http://www.tevalife.com/article.asp?id=1961

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אט-אט נשמטים "הנתונים המקלים" מטיעוני חברות הטבק, בניסיונם הנואל להפגין "דאגה לבריאות המעשן". פעם, בשנות ה-50 של המאה הקודמת כמחצית מאוכלוסי העולם הבוגרים עישנו בשקיקה רבה, תוך שהם שואפים את העשן המתקתק, המגרה, אל ריאותיהם, על מנת שתוך 30 עד 40 שניות יגיע הניקוטין שבעשן אל המוח, ושם יחולל נפלאות. היה זה מנהג חברתי אהוב על כולם: שועי-ארץ, כוכבי קולנוע כובשים ואף אנשים אפורים בהמון. בשנת 1955 עישנו באנגליה 62% מהגברים האנגליים הסולידיים והחושבים, כמעט שניים מכל שלושה, כיוון שאז עוד היה מקובל לראות בסיגריה ידיד של ממש, שעושה טוב, נראה טוב, ואף שווה לכל נפש במחירו. אך ב-1964 החלה להיסדק האשליה של ה"טוב שבעישון". הדו"ח המקיף של ה-"Surgeon General" בארה"ב בישר לראשונה שעישון קשור לתחלואה מוגברת במחלות כסרטן, מחלות כלי-דם ולב, ושבץ מוחי. ומאז בתדירות קבועה החלו להיאסף דו"חות הממסדים הרפואיים בארה"ב ובמערב אירופה, וכולם מציגים נתונים קשים על היות הניקוטין סם ממכר, ועל שפע החומרים הקרצינוגנים-המסרטנים בסיגריה, ורעלים, וחומצות וממסים אורגנים ועוד בישין-מרעין, העושים שמות בריאות ובאזורי גוף מרוחקים יותר.

אך תעשיית הטבק עתירת הממון, הגיבה בשנינות ובעורמה לנתונים הרפואיים המרשיעים, שהטילו צל מאיים על קיומה. כימאֵי תעשיית הטבק החלו בהפחתה הדרגתית הן של ריכוז הניקוטין הממכר והן ברמת העִטרן (tar): אמנם רמת הניקוטין הופחתה מלמעלה מ-10 מיליגרם לסיגריה עד לרמה הנמוכה מ-1 מיליגרם, ואף ברמת העִטרן או ה-tar חלו גם כן שינויים משמעותיים. ב-1950 רמת ה-tar בסיגריה עמדה על 37 מיליגרם, ואז הוכנסו המסננים (פילטרים) העשויים מצלולוז אצטט, ונייר הסיגריה הפך מחוּרָר יותר מה שהפחית את רמת ה-tar בסיגריה ל-22 מיליגרם. בתחילת שנות ה-70 שינו את מבנה הפילטרים בסיגריות, ואז כבר ירדה רמת ה-tar ל-8 עד 14 מיליגרם לסיגריה, ואף לרמה הנמוכה ביותר המקובלת היום בסוגי סיגריות אחדים, פחות מ-7 מיליגרם לסיגריה. באופן טבעי עם הכנסתם לשוק של סוגי סיגריות עם תכולה שונה של עטרן, החלו מתבצעים מחקרים שנועדו לקבוע את השפעתם של ריכוזי ה-tar השונים, על התחלואה בסרטן הריאות, המחלה המזוהה ביותר עם עישון. אך מחקרים אלה נטו באופן כמעט טבעי להשוות את נתוני סרטן הריאות בקרב מעשני הסיגריות נטולות הפילטר עם רמת ה-tar הגבוהה ביותר, לאלה בקרב מעשני סיגריות הפילטר עם רמת ה-tar הבינונית ומעלה (22 מיליגרם לסיגריה). אך כיוון שחברות הטבק שמו ב-20 השנים האחרונות את הדגש על שיווק סיגריות "light" עם תכולה נמוכה של tar, נוצר בציבור הרושם שסוגי סיגריות אלה לכאורה מסוכנים פחות, ומטבע הדברים סכנת סרטן הריאה הטמונה בהם נמוכה משמעותית.

