|
משרד
החינוך – חוזר מנכ"ל http://207.232.9.131/edun_doc/sb3bk2_5_6.htm
2. אורחות חיים במוסדות החינוך 2.5 עישון, סמים ואלכוהול 2.5-6 מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק
במוסדות החינוך תאריך
תחולה : 1
בנובמבר 2001 עם
החוזר
משרד
החינוך רואה חשיבות רבה בהפעלת תכנית
מניעה בנושאי טבק, אלכוהול
וסמים, מתוך דאגה לבריאותם של התלמידים
ובהתייחס לנתונים המדאיגים
על עלייה בהיקף העישון בקרב תלמידים
במערכת החינוך במדינת ישראל. בחוזר
זה מתפרסם מידע חיוני שישמש את מוסדות
החינוך בהפעלת תכניות מניעה
חינוכיות וביישום ההנחיות בנושא העישון
כמתחייב מהחוק להגבלת העישון
במקומות ציבוריים. עם
הרחבת התקנות של החוק להגבלת העישון
במקומות ציבוריים (התשמ"ב-1983)
והיכנסו לתוקף ב-1.8.01 חל איסור מוחלט על
עישון של תלמידים
במוסדות חינוך, למעט מוסדות על תיכוניים
שבהם גיל הלומדים
עולה על 18 שנים (ראה נספח ג). אשר
לכלל העובדים במוסדות החינוך, מגני
הילדים ועד בתי הספר העל-יסודיים,
העישון אסור באופן מוחלט, למעט בחדר נפרד
לחלוטין, שהוקצה
לכך במיוחד על ידי הנהלת המוסד, שיש בו
הסדרי אוורור הולמים ושאין
בו נוכחות תלמידים. תקנות
אלה מחזקות את הנחיות המשרד שתפורטנה
בחוזר זה. חוזר זה בא
במקום כל החוזרים הקודמים שעסקו במניעת
עישון ומוסיף עליהם. מנהלי
מוסדות החינוך מתבקשים להקפיד על מילוי
ההוראות כמתחייב מהחוק
ומהנחיות המשרד ולהפעיל תכניות מניעה
כגון אלה המוצעות בחוזר זה. 1.
הרציונל להפעלת תכניות מניעה
עישון
סיגריות הוא אחד מדפוסי ההתנהגות
המסוכנים ביותר לבריאות. נוסף לנזק
הבריאותי לטווח ארוך שהעישון גורם, כגון
מחלות לב וכלי דם ומחלות הסרטן,
הוא גורם גם נזקים מיידיים המתבטאים
במחלות אקוטיות של דרכי הנשימה,
בפגיעה בכושר המיני ובירידה משמעותית
בכושר הגופני. מלבד הנזק
הישיר לבריאות, העישון כרוך גם בהתמכרות
שקשה להיגמל ממנה. על
פי תיאוריות מקובלות הסיגריות מוגדרות כ"סם
שער" העלול להוביל בהמשך
לצריכת אלכוהול וסמים אחרים, וקיימת
הסכמה גוברת בין הגורמים השונים
בתחום כי הדרך היעילה ביותר להתמודד עם
התופעה של עישון מוצרי
טבק היא המניעה. פעולות
להקטנת ממדי העישון בקרב תלמידים צריכות
לכלול תכניות מניעה, הסברה,
מידע על החוקים ועל התקנות ותכניות גמילה
לתלמידים מעשנים. מאחר
שהמבוגרים, ובמיוחד הצוות החינוכי,
משמשים מודל חיקוי לתלמידים,
נדרשת מהם מעורבות, הזדהות והקפדה על
כללי ההתנהגות שקובעים
החוק וההנחיות של המשרד. תכניות
למניעת עישון סיגריות עשויות להשפיע גם
על ההימנעות משימוש בסמים
אחרים ומשתייה מופרזת של אלכוהול.
התערבות בגיל צעיר, לפני ההתנסות
בעישון, עשויה להבטיח תוצאות יעילות יותר
במניעה. מעורבות של גורמי
קהילה בתכניות, ובעיקר של ההורים, תסייע
להצלחתן. קהל
היעד למניעה ראשונית הם ילדים ובני נוער
שטרם התנסו בעישון סיגריות
ומתבגרים שעישנו בצורה אקראית שהם קבוצת
סיכון לעישון קבוע בעתיד. הפעלת
תכניות מניעה החל מכיתות היסוד בנושא זה
חשובה מאוד בשל שיקולים מספר: 1.
