויש כאן הרבה מקום לאחריות. הכי קל לרופא לפטור עצמו מכל אחריות בזאת שהוא שולח את הפציינט לכל הבדיקות הרפואיות האפשריות ונותן לו את כל מגוון התרופות המצויות בשוק, אולם ידוע כיום יתר מבעבר כי הרפואה גם הורגת. מספר משמעותי מבין הנפטרים הם אלו שנפגעו ממינון יתר של תרופות או מטיפולים מיותרים. כל אלו עולים במשאבים לאומיים יקרים מאוד אותם עדיף להוציא על חינוך לחיים בריאים יותר ולשמירה על איכות הסביבה. לדעתי אין הגזמה בהערכה כי נתן לקצץ כ 75% מהתקציב המופנה לרפואה רק ע"י ניהול נכון של המערכת. בנוסף חלק גדול של האשפוזים אינם מחויבי המציאות וניתן לשלוח יותר חולים לאשפוזי בית. אלה דורשים אמנם יותר אחריות מצד המשפחה אולם המערכת ההתנדבותית תוכל גם להגיע לנזקקים הדורשים ביקורי בית.

נקודה חשובה הקשורה לנושא - על הרופא לא תוטל אחריות בדיני נזיקין, לא על תקלות ולא על טעויות הנובעות מהזנחה או שיקול דעת מוטעה ולא על רשלנות. אסור לגרום לכך ששיקולי הרופא יהיו מושפעים מחשש לתביעת נזיקין גם אם הטיפול מוטעה. התוצאה היא שרופאים טועים ומסתירים את זה, ורופאים אחרים חוזרים על אותן טעויות. לכן אם נגרם נזק לחולה, על המדינה או המוסד בו משרת הרופא (במידה ואינו אזרח המדינה), לעמוד בחבות הפיצויים, כאשר ברור כי אלו יקבעו רק על פי הנזק הישיר. מצד שני, המדינה תפעיל בית דין מקצועי ואם הרופא ימצא אשם בהזנחה או בהפעלת שיקול דעת מוטעה, אזי יוטלו עליו סנקציות החל מתשלום קנס, דרך פגיעה בקידום, הורדה בדרגה, החזרה לשלב ההתמחות ועד פסילת רשיון הרופא. לגבי גובה הפיצויים, תוקם ועדה מקצועית שתיתן תג מחיר לכל סוג נזק שנגרם לחולה, אולם גובה הפיצוי כמעט ולא יושפע ממידת הרשלנות של הרופא. הפיצויים יוגבלו לסכום סביר על פי טבלה שתקבע ועדה מיוחדת, ולא יותר מכך. (ואגב, בלי קשר, גם שאר הנכים והמוגבלים יזכו למימון טיפול ודמי מחיה מהמדינה בהתאם לצורך האמיתי). כמו כן יוקם בית משפט שיענה על הצורך לקבוע את הפיצוי במקרה שיש ערעור על התוצאה מטבלת הפיצויים. גובה הפיצויים יהיה על פי אותם כללים המכמתים את הנזק לחולה ובהתחשבות במידת האחריות של הרופא. אגב חקירת האחריות, להבדיל מהמדינה שתחקור כשלים במערכת לה תהיה כמובן גישה מלאה לכל המסמכים, לחולה לא תהיה גישה למסמכים סודיים המיועדים לצורכי המערכת בלבד, אלא בהחלטת בית משפט שישקול את טובת כל הצדדים. ודי לנו להסתפק בהסבר כי ממילא למידת הרשלנות הרפואית יינתן משקל קטן בקביעת הפיצויים, ובכך ניתן להבין פגיעה מסוימת באינטרס החולה, לעומת פגיעה גדולה יותר במערכת הרפואית ופגיעה בכללי החיסיון הרפואי.

