פולארד בראיון מהכלא: איפה הבושה!?

בעז גאון, מעריב, י"ז בסיון תשס"ה (24/יוני)

לרגע שברירי אחד באמצע אפריל נראה היה שגברו קמעה סיכוייו של ג'ונתן פולארד להשיל את השלשלאות שאותן הוא גורר בחריקה על רצפות קרות מאז 1985, כלומר מאז שנזרק בכוח משגרירות ישראל בוושינגטון, שבשטחה ביקש להסתתר מפני מפקדיו לשעבר האמריקנים. זה קרה כאשר ראש הממשלה שרון, עור פניו עדיין שחום מהשמש הטקסנית, פשט את ז'קט האקשן הבז' שלו (זה שפעם ליווה אותו בסיורים לבניית התנחלויות ועכשיו מלווה אותו בהכנות לפירוקן) והודיע בקול בריטון דרמטי כי הורה לשגריר ישראל בארצות-הברית, דני איילון, לארוז תיק קטן ולבקר את פולארד. כל זאת אפילו 

מבלי שבוש הורה לנתק לישראל את המים.

ביקורו "ההיסטורי" של איילון אצל פולארד נערך בחודש שעבר. "איש ישר שנשלח למשימה שקרית", כהגדרתו של פולארד, שנקלע שלא בטובתו למלחמת תדמיות שהתנהלה מעל לראשו המסורק בקפידה. איילון, כך נדמה, הופרח כמעין בלון ניסוי שנועד למדוד את השפעת "שחרורו הקרב" של פולארד על גרעין תומכיו, שהוא גם - במקרה במקרה - הגרעין הקשה של מתנגדי ההתנתקות.

לראייה, הידיעות האפויות למחצה שהחלו להתרוצץ ביקום החדשותי האלקטרוני כמעט מיד על "דיל" בין בוש (ששילם בפולארד) לשרון (ששילם בעזה), כמו גם המהירות שבה בלון הניסוי המופרח הזה התעופף ונעלם בין העננים.

זה נגמר רע. בביקור, אומר פולארד, איילון היה נבוך וחזר שוב ושוב על נוסח מוכן מראש וריק מכל תוכן. פולארד טוען שהשגריר התבייש להסתכל לו בעיניים. דרישתו המוצדקת ליישום מעמדו כ"שבוי" על ידי המדינה שהכירה בו כסוכן, נענתה במשפט המעליב "ישראל מחזקת את ידיך".

הצעקות שהחלו בחדר המבקרים זלגו החוצה אל התקשורת בחוץ, וגרמו לאיילון לחמוק מכתב הסי-אן-אן, שגירד את ראשו בתימהון לנוכח סירובו של שגריר ישראל לשתף את אמריקה בפרטי הביקור ההיסטורי כביכול (אגב: השתתפות העיתונאים בפגישה עצמה נאסרה לא בהוראת בית הסוהר, אלא בהוראת לשכת שרון).

למשקיפים מהצד זה נראה כאילו איילון רוצה לחזור מהר מהר לבטן השגרירות בוושינגטון. אותה שגרירות שמשעריה הושלך ג'ונתן פולארד בהוראה ישירה מירושלים בדיוק 20 שנה לפני כן. אפשר להניח כי כאשר חזר איילון לשגרירות הוא התקשר לשרון ודיווח לו כי המשימה בוצעה.

הסוכן נזרק לאסלה

חודש לאחר מכן יושב ג'ונתן פולארד באותו חדר המבקרים, בין אותן מכונות השתייה לצידה של אשתו אסתר ומתחת לעינו הבוחנת של אותו המשקיף ("ניק") מטעם המודיעין האמריקני שהגיע הבוקר מוושינגטון.

זה איננו הראיון הראשון של פולארד מאז מאסרו וגם לא השלישי, אבל זה הראיון הנעלב ושורף הגשרים ביותר שנתן פולארד מעולם, בוודאי ובוודאי ככל שזה נוגע למי שפעם תמך בשחרורו ועכשיו - לדעת פולארד - "תומך בחזרתי לישראל רק בארון".

