|
עצרת
שובתי הרעב
למען פולארד
30-6-04 עצרת
שובתי הרעב
למען פולארד כתיבה
ותמונות:
מאיר גולן
היה
טוב וחבל
שהגיעו כ"כ
קצת אנשים. Yosm אמנם
לא הייתי
בהפגנה, אבל
רוב האנשים
שהגיעו לבקר
אותנו בשביתה,
אמרו שלא
רואים אותנו
מבחוץ, לדעתי
זה גם צריך להשתנות. עוד
תמונות
מהעצרת צילם
חיים חרמון
סיכום שביתת הרעבעדי
גינזבורג, י"ג
תמוז תשס"ד
ביום
ראשון בבוקר
התחלנו את
אירועי
השבוע
בהפגנה של כ30
משובתי הרעב
מול ישיבת
הממשלה. לאחר
מכן פנינו
להקמת המאהל
בו שהינו
במשך ימי
השביתה. בערב
הגיע הרב
אבינר לחזק
את השובתים. [תמליל
דבריו של הרב
אבינר כמו גם
שיחותיהם של
רבנים
ואישים
נוספים
שביקרו
במאהל יועלו
לאתר בהמשך
השבוע הקרוב]. ביום
שני החלו
חברי כנסת
לבקר במאהל
המחאה. בסה"כ
ביקרו במאהל
כ30 מהליכוד,
העבודה, המפד"ל,
האיחוד
הלאומי,
ישראל
בעלייה, ש"ס
ויהדות
התורה. בכל
יום נכנסו
חלק משובתי
הרעב לבניין
הכנסת
והחתימו ח"כים
על מכתב לרוה"מ
הקורא לו
לפנות לנשיא
ארה"ב ולבקש
ממנו לחון את
יהונתן
מיידית על
מנת שיספיק
לחוג בביתו
את יום
הולדתו ה50
שיחול בעוד
כחודש. בסה"כ
חתמו על
העצומה עד
עתה כ35 ח"כים
מכל הסיעות.
העצומה
תועבר בימים
הקרובים
לידי חברי
הכנסת אורית
נוקד וגלעד
ארדן על מנת
שיחתימו
עליה ח"כים
נוספים
ויגישו אותה
לראש הממשלה.
במהלך היום
גם הצטרפו
בני נוער
נוספים
לשביתת הרעב
עד שמספרנו
עמד על כ50. כמו
כן הצטרפו
עוד שובתי
שבת שנשארו
אף הם לישון
במקום. גם
ביום שלישי
ביקרו ח"כים
ואישים
נוספים
במאהל. גולת
הכותרת
הייתה
ביקורו של
הרב מרדכי
אליהו שהגיע
למאהל לפנות
ערב וסיפר
לשובתים על
ביקוריו אצל
יהונתן. הרב
גם ביקש
מהשובתים
לחדול
משביתת הרעב
אך לאחר
שהסברנו לו
כי אנחנו
מקפידים
לשתות וכי
השביתה היא
קצובה בזמן –
הוא אמר
שנמשיך בה
כמתוכנן. ביום
רביעי
התקיימו
שיחות
נוספות,
ביניהן
שיחתו של הרב
דב ליאור
ושיחתו של
אסיר ציון
לשעבר, הרב
יוסף
מנדלביץ'.
לאחר מכן,
בשעה 17:30
התכנסו בחלק
העליון של גן
הורדים – מול
הכנסת
וקיימנו
במקום הפגנה
שבה השתתפו
למעלה מ200 איש.
אכן, היו לנו
הפגנות
גדולות
בהרבה, אך
לראשונה היה
מדובר
באירוע שבו
אנשים "לקחו
אישית" את
העוול שנעשה
ליהונתן – עד
כדי כך
שהסכימו
לשבות רעב
במחאה
ובדרישה
לתיקונו. בהפגנה
נאמו מספר
אישים,
ביניהם האב
השכול משה
קינן, פרופ'
הילל וויס
ויו"ר תנועת
חי"ל, ברוך
מרזל. כמו כן
נאמו בהפגנה
בני נוער
שהשתתפו
בשביתת הרעב. שובתי
הרעב יצאו
מהשבוע הזה
עם הבטחה אחת –
לא ננוח ולא
נשקוט עד
שאחינו
יהונתן יהיה
איתנו – כאן
בארץ.