יש בכללים אלו יתרון עצום גם לחולים וגם למערכת הרפואית. כבר נטען ע"י גורמים מקצועיים כי חולים הופכים ליותר חולים בגלל פעולות רפואיות מעל ומעבר לנדרש. הרופאים מסוגלים להעמיס בדיקות ותרופות שמידת נחיצותן מוטלת בספק, ולו מהסיבה שרופאים מעוניינים להוריד מעצמם אחריות אם תהיה תקלה. מכאן שאם תתאפשר הפעלת שיקול דעת אחראי יותר בקביעת סדרת הבדיקות או מינון התרופות והאשפוז כי כישלון גם אם נדיר, לא יביאו לפגיעה משמעותית בביתו של הרופא, אזי ירווח לכולם ויוריד עלויות. דמי הביטוח כבר לא יהיו קיימים ודמי האשפוז ועלות התרופות ירדו. רפורמה זאת תהיה אפקטיבית רק אם תתקיים בקרה מקצועית אמיתית על הרופאים, כשהם ידעו כי אם יוכח רשלנות תפגע הקרירה שלהם במידה אנושה. יותר מזה: עליהם לאמץ נורמות מוסריות פנימיות שהיום הנן נדירות. אם רופאים יעמדו לדין פלילי על הפרת החוק כמו במקרים של שוחד, הזנחה פושעת, עדות שקר וזיוף מסמכים, המצב יהיה הרבה יותר ברור. לכן יש לחזק את מנגנון הבקרה הרפואי ולהפרידו מהממסד הרפואי, ז"א יש למנות לוועדות הבקרה המקצועיות מומחים לרפואה כמו רופאים וותיקים הקרובים לגיל הפנסיה, כאלו שלא יעסקו במקביל גם ברפואה.

מערכת הרפואה תהיה קשורה לביטוח הלאומי והמימון מצד הציבור יהיה ע"י גביית מס משותף לביטוח הלאומי והביטוח הרפואי כאשר המדינה משלימה את התקציב של מערכת הרפואה. איחוד המס יאפשר הורדה משמעותית בנטל הביורוקרטיה ובהוצאות הגביה. מעכשיו הציבור ישלם את מס הבריאות-ביטוח לאומי בהתאם לרמת הכנסת משפחתם, וכמובן שמתחת לרמת מחייה מינימלית יהיו פטורים מתשלום המס המשותף. זה לא מונע מחייבי מס, מתיירים, חסרי אמצעים או כל אחד אחר מלקבל את כל הטיפול הרפואי להם הם נזקקים ובחינם. אולם בכל מקרה, המדינה לא תמנע רפואה פרטית אשר עליה תהיה בקרה ציבורית ומקצועית. אין לי התנגדות לקיומה של רפואה פרטית כל עוד גם הרפואה הציבורית מסוגלת לספק את צרכי הרפואה החיוניים של הציבור. אין לי ספק כי גם בתנאי רפואה שוויונית, יהיה צורך ברפואה פרטית הנותנת את המגע הנוסף יחד עם טיפולים שאינם מוגדרים כרפואה למחלה. בתי המרפא ירוכזו במספר מרכזי ענק בהתאם לחלוקה גיאוגרפית. מרכזי ענק אלו יחולקו למרכזי משנה אשר כל אחד מהם יתמחה בתחום מיוחד, כאשר יהיו לפחות שני מרכזים רפואיים  שיתמחו בכל נושא וזאת מסיבות ביטחוניות. מבחינת השירות לאזרח, היעילות הרפואית והחיסכון הכלכלי, יש יתרון רב להקמת שנים שלושה ערי רפואה אשר יספקו את כל מגוון השירותים הרפואיים ואשר הצוות הרפואי יגור במקום ויהיה זמין מיידית. ערי רפואה אלו יהיו מקושרים במערכת תחבורה מהירה אל כל מרכזי האוכלוסין בארץ כך שניתן יהיה להגיע ישרות אל כל מרכז תוך זמן קצר ולא אגזים אם אומר כי המרחק מת"א אל עיר רפואה שתמצא בקרבת ירושלים יהיה 20 דקות ברכבת (תחתית) מהירה. זאת כמובן אם הקשר התחבורתי יוקם בעתיד בהתאם לתוכניתי להקים מערכת מסועפת ומהירה של מסילות אל כל מרכזי האוכלוסין בארץ.

המחקר והפיתוח הרפואי תמומן מקרנות ציבוריות ובאופן ישיר ע"י הממשלה וזאת במסגרת המדיניות הכללית של השקעה במחקר ופיתוח במוסדות אקדמאים. אחת הדילמות העומדות כיום במרכז העניינים של המוסר הרפואי הנה מתן סדרי קדימויות בטיפול רפואי בהתאם ליכולת המערכת להתמודד עם מחלות והידע הרפואי הקיים. לפעמים מתלבטת המערכת בשאלה האם להשקיע מיליונים בתחום ההשתלות המורכבות והנדירות כגון השתלות לב-ראה או כבד או להפנות את הכספים לתשתית הרפואית שלמרבה הצער הנה מוזנחת כיום. לרופא קשה להחליט בעצמו על ביטול טיפול חיוני בגלל העלות הגבוהה, לכן צריכה לקום וועדה מיוחדת המורכבת מאנשי רפואה רוח ומדע כדי שתקבע את כללי האתיקה הרפואית בכל השאלות העולות ברפואה ותתפקד כוועדת מעקב עליונה שהמלצותיה יהיו מקובלות על כלל המערכת. וועדה זאת גם תקבע את הנהלים בנושאי השתלת האיברים בהתאם לרוח ההלכה ובהתייעצות עם אנשי הלכה המתמחים בשטח זה. ואין חידוש בדברי שההלכה מעניקה משקל רב לכל הנוגע לעיקרון הצלת חיי האדם.