מניעת העישון בגיל צעיר תחסוך תוצאות
בריאותיות חמורות בגיל מבוגר יותר. 2.
גיל התחלת העישון הוא במגמת ירידה.
המחקרים מראים כי כ- 90 אחוז
מהמעשנים התחילו לעשן לפני גיל 18. 3.
תכניות המניעה עשויות לסייע במניעת
העישון בגיל צעיר, ביצירת נורמה השוללת
אימוץ התנהגות זו ובהפסקת העישון בשלבים
המוקדמים, לפני הפיכתו
להרגל. על
תכנית המניעה להיות התפתחותית ומתמשכת,
מכוונת לכלל התלמידים, מותאמת
לשוני תרבותי ולמאפיינים חברתיים,
אינטגרטיבית, מופעלת באמצעות
תהליכים בין-אישיים וקבוצתיים, משלבת
הורים, משתפת גורמים קהילתיים
ביישוב ומערבת את התלמידים בכל שלבי
התהליך. בבתי
הספר של החינוך הדתי רצוי לשלב את תכניות
המניעה בחינוך הדתי השוטף
של בית הספר כדי לחזק את המסרים של התכנית. על
התכנית להכיל את "עקרונות המניעה"
הכוללים את התחומים האלה: ערכים,
מידע, יכולות, וכן כישורי חיים ייחודיים
לפיתוח תפיסת עולמו של התלמיד
ולגיבוש החלטתו להימנע מעישון. 2.
מגמות עישון בקרב ילדים ובני נוער
מחקרים,
ספרות מקצועית והניסיון מהשדה מעידים
שצעירים בראשית גיל ההתבגרות
מתחילים להתנסות בעישון סיגריות. נתונים
מתוך מחקר של ארגון הבריאות העולמי
הנוגעים גם לנושא העישון בישראל
מעלים כי בין השנים 1994 ו-1998 הייתה עלייה
ניכרת בשיעור העישון
בקרב בני הנוער בישראל: ב-1998 דיווחו 9.9
אחוז מבני הנוער על עישון לפחות
פעם בשבוע לעומת 4.9 אחוז מבני הנוער
שעישנו בשנת.1994 5.7%
מהנוער עישנו לפחות פעם ביום ב-1998, לעומת
3.2 אחוז בשנת 1994 (המחקר נערך
על ידי ד"ר הראל מאוניברסיטת בר-אילן
וממכון ברוקדייל). מהמחקר
עולה עוד, כי במגזר היהודי שיעור העישון
בקרב הבנים גבוה יותר משיעורו
בקרב הבנות: %11.9 מהבנים עישנו לפחות פעם
בשבוע בשנת 1998
לעומת 5.7 אחוז בשנת 1994, ו 6.5 אחוז מהבנות
עישנו לפחות פעם בשבוע בשנת
1998, לעומת 4.1 אחוז בשנת 1994. ממחקר
שנערך בשנת 1998 עולה ששיעור העישון בקרב
תלמידים ערביים גבוה
יותר משיעור העישון בקרב תלמידים יהודים:
%12.6 מהתלמידים הערבים
עישנו לפחות פעם בשבוע לעומת 9.2 אחוז
מהתלמידים היהודים. שיעור
המעשנים עולה בהדרגה עם העלייה בגיל.
בקטגוריה של עישון של פעם בשבוע:
בכיתות ו' 5 אחוז מהילדים; בכיתות ח' 8.9
אחוז מהילדים; בכיתות ט' 12
אחוז מהילדים; בכיתות י' 18.8 אחוז מהילדים.