אנחנו מדברים על אריאל "הדיקטטור" שרון, הבוס של דובי "רספוטין" וייסגלס, יוזמי "התוכנית השטנית" ששמה "ההתנתקות", העומדים בראשה של "הקולוניה האמריקנית" וה"דיסנילנד המעוות" ששמו מדינת ישראל שאין בה "קווים אדומים" ואין בה "צפון ואין דרום" ושהכל בה מותר, גם "זריקתו של סוכן אל תוך האסלה והורדתו עם המים".

"אני רוצה להתחיל", אמר פולארד ויישר את הדף המודפס שהכיל את ראשי הפרקים לשיחתנו, "בשאלה שצריכה לקבוע את הטון ואת ההקשר של כל מה שאגיד היום. והשאלה הזאת היא (פולארד עובר לעברית) - איפה הבושה?

"אני רוצה לשאול את שר הביטחון שאול מופז איפה הבושה? שמעתי ברדיו שהוא נפגש עם רייס וסיכם איתה על שחרור מאות אסירים ביטחוניים. ומה עם האסיר הזה! (פולארד דופק על חזהו באגודלו) שישראל ושר הביטחון שכחו ממנו מזמן! זאת למרות שאני עדיין כאן, ושהמגף האמריקני עדיין מוחץ את גרוני. אז איפה הבושה?

"הלאה. בשבועיים האחרונים קיבלתי לתאי כאן מאות מכתבים מקוראים שהגדירו את עצמם כשייכים לשמאל, רובם חילונים. כולם הזכירו ספר חדש שיצא בישראל בשם 'בומרנג'. האנשים האלה כותבים לי: פתאום אנחנו מבינים על מה דיברת כל השנים האלה! על השחיתות. השחיתות המוסרית, הרוחנית, ההתנתקות מכל מה שמוסרי ונכון וצודק במדינת ישראל.

"פתאום אנשים מבינים איך קרה שישראל שטפה אותי במורד האסלה ואיזה תפקיד שיחק בכך הרספוטין הישראלי הזה, דובי וייסגלס שיזם את התוכנית המרושעת הזו, התוכנית הרעה, השטנית הזו, שנקראת 'תוכנית ההתנתקות', שמטרתה להקריב את ביטחוננו הלאומי למען שלטון מושחת, מפונק, מרוכז בעצמו ומסור לטובתו האישית ולאג'נדה הפוליטית שלו. מה שמוכיח שוב כי היחסים בין ישראל לאמריקה אינם יחסים בין מעצמה לבת ברית אלא בין כוח אימפריאליסטי לבין קולוניה זעירה".

את התקפתו הבלתי מרוסנת של פולארד על האיש היחיד שיכול לשחררו אפשר להבין בכמה דרכים. אחת מהן היא מעין וידוי אידאולוגי של מי שמבחינה פוליטית ממוקם ימינה מריבלין וששתק זמן רב מדי בתקווה כי שרון "ואנשי החצר שלו", כהגדרתו, יילכו בעקבות רבין באוסלו ונתניהו בהסכם וואי וינסו לכרוך את גורל ויתוריהם בגורל חירותו.

הצארית אלכסנדרה

כאשר זה לא קרה, כפי שהיה ברור מביזיון ביקורו של איילון, שוחרר פולארד לפחות מכלא שתיקתו הפוליטית בכל הקשור ל"דיקטטור שרון". אחרי הכל, לפולארד אין מה להפסיד מלבד כבודו העצמי ומעמדו בקרב תומכיו. הוא חש שאלו נגזלים ממנו על ידי "רספוטין" ומעסיקו הישיר, גלגולו הגברי (בהכרח) של הצארית אלכסנדרה.

הדרך השנייה להבין את שריפת הגשרים הזו היא כמהלך מתוכנן שמטרתו לתת לשרון לטעום את התרופה שהכין. לאמור: פולארד כה זועם על ששימש ציר בספין של שרון, עד שהוא נחוש להשאיר טביעת מגף בית סוהר על העגלה המרוסקת שאותה התבקש לסחוב במעלה ההר.