הביטוח הרפואי יהיה אוטומטי גם אם לא שילם האזרח את חמשת אחוזי מס הביטוח הלאומי-רפואי, כאשר לצורך הטיפול מספיקה הצגת תעודת הזהות. כל אזרח יהיה זכאי לטיפול רפואי שייתן מענה לכל הטיפולים החיוניים במקובל בעולם המערבי וכפי שיוגדרו ע"י וועדה מקצועית. טיפולי שיניים לא יהיו שייכים ממש לשירותי הבריאות אולם תוקם מערכת ציבורית שתוכל לתת מענה מיידי לנושא טיפולי שיניים בעיקר למטופלים מבוגרים אשר נדרשים להתחייב בהוצאות עצומות במיוחד. מערכת זאת תהיה מסובסדת ותספק טיפולים מושלמים כולל התקנה של מערכות שיניים וכד'. כך יהיה גם במקרי של נפגעי תאונות דרכים אשר עלות הטיפול בהם תהיה על המדינה והביטוח הרפואי הכללי ולא תהיה מוטלת על חברות הביטוח כנהוג ביום, וזאת כחלק מהמגמה לביטול חובת תשלום ביטוח החובה לרכב ע"י הנהגים והעברת נטל הביטוח (המופחת) על חשבון מס הדלק. כדי שהרפואה תהיה זמינה לכולם, תהיה החלוקה הגיאוגרפית של המרפאות תואמת את פיזור האוכלוסייה ובהם יבוצעו הטיפולים הבסיסיים והבדיקות הרפואיות. נקודה חשובה היא המחיר הכלכלי של הרפואה בחברה המודרנית שצרכיה הרפואיים מרובים ביותר. תכנון טוב יוכל להוריד את עלות הטיפול הרפואי באחוזים ניכרים כפי שכבר הזכרתי בתחילה.  הצעדים שינקטו לשם כך יהיו  1. מספר אנשי השירותים יצומצם באופן ניכר ע"י מניעת אבטלה סמויה, ריכוז בתי החולים לשניים שלושה מרכזים גדולים והעסקת מתנדבים בתפקידים שונים בתחומים פרה רפואיים. 2. יצומצם הנוהג של אשפוז מיותר לשם גביית יותר כספים מקופות החולים, ובמידת האפשר יוכלו חולים המתאימים להשלים את ימי אשפוזם בביתם. 3.  כל בתי החולים יתופעלו בתקציב פתוח במימון המדינה אולם תוך מתן עידוד כספי להתייעלות פנימית, וכמובן שתהיה בקרה מלאה על הניהול הכספי של כל מרכז רפואי. 4. הרפורמה לא תפסח גם על בתי החולים הפסיכיאטריים וכצעד ראשון יש לפעול למדיניות אשפוז פתוחה וצמצום הטיפול התרופתי שלדעתי הנזק הנגרם בעטיו לחולה עולה עשרות מונים על התועלת לציבור. מדיניות האשפוז הפתוחה תוך שילוב טיפולי בית תאפשר סגירת בתי החולים הללו ולחסוך את עלות האשפוז. צמצום האשפוז הכפוי והפסקת השימוש בתרופות וסמים יוחלפו במתן תשומת לב ותמיכה חברתית באנשים אלו ככל שניתן הדבר. העיסוק הקדוש הזה של הצלת נפשות יופקד גם בידי בנות השירות הלאומי שיעבדו תחת הדרכה מקצועית.

השימוש הבלתי מבוקר בתרופות וסמים היא בעיה חברתית רפואית רצינית. עם נושא זה מנסים להתמודד כיום ונמשיך להתמודד איתה גם בתחילת ימי הגאולה. תחת הגדרת הבעיה של שימוש בלתי מבוקר בתרופות וסמים אני מכניס כמובן גם את ההרעלה העצמית לדעת בעשן סיגריות וחומרים מסוכנים אחרים. שימוש בלתי מבוקר בסמים המכונים גם תרופות הנה בעיה שאינה פחותה בחומרתה מהבעיה הקודמת וכמובן מערכת הרפואה בחברה מתוקנת תיתן עליה את הדעת. בנוגע לבעיית העישון, ואני בכוונה מוציא מכלל זה את מה שמכונה בעיית "הסמים הקשים" אשר נגדה יצטרכו להתמודד במסגרת המלחמה הכוללת בכל סוגי הסמים ותרופות ההרגעה למיניהם, הפתרון הוא הפסקת העישון. המדינה תעשה הכל כדי לעזור למכורים לסמים להתגבר על בעייתם בלי לחסוך בכסף ושעות עבודה של מתנדבים ומומחים שיופקדו על המשימה הזאת. אולם, לא תהיה סלחנות לאלו שלא יעשו גם הם למען עצמם או יחשפו גם אחרים לסכנת רעלים מסוכנים. הוזכר קודם כי לא תהיה מכירת סיגריות לציבור, אולם אותם אלו ששום תרופה או טיפול לא תנקה אותם ממחלתם, ימשיכו לקבל את מנות הסם (מכל סוג שהוא) חינם בהקצבה במרפאות לפי מרשם רופא.

