שאיפות גדולות- "הארץ" שלח 32 מעשנים כבדים לגמילה, בשבע שיטות שונות. להלן התוצאות

 מאת דפנה לוצקי ודנה עופר, הארץ

 תרסיס "אנטי סמוק" - הדרך הטבעית
גמילה בהילינג - אהוד אברמסון
מדבקות ניקוטינל
טיפול באנרגיה טבעית
זריקת "די לעישון"
דיקור סיני - קליניקת חרמון-מן
דיקור סיני - קופת חולים מכבי

העובדות ידועות: העישון  מזיק לבריאות. ארבעה מיליוני בני אדם ברחבי העולם מתים מדי שנה בשנה כתוצאה מנזקי העישון, ולמרות זאת, רוב המעשנים אינם מצליחים להיגמל מן ההרגל המסוכן הזה. שיעור המעשנים בישראל ירד אומנם בעשורים האחרונים והוא עומד על 28% לעומת 42% בתחילת שנות ה-80, אך מגמת הירידה נמצאת בעצירה כבר שמונה שנים. בישראל לבדה מתים 10,000 בני אדם בשנה מנזקי העישון והיא ממוקמת במקום התשיעי בעולם המערבי ברמת העישון בקרב בני הנוער. ארגון הבריאות העולמי אף הגדיר את העישון כגורם המוות-שניתן-למניעה מספר אחת בעולם.

 למה כדאי להפסיק

 המאבק בעישון החל באופן רשמי בשנת 1965, עם פרסומו של הדו"ח הרפואי של הממונה על הבריאות בארצות הברית, שבו פורטו לראשונה נזקי העישון, התחלואה והתמותה שהוא גורם. מאז התפרסמו מחקרים רבים המוכיחים קשר בין עישון ומחלות שונות, חלקן כאמור קטלניות: סרטן הריאות, סרטן הגרון, מחלות לב ומחלות דרכי הנשימה. על פי נתונים שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן, אצל 85% מהגברים הסובלים מאין אונות נגרמת התופעה מעישון. הסיכון ללקות בהתקף לב מתחת לגיל 40 גדול בקרב המעשנים פי חמישה, והסיכון לבעיות פוריות בקרב נשים מעשנות גדול ב-60% לעומת נשים לא מעשנות. שילוב של נטילת גלולות למניעת הריון ועישון עלול להעלות את הסיכוי למחלות לב בקרב נשים.

 לבד ממחלות, אומרים המומחים, העישון גורם נזקים לעור הפנים, הופעת קמטים וכתמי ניקוטין. מי שכל אלו אינם מרתיעים אותו, כדאי שיידע שעל פי נתוני בנק הפועלים משנת 2001, הוכפלו מחירי הסיגריות בעשור האחרון.  

המומחים מבטיחים לנגמלים חיים בריאים הרבה יותר: שנה לאחר הפסקת העישון יורד הסיכוי לחלות במחלת לב בכ-50%, ובתוך 15 שנה הסיכון של מעשן לשעבר למות ממחלת לב דומה לזה של אדם שמעולם לא עישן. הסיכון לשבץ מוחי, סרטן ריאות ומחלת ריאות כרונית יורד גם הוא, אך בקצב אטי יותר.

 מדוע קשה להפסיק

 יותר ויותר מעשנים ברחבי העולם מעידים על עצמם שהיו רוצים להיגמל מעישון: בסקר שנעשה בארצות הברית התברר ש-70% מהמתבגרים המעשנים טענו שלא היו מתחילים כלל לעשן אילו יכלו לבחור מחדש, ושני שלישים דיווחו על רצונם להפסיק לעשן.

 עם זאת, כאמור, הרוב אינם מצליחים להיגמל. מסקר שערך בתחילת השנה משרד הבריאות עלה, כי 58% מהמעשנים שניסו להפסיק, חזרו לעשן. רוב המעשנים טענו שהם יכולים להפסיק לעשן בכוחות עצמם, למרות אחוזי הכישלון הגבוהים: רק 3% מאלה שהחליטו להפסיק בכוחות עצמם הצליחו בכך לאורך זמן.  

הפרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מחדד: "בכל שנה כ-40% מכלל המעשנים מנסים להיגמל, אך רק 6% מתוכם מצליחים בכך לטווח הארוך".