סיכום
דברי
המבקרים
במאהל המחאה
http://www.freepollard.org/18Tamuz5764.html
רעות
בן יוסף
ואמונה
בלינקי, י"ח
תמוז תשס"ד
יום
שני ט' תמוז:
ח"כ
גילה
פינקלשטיין ח"כ
אורית נוקד -
ראש השדולה
למען פולארד ח"כ
מהאיחוד
הלאומי ברוך
בן יוסף - אחד
מעורכי הדין
של פולארד ח"כ
אופיר פינס ניסן
סמולאנסקי -
יו"ר המפד"ל ח"כ מש"ס
ויהדות
התורה ויולי
אדלשטיין שאול
יהלום יום
שלישי י' תמוז: הרב
מרדכי אליהו ח"כ הר'
ישראל
אייכלר השר
נתן שרנסקי 2 נקודות
שהוא דיבר
עליהם: א) זה לא
מספיק לדרוש
מארה"ב "לשחרר
את פולארד"
צריך לדבר
ולפעול בתוך
ארה"ב, כי יש
שם אנשים
שעדיין
כועסים על
פולארד. ב) ארה"ב
דוגלים
בשיטה
שיחסים עם
מדינת ישראל
זה דבר אחד
ויונתן
פולארד זה
דבר אחר, אסור
שתהיה הפרדה!
זה אותו דבר! שאלה:
למה עושים
למען עזאם
עזאם ולא
למען פולארד? נתן
שרנסקי:
אתה יכול
לשאול בדיוק
אותה שאלה על
אלחנן
טננבאום, אם
הייתה לנו
אפשרות
להחליף את
יהונתן זה
היה טוב, אבל
זה לא היה
באפשרותנו
חיפשנו בעבר
בכל מיני
מקומות וגם
ברוסיה אדם
שנוכל
להחליף אותו
ביהונתן, אבל
לא מצאנו אדם
כזה שארה"ב
תרצה אותו. שאלה (יעקב):
פולארד שלח
לך מכתבים
למה לא ענית
לא? נתן
שרנסקי:
אני כותב
ליהונתן לא
דרך
האינטרנט או
דברים כאלה
אבל כתבתי לו
מכתב אישי. שאלה (עדי):
ראש הממשלה
טען שהוא
הורה לשגריר
ישראל בארה"ב
לבקר את
יהונתן מידי
פעם (ראיון
בזרעים-
עיתון של בנ"ע
בערך בחודש
ניסן) למה זה
לא קורה? נתן
שרנסקי:
אני באופן
אישי חושב
שצריך לשלוח
את השגריר
לבקר את
יהונתן אבל
יש בממשלה
אנשים שלא
מסכימים
איתי ולכן זה
לא קורה. שאלה (עדי):
איזה אנשים
מפריעים? יש
לך שמות? שנדע
מול מי צריך
לעבוד. נתן
שרנסקי:
אני לא יכול
להגיד לך
שמות. שאלה (רוני):
אמרת שאם היה
את מי להחליף
זה היה קורה,
אבל כבר היה,
איך זה שזה לא
קרה? נתן
שרנסקי:
מי היה? (מנסים
לברר אבל לא
מוצאים מי זה
כנראה שלא
היה) אם היה
מישהו
להחליף ברור
שהממשלה
הייתה עושה
את זה. שאלה (פנחס):
כל הכבוד על
פעולותייך
למען פולארד!
אבל מה
הממשלה בתור
ממשלה עשתה
למען פולארד?
