משה פייגלין- פולארד והכיפות הסרוגות

6/4/2005
שני אנשים ברחו מאימת האמריקנים אל חומותיה המגוננות של שגרירות ישראל. האחד ישראלי אל"מ אביעם סלע, קצין בכיר בחיל האוויר, שהיה המפעיל של יהונתן פולארד. השני, יהודי פולארד עצמו. את שניהם דרשו האמריקנים במלוא התקיפות. את הישראלי ישראל חילצה חרף הלחץ האמריקני, היהודי הושלך אל מחוץ לשערי השגרירות. 

זה כל הסיפור. פולארד בכלא כי הוא יהודי. 

שחרורו של פולארד אינו עניין אמריקני. לא משום שאין לאמריקנים חלק בסיפור, אלא משום שאילו ישראל רצתה באמת ובתמים לשחררו היה פולארד משוחרר כבר מזמן. בישראל ישנם אינספור סוכנים אמריקנים. רבים מהם נתפסו, חלקם פועלים בידיעת ישראל, ואחד מהם אף הפך חבר כנסת וחבר ועדת החוץ והבטחון, עד שנחשף וישראל אפשרה לו לעזוב את הארץ. אילו ישראל רצתה באמת לשחרר את פולארד, יכולה היתה להשיג זאת באמצעות המידע המביך שבידה ובעוד אלף דרכים שקטות אחרות. המפתחות לשחרורו של פולארד נמצאים כולם בצד הישראלי. 

אז למה פולארד עדיין בכלא? כי הוא יהודי ולא ישראלי. פולארד בכלא כי ישראל היא מדינת הישראלים, לא מדינה יהודית. 

פולארד אינו המקרה הראשון של בגידה ישראלית. היה ראול ואלנברג, שהציל רבבות יהודים ומת בכלא ללא נקיפת אצבע ישראלית, והיו המשת"פים הערביים ביש"ע שהוסגרו למרצחים, והיו הצד"לניקים שכרתו עמנו ברית דמים והופקרו לגורלם, והיו עוד ועוד. 

בישראל שולטת תרבות של בגידה, וזה טבעי. כי כשאינך יודע מי אתה, ממילא אינך יודע מי אויבך ומי אוהבך. אינך יכול להיות נאמן, אינך יכול לאהוב, וגם לשנוא אינך מסוגל. איך אמר עלינו דחלן? "אתם סתם מדינה". אנחנו סתם, פרווה כזה, שום דבר בעצם... 

אז למי אכפת שוואלנברג הציל את "חלאת הגטאות" (כך כינה אותם וייצמן)? מה להם ולנו? ולמי אכפת מהמשת"פים? עכשיו ערפאת הוא האוהב והם בעצם אויבי השלום. ולמי אכפת מהצד"לניקים? הם עשו את זה בשביל כסף. ולמי אכפת מפולארד, היהודי האמריקני? ולמי אכפת מילד בנצרים שחוטף פגז? ומנהג מונית שלא היה צריך להיות שם? איך אמר פעם רבין: "רצה לקנות ביצים בזול" (אז שיתבייש ויקבר בשקט). ולמי אכפת מאשה חרדית שהתפוצץ לה הבית? (ואם אתה חרדי, מה אכפת לך מחילוניים...?) ולמי אכפת מנרצח בעל שם רוסי? ולמי אכפת מעזאם עזאם? 

ולמי אכפת מפולארד? 

כי כששכחנו מי אנחנו, איבדנו את היכולת להיות נאמנים למשהו ליהודים, לבעלי ברית, לכל דבר. בעצם יש ציבור אחד שאכפת לו אנשי הכפות הסרוגות. הם לא נבחרו לתפקידם באופן דמוקרטי. גם המכבים לא. אבל הם המייצגים כיום את עם ישראל. הם האחרונים שנותרו עם. והם התקווה היחידה. כשהם מפגינים למען פולארד זה אומר שעם ישראל נותר נאמן. אם ראש הממשלה יאמר זאת, אין לדבריו כל משמעות. אבל אם ילד בהתנחלות אומר זאת, זה אומר שעם ישראל לא בגד. 

הציבור היחיד שיש לו אחריות כוללת לגורלו של עם ישראל הוא ציבור אנשי הכיפות הסרוגות. לא השחורות, הסרוגות. לכן הפעילות למען פולארד יוצאת מהציבור הזה בלבד. וכשהציבור הזה ינהיג פולארד ישוחרר.