15.  איכות הסביבה

הגאולה היא גאולת הכל וגילוי האמת. כולם ילכו בדרך האמת, גם העם וגם השלטון- כך אני רואה את מדינת היהודים בגאולה. איכות הסביבה זה לא רק איכות החיים שלנו, זה הכרה והשתלבות בבריאה. ומכאן חשיבות הנושא. כיום הנושא מוזנח ועל כך נשלם בריבית דריבית. למען האמת כבר מתחילים לחוש את תוצאות התחממות העולם כתוצאה מזיהום האוויר, אבל זה רק קצה הקרחון. הנזק לבריאות האדם כבר נצרב בגנטיקה.  או שנפעל אתמול למען תיקון העולם או שהגזע האנושי יתנוון ויעלם (לא יתכן, בשביל זה קיים העם היהודי...). וכאן אני בא עם המוטיבציה שלי לצרף את כל מי שאפשר לקבוצת המודעות למען ערך החיים. די לנו המניע של אהבת השם בכדי להניע את העולם לטובת שמירת הסביבה. גם ההשכלה חשובה, אני טוען כי יש קשר ישיר בין רמת האינטליגנציה למשל, לבין מצב איכות הסביבה. שימור איכות הסביבה שווה בחשיבותה לדידי לשמירת שבת שהרי שניהם עוסקים בדיני נפשות. בעניין שמירת השבת דנו בפרקים הקודמים ואילו בעניין שמירת איכות הסביבה נדון בפרק זה. תורתנו תורת חיים היא, זאת מטרת המצוות וזו מטרת שימור הסביבה. התורה מתייחסת לנושא זה בהקשר לכיבוש וההתנחלות בארץ ישראל, "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפסה לא תשחית את עצה לנדוח עליה גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור" (דברים כ' יט). כל אלו מחזקים את גישתי כי עלינו להקפיד באדיקות מרובה על שמירת הסביבה שהיא דיני נפשות ממש.

האם אנו לוקים בחשבון את הציווי "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד" בשיקולים הסביבתיים? השורה התחתונה היא שיש לעשות הכל למען שמירת הסביבה, ואפשר לראות היום תנועה בכיוון, אם כי היא עדיין בטלה בשישים לנוכח ההרס הסביבתי שמבוצע בחלקי נרחבים של העולם. למרות האזהרות לשואה גלובלית, עדיין אנו מזהמים את האוויר, מזהמים את הקרקע והמים, מזהמים את הים, מזהמים את המזון ועוד כהנה וכהנה. אבדן הדרך הנו כה חמור עד כי גם הרפואה האמורה להציל ולרפא- אשמה במחדליה בהתדרדרות הרבה ברמת בריאות הציבור. בגלל קיבעון מחשבתי, ראש קטן, ומוגבלות טכנית, המערכת הרפואית מעודדת עודף טיפול תרופתי למשל, על חשבון בריאות הציבור. אני רואה את חוסר המודעות למצב הסביבה כבעיה חברתית שאינה מנותקת מן הגאולה ולמעשה פתרונה של האחת תלויה מאוד בהצלחת השניה. לצורך כך אני מייחד פרק זה- מתומצת אמנם, כדי להגביר את המודעות לנושא. ולכל המעונין בפרטים נוספים על החשיבות והדרך לפתרון מעבר למובא כאן, אין לי אלא להפנותו לספרות המקצועית הענפה בנושאים אלה.