ומה אנחנו
צריכים
לעשות כדי
שהממשלה
תעשה? נתן
שרנסקי:
הממשלה
הכירה
בפולארד
בתור סוכן
רשמי שלה, היא
לקחה אחריות
על כל מעשיו,
היא פנתה
לארה"ב כמה
פעמים בבקשה
לחנינה (כמו
בהסכם וואי
שפולארד
כמעט שוחרר) ברור שזה
לא מספיק
בגלל
שפולארד
עדיין בכלא,
לדעתי חשוב
מצד אחד
להוריד
התנגדות
לשחרור מארה"ב,
ומצד שני
להבהיר לארה"ב
שאין הבדל
בין יונתן
לבין היחסים
שלנו איתם. ביקור
שגריר של
מדינת ישראל
זה הוכחה
שאנחנו
חושבים
שפולארד הוא
חלק ממנו.
צריך להתמקד
בבקשה
לשליחת
השגריר. בקשר
לדיבורים על
שחרור
פולארד בזמן
הסכם וואי: ההחלטה
לעלות את
עניין
פולארד
הוחלטה
במטוס בדרך
לוואי, בזמן
שדנו על
שחרור
אסירים
היועץ של רוה"מ
(בזמנו רוה"מ
היה בנימין
נתניהו) הציע
להעלות את
נושא פולארד. קלינטון
הבטיח לרוה"מ
שברגע
שההסכם
ייחתם יונתן
פולארד
ישוחרר. כמה
שעות לפני
חתימת הסכם
וואי הידיעה
על השחרור
הודלפה
לתקשורת ואז
השחרור בוטל,
למרות זאת
חתמו על
ההסכם, ארה"ב
הסבירה
שהיתה
התנגדות
גדולה בסי.אי.אי.
ובפנטגון,
וקלינטון (נשיא
ארה"ב בזמנו)
אמר שהוא לא
הבטיח אלא
אמר שישתדל
לשחרר את
פולארד) ח"כ
גילה
פינקלשטיין שלום, אני
שמחה להיות
פה עם
תלמידים
שאיכפת להם,
זו הזדמנות
לומר על אלי
יוסף הרבה
מחמאות (כולם
מוחאים
כפיים...) אין
אדם שאני
מכירה שהוא
כל כך מסור
למשימה שלו,
יום ולילה,
אני כל כך
המומה
מהמסירות
שלו, אם כולם
היו כמו אלי
אז מזמן כבר
פולארד היה
פה. אני
קיבלתי על
עצמי אחרי
שיחה עם אלי
יוסף להיות
אחראית על
עניין
פולארד
במפלגה שלי (מפד"ל),
יש לי פה מכתב
שכתבתי ואני
רוצה להקריא
לכם אותו.
ח"כ
אורית נוקד -
ראש השדולה
למען פולארד צהריים
טובים! כל
הכבוד לכם
שמיד אחרי
שסיימתם
בגרויות
באתם לכאן
מתוך אידיאל. לדעתי
נעשה עוול
גדול ליונתן,
ביקרתי
אצלו בכלא
לפני שנה,
בכנסת אנחנו
מנסים לפעול
באמצאות
שאילתות,
הצעות לדיון
וכדומה. מי שמתמיד
בזה זה חבר
הכנסת יורי
אדלשטיין
וגם אני מנסה
כפי יכולתי
לפעול למען
יונתן, לא
מזמן הגשתי
שאילתא
בנושא המרגל
ששוחרר לא
מזמן מהכלא
האמריקאי (המרגל
הזה זכה
לביקור
השגריר של
מדינתו פעם
בחודש) וגם
פניתי לשר
החוץ (סילבן
שלום)מאוד
מעניין אותי
מה הוא יענה
לי. חלקכם
בוודאי
הייתם
בנטיעות
למען יהונתן
בט"ו בשבט,
אני מקווה
שיונתן יבוא
ושהוא ואשתו
יראו את היער. אני רוצה
להקריא מכתב
שאני וחבר
הכנסת גלעד
ארדן כתבנו
לרוה"מ. (אורית
קוראת את
המכתב...) על המכתב
הנ"ל חתומים
אני גלעד
ועוד מחברי
השדולה. אנו
מקווים
שיונתן יגיע
במהרה
בימינו ואיך
שאומרים אמן. שאלה (גאולה):
אני מבקשת
שתזכירי את
יונתן בכל
הזדמנות שאת
יכולה. אורית
נוקד:
אני מזכירה,
נא למסור
דברים
נוספים
שאפשר לדבר
עליהם. שאלה (רעות):
מה את מציעה
לנו לעשות?
