מי אחראי להסגרת פולארד

מי אחראי להסגרה? (פרק במאמר: מלחמת השחרור והסחרור מאת חנוך קופר)

 ....אך לא רק נאמן הצליח להרגיז את מקורביו של פולארד, יחסיו של אלו עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר והיום שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין היו טעונים עוד מזמן מעצרו של פולארד. הללו ראו ברובינשטיין, מי ששימש ציר בשגרירות בזמן מעצרו של פולארד וכאישיות הבכירה ביותר ששהתה במקום בזמן המעצר, כאחראי לגרוש שנכפה על פולארד ושבסופו מצא את עצמו בידי סוכני האפ בי איי:

באחת העתירות בהם בקש פולארד מבג''ץ להורות לממשלה להכיר בו באופן רשמי כמי שפעל בשליחותה ושבה פירט פולארד את האירועים שקדמו למעצרו הפנה פולארד באופן כזה או אחר אצבע מאשימה גם כלפי רובינשטיין. על פי גרסתו ב 21 בנובמבר חש פולארד שהאמריקאיים עומדים לעצור אותו. על כן מיהר להימלט אל שגרירות ישראל בוושינגטון. ע''פ הנטען בעתירה, אליקים רובינשטיין, ששימש אז כציר בשגרירות והממונה המרכזי הבכיר בזמן היעדרותו של השגריר מאיר רוזן, הורה לאנשי הביטחון לגרש את פולארד ממתחם השגרירות.

לאחר שהוגשה העתירה טען רובינשטיין בתגובה כי לא היה לו יד בגרוש שנכפה על פולארד, רובינשטיין טען כי דווח על הארוע הזה רק לאחר מעשה. גרסתו של רובינשטיין התאמתה מאוחר יותר כשהותרו לפרסום המברקים אותם שיגר לירושלים כשעתיים אחרי שנסתיימה התקרית, מיד לאחר שדווח ע''י קצין הביטחון על אופן התרחשות האירועים. לאחר האירוע מיהר רובינשטיין לשגר לירושלים שני מברקים בעלי סיווג ''סודי ביותר'', הוא שיגר אותם בארבעה העתקים כשהממוענים הם, ראש הממשלה, שר החוץ, ראש המוסד ושר המשפטים. במברק הראשון סיפר רובינשטיין את כל הידוע לו לגבי הארוע שבו נכנס פולארד למתחם השגרירות, בסופו של המברק כתב רובינשטיין את הדברים הבאים ''הספור, עליו שמעתי לאחר מעשה, עלול להתפתח לבעיה ציבורית במובנים אחדים, במיוחד אם יהיה פרסום. לחתום מטה אין כל ידיעה על רקע כל שהו לדברים''.

כשלש שעות מאוחר יותר סיפר רובינשטיין כי נקרא לפגישה דחופה במחלקת המדינה עם מארק ריצ'ארד, עוזר התובע הכללי של ארה''ב, זה סיפר לו על עובד מודיעין של הצי שנחשד בגנבת מסמכים מסווגים מאד ועבר על חוקי הריגול. ריצ'ארד סיפר לרובינשטיין שפולארד כבר הודה כי נתן את החומר לנציגים של ממשלת ישראל. רובינשטיין הוסיף לדווח במברק כי הקב''ט סיפר לו על אדם שהגיע לשגרירות יחד עם אשתו וכעבור רבע שעה גירש אותם הקב''ט אל מחוץ למתחם השגרירות וזאת ע''פ הוראות של הקב''ט הראשי בירושלים. מחוץ לשגרירות, כידוע, המתינו כבר לזוג פולארד סוכני האפ. בי. איי.

מחדלים לא פחותים בחומרתם אירעו גם מאוחר יותר, בזמן שישראל נמנעה מלממן את הגנתו של פולארד ולא השמיעה את קולה כאשר מהעובדה הוטל עליו עונש המאסר ללא משפט, בעקבות עסקת טעון שממשלת ארה''ב הפרה; או כאשר בשל מחדליו של עורך דינו הראשון ניטלה ממנו הזכות לערער. מאז הרשעתו של יהונתן, בשנת 1987, לא הורשו הוא ועורכי דינו, למרות שקבלו אשורי בטחון, לעיין במסמך ויינברגר (שר הביטחון האמריקני דאז שהתערב אישית כדי להשפיע על בית המשפט), על מנת שיוכלו לסתור את השקרים שבו בפני בית המשפט. ליהונתן עדין אין מאפשרים גישה למסמך, למרות שויינברגר עצמו הודה בראיון בשנת 2002 כי המשפט נגד פולארד היה בעצם ''עניין קטן'' שנופח ''הרבה מעבר לחשיבותו האמיתית''.