"אני רוצה", המשיך פולארד ופרצופו הולך ומאדים מכעס, "לפזר אחת ולתמיד את השמועה המרושעת שמפיצים עליי אנשי החצר של שרון כבר זמן מה. אין ולא היתה עסקה לשחרורי במסגרת תוכנית ההתנתקות. אלה שטויות גמורות! אני בסך הכל חתיכת גזר על מקל שראש הממשלה ואנשי חצרו מנופפים מול עיני הציבור הישראלי כדי לגרום לו לחשוב שאולי, מאחורי הקלעים, נרקמת כזאת עסקה.

"זה פשוט שקר! אם ראש הממשלה היה משקיע בי שבריר מהזמן שהוא מקדיש לשמירה שהבנים שלו לא ייכנסו לבית סוהר - כבר הייתי מזמן בבית! אבל יש הבדל בין הבנים של שרון לבן הזה (דופק עם האגודל על החזה), שהקריב את כל מה שהיה לו לטובת מדינת ישראל ועכשיו צריך לקבור אותו בבית סוהר!

"אני יודע שאנשים לא יאמינו לי. אני יודע שיהיה מי שימשיך להאמין שנרקמת איזושהי עסקה חשאית, ולכן אני רוצה להסביר שלפני שמשחררים סוכן מבית סוהר יש סדרה של דברים שצריכים לעשות קודם. כמו למשל לסכם איתו מה יגיד ומה לא יגיד אחרי שישתחרר. בזמנו יצחק רבין שלח לי שליח סודי כזה ב-1995 עם מסמך מפורט שעליו חתמתי. התבקשתי לשתוק ואכן שתקתי. כולנו שתקנו!

"אותו הדבר היה עם ביבי, שאיתו היו לנו יחסים מצוינים ושאף פעם (בניגוד לשרון, הכוונה - ב"ג) לא התייחס אלינו כאל מטומטמים, ולא עשה מאיתנו צחוק, ולא לגלג עלינו בפומבי, ולא הוליך אותנו שולל. כשהתברר לנו מה הוא עומד להציע בוואי הזהרנו אותו: אל תעשה את זה כי האמריקנים יחזרו בהם וברגע האחרון יגידו לך שהם 'מושכים את ההצעה לשחרורי'.

"הדברים נאמרו לו בפגישה פנים אל פנים, אבל הוא צחק ואמר שהוא מכיר את האמריקנים היטב. אלא ששרון הוא לא רבין ולא ביבי. הוא מתנהג בצורה ההפוכה. מה שמביא אותי לברגותי".

אדם ללא כבוד

"ברגותי בדרך החוצה", אמר פולארד. "איך אנחנו יודעים? אמרו לנו".

מי אמר לכם?

פולארד העיף מבט מהיר לכיוונה של אסתר. "או-קיי. אולמרט אמר לנו. במפורש. הוא אמר לנו שממרקים וגוזמים את מחלפותיו כדי שיהפוך למנהיג הבא של הפלשתינים. יתרה מכך: נאמר לנו שברגותי התכוון להתמודד מול אבו מאזן, אבל שאליוט אברהמס, בביקורו בישראל ובין השאר אצל אנשי ברגותי, נתן לו הבטחות אמריקניות לגבי שחרורו, מה שהוביל למשיכת המועמדות שלו.

"ככה מכינים מישהו לשחרור! זו הנקודה! נפגשים איתו בחשאי, נותנים לו הבטחות, מבקשים שישמור על פרופיל נמוך. כל הדברים האלו לא קרו ולא קורים במקרה שלי למרות הספין של אנשי החצר".

על הדברים האלה אמר לנו אהוד אולמרט בתגובה: "לצערי, דעתו של מישהו נשתבשה. מעולם לא דיברתי עם פולארד, לא על ברגותי ולא על שום נושא אחר. גם עם רעייתו לא נפגשתי ולא דיברתי על שום נושא. אינני יודע מניין המציאו את הסיפור המופרך וחסר השחר הזה".