בתור מטה ולא
בתור חברת
כנסת? אורית
נוקד:
אפשר להציע
להיות
אורחים של
סיעות בכנסת,
שלכל סיעה
תגיע משלחת,
כדאי גם
לדעתי לעבוד
דרך התקשורת. שאלה (פנחס):
איך אפשר
לפנות
לציבור
החילוני? אורית
נוקד:
צריך שיהיה
אחד כמו אלי
חילוני... אני
יכולה לנסות
לפעול אבל
תהיו איתי
בקשר. שאלה (עדי):
אם פונים
לנוער
חילוני, אפשר
לקבח ממך
מכתב שפונה
אליהם. אורית
נוקד: זה
לא נראה לי
בעיה, תהיו
איתי בקשר. שאלה (מוריה):
האם לדעתך
פולארד עשה
את המעשה
הנכון? אורית
נוקד: כן. ח"כ
מ"האיחוד
הלאומי" אריה אלדד,
אורי אריאל,
יורי שטרן,
צבי הנדל וצ'יטה
כהן. אריה
אלדד:
אנשים
צעירים
חושבים
בצורת שחור
לבן, בעניין
פולארד
לכאורה המצב
ברור ופשוט,
פולארד צודק,
ממשלת ארה"ב
לא צודקת,
ומדינת
ישראל גם היא
אינה צודקת
כי היא לא
פועלת מספיק
למען שחרור
פולארד.
כשגדלים
מגלים
שהחיים יותר
אפורים,
פולארד זה
פרשיה
מסובכת
ומורכבת,
בשורה
התחתונה אני
תומך בשחרור
פולארד ובכל
המעשים
למענו.
כשביקרתי
אצל פולארד
לא היה לי
ברור מדוע
הממשלה לא
עושה דבר
למענו, אבל אח"כ
ביקרתי אצל
אנשים בארץ
והתברר לי
מדוע הממשלה
לא יכולה
לפעול למען
פולארד. אורי
אריאל:
קודם כל צריך
להעיר את
האזרחים
בישראל, קשה
מאוד להזיז
את ארה"ב אם
בישראל אין
מספיק
פעילות, לכן
קודם כל
הכנסת
והציבור
בארץ. להמשיך
בכל הפעילות
שמעוררת את
האזרחים
בארץ, לדאוג
שיזכו ליותר
תקשורת, נגיד
לפני
חודשיים
היתה כתבה
גדולה
בידיעות
אחרונות על
פולארד. צריך
להגדיר מה
המטרה, אם לא
אז נורא
מתפזרים, אי
אפשר לדלג על
שלבים, זה
צריך להיות
תהליך, להיות
לפי שלבים,
העניין שלכם
מאוד חשוב,
אנחנו
מוכנים
לעשות כמעט
הכל למען
יונתן. שאלה (גאולה):
בתור ח,כ אתה
לא יכול
לפעול בלי
לחץ ציבורי? אורי
אריאל:
פולארד זה
נושא מסובך,
אנחנו מנסים,
אבל כדי שרוה"מ
יתן לזה משקל
מספיק חזק
ויבוא לנשיא
ארה"ב עם
רשימת
נושאים
לםפעולה
וביניהם ארה"ב,
צריך לחץ
ציבורי. אנחנו
עושים, אנחנו
מנסים, אריה
ביקר אצלו
לפני 4 חודשים,
אבל אם יש
נושא שלא
מדברים עליו
סימן שהוא לא
חשוב ולכן
חברי כנסת לא
מתיחסים
אליו. מאבק
ציבורי הוןא
הכרחי. שאלה (רוני):
כל החברי
כנסת
שמדברים על
פולארד,
מדברים על
דברים שאי
אפשר לדעת. יש
באמת דברים
כאלה? אם כן
איך לא
יודעים אותם?