המאמר השלם http://www.shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=7929&Catogory=2&SubID=6781

מלחמת השחרור והסחרור 

 04/05/2005  חנוך קופר \ ShofarNews 

בלעדי: יהונתן פולארד יסרב להשתחרר מהכלא במסגרת מחוה אמריקאית לשרון על בצוע תכנית ההתנתקות הידיעות על כונת האמריקאים לקשור חנינה לפולארד בנסיגה מחבל עזה נפוצו לאחר פגישת שרון בוש * אסתר הרעיה: ''משתמשים במצוקתו של יהונתן כגזר על מקל כדי להכניע את עם ישראל'' * גם בתקופת רבין וברק, הבטיח הנשיא קלינטון לחון את פולארד בתמורה לויתורים מצד ישראל אך העסקה לא יצאה אל הפועל * לעומת פולארד נשמעים דוקא קולות בין המתישבים הטוענים שאם כבר נחרץ הדין ומשלמים את המחיר היקר מוטב שילך למטרה נעלה כזו של פדיון שבוים * אחי יהונתן

הסבה היחידה שבעטיה נמנע עד כה מהמוני בית ישראל ללוות את יהונתן פולארד בשירה וברקודים אל רחבת הכותל המערבי, איננה קשורה ברשות השופטת האמריקנית. היא נעוצה אך ורק בעובדה שפולארד מהוה קלף מקוח מרכזי בידי הממשל בארה''ב במהלכיו מול ישראל. ארה''ב יודעת מה חשיבותו של פדיון שבוים עבור הצבור בישראל והיא איננה חוששת לנפנף בקלף המקוח שבידה בכל הזדמנות. אולם גם כאשר הושגו יעדיו של הממשל, המשיך זה לנצל התרפסותם של ראשי הממשלה בישראל לפניו ולמרות ההצהרות וההדלפות המגמתיות, הותיר את יהונתן פולארד בכלאו.

הפעם האחרונה שבה זרע הממשל האמריקאי אופטימיות בקרב השדולה הישראלית לשחרור פולארד, היתה בסמוך לסיום הקדנציה של הנשיא קלינטון. ארה''ב נתנה לישראל להבין כי נכונותו של אהוד ברק לותר על חלקים נרחבים בשטח ישראל ובכלל זאת גם בירושלים, תתוגמל בשחרורו של פולארד. ברק הביע נכונות גדולה יותר ממה שכל בעל דמיון מרחיק לכת בממשל האמריקני יכל לקוות, אולם פולארד המשיך להשאר הרחק מאחור.

נכונות דומה מצד יצחק רבין בשנת 95 לויתורים בעמדתה הרשמית של ישראל מול הפלסטינים, נטעה שוב תקוות בקרב הצבור בישראל לשחרורו של פולארד. מאחורי השמועות ניצחו שוב האמריקנים מתוך מגמה ברורה. לאחר מעשה נמסר כי קלינטון, כך כבר עמד לחתום על החנינה, אלא שאז קבל למשרדו מכתב זועם שעליו היו חתומים 26 ראשי יחידות המודיעין שלו שטענו כי אקט כזה עשוי לסכן את בטחון המדינה, מה שגרם לו להתקפל ברגע האחרון.

גם כשנשנו מקרים מעין אלו, שבהם דובר על עסקה מסתמנת לשחרור פולארד על רקע ויתורים טריטוריאלים, לא דאג איש לשאול לדעתו.

