הרב הראשי ביקר את פולארד  2.11.04

 

4 שעות לא שגרתיות עברו ביום שני השבוע על אסיר ציון יהונתן פולארד. היה זה בעת ביקורו של הרב הראשי בכלאו שבצפון קרולינה. אל הרב יונה מצגר התלוו אשתו של פולארד, אסתר, קונסול ישראל באטלנטה, אביב עזרא, ושני נציגים מהפנטגון.

במהלך הביקור אמר פולארד, הנכנס לשנתו ה-20 בכלא, כי למרות שישראל נטשה אותו, הוא לא נטש את הארץ. "שירתתי בחיל הים האמריקני", אמר פולארד, "ושם לימדו אותי כי הדבר החשוב ביותר זו סירת ההצלה, וסירת ההצלה של העם היהודי זו ארץ ישראל".

עם גרון חנוק מדמעות פנה פולארד אל הרב הראשי: "שמך יונה. כמו שיונה עורר את נינווה לתשובה, כך אני מתחנן שתצליח לעורר את רחמי מלכות ארה"ב בהתנהגותם כלפי".

 

 

("בשבע", אצלינו בחצר, כ' בחשוון התשס"ה)

 

פולארד שכלוא 19 שנה לרב מצגר: תבקש מרשויות הכלא לאפשר לי כיהודי דתי להתייחד עם אשתי 

    מנחם רהט, מעריב

2/11/2004  10:39    

ג'ונתן פולארד, שכלוא בארה"ב כבר 19 שנה, נפגש עם הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, וביקש ממנו שיפנה לשלטונות הכלא כדי שיאפשרו לו להתייחד עם רעייתו, אסתר, ושיפעל לקידום החנינה שלו.

 

פולארד אמר לרב שכיהודי-דתי הוא רואה חובה לקיים את המצווה הראשונה בתרי"ג מצוות וביקש מהרב שיפעל לטובת העניין. פולארד, שנידון למאסר עולם, אמר שהוא מאמין שהאמריקנים מתכוונים להפעילו במלואו.

 

הרב הגיע בלוית עם עוד עשרה מבקרים, בהם אסתר פולארד ופעילים יהודים אמריקנים. הייתה זו הקבוצה הגדולה ביותר שהותר לה אי פעם לשהות במחיצתו של פולארד. גם הביקור שנמשך ארבע שעות, הוא הביקור הארוך ביותר ששלטונות הכלא התירו מעולם. אך האמריקנים לא לקחו סיכון, ובפגישה נכחו גם שני נציגים של הפנטגון שעקבו אחר תוכן השיחות.

 

פולארד מחה על מצבה הכלכלי הקשה של אשתו. הוא סיפר שאסתר מתגוררת בדירה קטנה סמוך לכלא וטען שמדינת ישראל, שהכירה בו כסוכן ישראלי והעניקה לו אזרחות ישראלית, אינה עושה די למענו ואשתו נאלצת להתקיים מחבילות מזון שמספקים לה ארגונים הומניטריים יהודים.

 

הרב מצגר ישוב היום לישראל, ומכאן הוא מתכוון להמשיך את המגעים בנושא עם לשכת הנשיא האמריקני שייבחר. הרב הראשי מצגר סיפר ל-NRG מעריב שהוא תהה באוזניי פולארד שאולי אחת הסיבות לאחזקתו בכלא הם הסודות הביטחוניים שהיה חשוף להם. אולם, לדבריו, פולארד הצהיר שמאחר שחלפו מאז 20 שנה אין למידע הזה כל רלוונטיות, מה גם שהוא "מחק מזיכרונו" את כל המידע הביטחוני שנחשף אליו.

מאחד מאנשי הפמליה נודע לי שהיו עוד אנשים שנוכחו באירוע, בנוסף לארבעה שהוזכרו בכתבה: סמנכ"ל "ישראל הצעיר" הרב פסח לרנר, רבו וידידו של מר פולארד שארגן ותיאם את כל המפגש. עוזרו של הרב מצגר הרב חיים איזנשטט. שני נציגים מלשכתו של הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א: הרב חיים סוויסא והגב' נעמי קנובל. איש העסקים מפלורידה מר ג'פרי סול ועוזרו ספי יריב. איש העסקים, מר ג. סול, הוא שהופיע בתמונה שפורסם לצד הרב מצגר ולא כפי שצויין איש ממשל. אחרון חביב, מר אביב עזרא, אינו כפי שצויין הקונסול באטלנטה אלא סגנו. מדינת ישראל היתה מטיבה מאוד למר פולארד אם היתה שולחת את הקונסול בעצמו!

 

תמונות מהביקור של הרב מצגר בכלא

11-11 2004

משמאל לימין: הרב פסח לרנר (ישראל הצעיר), מר ג'פרי סול (איש עסקים מפלורידה), הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר,הרב חיים סוויסא (לשכת הראשל"צ הרב מרדכי אליהו), מר אביב עזרא (סגן קונסול ישראל באטלנטה).

