קלינטון הלך בוש בא ופולארד נשאר מאחורי סורגים! מדוע פולארד מהווה איום על ג`ורג בוש?

גילויים בלעדיים של תיקדבקה:

יום ראשון, כו טבת תשס"א, 15:50, 21 בינואר 2001

לארבעה ראשי ממשלות בישראל בישראל ביל קלינטון הבטיח לשחרר את ג'ונתן פולארד. ליצחק רבין ז"ל, לשמעון פרס, לבנימין נתניהו ולאהוד ברק. והוא לא עמד בדיבורו. ביום חמישי 1.18קלינטון הבטיח לעצמו חנינה מצד התובע העצמאי המיוחד בפרשת "וויטווטר" שהייתה פרשה של גניבת כספים מלקוחות שהשקיעו את כל חסכונותיהם בפרוייקט בנייה במדינת ארקנסאו, פרשה בה היה מעורבת גם הילרי קלינטון, ובפרשת מוניקה לווינסקי, שם הנשיא היוצא הודה ששיקר "לא בכוונה תחילה", בעדות שנתן בפני חבר המושבעים הגדול. קלינטון נקנס ב- 25 אלף דולר ורשיון עריכת הדין שלו נשלל לחמש שנים.

תמורת הודאה ועונש זה הסכים התובע העצמאי לסגור את תיק החקירה נגד קלינטון והתחייב שלא לתבוע אותו לדין פלילי. בכך גם הסיר התובע את העננה הראשונה שהייתה תלויה מעל הנשיא הנכנס, ג'ורג בוש שהיה, אילמלא הסדר זה, צריך ביום הראשון לכהונתו להחליט באם הוא מעניק חנינה לקליטון או לאו.

כמה שעות לאחר שהסכם זה הושג פרסם הבית הלבן רשימה ארוכה של אמריקנים שקלינטון עמד לחון כמה שעות לפני עזיבתו את הבית הלבן, כנהוג אצל כל נשיא אמריקני שפורש. ברשימה היה כלול גם שמו של ג'ונתן פולארד. אנשי הבית הלבן אמרו כי קלינטון יקבל את החלטתו הסופית למחרת, ביום שישי.

פולארד נידון בארצות הברית ב-1986 למאסר עולם באשמת ריגול לטובת ישראל ומאז הוא יושב 15 שנה בכלא. כל פעם כאשר עולה עניין שחרורו, מפגינה צמרת הביון האמריקנית, מראשי הסי.אי.איי, דרך ראשי האפ.בי.איי וראשי הוועדות לענייני מודיעין בסנט, חזית מאוחדת המזהירה בפני שחרורו. חזית זו קובעת כי באם פולארד ישוחרר, יגרם בכך נזק בלתי הפיך לביטחונה של ארצות הברית.

ביום שישי, כאשר ההודעה על החלטתו של קלינטון התעכבה, הודיע הבית הלן כי החתימה על כתבי השחרור נדחתה לשבת בבוקר, שעתיים לפני שקלינטון יעזוב את הבית הלבן. לבסוף קלינטון עזב את הבית הלבן כאשר הוא חותם על חנינה ל- 100 אמריקנים. אבל הוא לא חתם על צוו החנינה של ג'ונתן פולארד. קלינטון הלך ופולארד שוב נשאר מאחורי הסורגים. מדוע? הגדרת הסיבה לכך היא פשוטה. ההסבר להגדרה זו הוא מהמסובכים ביותר בהיסטוריה של עולםהריגול הנגדי.

ההגדרה: הצמרות הפוליטיות והמודיעיניות של ארצות הברית מאמינות כי אם ג'ונתן פולארד ישוחרר יגרם נזק בלתי הפיך לביטחונה של ארצות הברית. באם אנשים אלה, שדעתם היא כה נחרצת, יישאלו, מדוע שחרורו של פולארד יגרום לנזק חמור כזה לארצות הברית? איש מהם לא ידע לענות, תשובה רצינית ומלאה.