בשבוע שעבר, הפעם לקראת בצוע תכנית ההתנתקות, שוב הודלפו ידיעות בדבר סכוי לשחרורו. הידיעות צצו הפעם לא ממרתפיהם של פסכולוגים בשרות מחלקת המדינה בארה''ב, אלא דוקא מסביבתו של שרון. שם טענו כי ''ניתן לשכנע את הבית הלבן להעניק חנינה נשיאותית לפולארד לקראת ההתנתקות, בטענה כי דבר זה עשוי לסייע לאחות במדה מסוימת את השבר שנוצר בחברה הישראלית''. הפעם, לנוכח הפרסומים הללו, פולארד כבר איננו שותק. מקורביו הנמצאים עמו בקשר קבוע מצטטים אותו השבוע כמי שאמר כי הוא ''מעדיף להנמק בכלא האמריקני מאשר להזכר כמי שסייע במדה כזו או אחרת לגרוש יהודים מאדמתם''. מקורביו של פולארד אומרים כי ''הוא נחוש בדעתו שלא לשמש כאתנן של בוש לשרון והביע את כונתו שלא לצאת את שערי הכלא על רקע זה. הדבורים על שחרורו לא רק שלא נוסכים בו תקוה, אלא אף מקוממים אותו - הוא חש כי ראש הממשלה אריאל שרון בגד בו פעמים: פעם אחת כאשר לא נקף אצבע על מנת לקדם את ענינו ולא העלה את שמו עד כה בפגישותיו עם אנשי ממשל בארה''ב והפעם השניה, חמורה לא פחות, היא כאשר שרון משתמש בכאבו ובכמיהת הצבור לשחרורו, באופן מוניפולטיבי וקושר את שמו של פולארד לתכנית ההתנתקות, כדי למתן את הבקורת כנגדו ולהצטיר כמי שמצליח להביא גם הישגים''.

מכתב בערב פסח

לרעיתו של פולארד, אסתר, ישנם זה מכבר טענות קשות בדבר התנהלותו של שרון בכל הנוגע לשחרור בעלה. לפני זמן לא רב טענה כי ''שרון רוצה שיהונתן ימות בכלא''. את הדברים הללו ביססה גם על בקור, שעליו סיפר פולארד לעתון 'מקור ראשון', של נציג המוסד בכלאו, אשר הפציר בו להתאבד כדי שלא להציל את עורם של בכירים המעורבים בפרשה.

בערב חג הפסח האחרון שלחה אסתר מכתב לנשיא בוש ובו שטחה מקצת מטענותיה כנגד שרון:

''כאדם דתי ומוסרי'', כתבה אסתר לנשיא, ''בודאי נטרדת כמונו לשמע הידיעה הכוזבת שהופיעה בעמוד הראשון של העתון 'ידיעות אחרונות'. על פי הכותרת בעתון זה, בפגישתך האחרונה עם ראש הממשלה שרון, הצעת כי בעלי ישוחרר בתמורה לנסיגת ישראל מעזה. אנו יודעים שאין זה נכון. למעשה, נאמר לנו כי ראש הממשלה שרון לא הזכיר את בעלי בפגישתכם בשבוע שעבר''.

''עוד יותר מדאיגה היא העובדה שראש הממשלה שרון לא מסר לך עצומה חתומה בידי 112 חברי כנסת בישראל ובה בקשה שתשחרר את יהונתן. שרון גם לא מסר לך מכתב חתום בידי כל הרבנים הראשיים של ישראל, הקורא לך לשחרר את יהונתן כמחוה לקראת חג הפסח. גם עצומת חברי הכנסת וגם מכתבם של הרבנים הראשיים הם מסמכים ללא תקדים, המראים עד כמה עמוקה היא השאיפה להביא את יהונתן הביתה וכיצד כמיהה זו חוצה את כל הקוים הפוליטיים, הדתיים והחברתיים בישראל.

''בגלל ששחרורו של יהונתן כה חשוב לעם ישראל, הדבר נוצל על ידי לשכתו של ראש הממשלה שרון בשובו לישראל. מקורות הקרובים לראש הממשלה אמרו לתקשורת הישראלית כי אם ישראל תענה למה ששרון טוען כי ארה''ב רוצה, אולי בתמורה יהונתן ישוחרר. למעשה, משתמשים במצוקתו של יהונתן כגזר על מקל כדי להכניע את עם ישראל. כמה ציני ודוחה הוא לנצל את מצוקתו של יהונתן ואת תקוות העם בישראל בצורה כזו...''