"הקפיצה" הגדולה ביותר בשיעור
העישון מתרחשת בקרב האוכלוסייה היהודית
במעבר מכיתה ט' לכיתה
י': מ 10.5 אחוז ל-19.7 אחוז בקרב האוכלוסייה
הערבית נעשית "הקפיצה" במעבר
מכיתה ח' לכיתה ט': מ 11.9 אחוז ל-18.8 אחוז
הגיל הממוצע להתחלת העישון
היה 12.6 בשנת 1998, לעומת 12.9 בשנת 1994. נתונים
לגבי בנות המתגייסות לצה"ל בגיל 18
מעידים על עלייה גדולה בשיעור העישון
בעשר השנים האחרונות: מ 17 אחוז ל 30 אחוז. כפי
שצוין לעיל, בשנת 1998 עישנו כעשירית
מהתלמידים סיגריות או מוצרי טבק
פעם אחת בשבוע לפחות. שיעור המעשנים היה
גבוה יותר באופן משמעותי
בקרב הבנים, ועלה עם העלייה בשכבת הגיל.
שיעור נמוך יותר של תלמידים
עישנו פעם ביום לפחות (%5.7). שיעורי העישון
בקרב גילאי 16-11 עלו
באופן משמעותי בין 1994 ל-1998. שינוי זה
מתבטא גם בדירוג הבינלאומי
הגבוה של הבנים הישראלים (9 מתוך 27), אך
אינו בולט בדירוג הבנות,
שנשארו עם שיעורי עישון נמוכים יחסית
לבנים. הסיבות
להתחלת עישון בקרב מתבגרים הן רבות:
העישון נתפס כסמל לבגרות ולעצמאות
וכפתרון לבעיות גיל ההתבגרות, ומעשנים גם
בגלל סקרנות, חיפוש ריגושים
ולקיחת סיכונים, התמודדות עם קשיים במעבר
לחטיבת הביניים והשפעות
חברתיות הגורמות בין השאר לחקות הורים או
חברים מעשנים. זמינות
הסיגריות והאפשרות להשיגן גם בגיל צעיר,
כמו גם הפרסומות של חברות
הטבק המופנות בעיקר למתבגרים והמשדרות
באופן ישיר ועקיף מסר חיובי
וקשר בין עישון ובין הצלחה, מראה חיצוני
מושך ומקובלות חברתית
- כל אלה גורמים גם הם להרחבת המעגל של
המעשנים הצעירים. 3.
מדיניות משרד החינוך בנושא של עישון
סיגריות 3.1
מסגרת המדיניות על
פי החלטת שר החינוך והתרבות שפורסמה בכמה
שלבים הונהגו כחובה בבתי
הספר בכיתות ו'-י"ב תכניות מניעה
שפותחו בשירות הפסיכולוגי-הייעוצי
בנושאי עישון סיגריות, שתייה בלתי מבוקרת
של אלכוהול
ושימוש בסמים לא חוקיים כחלק בלתי נפרד
מהעשייה החינוכית בבית
הספר. התכניות מופעלות על ידי יועצים
חינוכיים, על ידי מחנכים ועל ידי
צוותי חינוך. הן מיושמות על פי עקרונות
המניעה בתחומי החומרים הפסיכואקטיביים
לסוגיהם ומיועדות לקידום בריאותו הנפשית
והגופנית של התלמיד. מדיניות
המשרד היא לשלב את התכניות כחלק מהעשייה
הבית ספרית בכיתות
א'-י"ב ולהתמקד בתכניות למניעת עישון
בעיקר במעברים מבית הספר
היסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים
לחטיבה העליונה. התכניות מופעלות
בסדנאות ובשיעורים פרונטליים בשיתוף עם
יועצים, עם מחנכים ועם
מורים שהוכשרו לכך, והן משלבות גם מרצים
אורחים ועזרים שונים כמו
סרטים, הצגות וכו'. דגש מיוחד מושם על
הפעלת "עמיתים" - תלמידים העוברים
הכשרה מיוחדת בסדנת "עמיתים"
והמונחים לקחת אחריות על התכנית
בשיתוף עם מחנכי הכיתות ועם היועצים. על
התכניות לכלול נושאים התפתחותיים,
התנהגותיים וערכיים כמו מידע על עישון
אקטיבי ופסיבי ועל נזקי עישון נרגילות,
דרכי התמודדות במצבי מעבר ולחץ,