ועכשיו חזרה לפולארד, בכלא. "אומרים לי: רק שרון יכול לשחרר אותך. כמו שרק ניקסון היה יכול לעשות שלום עם סין. זה היה נכון אם היינו מדינה נורמלית. אבל ישראל היא לא מדינה נורמלית. היא מדינה שנשלטת על ידי ממסד פוליטי מרושע, חולה, מעוות, מרוכז בעצמו, מושחת, ובקיצור: גרסה מכוערת של דיסנילנד.

"אני אגלה לך משהו. זמן לא רב אחרי שבוש נבחר ב-2000, פנה אל אשתי גורם המקורב לנשיא ארצות-הברית (שהיה לו חלק מסוים בהיבחרו - ב"ג) ואמר לה שקיים סיכוי שיוזמה דתית שתצא מירושלים תביא לשיפור במצבי.

"אסתר טסה לארץ ונפגשה עם הרב הראשי לשעבר, מרדכי אליהו, שניסח יוזמה כזו. היא הוצגה בפני שרון בפגישה שבה נכחו הרב אליהו, רחבעם זאבי, אשתי וראש הממשלה. שרון שאל מי יזם את המהלך הזה. נאמר לו. במקום להגיב הוא המשיך לרשום כל מיני דברים. הנוכחים חשבו שהוא כותב הערות חשובות על המסמך. אבל אז אשתי התקרבה והסתכלה על ההערות שלו.

"אתה יודע מה הוא כתב? כלום! הוא קשקש על המכתב בזמן שאנחנו יושבים שם ומחכים! בסוף גנדי התקשר אלינו ואמר שהוא מתבייש. שאלנו למה. הוא אמר: ראש הממשלה אמר לי שפולארד יחזור לישראל רק בארון".

במשך השנים רמזתם ששרון מפקיר אתכם כי הוא איננו רוצה שמידת מעורבותו בפרשת פולארד תדלוף החוצה. בין השאר היות שמפקד יחידת לק"ם שבמסגרתה הופעלת היה רפי איתן, שנודע כאיש המשימות המלוכלכות של שרון. יש בזה ממש?

"שרון הוא איש שהוכיח כי הוא אדיש לחלוטין לקורבנות המלחמה הנופלים סביבו. בניגוד למיתוס הגבורה שנקשר בשמו, העובדה היא שהקריירה הפוליטית שלו הושגה בדם לא אומרת לדיקטטור הזה דבר. כך שמדובר קודם כל בבעיה אישיותית. שרון הוא בן אדם בלי כבוד. אי אפשר להביך בן אדם בלי כבוד.

"מאידך, העובדה היא שהתבקשתי על ידי רפי איתן, בפגישה שנערכה בפריז, לאסוף מודיעין פוליטי בוושינגטון שיכול להועיל לקריירה של שרון. מאחורי גבו של איתן ישבו אנשים נוספים שהיו מעורבים בהפעלה שלי ששמעו מה הוא מבקש וסימנו לי 'לא, לא' עם הראש. האם שרון חושש שאגלה מי האנשים שביקש שארגל אצלם למענו? האם הוא חושש להביך אותם ולחשוף לאיזה מרחק הוא היה מוכן ללכת כדי להגן על האינטרסים הפוליטיים הצרים שלו על חשבון שלומו של סוכן מסור? אולי. צריך לשאול אותו. אני בסך הכל שואל איפה הבושה".

אחד הדברים שאתה זקוק להם הוא תצהיר מעודכן של מפעילך לשעבר אביעם סלע, שטען ב-1987 כי הוא לא הפעיל אותך אלא בסך הכל "נתן לך אישור ראשוני", עמדה שאף ישראל נסוגה ממנה מאז. האם פנית ישירות לסלע?

"לא לא", אמר פולארד והעיף מבט מהיר וחודר לעבר "ניק". "הוא הרי לא יכול לעשות שום דבר בלי הוראה או אישור ממשלתי".