אלו המכירים את פולארד מקרוב מספרים כי עמדתו הנחרצת שלא להשתחרר בתמורה לנסיגה ישראלית, באה לא מעט על רקע התקרבותו במהלך השנים אל הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב אליהו ביקר בבית הכלא שבו נמצא פולארד, בצפון קרוליינה, לא מעט פעמים ואף סייע בקשריו לפתור את בעיות הכשרות שהקשו עוד יותר את שגרת יומו של פולארד בכלא. ספור שעליו חוזר הרב אליהו באזני מי שמתענין פולארד, הוא על פגישתם הראשונה בזמן שפולארד ישב בבית הכלא השמור ביותר בארה''ב. כאשר הגיע הרב לבקרו בתאו הופתע לגלות שפולארד מארח אותו באופן שלא אמור לאפיין כלל וכלל את המקום השמור ביותר בארה''ב. הרב אליהו התקשה להסתיר את סקרנותו, אז הסתבר לו לתדהמתו שפולארד נהג לשמור חדשים רבים דברי המתיקה שאותם קבל בהקצבה חדשית, על מנת שיתאפשר לו, בבוא העת, לארח את הרב כפי שראוי לו לתלמיד לארח את רבו.

הרב אליהו שומר על קשר רציף עם משפחת פולארד שבמסגרתו הוא משוחח פעם בשבוע עם יהונתן או עם רעיתו ומסייע להם ביעוץ הלכתי ורעיוני. הוא אף היה מעורב בחלק מהפעילות שנעשתה בנסיון לשחרר את פולארד. במסגרת זו שומרים, בין היתר, בבית הרב אליהו על קשר הדוק עם ''האב'' לואוו, מי שמשמש כראש הקהילה הנוצרית שאליה משתייך הנשיא בוש, בתקוה שקשר כזה עשוי להשפיע בעתיד לקדם את השחרור.

הפקרת שבוי

בתקופת ממשלת נתניהו עדין הכחישה ישראל בתוקף כי היא זו שנתנה אשור לפעולת הרגול אותה ביצע פולארד. במערכת הבטחון הודו בהחזקת מסמכים סודיים שהגיעו באמצעותו של פולארד, אך ישראל טענה כי המבצע נרקם ע''י גורמים זוטרים במשרד הבטחון וכי לראש הממשלה ולשר הבטחון לא היה יד בענין. לכאורה היה זה דפוס פעולה הגיוני ביותר שבו נקטה ישראל כדי שלא לערער לחלוטין את יחסיה עם ארה''ב בעקבות הפרשה המביכה הזו. אך ככל שנקף הזמן הסתבר יותר ויותר כי דפוס פעולה הזה סותר אינטרס ישראלי אחר שלא נופל בחשיבותו: החובה לשחרר ממאסר עולם את מי שהקריב את כל מה שהיה לו למען בטחון המדינה.

הדעות חלוקות האם יד המקרה היא שניתבה את הטקטיקה שבה נקטה ישראל במהלך כל השנים הללו, אשר את ניצניה יכלו בני הזוג פולארד להבחין כבר דקות מספר לאחר שאלו הגיעו לשגרירות ע''מ לקבל חסיון. פולארד הגיע לשגרירות בבהלה כשהוא מבקש מקלט מדיני, מאחוריו החלו כבר עשרות אנשי אפ. בי. איי. להקיף את המתחם. לדבריו הוא התקבל ע''י האחראיים על הבטחון בשגרירות בזרועות פתוחות ולא זו בלבד, אלא שאלו דאגו להדגיש בפניו שהוא מוגן כשאמרו לו ''אל תדאג, הגעת הביתה''. נדרשו רק דקות מספר כדי שפולארד ימצא עצמו מגורש ע''י אותם אנשים עצמם אל מחוץ למתחם השגרירות ולפול כפרי בשל בידיהם השלוחות של סוכני האפ. בי. איי המופתעים. מאוחר יותר יספרו גורמים במשרד הבטחון כי בירושלים לא פירשו נכון את דבריו של קב''ט השגרירות שצלצל בדחיפות לאחראיים עליו בישראל כדי לדעת מה לעשות בזוג שבקש מקלט בשגרירות.

בירושלים, כך הוסבר, פירשו את פריצתו של פולארד לשגרירות כ''סכון בטחוני מיותר'' גרידא ולא התחשבו לרגע במשמעות הגדולה והכואבת שבגרושו אל מחוץ לתחומה. כך או כך, פולארד הבחין כבר אז בהתגלמותה של ההתנערות שבעטייה חש נבגד כל השנים. מדיניות זו שבה נקטה ממשלת ישראל קבלה עם הזמן מימדים רשמיים יותר. צידדו בה כל ראשי הממשלות ושרי הבטחון. ככל שנקף הזמן גברה תלותה של ישראל בדפוס הפעולה הזה והיא התקשתה למתן את הכחשתה - שכן אז היתה מתגלה זו כמי ששיקרה במצח נחושה, במהלך כל השנים, לשלשה נשיאי ארה''ב רייגן, בוש וקלינטון, דבר שעשוי היה לגרום לישראל לצאת קרחת מכאן ומכאן.