 

הרב הראשי ביקר את פולארד 

 

 

מאמר שהתפרסם אתמול (יום א') במדור הדעות של הצופה מאת טולי פיקרש

הצביע בוש, נשאר בקלבוש

מה יותר מתבקש היה מלהעביר מסר מהקהילה היהודית ואפילו מגורמים בישראל לנשיא בוש, כי היו רוצים "תמורה" צנועה עבור תמיכתם המאסיבית בו? שעת כושר נדירה להזיז את עמדת הממשל פוספסה

מקורביו של הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר אומרים כי יצא מזועזע מהביקור בן 4 השעות שערך אצל יהונתן פולארד בכלאו שבצפון קרוליינה. מזועזע, משום שמעבר לצער ולכאב בראותו את האסיר שנשכח נכנס לשנה ה20 בכלא, גילה כי היהודי החם שמשלם יום יום על התגיסותו למען מדינת ישראל, סובל מתנאי כליאה בלתי נסבלים, עד כדי כך שאפשר לדרגו בתחתית סולם האסירים, הרבה אחרי רוצחים, אנסים, גנבים וסתם רמאים.
הנה שלוש דוגמאות ששמע וראה הרב הראשי: פולארד חובש כיפה דהוייה ובלויה לראשו, משום ששלטונות הכלא לא מאפשרים להכניס לתאו כיפה חדשה; הוא חובש משקפיים שבורות כי לא דואגים לו לזוג תקין, וחדרו כל כך קטן וצר מלהכיל עד כי אפילו למתוח את הידיים לשני הצדדים קשה לו. העובדה שביקורו של הרב מצגר אצל פולארד, נערך ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב ולא גרם לקידום המטרה העיקרית- שחרורו, מלמד יותר מכל על האדישות, הריחוק ובעיקר הפסקת הגורמים הרלוונטים בישראל, מהשקעת מאמצים בהוצאת החייל שפעל בשליחותם לאוויר החופשי.
"
שירתי בחיל הים האמריקאי, ושם לימדו אותי כי הדבר הכי חשוב זו סירת הצלה. סירת ההצלה של העם היהודי זו ארץ ישראל. ישראל נטשה אותי אך אני לא נטשתי את ישראל. איש לא יוכל לפגוע באהבתי לארץ ישראל", היו דבריו החמים והגאים של היהודי המרצה עונש מאסר עולם. אי אפשר שלא לחוש זעם וכעס, נוכח "הפספוס" וההזדמנות שהוחמצה, כדי לקדם את עניינו של פולארד בממשל האמריקני הנוקשה, ואם לא לשחררו, אז לפחות לשפר משמעותית את תנאי מאסרו.

 

 מרבית יהודי ארה"ב הצביעו אמנם עבור קרי, אבל לא מעט יהודים הצביעו עבור בוש. אפילו מנהיג הפלג הליטאי, הרב יוסף שלום אליישיב, חרג ממנהגו ויצא בקריאה מופרשת ליהדות החרדית בארה"ב להצביע עבור בוש, כי הוא טוב ליהודים, ליהדות ולישראל. אחרי הכל מדובר במועמד אוהב ישראל, אדם דתי, שמאחוריו מיליוני אנשים מאמינים ובמיוחד אותם אוונגליסטים נוצרים אוהבי ישראל, להם כוח והשפעה רבה במסדרונות הממשל. מה יותר מתבקש היה מלהעביר מסר מהקהילה היהודית ואפילו מגורמים בישראל לנשיא, כי היו רוצים "תמורה" צנועה עבור תמיכתם המאסיבית בו. שעת כושר נדירה להזיז במשהו את עמדת הממשל הנוקשה בעניינו של פולארד, פוספסה, וחבל. פולארד עצמו העיד כי "הנשיא הוא אדם דתי וחשובות לו מילותיו של רב ראשי מישראל". הרב מצגר אכן השמיע קריאה נרגשת והבטיח לפעול בכל הדרכים להוציאו לחירות, אבל תחושת החמצת הזדמנות, מותירה טעם רע במיוחד

ועוד מילה על הבחירות בארה"ב. אילו אני אהיה מועמד בפוטנציה לנשיאות ארה"ב או ראשות הממשלה בישראל, אדאג קודם שהתקשורת תשנא אותי. פעם נוספת קיבלה המעצמה השביעית הוכחה כי אולי קוראים ושומעים אותה, אבל לא ממש מתחשבים בעמדותיה ובהמלצותיה. העיתונים החשובים בעולם, בכירי הפרשנים האמריקאים וגם בישראל, לא הסתירו בעד מי הם. בלילה הבחירות שמענו הסברים מאלפים, פרשנויות מלומדות, איך או טו טו, ארה"ב מתעוררת לבוקר חדש עם נשיא חדש. ומה קרה בסוף כמובן שהמועמד שכל כך אהבו לשנוא נבחר. מזכיר לנו תסריטים דומים להפליא ממערכות הבחירות כאן אצלנו (תשאלו את נתניהו). מסקנה - כלב השמירה של הדמוקרטיה, בארה"ב כמו בישראל, אולי נובח גבוהה גבוהה, אבל ממש לא נושך...