ההתמכרות לסיגריות קשה מכיוון שהיא גם פיסית וגם נפשית: "הניקוטין המצוי בטבק הסיגריה ידוע כסם ממכר. הוא חודר עם עשן הסיגריה לדם ונקשר במוח לקולטנים ניקוטיניים ומשחרר חומרים נוירוטרנסמיטורים כדואפמין ואנדרופין, המחוללים במוח את תחושת התענוג, ההרגעה, העידוד וההתעלות שמעשנים מגדירים כתחושת 'היי'", מסביר הפרופ' סלע. אי לכך, מעשנים המפסיקים לעשן באחת עלולים לחוות חלק מתסמיני הגמילה המוכרים: מצב רוח דיכאוני, נדודי שינה, נטייה לרוגז, חרדה ועצב, כאב ראש וסחרחורת, רעב ותיאבון מוגבר. עוד אומר הפרופ' סלע: "לפחות 49% מן המנסים להיגמל בכוחות עצמם חווים חלק מתסמיני הגמילה. מדובר בתהליך קשה ביותר, ושיעור ההצלחה הנמוך מזין את פולקלור 'הכישלון הצפוי מראש' ומרפה את ידיהם של נגמלים פוטנציאליים".

 שיטות גמילה  

התנאי הבסיסי לכל ניסיון גמילה היא נחישותו של המעשן, אומרים המומחים. אין שיטות קסם ולא פשוט לבחור שיטה לגמילה: השוק מוצף במטפלים שונים המבטיחים נפלאות ואין עדיין מחקרים מדעיים על כל שיטות הגמילה הרבות. לפיכך, רוב המעשנים פונים לשיטות גמילה שעליהן שמעו ממכרים שהצליחו להיגמל וכן מפרסומי השיטות.

 הפרופ' סלע מונה חלק מן השיטות הקיימות כיום. הגמילה העצמית ללא כל סיוע היא כאמור קשה ונושאת אחוזי הצלחה קטנים. מחקרים מראים כי הצלחתה עומדת ביחס ישר לרמת ההשכלה של הנגמל. לגבי שיטות נוספות, כמו היפנוזה והרגעה, עדיין אין נתונים על השפעתן לאורך זמן. גם שיטת הדיקור הסיני, המשיגה שיעור הצלחה של 78% מיד בתום הטיפול, לא נבדקה עדיין באופן מבוקר הבוחן את יעילותה לטווח הארוך. שיטת הגמילה בקבוצות תמיכה במשך 10 שבועות נוסתה בגרמניה ודווח בה על שיעור הצלחה של יותר מ-50% בתום הטיפול ושיעור הימנעות ארוכת טווח מעישון של 30%. שיטה זו מונהגת בקופות החולים השונות.

שיטה נוספת היא תחליפי הניקוטין כגון טבליות לעיסה ומדבקות, שמטרתם להפחית באופן מבוקר את רמת הניקוטין בדם. מחקרים מלמדים, ששיעורי ההצלחה בשימוש במסטיקים

ובמדבקות משתנים באופן בולט בדיווחים השונים. המסקנה היא שיש צורך בתמיכה נפשית צמודה כדי להעלות את שיעורי ההצלחה בגמילה מסוג זה.

שיטה חדשה הצוברת תאוצה בשנים האחרונות היא טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, כגון Zyban. תרופות אלו מבטלות את תסמיני הגמילה הנובעים מהחסר בניקוטין. הסקר הנרחב הראשון בנושא פורסם ב-1997 ועל פיו שיעור הנגמלים (שנטלו כדור אחד ליום במינון של 300 מ"ג, במשך 7 שבועות) כעבור שנה עמד על 23.1%.

 שבע שיטות, 32 נסיינים  

לצורך הכתבה נבדקו שבע שיטות, הטוענות שבכוחן לסייע בגמילה מעישון. כל אחת מהשיטות נוסתה על ידי 5-4 מעשנים שרצו להפסיק לעשן, ובסך הכל השתתפו בבדיקה 32 נסיינים (15 נשים ו-17 גברים). הנסיינים היו בני 25 עד 60 ומעשנים במשך תקופה של לפחות 7 שנים, לפחות 10 סיגריות ביום (רובם הרבה יותר). כל הנסיינים שילמו תשלום סמלי בלבד בעבור טיפול הגמילה (100 שקלים), בלי קשר למחיר הטיפול בפועל, כדי ליצור בסיס אחיד להשוואת התוצאות. בחלק מן המקרים מומן התשלום הנותר על ידי נותני השירות עצמם. השתדלנו להתערב כמה שפחות בתהליך הגמילה ולאפשר לנסיינים לפעול לפי שיקול דעתם, כפי שהיה מתרחש התהליך ב"מציאות".

לצורך מעקב אחר תהליך הגמילה הורכבו שאלונים המחולקים לשלושה חלקים, בהתאם לשלב הגמילה: לפני תחילת הטיפול, חודש לאחריו ושנה לאחר מכן. חשוב מאוד לציין כי הנבדקים אינם מדגם מייצג וכי לבדיקה אין תוקף מדעי: על מחקר רפואי מן הסוג הזה לכלול לפחות 100 נסיינים לכל שיטה וכן קבוצות בקרה.  