ההסבר: האנשים היחידים היודעים ומכירים את התמונה החלקית של פרשת ג'ונתן פולארד הם לא יותר מאשר תריסר אנשים בצמרת הביון האמריקני. איש מהם אינו יודע את התמונה המלאה. הפוליטיקאי היחיד בארצות הברית המכיר פרטים רבים בתמונה החלקית הזאת, הוא לא אחר מאשר , ג'ורג בוש האב, אביו של הנשיא החדש של ארצות הברית ג'ורג בוש הבן, שכיהן בעת מעצרו של פולארד בתפקיד סגן הנשיא בתקופת הנשיא רולנד רייגן. בכך למעשה נחתך גורלו של פולארד לאורך כל כהונתו של הנשיא החדש בוש. ג'ורג בוש הבן לא יסכים אף פעם לשחרר את פולארד, בידיעה שאם יעשה זאת הדבר יפגע באביו.

הזווית הישראלית של הפרשה: עד כמה שמדהים ישמע הדבר, מקורות הריגול הנגדי של תיקדבקה יכולים לקבוע בוודאות, שגם כל ראשי ממשלות ישראל, ראשי שירותי הביון הישראלים וגם הישראלים אשר הפעילו ישירות את ג'ונתן פולארד, אינם יודעים או מכירים את התמונה הכוללת. ישנם כאלה שיודעים יותר פרטים וישנם כאלה שיודעים פחות פרטים. אולם איש מהם אינו יודע ומכיר את התמונה כולה.

האם יש מי שהוא שמכיר את התמונה המלאה על כל פרטיה? התשובה היא כן! היחיד בעולם המערבי המכיר את התמונה המלאה הוא אולדריץ' חזן איימס, היושב היום בכלא אלנווד בפנסילבניה, לאחר שנידון ב-1994 למאסר עולם באשמת ריגול למען ברית המועצות ולאחר מכן רוסיה. (ראו פרטים נוספים על אולדריץ' איימס בסדרת הכתבות על משפט לוקרבי). היחיד היודע את הפרטים המלאים על פרשת פולארד בעולם המזרחי הוא וויטאלי ירוצ'נקו, מי שהיה הממונה על הריגול הנגדי הסובייטי בארצות הברית ומפעילו הרוסי הישיר של אולדריץ איימס. ירוצ'נקו מתגורר כיום בדירה קטנה במוסקבה ומסרב לדבר עם איש.

טעותם העיקרית של הישראלים שהיו קשורים או טיפלו עד כה בפרשת פולארד היא כי הם מתייחסים אליה כאל פרשת ריגול ישראלית בארצות הברית. נכון הוא שחלק גדול מפעילותו המודיעינית של פולארד הייתה ריגול עבור ישראל אולם הוא לא פעל אך ורק עבור ישראל. ביוני 1984 החל ג'ונתן פולארד עובד כמנתח במרכז ההתרעה נגד פעולות טרור במודיעין הצי האמריקני. מחלקה זו עסקה במידע רגיש ביותר שהתקבל או מלוויינים או מסוכנים של הסי.אי.איי שדיווחו מהשטח. חלק ממידע זה פולארד העביר לישראל אולם חלק אחר מהמידע שהיה קשור למזרח הרחוק פולארד ניסה למכור לסוכנים של טיוואן. הישראלים שהפעילו את פולארד לא היו מודעים לקשרי המודיעין האחרים שלו.

הבעיה עם סוכנים טיוואנים אלה שפולארד עמד אתם בקשר, הייתה כי רובם היו סוכנים כפולים שעבדו לא רק עבור המודיעין של טייפה כי אם גם עבור המודיעין של סין העממית, כלומר עבור בג'ינג. כך שהמידע המודיעיני האמריקני הרגיש ביותר הועבר למעשה על ידי פולארד, לסוכנים של סין העממית.

הוכחה לכך כי פולארד היה ער לעובדה כי המידע שהוא מעביר לטוויאן עובר לידיו של המודיעין הסיני הקומוניסטי היתה כאשר הוא החל לשאוף להרחיב את קשר המודיעין שלו עם הסינים. אשתו הראשונה, אן אנדרסון פולארד קבלה לשם כך עבודה בחברת יחסי ציבור בניו יורק שתפקידה היה לקדם את קשריה ויסי הציבור של סין העממית בארצות הברית. חלק מהמידע שפולארד הביא ממרכז ההתרעה נגד טרור שימש את אן פולארד לקידום מעמדה בחברה.

גם פולארד וגם מפעיליו הישראלים לא היו מודעים לכך כי בקשריו הכפולים עם הטיוואנים והסינים הקומוניסטים, פלוארד מסתבך באחת בפעולתה של אחת מרשתות הריגול המסכנות ביותר בהיסטוריה של הריגול בארצות הברית. רשת זו הייתה מורכבת משתי זרועות. זרוע אחת שעבדה עבור מוסקבה, בראשותו של אולדריץ איימס וזרוע שנייה אשר פעלה עבור פקינג, בראשותו של האיש אשר היה ממונה מטעם הביון הסיני ה- אם.אס.אס על הפעלת סוכנים סינים בארצות הברית, המרגל הסיני- אמריקני לארי וואו טאיי צ'ין.

לארי טאיי צ'ין, היה איש הסי.אי.איי שמאז מלחמת קוריאה ב- 1950, בגד במודיעין האמריקני והיה מעביר אל כל סודותיו לבג'ינג, אז פקינג. אולדריץ' איימס ולארי טאיי צ'יין, כאמור שניהם אנשי סי.אי.איי, אחד הבוגד בארצות הברית עבור מוסקבה והשני הבוגד עבור פקינג, הכירו היטב אחד את השני ושיתפו ביניהם פעולה במלאכת הריגול והבגידה שלהם בוושינגטון כשהם מחליפים ומתאמים ביניהם מידע על הסוכנים הכפולים הפועלים בשטח, ביניהם ג'ונתן פולארד. בסופו של דבר ב-1985 כאשר אולדריץ' איימס קיבל הודעה ממוסקבה כי הק.ג.ב חושש שזהותו תתגלה, הוא החליט ביחד עם מפעילו ויטאלי ירוצ'נקו לבצע פעולת הסחה אשר תסיט את תשומת הלב ממנו.

באוגוסט 1985 הופיע ויטאלי יורצ'נקו בשגרירות ארצות הברית ברומא והצהיר כי הוא מוכן לערוק לארצות הברית וכי הוא מבקש מקלט פוליטי. יורצ'נקו היה העריק הרוסי בעל הדרגה הגבוהה ביותר שהגיע אי פעם לידיהם של האמריקנים. האמריקנים בלעו את הפיתיון והעבירו אותו לוושינגטון לחקירה. בחקירה שנמשכה שלושה חודשים, מתחילת אוגוסט 1985 ועד תחילת נובמבר 1985, מסר ירוצ'נקו שמות רבים של סוכנים הפועלים בבירה האמריקנית, ביניהם היו גם שמותיהם של לארי צ'יין ושל ג'ונתן פולארד. אחד מחוקריו האמריקנים של ירוצ'נקו היה לא אחר מאשר אולדריץ' איימס.

ב- 2 לנובמבר 1986, נעלם ויטאלי ירוצ'נקו כאשר סעד ארוחת ערב במסעדה בג'ורגטאון. למחרת היום הופיע שוב הפעם בבנין שגרירות ברית המועצות בוושינגטון כשהוא מבקש לחזור בחזרה למולדתו. זה היה מקרה העריקה הכפול המוזר ביותר בתולדות הריגול הנגדי. אולם הוא השיג את מטרתו. זה לא היה מקרה בלבד, שכמה ימים לאחר חזרתו של יורצ'נקו למוסקבה, בשבוע השלישי של חודש נובמבר 1985 , נעצרו בזה אחר זה בוושינגטון באשמת ריגול, ג'ונתן פולארד, לארי טאיי צ'ין ורולנד פלטון, איש מודיעין צי אחר, שגם הוא ריגל עבור הרוסים. מי שהמליץ על מעצרם היה שוב לא אחר אלא אולדריץ' איימס.

כאשר בידי מצויים שלושה "דגים" כה שמנים, אולדריץ' איימס יכל להמשיך במלאכת הריגול שלו ללא הפרעה עד שנתפש בנסיבות אחרות, שלא כאן המקום לעמוד עליהן, בפברואר 1994. עצם פעולת הריגול של ג'ונתן פולארד עבור ישראל הייתה עבירה מספיקה לשלוח אותו למאסר עולם. אולם ישנן עוד סיבה אחת עיקרית מדוע האמריקנים לא ישחררו אף פעם את פולארד וגם את איימס. האמריקנים חושדים כי גם איימס וגם פולארד יודעים על קיומן של "חפרפרות" או בוגדים נוספים בבירה האמריקנית ששיתפו אתם פעולה במלאכת הריגול. כל זמן שאחד מהם אינו מוכן לדבר ולהסגיר חפרפרות אלה, אין שום סיכוי להקלה כל שהיא בעונשם שלא לדבר על שחרור מוקדם.

http://www2.debka.co.il/article.php?aid=603