לכן, כה חשובים ומרשימים ממצאי מחקר רב משתתפים לטווח זמן ארוך, שנערך בארה"ב, ואשר בראשו עמד Michael Thun שהוא ללא ספק הסמכות העולמית הבכירה בכל הקשור לתחלואה תעסוקתית וסביבתית, ומי שפרסם מעל 100 מאמרים על הקשר בין עישון ותחלואות שונות, בעיקר סרטן הריאה. Thun העומד בראש יחידת מעקב אפידמיולוגית של החברה האמריקאית לחקר הסרטן, המהווה חלק מהמרכז לפיקוח על מחלות (CDC) באטלנטה, פרסם בינואר 2004 ב-British Medical Journal מאמר, ובו תוצאות מקיפות של סקר שהוחל בו בשנת 1982 בקרב כ-364 אלף גברים ומעל 576 אלף נשים בארה"ב, שהיו מעשנים בעבר או בהווה, או כאלה שמעולם לא עישנו. כל הנסקרים היו בגיל 30 שנה ומעלה, והם היו במעקב רפואי תוך כדי מילוי שאלונים לגבי הרגלי העישון שלהם לתקופה של 6 שנים שהסתיימה ב-1988. מטרת המחקר רחב היריעה הזה הייתה להשוות בין התרחשות סרטן הריאה בקרב מעשני הסיגריה האמריקאית השכיחה ביותר (סיגרית פילטר עם תכולת עיטרן בינונית של 15-21 מיליגרם) למעשני סיגריות עם תכולת עיטרן נמוכה ביותר (פחות מ-7 מיליגרם), סיגריות עם תכולת עיטרן נמוכה ( 7-14 מיליגרם), וסיגריות נטולות-פילטר עם תכולת עיטרן הגבוהה מ-22 מיליגרם. כל אלה הושוו כמובן לאלה שמעולם לא עישנו או לכאלה שנגמלו מעישון בקבוצות גיל שונות. ממצאי מחקר זה בחלקם היו אולי צפויים, אך בחלקם היו מפתיעים ובכל מקרה מסקנות המחקר מסייעים להמלצה שתבוא בהמשך הדברים.

והרי מסקנות המחקר: ההתייחסות לגברים או לנשים המעשנים סיגריות עם תכולת tar ממוצעת של 15 עד 21 מיליגרם הייתה כאל reference, ומְקָדֵם הסיכון שלהם לחלות בסרטן הריאה (hazard ratio) נקבע כ-1.0. נמצא שמקדם הסיכון בגברים המעשנים סיגריות נטולות פילטר עם תכולת tar של מעל 22 מיליגרם לגבי סרטן ריאה הוא 1.48 ובנשים המעשנות סיגריות "כבדות" דומות, הערך הוא 1.73. ואלה תוצאות לא מפתיעות וצפויות, דהינו סיגריות בעלות תכולה גבוהה במיוחד של עטרן מעלות את הסיכון לתחלואה בסרטן הריאה ב-% 48 בין הגברים וב-73% בקרב הנשים, בהשוואה למעשני סיגריות עם תכולת tar בינונית. לא מפתיעים ואף צפויים מקדמי הסיכון שנמצאו להתרחשות סרטן הריאה בקרב אלה שמעולם לא עישנו, 0.08 בין הגברים ו-0.07 בין הנשים, המהווים 8% ו-7% בהתאמה, בהשוואה למעשנים של הסיגריה בעלת תכולת ה-tar הבינונית של 15 עד 21 מיליגרם.
צפויות אף התוצאות של ההסתכנות בסרטן הריאה בקרב אלה שנטשו את הסיגריה במרוצת השנים: גברים ונשים שהפסיקו לעשן מתחת לגיל 35 שנה, היו בעלי מקדם סיכון לחלות בסרטן הריאה שהוא בממוצע 0.072, כלומר ערך השווה בדיוק נמרץ לדרגת הסיכון של אלה שמעולם לא עישנו. נתון זה מאוד חשוב, ומרשים וצריך לעודד את אלה שהחלו לעשן בנעוריהם, בשנות העשרה שלהם, וחדלו מעישון כעבור 10 שנים, לערך. על פי המחקר האמריקאי המצוטט ככל שהדבר כרוך בהופעת סרטן הריאה, אלה ייחשבו כמי שמעולם לא עישנו, ו-10 שנות עישון בילדותם "תיסלח להם" במלוא מובן המילה. גברים ונשים, על פי מחקר זה, שחדלו לעשן בין הגילים 35 עד 54 שנה, סיכונם הממוצע לחלות בסרטן הריאה בהשוואה למעשנים בהווה סיגריות עם תכולת tar בינונית, הוא 0.23, שהוא גבוה כבר פי-3 מסיכונם של אלה שלא עישנו מעולם, או שנטשו את הסיגריה עד גיל 35 שנה. אלה מבין הגברים על פי מחקר זה, שהתמידו לעשן עד גיל 55 שנה, והפסיקו את מנהגם זה בגיל 55 שנה ומעלה, סיכונם היחסי ללקות בסרטן הריאה הוא 0.75, הגדול פי 10 לערך מזה של מי שלא עישן מעודו, וסיכונן של נשים המחליטות להפסיק לעשן בגיל המאוחר של 55 שנה ומעלה, נמוך מעט מזה של הגברים, דהינו- 0.53, פי-7 מסיכונן של נשים שמעולם לא עישנו.