אני מצפה כי עוד בשלב ראשון של הגאולה, כאשר הכוח והסמכות תהיינה בידיים המתאימות, ינקטו בפעולות מיידיות ודחופות כדי למנוע המשך התדרדרות המצב בתחום איכות הסביבה. נתחיל לתקן בארצנו ונמשיך בכל מקום אחר בעולם בו תידרש התערבות חיצונית. מאחר והשפעת הזיהום הסביבתי היא גלובלית, יש לדעתי צורך וחובה בהתערבות אקטיבית בנעשה בשאר ארצות העולם, כולל מדינות עניות שמחמת חוסר ידע ומחסור במשאבים, מרשים לעצמם להכרית את החי והצומח בארצם ובעולם ללא חשבון. המגמה הגלובלית צריכה להיות צמצום השימוש במקורות אנרגיה מתכלים (דלקים נוזליים, עץ ופחם) ומעבר לשימוש במקורות אנרגיה בלתי מתכלים כגון מפעלים הידרו אלקטריים, מקורות גיאותרמיים אנרגיה סולרית לחימום ואנרגיה סולרית לחשמל. אנרגיה גרעינית וכורי היתוך צריכים אף הם להיות בקטגוריה זאת.

מִחזור

מִחזור תהיה מילת המפתח לכלכלת העתיד. והשיטה לטפל במה שמכונה כיום "זבל" כי למעשה זבל נמצא רק בראש שלנו. אין דבר כזה זבל, והעובדה שאנו מייצרים אותו היא אחת ממקור הבעיות של החברה המערבית. כמו שמחפשים היום דרכים להוזיל עלויות ייצור, כך יש לפתח טכנולוגיות המתאימות למִחזור התוצרת התעשייתית לאחר השימוש. כמובן שהמחקר והפיתוח לכך צריכים להיות בעידוד הממשלה אולם גם על פי תקנות המחייבות את היצרנים והיבואנים. טועים אלו העושים שיקולים כלכליים כאשר דנים בנושא כדאיות המִחזור. אמנם המִחזור הנו תהליך לא זול, אולם לטווח הארוך אין תחליף למיחזור בעיקר בגלל שמירת הטבע ואיכות החיים. רצוי לשים ברשימת המִחזור הכל- בקבוקי זכוכית ופלסטיק, מתכות ואלקטרוניקה, ניירות וקרטונים. בנוסף, הזבל לאחר איסופו יעבור מיחזור נוסף אולם הפעם באמצעים ממוכנים. על המדינה לממן את האיסוף ולסבסד את המִחזור. בנוסף צריכה המדינה לפתוח מפעלי מִחזור וכן מו"פ של מִחזור וזאת על מנת להחזיר לשימוש פסולת בניין וכן פסולת מתעשיות הכימיה והמתכת.

כל מפעל, בכל תחום תעשייתי, לא יקבל אישור לפעול בלי שפתר קודם כל את בעיית הטיפול בפסולת. זה כולל תוכנית לטיפול בשפכים והורדת כמות המזהמים למינימום ע"י טיפול בשפכים בתוך המפעל. בניגוד למצב כיום בו אולי יש חוק אולם אין מי שמפקח על החוק, לפקוח על נושא זה יוקצו כמובן משאבים מתאימים. רק בשלב האחרון תפונה הפסולת לגורם מחוץ למפעל לטיפול אחרון.  

פתרונות

להלן דרכים בתחום המקומי המאפשרות פתרון כוללני: הסברה בקרב התלמידים, בתחום איכות הסביבה כחלק מלימודי כימיה ביולוגיה וחברה. השקעה ממשלתית ישירה בתחום פיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיביים עם רמת זיהום אפס. מתן סובסידיות לכלי רכב המונעים במנועים נקיים יחד עם הורדת כלי רכב מזהמים מן הכבישים. מציאת פתרון ביולוגי להדברת מזיקים, וגם זה בהשקעה ממשלתית. עידוד תעשיית המזון בהימנעות משימוש בחומרי שימור וצבעי מאכל המוכרים כמזיקים לבריאות ושיפור איכות המים. איסור שימוש בחומרים אנטיביוטיים במשק החי. הקמת מערכת אכיפה יעילה למלחמה נגד עברייני זיהום הסביבה האחראים למפגעים כמו: מזבלות, אתרי שפיכת זבל, פסולת רפואית ופסולת תעשייתית, כאשר  על העבריינים יוטלו עונשים קשים וגם מנהלי חברות יישאו באחריות אישית על כל עבירה בתחום. הקמת וועדה מקצועית שתגדיר את התחומים של המותר והאסור בנושא שימוש בתרופות, תדאג להעביר השתלמויות שנתיות לרופאים בנושאים אלו ויעבירו לרופאים את החידושים הרלוונטיים בתחומי ההתמחויות של הרופאים. הוועדה גם תעקוב מקרוב אחר מילוי המלצות הוועדה בבתי החולים השונים. הוועדה תנסח הנחיות יותר מחייבות לגבי השימוש במכשירי קרינה רפואיים והאמצעים אותם יש לנקוט כדי להפחית את החשיפה לקרינה מייננת למינימום ההכרחי, לחולים ולעובדים כאחד, וכן הורדת מפגעי רעש למינימום ההכרחי: זה מחייב הקפדה על החוק האוסר שימוש בצופר אלא למטרות הצלת חיים, איסור השימוש באזעקות ברכבים ובבתי עסק, אלא יחוברו אלחוטית ישר למוקד השירות, הגבלת עצמת הרעש באירועים לערך סביל. נושאים אלו הובאו כאן על קצה המזלג אולם הם מפורטים בספרות המקצועית בצורה ברורה עד כדי פחד מול המציאות האמיתית.