רוב ראשי הממשלה נצמדו לטקטיקת ההתנערות הזו בעיקר באופן פסיבי, אך היה גם מי שהגדיל לעשות וחשש עד כדי כך מהיווצרות משבר יחסים עם האמריקאיים ויצר לפולארד נזק בלתי הפיך וזאת ללא שום ערבון שהממשל האמריקאי לא יראה בממשלת ישראל כאחראית ישירה לרגול.

שמעון פרס שכיהן בתקופת משפטו של פולארד כראש ממשלה, נקט בפעולה שפגעה אולי באופן הקשה ביותר והכריעה את הכף בגזר דינו של פולארד. פרס נאות לבקשת האמריקאיים להשיב לידיהם את המסמכים שאותם נטל פולארד ממשרדי הצי האמריקאי בתקופת שרותו שם, דבר שלדברי פרקליטיו של פולארד היווה את הראיה הניצחת בידי התביעה במשפטו של פולארד. ראיה זו היא שהביא לבסוף להרשעתו של פולארד ולמאסר העולם שנגזר עליו. סנגוריו של פולארד סבורים שלולא הראיה הזו היה יהונתן נאשם רק בהוצאת מסמכים שלא ברשות, עברה שהעונש המירבי עליה יכול להגיע לשש שנים לכל היותר.

העברת המסמכים הזו של פרס לא היתה הפגיעה היחידה בפולארד במסגרת המדיניות שבה פעלה ממשלת ישראל. נגוד האינטרסים שאליו נקלע משרד הבטחון, הויתור על האינטרס לשחרר את פולארד בתקוה לתמורה ביציבות היחסית של היחסים בין המדינות, לא איפשרה לממשלת ישראל לשאת בהוצאות הכרוכות ביצוגו של פולארד. עד מהרה הגיעה משפחת פולארד המורחבת לפת לחם. מדהים כמה עמוק הרווח ש''בין הכסאות'' שם מצא את פולארד את עצמו באותה התקופה. פולארד נוכח שגם הקהילה היהודית בארה''ב התנערה ממנו לחלוטין. ראשי הקהילה ראו בפולארד צעיר קל דעת שהמיט קלון על הקהילה היהודית ואת מעשהו כבלתי נסלח. לאחר שזה נעצר התבטא אחד מראשי הקהילות בארה''ב באופן שיכול להסביר משהו על התחושה שאחזה אז את מרבית הקהילה שם: ''אני חש'' הוא אמר ''שכעת מצפים ממני להשבע מחדש אמונים לארצות הברית של אמריקה''. הנכור שאותו הפגינו הישראלים והקהילות היהודיות בארה''ב גרמו לפולארד לחוש כמי שהופקר פצוע בשטח. בעקבות הנסבות הללו לא נסתייע פולארד בתרומות שיכלו לעזור לו למשפחתו ולמשפחתה של אשתו הראשונה, אן, לשרוד באופן סביר את תקופת המשפט.

הכרה מאולצת

מאז נישא יהונתן לאשתו הנוכחית אסתר, קבלה המדיניות שבה נקט הוא זריקת מרץ גדולה. אסתר מנהלת ביד רמה את מערכת יחסי הצבור שלו והיא זו שדרשה בתוקף יתר עד כדי להתעמת עם גורמים ישראלים בממשלת ישראל ובמשרד הבטחון, שפולארד יוכר באופן רשמי כ''סוכן ישראלי שפעל במסגרת מבצע שתוכנן בקפידה ע''י גורמים במשרד הבטחון ובאשורה של ממשלת ישראל''. האופן המגוחך שבו הציגה אסתר בתקשורת העולמית את ממשלת ישראל כמי שפועלת באופן חשאי למען שחרורו של פולארד ובד בבד עדין מתקשה להודות בפה מלא שזה פעל בשליחותה, הכשיר את הקרקע בסופו של דבר לבקורי שרים וחברי כנסת בכלא בו יושב פולארד ולבסוף אף להצהרה רשמית של ממשלת נתניהו כי פולארד פעל בשליחות ישראל.