השפעת הקבוצה על אופני הבילוי של
המתבגרים, התנהגויות סיכוניות שונות,
המסרים והמניעים של הפרסומת והשפעתה
עלינו, התמודדות עם פיתויים,
קבלת החלטות, אסרטיביות ומיומנויות
לזיהוי מצבי סיכון וכד'. ביחידה
למניעת סמים, אלכוהול ועישון בשפ"י
פועלים מפקחים ומדריכים
מחוזיים בכל המגזרים המתמחים בנושא
העישון והמנחים את
הצוות החינוכי ואת היועצים בהפעלת
תכניות למניעת עישון. המפקחים
והמדריכים פועלים על פי מדיניות מתואמת
עם היועצים הבכירים
בשפ"י. משרד
החינוך עובד בשיתוף פעולה עם הגורמים
השונים העוסקים במניעת
עישון: משרד הבריאות, האגודה למלחמה
בסרטן, המחלקה לחינוך
ולקידום שירותי בריאות כללית והליגה
למחלות ריאה בישראל. שיתוף
פעולה זה מניב פעילות משותפת ואיגום
משאבים וכוחות המתמקדים
בעשייה החינוכית ובמניעה והעומדים לרשות
בתי הספר. המשרד
ממליץ על שילוב הרצאות של אנשי מקצוע,
סטודנטים ונציגי משרדי
ממשלה, עמותות ואגודות כחלק מהתפיסה של
איגום משאבים מקצועי
במניעה. 3.2
הנחיות ליישום החוק במוסדות החינוך 3.2.1.כללי כל
ההנחיות המפורטות להלן מתייחסות לעישון
טבק ומוצריו ולעישון
נרגילות בין כותלי מוסד החינוך ובפעולות
שהמוסד יוזם
גם מחוצה לו, והן תקפות גם לגבי מבקרים
המגיעים אליו. הערה:
עישון נרגילות הפך לאחד מאופני הבילוי של
צעירים ותלמידים.
יש להביא לידיעת המורים, התלמידים
וההורים, שעל
פי חוות דעת של מומחים הנזק הבריאותי
מעישון נרגילות
זהה לפחות לנזק הנגרם מעישון סיגריות,
ופעמים רבות
הנרגילה מכילה מריחואנה (גראס) כתחליף
לניקוטין ואלכוהול
כתחליף למים. תופעה זו חמורה ביותר הן
מבחינת
החוק והן מבחינת הנזק הבריאותי שהיא
גורמת.
3.2.2 א.
על מנהל מוסד החינוך ליידע את כל
הגורמים הפועלים בו
בדבר החוק, התקנות וההנחיות לקבוע שילוט כמפורט
בחוק שיופיעו עליו הסמל וההוראה על איסור העישון
בכניסה למבנה המוסד, במקומות הנראים לעין, במעברים,
במסדרונות ובפינות הישיבה.
ב. מומלץ
שמנהל המוסד החינוכי יעודד תלמידים
וצוותים חינוכיים
לעצב את השילוט בעצמם, כחלק מתהליך ההטמעה
והאכיפה של התקנות.
3.2.3 א.
אסור בהחלט לעשן בכל שטח מוסד החינוך,
ובכלל זה חדר
המורים והחצר.
ב. המנהל לא
יתיר את קיומם של פינות או חדרי עישון לתלמידים
בין כותלי המוסד.
3.2.4 א.
מנהל מוסד החינוך רשאי להקצות חדר
עישון למורים ולעובדים
בלבד.
ב. בחדר זה
מותר למורים ולעובדים לעשן אך ורק כשאין נוכחות
של תלמידים.
ג. החדר
ישרת את המעשנים בלבד, ובכלל זה אורחים מבוגרים,
אך לא יוזמנו אליו מי שאינם מעשנים.
ד. על
המקום להיות נפרד ומאוורר, ויש לדאוג שלא
יהיה מטרד
למי שאינם מעשנים. 3.3
פירוט של נושאי תכניות המניעה על פי
שלבי הגיל
3.4
תכניות מניעה מומלצות
מומלצת
השתלמות של אנשי הצוות החינוכי לפני
הפעלת התכניות, בהנחיית
היועץ החינוכי. אפשר להיעזר במדריכי שפ"י
במחוזות (ראה את
רשימת המפקחים בנספח ב). יש לבדוק את
התאמתה של תכנית המניעה
לאוכלוסיית התלמידים הספציפית של בית
הספר.
להלן התכניות: 3.4.1."כישורי
חיים" (בהוצאת האגף לתכניות לימודים,
אגף שפ"י,
האגף לחינוך יסודי והמינהל לחינוך דתי,
משרד החינוך,
התשנ"ו): התכנית מתאימה לכיתות א'-ו'
ועוסקת בעיקר
בכישורי חיים. בתכנית עצמה יש התייחסות
מפורטת לנושא
העישון. אפשר
לרכוש את התכנית בחנויות "ספר לכול",
וב"רכגולד",
טל' 03-5180555. 3.4.2."לשאוף
אוויר נקי" (לא"ן) (בהוצאת משרד
הבריאות, משרד
החינוך והאגודה למלחמה בסרטן, התשמ"ט-1989): התכנית
מבוססת על תכנית קנדית ועל תכניות נוספות שהותאמו
לישראל. היא מתמקדת גם בנזקי העישון וגם במשמעויות
החברתיות של הרגלי העישון. התכנית מתאימה לכיתות
ו'-ט', והיא כוללת דפדפת לקבוצה וחוברת
למורה. אפשר
להשיגה גם בשפה הערבית, במשרד הבריאות,
ביחידה לקידום
הבריאות, טל' 02-6222001 ו-6228880, פקס'
02-6235399 3.4.3.תכנית
"שג"ב" ("שמור גופך בריא") (מופעלת
בשיתוף בין
משרד הבריאות למשרד החינוך): התכנית
כוללת חוברות לתלמיד
ולמורה ועוסקת במגוון נושאים הקשורים
לחינוך לבריאות,
לקידום הבריאות, ובכלל זה מניעת עישון.
התכנית מתאימה
לכיתות א'-ב'. אפשר
להשיג את התכנית במשרד הבריאות, ביחידה
לקידום הבריאות,
טל' 02-6222001 ו-02-6228880, פקס'
02-6235399 3.4.4.תכנית
"שג"ב" לגן (בהוצאת מט"ח, התשנ"ח-1988): בתכנית
7 נושאים העוסקים בבריאות ובבטיחות: הכרת הגוף,
פעילות גופנית, תזונה, שמירה על היגיינה,
בריאות השן, בריאות
וחולי ובטיחות. הערכה
כוללת חוברת תמונות לילדי הגן ושתי כרזות,
מדריך למחנכים
בגיל הרך ומערכת כרטיסי תמונות למיון
ולמשחק. אפשר
לרכוש את הערכה בגסטליט-חן, טל' 03-9229732 (הזמנה
למשלוח בטל' 04-8419353). 3.4.5.התכנית
"אני, את ואתה ידידים לסביבה" (בהוצאת משרד
החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות
לימודים, האגף
לחינוך קדם-יסודי, מעלות, 1984): התכנית
מתוארת בערכה
הכוללת ספר הדרכה וערכת משחקים. המדריך
וערכת המשחקים
עוסקים במרב הנושאים הנוגעים לאיכות
הסביבה כמו
אוויר, משאבים, רעש, אנרגיה, מחזור מים
ועוד. בכל נושא
מוקדי התנסות, צפייה ומעקב וכן פעילויות
יצירתיות. בערכה
6 משחקים שונים. הערכה נמצאת לעיון
במרכזים הפדגוגיים, ואינה
ניתנת לרכישה. 3.4.6.לא"ב
("לשאוף אוויר בריא") (דגנית פלס,
בהוצאת שפ"י, מחלקת
הפרסומים, משרד החינוך, 1999, בתמיכת האגודה למניעת
מחלות ריאה בישראל): זוהי תכנית המופעלת
בשיטה אינטראקטיבית
בכיתות ו'-ז'-ח'. בין נושאי התכנית: מידע אמין,
התייחסות לבעיות של גיל ההתבגרות, לחץ
חברתי ודימוי
אישי וחברתי. התכנית כוללת חוברת הדרכה
ומרכז למידה,
והיא מתאימה לכיתות ו'-ט'. את
החוברת אפשר להשיג בשפ"י, פקס' 02-5603256, ובחנויות
"ספר לכול", ו"רכגולד", טל'
03-5180555 3.4.7."חופשי
לנשום" (דגנית פלס, מהדורה ניסיונית
בהפקת שפ"י,
משרד החינוך התשס"א-2000): החוברת כוללת
מערך של
10 שיעורים המיועד לכיתות ו'-ט' וכולל
התייחסות למרכיבי
הגיל והפעלות שונות המתייחסות לכישורי
חיים תואמי
גיל ההתבגרות, כגון השפעת הקבוצה, עמדות
ורגשות כלפי
עישון, השערות ועובדות, הפרסומת, ייעודה
והשפעתה על
בחירת היחיד, "אין עשן בלי אש",
מיתוסים ועובדות.