צריך שלפחות בנושא זה תהיה הסכמה כללית בקרב כולם- ללא קשר לאמונתם וקרבתם הפוליטית. אולם מצד שני אני לא חי באשליות ולא מצפה כי כולם יבינו את חומרת המצב ויסכימו עם חוקים דרקוניים משהו הבאים כדי לתקן מה שעוד אפשר לתקן. לכן גם אם לא כולם יבינו ויקבלו בהסכמה דרישה לשינוי אורחות החיים – את החוקים יש לחוקק ואת השינויים יש לבצע גם במחיר של פגיעה באורח החיים של הציבור. המדינה שלנו צריכה לקחת את תפקיד ההובלה העולמית במלחמה למען שיפור הסביבה ואיכות החיים. לזאת עם ישראל נועד. ושוב פעם נדגיש: המשמעות של הפצת האמונה בקב"ה כוללת בתוכה גם את לימוד חלקנו בבריאה. במצב של מודעות מלאה, נהייה מוכנים להשקיע משאבים רבים (בעיקר הון אנושי) למען שיפור איכות הסביבה בארץ ובעולם. ניצור סטנדרד חדש לחיים בחברה המתועשת המאפשר סינתזה בין הקדמה התעשייתית וחידושי המדע יחד עם השיפור באיכות חיינו.

מבחינה מעשית יש להשבית את כל מקורות הזיהום. לעבור לאמצעי תחבורה המופעלים בחשמל או במנועים "ירוקים" המבוססים על תאי דלק ומימן . לדעתי יש לחזור ולהפיק חשמל נקי, מהשמש והרוח אבל לא רק. יש להחזיר גם את הכורים האטומיים לפעילות, אבל כמובן בשיטות בטוחות הכוללות את מיחזור הדלק הגרעיני דבר שיוריד מהזיהום ויעלה את ניצולת התהליך.  כל אלו הם נושאים שהעולם מנסה לקדם אולם מעטות הם הממשלות המוכנות גם להשקיע די משאבים לטובת העניין. מטרה זאת קדושה מאוד מבחינתי ולדעתי יש לעשות הכל כדי לקדם את הטכנולוגיה הדרושה לכך ובמקביל להגיע להסכמה בי"ל בנושא תקנים משותפים מחייבים בתחום איכות הסביבה. לאור העובדה כי ישנה השפעה גלובלית לזיהום האוויר מהתחבורה והתעשייה בכל פינה בעולם, יש הצדקה להקמת כח משימה בינלאומי שימצא פתרונות לאנרגיה נקייה ויאכוף תקנים. שאלת מחיר האנרגיה הנקייה לא צריכה להיות  בעלת חשיבות. גם אם המחיר יהיה גבוה יותר ממחיר הנפט – הרי בהתחשב בנזק הסביבתי- המחיר האמיתי של הנפט ונגזרותיו יקר עשרות מונים. על המדינה לתרום את הידע שנצבר כאן למדינות אחרות ללא תשלום או בתשלום מסובסד, כיוון שהאינטרס לשמירת איכות הסביבה הוא משותף לכולם וגבולות מדיניים אינם לעניין במקרה זה. שיתוף פעולה בי"ל הנו חשוב עוד יותר לשם פיתוח  כור ההיתוך הגרעיני שיהיה המקור האולטימטיבי לאנרגיה של העתיד.

בתקופת הגאולה, יושם סוף לאנרכיה הקיימת בתחום התוספים למזון. חברות יצטרכו ליטול אחריות על תוצאות השימוש בחומרים המזיקים לבריאות ולא ימשך עוד הזלזול באינטליגנציה של הציבור. החברות יתבקשו למצוא פתרונות חלופיים- חלקן אמנם יקרות יותר, אשר יספקו פתרון לבעיית השימוש בחומרי שימור וכד' במזון. אני טוען ששיקולים תקציביים הנם שוליים ביחס לתועלת שתצמח לנו משיפור איכות הסביבה. יש לפקח באופן הדוק על החקלאים אשר בבורותם גורמים נזקים בל ישוערו לבריאותנו וזאת בשימוש לא מבוקר בחומרי הדברה, במקביל יש לספק לחקלאות אמצעי הדברה אלטרנטיביים ולפעול במסע חינוכי כדי להפנים את הנושא בקרב החקלאים. באחריות המדינה גם לספק את המידע על הימצאות רעלים במזון לכל סוגיו.