אך הצימוק במסקנות מחקר ענק זה, נעוץ דווקא במסקנות המפתיעות שלו לגבי המעשנים בהווה סיגריות עם תכולת עטרן בינונית (15-21 מיליגרם), נמוכה (8 עד 14 מיליגרם) או נמוכה מאוד (פחות מ-7 מיליגרם). הממצאים של המחקר מצביעים על כך שאין כל הבדל משמעותי בתחלואה בסרטן הריאה בין המעשנים של סיגריות משלושת רמות tar אלה: בין הגברים מקדמי הסיכון הם 1.0, 1.05 ו-1.18 בהתאמה, ובקרב הנשים מקדמי הסיכון הם 1.0, 0.95 ו-0.98, בהתאמה. כלומר, הסיסמה של חברות הטבק, שכבר חדרה באופן תת-מודע להכרת הציבור בדבר קיומן של סיגריות לייט (Light) "ידידותיות", שכל מטרתן היא להסב לנו הנאה בעישון תוך שמירה מופלגת על בריאותנו, כדי שנוכל לחיות ולעשן עד גיל 120, היא תעלול שיווקי גאוני, יש להודות, אך העובדות לאשורן, קודרות ואינן ניתנות להכחשה: סרטן הריאה יתקוף וברוב המקרים אף ימית את המעשן סיגריות ממוצעות tar או נמוכות tar, או אף נמוכות מאוד בתכולת ה-tar שלהן. כלומר, ואת המסקנה הזו יש לרשום על חפיסות סיגריות הלייט למיניהן, ליד האזהרות המודגשות היום על התחלואה שגורם העישון, באופן מודגש:
סיגריות לייט אינן גורמות פחות לסרטן הריאה מסיגריות עם תכולת tar ממוצעת!

ואיך להסביר ממצא זה? כמעט בפשטות. והתשובה נתנה במחקריו של אותו Micahel Thun כבר לפני שנים אחדות כאשר עשה את התצפית המרשימה על כך שאחד מסוגי סרטן הריאה, הידוע כ-adenocarcinoma, שלא היה שכיח כלל בשנות ה-60 וה-70, והפך לפתע בשנות ה-80 וה-90 לסוג שכיח של סרטן ריאה. ומה הסיבה למהפך זה? אדנוקרצינומה, הוא סוג סרטן ריאה התוקף את הרקמות ההיקפיות (peripheral), וכדי שעשן הסיגריה יגיע עמוק יותר בדרכי הריאה אל הפריפריה שלה, נדרש המעשן לשאוף את עשן הסיגריה שאיפה "עמוקה" יותר כלומר ביתר עוצמה, ואף לסגל לעצמו טכניקת עישון בה הוא נוטל נפח עשן גדול יותר (puff volume) לריאותיו, ו"מחזיק" את העשן בריאות למשך זמן ארוך יותר.
ולמה יְשנֶה המעשן את טכניקת העישון לאגרסיבית יותר? כיוון שהסיגריות הפכו מתחילת שנות ה-80 לבעלות תחולה נמוכה יותר של tar וניקוטין, וגם דעכה במעט הארומה שלהן, "מפצה" עצמו המעשן ב"יניקה" עמוקה יותר של עשן הסיגריה לריאותיו, והוא משהה שם את העשן לזמן ממושך יותר, כדי "שהנאתו לא תקופח". וכך הפכו סיגריות הלייט ממְעוּדנוֹת ומכילות כמות מעטה יותר של הסם ניקוטין ושל העִטרן המכיל חומרים מסרטנים, לסיגריות שדרך עישונן הנמרץ יותר מביא לתוצאות דומות של תחלואה מסרטן הריאה בהשוואה לסיגריות שתכולת ה-tar בהן גדולה יותר.
עובדה נוספת היא שבתהליך הכימי בו מעבדת תעשיית הטבק את חומר הגלם להפכן למוצר ההופך לסיגריה, הביאה הורדת רמת ה-tar, דווקא לעלייה משמעותית בריכוז של אחד הקרצינוגנים המסרטנים, ניטרוזאמין, בסיגריה. ואפילו לא הדגשנו את העובדה הסטטיסטית הידועה שהמעשנים מספר מסוים של סיגריות ליום בדור שלפני "סיגריות הלייט" הגדילו באופן כמעט טבעי את כמות הסיגריות שהם מעשנים, כפיצוי על תחושת "הקלוּת הבלתי נסבלת" של הסיגריות "הקלות" –Light cigarettes.

ולפני שנחתום נזכיר עוד עובדה חשובה: עדיין הסכנה הרבה ביותר לסרטן הריאה, נשקפת מסיגריות נטולות-פילטר המכילות מעל 22 מיליגרם של tar ואף למעלה מזה. בארה"ב ובבריטניה נכון להיום סיגריות אחרונות אלה מהוות רק 1% מכלל הסיגריות הנמכרות. אך במדינות העולם השלישי כמו סין הן מהוות כ-20% מכלל המכירות שכן הן בממוצע זולות יותר, ואפילו בצרפת הן מהוות 15% מכלל הסיגריות הנמכרות, ובמדינות אירופה המזרחית הן מהוות 6-20% מכלל הסיגריות. ועל כך ניתן לומר: המעשן, בעצם אי הקפדה על בריאותו אינו מפגין חוכמה יתרה, אך גם בין המעשנים יש דרגות שונות של סִכלוּת, ואלה המעשנים סיגריות נטולות פילטר, הם הפחות נבונים מכולם.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע