שתיקה רועמת

רוצה להתעשר? אסוף מטבע מכל אחד המוחה כנגד השימוש הנפרץ שעושים התובע הראשי אשקרופט יחד עם אנשי ממשל בוש בטיעון של "ראייה סודית" כנגד נאשמים בעבירת טרור – אולם לא השמיעו ציוץ כאשר הממשל סירב לחשוף את המזכר הסודי עליו התבסס השופט בגזר הדין של המרגל הישראלי יונתן פולארד.

מר פולארד, אם אתם זוכרים, הוא האמריקני שהודה באשמה בקשירת קשר לביצוע ריגול למען ישראל. פולארד נידון בשנת 1987 למאסר עולם. זה היה גזר דין יוצא דופן בחומרתו, שהתקבל לאחר עסקת טיעון על פעולה בשירות מדינת ידידה. השופט סטיוון וויליאמס, בערעור של 1992, התייחס להפרת עסקת הטיעון ע"י הממשלה כ"הפרה יסודית של הצדק", ודימה את התנהגותם של התובעים הממשלתיים למכשפות ב"מקבת".

פולארד ועורכי דינו חזרו לבית המשפט אתמול (02/09/2003) בוושינגטון. בין הטענות שנטענו היתה מימוש זכותם של עורכי דינו, שהיו בעלי סיווג בטחוני גבוה, לקבל גישה לאותם מסמכים מסווגים שהממשלה האמריקנית צרפה לתיק התביעה לפני שהשופט שלח את פולארד לכלא. המסמכים הסודיים הכילו חלק מתצהיר בן 46 עמודים שכתב שר ההגנה דאז מר כספר ווינברגר. מר ווינברגר ייחס את מעשיו של פולארד כ"בגידה", האשמה שהחוקה האמריקנית אוסרת על הממשלה לעשות בה שימוש אלא אם כן מדובר על אדם שהכריז מלחמה על ארה"ב או הצטרף לאויביה של אמריקה. זו היתה האשמה שפולארד מעולם לא הואשם בה. לזכותה של האגודה לזכויות האזרח האמריקנית יש לומר כי הגישו בקשה להצטרף לעתירתו של פולארד בדרישה לתת גישה מלאה למסמכים החסויים. ליברל נוסף, פרופ' צ'רלס אוגלטרי מהרווארד, הצטרף אף הוא לעתירתו של פולארד נגד הממשל. לבנג'מין הוקס, מנהל NAACP וליברל בעל שם, לא התיר בית המשפט לצרף את חתימתו בעתירתו של פולארד.

למרות זאת, יש התוהים, היכן נמצאים עורכי הניו יורק טיימס וכתביו הליברלים? היכן נמצא נט הנטוף וה"ווילג' וויס"? להיכן נעלם בוב בר? מה עם דויד בוניור וחבר בית הנבחרים ג'והן קוניירס יחד עם שותפיהם בארגוני המוסלמים האמריקנים והקהילות הערביות? היכן כתבי העת הארציים ומקהלת אנשי התקשורת ברדיו ובטלוויזיה הציבוריים? הרי הם כולם זועקים בקולי קולות נגד השימוש בראיות חסויות במשפטים נגד טרוריסטים או מהגרים לא חוקיים. הם אפילו לא מהססים לטעון זאת גם כאשר מדובר על אויבים אמיתיים של ארה"ב.

אכן, מעשיו של פולארד היו טעות ועבירה על החוק, בכך מודה פולארד עצמו. אולם אם הנושא האמיתי המעניין את כל אותם ליברלים תומכי זכויות האזרח היה באמת זכויות האזרח, ניתן היה לצפות כי הם יתמכו במקביל גם בדרישתו של פולארד לאותם זכויות שהם דורשים עבור אלו שהואשמו בסיוע לטרור. במקרה של פולארד, שתיקתם הרועמת מול השימוש הבוטה בראיות חסויות, מהווה דוגמא מצוינת לדו פרצופיותם, עד כי אנשים תמהים מדוע.
http://www.jonathanpollard.org/ 

 המשך אל רשימת המאמרים והכתבות בעברית שפורסמו עד כה בנושא פולארד