אפשר להזמין את החוברת בשפ"י, פקס'
02-5603256. 3.4.8."כיתת
הלא מעשנים של שנות ה-2000 בוחרת להישאר
בשליטה" (תכנית הכוללת קלטת וידיאו
וחוברת עבודה,
שהוכנו והוצאו במשותף על ידי האגודה
למלחמה בסרטן
ושירותי בריאות כללית): התכנית מיועדת
לכיתות ה'-ו'
והיא עוסקת בתכנים של מיקום שליטה פנימי, התמודדות
עם לחץ חברתי, הימנעות מלקיחת סיכונים מיותרים
וכו'. את
החוברת ואת הקלטת אפשר לרכוש באגודה
למלחמה
בסרטן, טל' 03-5719577. 3.4.9."לעשן
או לא לעשן" - מערך שקופיות וחוברת
הדרכה (האגודה
למלחמה בסרטן וקופ"ח כללית, 1999): המערך כולל
נושאים אלו: סיבות להתחלת עישון, נזקי
העישון, פרסום
סמוי וגלוי והשפעת חברים. החומר מתאים
לכיתות ז'-ט'. אפשר
לרכוש את המערך באגודה למלחמה בסרטן, טל' 03-5719577,
פקס' 03-5719578.
3.4.10."הכי
בריא להיות בריא - עם גורו וגוגול" (משרד הבריאות,
המחלקה לקידום בריאות, בשיתוף עם משרד החינוך,
1999): התכנית כוללת חוברת לתלמיד, מדריך למורה,
כרזות, גלויות וקלטת וידיאו. בתכנית
כלולים נושאים הקשורים
לקידום הבריאות ולמניעת עישון, והיא
מותאמת לכיתות
א' ו-ב'. אפשר
לרכוש את התכנית במשרד הבריאות, המחלקה
לקידום בריאות, טל' 02-6222001 ו-02-6228880. 3.4.11."מדריך
למניעה והתערבות" בנושא טבק, אלכוהול וסמים
אחרים (רות לקט, הוצאת שפ"י, משרד
החינוך): המדריך
כולל את כל המידע הבסיסי הנחוץ להפעלת
תכניות המניעה:
רציונל ההתערבות, עקרונות המדיניות,
תכנית הלימודים
מכיתה א' עד כיתה י"ב, כל חוזרי המנכ"ל
שיצאו בנושא
טבק, אלכוהול וסמים, המלצות להשתלמויות
ומאגר מידע
נוסף. אפשר
להזמין את המדריך בשפ"י, פקס' 02-5603256. 3.5
פעולות ייחודיות בנושא העישון
3.5.1.תחרות
"הכיתה הלא מעשנת": תחרות זו שאולה
מדגם המופעל
בארצות אירופה כבר כמה שנים. מטרתה למנוע עישון
של גילאי חטיבת הביניים, והיא משלבת
פעילויות של מניעת
עישון בעזרת פרסומים בטלוויזיה, בעיתוני
נוער, ברדיו,
באינטרנט ועוד. תכנית זו משותפת למשרדי
החינוך והבריאות.
התכנית מתבצעת ברמה ארצית, והיא נושאת פרסים
אשר יינתנו לכיתה שתימנע מעישון סיגריות.
התכנית מיועדת
לתלמידי כיתות ז'-ט' ומאפשרת לכל הכיתות
של חטיבות
הביניים בארץ להשתתף בה. אחד הקריטריונים להש |
