מה
דוחף אותנו
לפעול למען
פולארד 26.9.04 מאת
חיים חרמון רקע לכאורה
מאחר ואנו
פועלים למען
פולארד, יש
להתאים עצמו
ולהישמע רק
ליונתן (בעצם
לאסתר כי
יונתן אסור
בבית
האסורים), גם
אם זה מגיע
לידי
אבסורדים
ופגיעה
בתומכים. גישה
שונה הציע יו"ר
המטה לשעבר
מר אלי יוסף
שטען כי יש
לפעול למען
פולארד
בדרכים
המתאימים
ביותר לפי
דעתו, קרי,
שילוב
פוליטיקאים
להפעלת לחץ
אפקטיבי
יותר למען
קידום
שחרורו, גם אם
פולארד דורש
להחרים את
חברי הכנסת. שתי
הגישות
צודקות, כל
אחת מכיוון
אחר, אך גם הן
סותרות האחת
את השניה.
ואכן כשהובא
הנושא
להכרעת הרב
אבינר, הוא
יצר סינטזה
בין שתי
השיטות: מצד
אחד פסק כי יש
להישמע
לדעתו של
יהונתן ולא
לפעול אם
יהונתן
במפורש אינו
מעוניין
שיפעלו
למענו. ומצד
שני פסק כי
אין להישמע
לבקשות
העלולות
להלבין
פניהם של
אחרים (במקרה
זה מדובר על
דרישתה של
אסתר לגנות
את השר שצ'רנסקי)
וכן פסק שאין
להחרים את
אלי יוסף אלא
יש לשתף אותו
בפעילות
למען יהונתן,
למרות
חילוקי
הדעות. בכך
הכיר הרב
בזכויותיו
הרבות של אלי
יוסף
במאבקיו
למען פולארד,
שלמרבה הצער
הסתיימו
במחלוקת קשה
עם אסתר לאחר
שסירב
לדרישתה
לגנות את השר
שצ'רנסקי (עתיר
זכויות בפני
עצמו
במאבקיו
למען פולארד).
תסכולו של
פולארד מובן:
אם השר שצ'רנסקי
לקח על עצמו
להביא
לשחרורו של
פולארד, אולם
מצד שני רה"מ
תוקע לו
מקלות
בגלגליו,
הדבר הטוב
היחידי
שנותר לשצ'רנסקי
לעשות למען
יהונתן- זה
להתפטר. אם כך,
ניתן לומר כי
אנו פועלים
בהשראת
אידיאל
עילאי (אלוקי)
של צדק.
בהשראת
המוסר
היהודי
המחייב
אותנו לא
לנוח ולא
לשקוט עד
שנקים מצוות
פדיון
שבויים.
בהשראת
הרגשות
הפנימיים
שיש לכל אחד
כי האיש הזה
הקריב את
חייו למעננו.
לא נוכל
לישון בלילה
בשקט עד
שנצליח
להחזיר אותו
אלינו. האם
אנו פועלים
גם למען
פולארד האיש?
אנו מקווים
שכן, אולם לא
בידינו
לקבוע, אנחנו
פועלים לפי
צו מצפוננו
ולא על פי
הוראות של
עורכי דין. מה
שברור הוא
שבראש
ובראשונה
אנו פועלים
לעורר את העם.
זאת המטרה של
כל ההפגנות,
צנועות או
המוניות,
וזאת הדרך.
עלינו בראש
ובראשונה
להחזיר את
הכבוד
והיושרה
הבסיסית
לעמנו, לפחות
לגבי מצווה
חשובה
הנקראת "פדיון
שבויים". אם
כך, יש שיגידו
שפולארד הוא
לא רק המטרה
אלא גם
האמצעי לקרב
למעשה את
ביאת הגואל.
לא מדוייק.
הפעולה היא
למען פולארד,
אבל כמו כל
קיום מצווה
לאומית למען
מטרה צודקת,
היא אגב כך גם
מקרבת את
הגאולה. אולם
המטרה היא
מצוות פדיון
שבויים,
ובזאת כל העם
יצא נשכר כי
זיכינו את
העם במצווה
חשובה. אם
נצליח למשוך
המונים למען
הפעולות
הללו, נזכה
עוד יותר
אנשים
במצווה ובכך
גם כלל ישראל
ייזכה מברכת
השם. וזה
כולל גם
להתעסק עם
פוליטיקאים,
מה לעשות. אבל
הם אשר
יכולים
להביא את
התפניות
הגדולות
ביותר למען
פולארד.
פוליטיקאים
זה אמצעי וגם
מטרה בפני
עצמה. יתכן
בהחלט כי
הפוליטיקאים
רוצים קודם
פרסום ופחות
ללכלך את
הידיים למען
איזה אסיר
באמריקה. אין
צדיקים
בעולם
הפוליטי. אבל
עלינו לזכור
המטרה היא
שחרור
פולארד ולא
לעסוק
בגמילות
חסדים צדקני.
כל מי שיכול
להביא
לשחרור
פולארד
יבורך גם אם
הוא חילוני
שונא
מתנחלים
ממפלגת
העבודה. לפני
השואה,
הרוויזיוניסטים
שיתפו פעולה
עם שונאי
ישראל במטרה
לפעול
לגירוש
הבריטים,
ובמטרה לזרז
את יציאת
אירופה. תגובות מאת:
נפתלי קודם
כל אני שמח
שהעלית את זה
לפורום, חבל
שאני הראשון
שמגיב, כנראה
זה ארוך מדי. בכל
מקרה יש לי
כמה הערות, המאבק
של פולארד לא
דומה למאבק
של יהודי
ברית
המועצות
מכיוון שפה
מדובר על
יחסים
מורכבים בין
ישראל ארה"ב,
ובנושאים
כאלה יש
להניח שצריך
לתכנן
מהלכים
פולטיים
ארוכי טווח
ואם יהונתן
ואסתר
פולארד
מנסים בדרך
פוליטית
כלשהיא
להשיג את
מטרותיהם (ביקור
שגריר, הכרה
כשבוי,
ושכחתי את
השלישי)
אנחנו לא
יכולים לבוא
להרוס את כל
המהלך ע"י
נתינת
לגיטימציה
לחכי"ם
להתמחק
מלעשות את מה
שהבטיחו
ליהונתן
בפגישה עימו
במפורש שהם
יעשו, ולתת
להם לצאת
בזול מהעסק
תוך נתינת
הרגשה שהם
עשו מספיק
למען העניין. http://www.jewsite.org/forum/viewtopic.php?t=3797
תגובות מאת
עדי
גינזבורג 1.
ישנו כרגע
מהלך שהרעש
עלול להכשיל (הראשונים
לדעת על כך
יהיו יהונתן
ואסתר - כפי
שהיה בתקופת
הסכם וואי) - לא
שמעתי על אף
הפגנה שאסתר
ויהונתן
בקשו לבטל
בנימוק זה (לפחות
בשנה וחצי
בהן אני פעיל) 2. חשש
כי ההפגנה
תהיה מוצגת
בתקשורת
בצורה שתפגע
בתדמיתו של
יהונתן
ובתדמית
המאבק
וכתוצאה מכך
תפגע בסיכוי
לקדם מהלכים
שיביאו
לשחרורו. 3. (וזה
המקרה שלנו)
כאשר ההפגנה
איננה רק
בקריאה "לשחרר
את פולארד"
אלא היא
מתייחסת גם
למהלך
ספציפי (כגון
הצעת חוק
מסויימת)
שיהונתן
מתנגד לה.
|