בהתייחס לנושא החימום העולמי, ניכר כי התופעה הולכת ומקצינה בצעדים מבהילים. אמנם קשה לפתור בעיה כזאת במסגרת המצומצמת של תכנית למדינה יהודית, אולם בכל זאת חשיבות הנושא דורשת זאת. הבעיה היא כה חמורה עד כי לא די בצמצום השימוש בדלקים פוסיליים ואנרגיה מזהמת, אלא יש להתחיל לתכנן כבר את הטכנולוגיה שתהיה מסוגלת להחזיר את המצב לקדמותו, למשל ע"י סילוק כמויות ענק של מזהמים מהאוויר מהים ומהקרקע. הנושא הבוער יותר כרגע הם גזי החממה בעיקר הפחמן דו חמצני שאחראי לעליה הניכרת בטמפרטורת כדור הארץ. כיום, למשל, ישנה הצעה לפתרון טכנולוגי של הזיהום בגזי חממה ע"י מערכת שתוכל להזרים כמויות ענק של אויר למעבה הים ובכך להשקיע את הפחמן דו חמצני בצורת משקעים סלעיים עד לסילוק עודפיו מן האוויר. כמובן שלא די בכך וזאת רק ההתחלה. אולם אני כבר רואה בדמיוני מערכות ביוכימיות שבשיטות מתקדמות של הנדסה גנטית ישתמשו בבקטריות מהונדסות הטבולות בבריכות ענק כך שבאמצעות קרני השמש יהפכו פחמן דו חמצני לסוכר, דלק או חומרים אורגניים אחרים לפי דרישה. בסופו של דבר מדובר על מכונה לכל דבר המייצרת חומרים אורגניים מגזי חממה מזהמים.

גם ההפקרות בנושא הטיפול במי השתייה תפסק, והרשויות יתנו לנושא קדימות. הכל עניין של חינוך והדרכה. חינוך לערכים כמו לכבד את הזולת ולימוד טכנולוגיה שתתן את הכלים המינימליים כדי להבין ולהתמודד במה שמתרחש סביבך. אני בטוח שהמצב היה יכול להיות טוב יותר כיום אם הרשויות והפקידים היו מאמצים את שני התנאים הנ"ל. לקיחת אחריות יהיה מן הסתם ערך אותו ילמדו בבתי הספר יחד עם ערכים אחרים כמו מתן כבוד לזולת והתרחקות מדבר שקר. בזמן הגאולה המדינה תציג טיפול אחראי ותספק לאזרחיה מים נקיים ולא תסתתר מאחורי תקנים ותקנות והתעלמויות. האחריות על מי הקולחים ומערכת הביוב היא על המדינה ולא בידי אנשים פרטיים, ואלו הדורסים ברגל רמה את תקנות איכות הסביבה- אינם נותנים את הדין על מעשיהם. הרשות לאיכות הסביבה תהיה עם שיניים ותפעל בכל התחומים כולל חקלאות, ביוב, זיהום במזון וזיהום האוויר. מוסדות ואנשי ציבור יובאו למשפט מהיר ויוענשו אם ימצאו אחראים לפגיעות בסביבה. לא נשמע עוד על ישובים ומועצות שיזרימו שפכים אל היישובים השכנים ושטחי ציבור. הרשות תהיה אחראית לתכנון כולל של מערכת המים והביוב בכל רחבי המדינה.

העישון הוא עוד נושא הקשור לאיכות הסביבה. הציבור לא מעריך נכונה את הנזק לכולם הנגרם מהעישון נוטה להתעלם מהפגיעה העצמית למוות של המעשנים הכבדים, בהנחה המוטעית כי זו זכותם הבלעדית להחליט מה יעשו לגופם. לתפיסה זאת אין מקום וזכות קיום! למדינה החובה לשמור על חיי אזרחיה ולכן גם הזכות להתערב באופן פעיל כדי למנוע מאנשים לפגוע בעצמם בכל דרך שהיא. המדינה תפעל כמובן בדרך חינוכית לצמצם את העישון, אולם במקביל תפעל בדרך רפואית אצל המכורים לעישון אשר יהיו תחת השגחה רפואית. אין הבדל מבחינת התייחסות השלטון לעישון טבק או מריחואנה או שאר סמים קלים. לכולם יהיה אותו מעמד, והטיפול המניעתי יהיה זהה. הטיפול למכורים לסמים קשים יהיה הדוק יותר בשילוב בתי חולים. אני בעד שהמדינה תספק את הסם/ סיגריות לאותם חולים במסגרת הביטוח הרפואי.