זה נראה
כאילו זה
התחמקות. יורי
שטרן:
ארה"ב רואים
דבר אחד, עובד
שלהם הדליף
דברים, ואצלם
זה לא רגיל
להדליף, גם
העובדים
בארה"ב
מעדיפים
לשתוק כדי לא
להפר את
נאמנותם
לארה"ב. אני לא
מרגיש
שהסיעה
יכולה
להמציא את
הגלגל, קודם
כל: לחץ
ציבורי בארץ,
קשר עם
קהילות בארה"ב
דרך קשר שיש
בין ישובים
ובי"ס בארץ
למקבילים
בחו"ל. אורי
אריאל:
לארה"ב יש 2
טענות: טענה 1:
מעבר
לפולארד היה
עוד מרגל
שישראל לא
מוכנה
להסגיר. טענה2:
ישראל
התחייבה
להחזיר את כל
המסמכים
שקיבלה
מפולארד,
והיא לא
החזירה. צבי הנדל:
אנחנו
מסתובבים
מסביב לעצמנ,
זה כמו דו שיח
של חירשים,
הבעיה של
המאבק היא
שאין זעקה
גדולה,
הפעולה שלכם
היא עצומה,
אבל היא
התחלה. יורי
שטרן: כל
הכבוד לכם
ישר כוח. ברוך
בן יוסף - אחד
מעורכי הדין
של פולארד סקירה של
המאבק
המשפטי למען
פולארד בארץ:
עד לפני 10 שנים
המדינה לא
הכירה
ביונתן
כסוכן שלה
לכן פנינו
לבית משפט
כדי שיתנו
לפולארד
אזרחות
ויכירו בו
כסוכן רשמי
של המדינה. זה
בושה שאדם
שמסר את חייו
למען ביטחון
עם ישראל
צריך ללכת
לבית משפט
כדי לקבל
הכרה. יונתן
קיבל הכרה
באותו משפט. כל
הממשלות
התייחסו אל
פולארד כאל
נושא שצריך
להתעלם ממנו,
ויחסית
לממשלות
אחרות (ממשלות
בראשות רבין,
נתניה וברק)
היא המתעלמת
העיקרית
מיונתן. מיצינו את
כל המהלכים
המשפטיים
בארץ, אף פעם
לא קיבלנו
פסיקה בעד
יונתן בבית
המשפט
העליון. הגעתי
למסקנה אחרי
כל השנים של
המאבק למען
פולארד,
שמאבק מלמטה
כמו המאבק של
המטה זה הדבר
היחיד
שיעזור. ביום
ירושלים
הייתה סעודה
של גוף של
יהדות ארה"ב
שנקרא או.יו.
והזמינו
לסעודה את
קרצר, שגריר
ארה"ב בארץ.
ברגע שקרצר
התחיל לדבר
הנפתי את
התמונה של
יונתן
והתחלתי
לצעוק,
בהתחלה היה
קריאות של
בוז אבל לאט
לאט זה הלך, זה
גם פעולה
שהיא לא
עבירה על
החוק. לדעתי
צריך ללחוץ
על
הקונסוליה
והשגרירות
האמריקאית,
כמו שעשינו
במאבק למען
יהודי רוסיה,
בלי לחץ על
ארה"ב מלמטה
אני לא רואה
שום אפשרות
אחרת לשחרור
פולארד. אני חושב שהפעולות מלמטה משפיעות על מי שיושב למעלה, הצגת תמונה של יהונתן זה פעולה חוקית שיכולה לעזור מאוד, שגריר ארה"ב מתפלל כל שבת בבית כנסת בהרצליה וצריך להזכיר לו את פולארד, כל אירוע כזה עובר מהשגרירים ישר לארה"ב ושומעים על זה בוושינג | ||||||||||||||||