עד שנתניהו הכריע את הכף היו במערכת הבטחון חלוקי דעות גם לגבי העמדה הלא רשמית שאותה צריכה ישראל להפגין כלפי פרשת פולארד, היו שסברו שבקורים כאלו של חברי כנסת בכלאו עלולים להזיק לא רק ליחסים בין ישראל לארה''ב אלא גם לפולארד עצמו. מי שהיה אז יו''ר השדולה הפלמנטרית שפעלה למענו של פולארד, שר הפנים אופיר פינס אמר אז בתגובה לדרישה ולמכבש הלחצים שהפעילה רעיתו אסתר בכדי שהכנסת תשלח נציגים רשמיים לבקר את ג'ונתן בכלא: או ''אני לא עובד אצל פולארד, אני עובד בשביל פולארד''.

השר נאמן שהיה ידוע כמתלבט לא רק בענין הזה, הקצה זמן באחד מבקוריו בארה''ב גם כדי לבקר את פולארד ואף דאג לידע את הגורמים הנדרשים בדבר תכנון בקור כזה. במהלך נסיעתו, זמן קצר לפני שהיה אמור להפגש עם פולארד נפגש השר הנאמן עם ראשי הקהילה היהודית במיאמי, כפי שכבר הוזכר, זעמו ראשי הקהילות בארה''ב על פולארד בעקבות הקרע שנוצר באמון בינם לבין הצבור האמריקאי בעקבות הפרשה הזו. נאמן שממילא לא היה החלטי בדבר התועלת שאמורה לצאת מבקור שכזה, שוכנע על ידי ראשי הקהילה במיאמי שלא להפגש עם יהונתן בכלאו. את העדרותו מהבקור הזה תירץ נאמן מאוחר יותר בעובדה שלשם בקור כזה היה נדרש ממנו לשכור מטוס פרטי, דבר שלטענתו עלול היה לעלות לקופת המדינה 7000$.

פולארד זעם ובצדק, השהיה של נאמן באזור והעובדה שלא מצא כביכול את הזמן לבקר אותו בכלאו עשויה היתה להתפרש לאמריקאיים באופן שיכול להזיק לפולארד. זמן לא רב לאחר מכן הגיעה רעיתו של פולארד לארץ ונפגשה עם נאמן. השיחה בין השנים היתה קשה. אסתר האשימה את נאמן בגרימת נזק בלתי הפיך למאמצים להכיר ביהונתן באופן רשמי כסוכן בשליחות ישראל. השר נאמן השיב לה ''אם הייתי חושב שהבקור הזה ישחרר את פולארד הייתי טס לשם גם בשבת''. אסתר יכלה למצא בתשובה הזו של נאמן גם ראיה לכך שהבקור שתוכנן בוטל בעקבות הגבוש בדיעבד של עמדתו של נאמן שצידד כנראה באי הכרה רישמית בפולארד כסוכן ישראלי.

מי אחראי להסגרה?