אם המדינה הייתה באמת מעמידה את ערך החיים במקום הראשון מבחינת סדר הקדימויות, הייתה מקדמת באופן אגרסיבי את איכות הסביבה ואיכות החיים, וכן תחומים נוספים כגון: בטיחות בכבישים איכות הרפואה חינוך ועוד. ההשקעה התקציבית הנדרשת בתחום איכות הסביבה היא כדאית עשרות מונים בהשוואה לתחומים אחרים ולכן אסור לבחון אותה בעיניים כלכליות. את המהפך בתפיסת האקולוגיה כמשימה לאומית, צריכה להנהיג צמרת השלטון ועל עובדי הציבור להוות דוגמא למופת. מצב זה מחזק את הצורך הדחוף בשינוי רדיקלי של שיטת הממשל ושל האווירה המוסרית בחברה בכלל. שינוי רדיקלי בתפיסת החיים של צמרת הממסד תהווה דוגמא חיובית גם כלפי שאר הציבור ומשרתי הציבור. על עובד ציבור להיות מספיק אחראי כדי להבחין בזמן אם נעשית פגיעה בסביבה, גם אם לא בתחום אחריותו, ואז לזעוק ולהתריע אם יש צורך. אם את עבודתם יעשו מתוך תחושה של שליחות לאומית, יוכלו לעמוד מול הציבור במצפון נקי. אני מציין זאת בכאב רב מאחר ויודע אני איזה מאבקים צריכים המשוגעים לדבר להיאבק כנגד פקידות אדישה וחסרת מעוף במקרה הטוב, או משתפת פעולה עם גורמים בעלי עניין במקרה הפחות טוב. נושא מחזור הפסולת הנו דוגמא לחוסר מעש של המון גופים המטפלים בנושא והוא בעל חשיבות קיומית עבורנו. בגלל מחדלי העבר, חדרו וחודרים רעלים אל מי התהום שלנו ולהם פוטנציאל סיכון לעשרות שנים לכל האוכלוסייה, נושא זה ידרוש הגברת המודעות של הציבור שאם יזעק זעקה מרה כיום אולי יוכל להפעיל את הממסד שיעשה כדי להציל את חיי בניו לעתיד לבא. כדי לתת תוקף לכוונות הטובות המתוארות במאמר זה, השמירה על איכות הסביבה תימצא  בידי גוף פיקוח אשר יהיו לו כלים טכניים כדי לנטר את זיהום הסביבה וכן כלים משפטיים כדי לאכוף את החוק ולנקוט באמצעי ענישה. בהזדמנות זאת אני קורא לכל מדינות העולם להפסיק לכרות יערות כאשר מוצרי עץ לתעשייה יוחלפו במוצרים אחרים או בעץ שניטע במיוחד לצורך תעשייתי.

לסיכום הפרק והחיבור כולו, ובלי קשר לחובתנו המיוחדת לפעול בימי הגאולה, נושא איכות חיינו חשוב לכל זמן ולכל מקום, ויש להתלכד יחד כולם על מנת לתת יד למאבק לשיפור הסביבה. יש להתחיל בניסוח אמנה חברתית עוד היום, ולדרוש שכל ממשלה תחשיב את נושא שמירת הסביבה כבבת עינה. יש לקחת בחשבון את כל ההיבטים הלאומיים והבינלאומיים בנושא איכות הסביבה על מנת שלא לפגוע בעתיד קיום האדם. מבחינה מעשית יש להגביל בניה אורבאנית לאזורים המתאימים, לעשות סקר מים מקיף בכל הארץ, למנוע חדירת רעלים לשרשרת המזון שלנו ולמי התהום. על המדינה למצוא מקורות לאנרגיה חלופית כדי להפסיק את זיהום האוויר ע"י התחבורה, המפעלים ותחנות הכוח. השמירה על איכות הסביבה מייצגת נאמנה גם את רצוננו האמיתי ללכת בדרכי השם ולשמור על חוקיו כדי שנוכל לעבדו לאורך ימים ובשמחה. אלה ואלה מביאים אותנו לחיים ארוכים של מצוות ועבודת השם, אלה ואלה מוכיחים את קידוש החיים ומכאן גם את מידת הכבוד אתו אנו נותנים לבוראנו.