ועוד הסתייגות: משתנים רבים עשויים להשפיע על הצלחה או כישלון בגמילה, מעבר לאיכות השיטה: רמת מוטיווציה שונה, רמת אמונה שונה ביעילות השיטה, היסטוריה רפואית ונפשית שונה, מידת התמיכה של הסביבה ובני הזוג, וכדומה. עם זאת, מאחר שנגמלים רבים פונים לשיטות גמילה שונות בעיקר בעקבות המלצות וניסיונם של אחרים, הרי שבדיקה זו היא בחזקת המלצות מפוכחות ומרוכזות של 32 אנשים שניסו להיגמל מעישון בתנאים דומים.

מרכיב התשלום

טיפולי הגמילה השונים עולים בדרך כלל כסף רב (2,000-400 שקלים). כמו במכוני כושר ובסדנאות הרזיה שונות, נראה שגם בתחום זה, העלות הגבוהה היא תמריץ נוסף להתמדה בתהליך. לפיכך, מי שלא משלם, יש סיכוי שיתאמץ פחות ויקפיד פחות על הוראות המטפל. בבדיקה זו רצינו לנטרל את מרכיב העלות, כדי ליצור מכנה משותף שיאפשר השוואה. עם זאת, מובן שהמחיר ממלא במציאות תפקיד חשוב.

מתשובות רוב הנסיינים עולה כי התשלום הנמוך מהרגיל היה גורם חשוב בהחלטה להשתתף בניסוי. עם זאת, רוב מכריע של נסיינים דיווחו שתוצאות הגמילה לא היו משתנות גם אילו נדרשו לשלם מחיר מלא, וכי המחויבות לתהליך לא נפגעה כתוצאה מהתשלום הסמלי.

במקרה יוצא דופן אחד ייתכן שלתשלום המופחת היתה השפעה שלילית מכרעת. שיטת הגמילה באנרגיות של תומר סקר מבטיחה, כי כספם של המבקשים להיגמל יוחזר במלואו אם לא הצליחו להיגמל. כל חמשת הנסיינים ששלחנו לא התמידו בשיטה, אך הודו כי אילו נדרשו לשלם סכום מלא היו מתמידים יותר, כדי שלפחות יוכלו לקבל את כספם בחזרה במקרה של כישלון. ייתכן שתוצאות הטיפול היו משתנות ללא הכר לו היו כל הנסיינים משלמים את המחיר המלא. גם אם כך הוא, חשוב לדעת לפני שניגשים לגמילה, שלמחיר הטיפול יש השפעה על תוצאותיו. עם זאת, הבדיקה שעשינו מורה על תוצאות שונות לשיטות שונות, על אף התשלום הזהה.

תוצאות הבדיקה

14 נסיינים מתוך 32 הצליחו להפסיק לעשן למשך יותר מחודש. מתוכם תשעה לא מעשנים כבר שנה. חמשת האחרים חזרו לעשן לאחר כמה חודשים. כל שאר הנסיינים חזרו לעשן, על פי רוב בכמות שלפני הטיפול.

בכל שיטה, גם כאלה המבטיחות טיפול והקלה בתסמיני הגמילה, דיווח לפחות נסיין אחד על תופעות קשות שנלוו לגמילה: מתח, עצבנות, דיכאון, תיאבון מוגבר. מעניין לגלות שנסיינים שהצליחו להיגמל לא זוקפים, בדרך כלל, את הצלחתם לשיטת הגמילה, אלא לכוח רצונם; ואילו נסיינים שנכשלו הרבו לתלות את האשם בשיטה ולא בהם עצמם. בהכללה ניתן לומר ששיטות מהירות שלא דרשו אקטיוויות רבה מצד המטופלים זכו לאהדה גדולה יותר ובדרך כלל, גם להצלחות רבות יותר. כך למשל, אף שנבדקו שני טיפולים שונים של אותה שיטת טיפול - דיקור סיני - הרי שהטיפול הקצר והמרוכז זכה לאהדה ולהצלחה רבה יותר בקרב הנסיינים. באופן מפתיע, לא נמצא קשר בין מידת האמונה המוקדמת של המטופל ביעילות השיטה ובין התוצאות: חלק מהנסיינים שפיקפקו מאוד ביעילות השיטה שניסו, נגמלו. אחרים, שהאמינו ביעילותה, לא נגמלו.

האתר נבנה ע"י חיים חרמון

לאתר אין מטרות מסחריות וכל החומר מובא לטובת הציבור

כל הזכויות שמורות ליוצרים

ניתן לפנות לבעל האתר עבור הרצאות בהתנדבות