אך לא רק נאמן הצליח להרגיז את מקורביו של פולארד, יחסיו של אלו עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר והיום שופט בית המשפט העליון אמנון רובינשטיין היו טעונים עוד מזמן מעצרו של פולארד. הללו ראו ברובינשטיין, מי ששימש ציר בשגרירות בזמן מעצרו של פולארד וכאישיות הבכירה ביותר ששהתה במקום בזמן המעצר, כאחראי לגרוש שנכפה על פולארד ושבסופו מצא את עצמו בידי סוכני האפ בי איי: באחת העתירות בהם בקש פולארד מבג''ץ להורות לממשלה להכיר בו באופן רשמי כמי שפעל בשליחותה ושבה פירט פולארד את הארועים שקדמו למעצרו הפנה פולארד באופן כזה או אחר אצבע מאשימה גם כלפי רובינשטיין. על פי גירסתו ב 21 בנובמבר חש פולארד שהאמריקאיים עומדים לעצור אותו. על כן מיהר להמלט אל שגרירות ישראל בוושינגטון. ע''פ הנטען בעתירה, אליקים רובינשטיין, ששימש אז כציר בשגרירות והממונה המרכזי הבכיר בזמן העדרותו של השגריר מאיר רוזן, הורה לאנשי הבטחון לגרש את פולארד ממתחם השגרירות. לאחר שהוגשה העתירה טען רובינשטיין בתגובה כי לא היה לו יד בגרוש שנכפה על פולארד, רובינשטיין טען כי דווח על הארוע הזה רק לאחר מעשה. גרסתו של רובינשטיין התאמתה מאוחר יותר כשהותרו לפרסום המברקים אותם שיגר לירושלים כשעתיים אחרי שנסתיימה התקרית, מיד לאחר שדווח ע''י קצין הבטחון על אופן התרחשות הארועים. לאחר הארוע מיהר רובינשטיין לשגר לירושלים שני מברקים בעלי סיווג ''סודי ביותר'', הוא שיגר אותם בארבעה העתקים כשהממוענים הם, ראש הממשלה, שר החוץ, ראש המוסד ושר המשפטים. במברק הראשון סיפר רובינשטיין את כל הידוע לו לגבי הארוע שבו נכנס פולארד למתחם השגרירות, בסופו של המברק כתב רובינשטיין את הדברים הבאים ''הספור, עליו שמעתי לאחר מעשה, עלול להתפתח לבעיה צבורית במובנים אחדים, במיוחד אם יהיה פרסום. לחתום מטה אין כל ידיעה על רקע כל שהו לדברים''. כשלש שעות מאוחר יותר סיפר רובינשטיין כי נקרא לפגישה דחופה במחלקת המדינה עם מארק ריצ'ארד, עוזר התובע הכללי של ארה''ב, זה סיפר לו על עובד מודיעין של הצי שנחשד בגנבת מסמכים מסווגים מאד ועבר על חוקי הרגול. ריצ'ארד סיפר לרובינשטיין שפולארד כבר הודה כי נתן את החומר לנציגים של ממשלת ישראל. רובינשטיין הוסיף לדווח במברק כי הקב''ט סיפר לו על אדם שהגיע לשגרירות יחד עם אשתו וכעבור רבע שעה גירש אותם הקב''ט אל מחוץ למתחם השגרירות וזאת ע''פ הוראות של הקב''ט הראשי בירושלים. מחוץ לשגרירות, כידוע, המתינו כבר לזוג פולארד סוכני האפ. בי. איי.

מחדלים לא פחותים בחומרתם ארעו גם מאוחר יותר, בזמן שישראל נמנעה מלממן את הגנתו של פולארד ולא השמיעה את קולה כאשר מהעובדה הוטל עליו עונש המאסר ללא משפט, בעקבות עסקת טעון שממשלת ארה''ב הפרה; או כאשר בשל מחדליו של עורך דינו הראשון ניטלה ממנו הזכות לערער. מאז הרשעתו של יהונתן, בשנת 1987, לא הורשו הוא ועורכי דינו, למרות שקבלו אשורי בטחון, לעיין במסמך ויינברגר (שר הבטחון האמריקני דאז שהתערב אישית כדי להשפיע על בית המשפט), על מנת שיוכלו לסתור את השקרים שבו בפני בית המשפט. ליהונתן עדין אין מאפשרים גישה למסמך, למרות שויינברגר עצמו הודה בראיון בשנת 2002 כי המשפט נגד פולארד היה בעצם ''ענין קטן'' שנופח ''הרבה מעבר לחשיבותו האמיתית''.

מאסר בלתי מוגבל

בעקבות המחדלים הללו הפך פולארד לאדם היחיד בתולדות ארה''ב שעליו נגזר מאסר עולם בלתי מוגבל על עבירה שעונשה הממוצע הוא שנתים עד ארבע שנות מאסר וזאת למרות שלא הואשם בגרימת נזק לארה''ב, בגלוי צפנים, סוכנים, או תכניות מלחמה. הוא הופלה לרעה לעומת אזרחים אמריקאים אחרים שהורשעו ברגול למען ''מדינות ידידותיות'', כמו סעודיה ודרום קוריאה אשר ריצו בשל מעשים דומים, עונש מאסר שהגיע לכל היותר לחמש שנים.

לעומת יהונתן פולארד שהביע את סרובו הנחרץ להשתחרר בהקשר תכנית ההתנתקות, ישנם דוקא קולות בין המתישבים ביש''ע שאומרים כי ''אם כבר נחרץ הדין, אם כבר משלמים מחיר יקר כזה, אז לפחות שילך למטרה נעלה כזו של פדיון שבוים''. השבועות הקרובים יקבעו אם ההדלפות בדבר שחרורו של פולארד הם בסך הכל נסיון של שרון למתן את הבקורת עליו ולהשיג שקט זמני, או שאכן יש מאחוריהן כונה רצינית. בשתי הברירות הללו, בעתוי הנוכחי, עשוי מעמדו של שרון לצאת נפסד.