"הוא מעדיף לשתוק", אמרה אסתר פולארד, "לקטוף את הפנסיה הממשלתית שלו ולסתום את הפה".

אני צורח כל לילה בתא

מתי היתה הפעם האחרונה שנוצר קשר בינך לבין רפי איתן, שכונה "רפי המסריח"?

פולארד צחק במרירות. "לפני כמה שנים הגיע לידי עותק של ה 'ניו-יורק טיימס'. בעמוד הראשון היתה תמונה של רפי איתן שקיבל איזה פרס אמריקני על ניהול חוות ייצור הפירות הטרופיים שלו בקובה. בתמונה הוא יושב שם עם כובע קש ושותה קוקטייל אקזוטי ואומר שהוא 'בוכה בלילה על פולארד'. בוכה כל לילה? אני צורח בתא שלי כל לילה בזמן שהוא שותה קוקטיילים בקובה! זה לגבי איתן".

כיצד הרגשת כאשר שמעת שאלחנן טננבוים, איש מפוקפק ששרון מכר אותו לישראל כגיבור אומלל ששיניו נעקרו בפלאייר, הוחזר לישראל במצב בריאותי מעורר קנאה?

"זה היה יפהפה. כל המהלך הטקטי של שרון, אני מתכוון. כשראיתי את התמונה שלו בטלוויזיה אמרתי לעצמי 'וואו, רופאי השיניים של החיזבאללה עשו יופי של ניתוח שיקומי. צריך לשלוח אותם לבוורלי הילס. הם יעשו הרבה כסף'. אם אתה רוצה תשובה רצינית, עסקת טננבוים היתה מקרה קלאסי של עסקה מושחתת בין שני גופים מושחתים: החיזבאללה מצד אחד ו'אריק שרון בעירבון מוגבל מצד שני'. בין מוכר שניסה למכור בשר טרף כבשר כשר, לבין קונה שניסה לשכנע את ישראל שהבשר שהוא קנה כשר, למרות שהוא ידע שהוא טרף".

לאחרונה אמר שגריר ישראל לשעבר בארצות-הברית, איתמר רבינוביץ', כי פרשת לארי פרנקלין ("החפרפרת" בפנטגון שנגדו הוגש לאחרונה כתב אישום על העברת מידע למדינה זרה, כרמז לישראל), כמו גם המתיחות הביטחונית על רקע עסקאות הנשק עם סין, מדרדרות את סיכוייך להשתחרר. תגובתך?

"כשמר רבינוביץ' היה פה, רציתי מאוד לראות אותו. אבל הוא לא בא ולא הביע התעניינות מיוחדת במקרה שלי. והנה פתאום משום מקום הוא יוצא בהצהרות. זה לא נראה למישהו קצת מוזר? ההסבר פשוט: מדינת ישראל מכינה את הקרקע לשחרורו של ברגותי. ככל שמועד שחרורו יתקרב אתה תראה עוד ועוד הערכות מלומדות על 'למה בעצם אי אפשר לשחרר את פולארד'. פעם זה יהיה סין. פעם אחרת זה יהיה פרנקלין. מבחינה אסטרטגית יש בזה יופי מסוים. הבעיה היא שצריך ללבוש מסיכת אב"כ. ולו בשביל לא להיחנק מהסירחון".

יועץ התקשורת של ראש הממשלה מסר בתגובה: "מאז בחירתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, הוא פועל על מנת להביא לשחרור של ג'ונתן פולארד. לאחר ביקורו של ראש הממשלה בחוותו של הנשיא בוש בטקסס השנה, הוא הנחה את שגריר ישראל בארצות-הברית, דני איילון לבקר, את פולארד בכלאו, צעד שלא נעשה על ידי אף ראש ממשלה בעבר. כמו כן יש ועדה בראשות מזכיר הממשלה ישראל מימון, ונציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, העוסקת בנושא".

על טענת פולארד כאילו שרון ולשכתו השתמשו בו כדי לסייע לתוכנית ההתנגדות בקרב מתנגדיה, מסר יועץ התקשורת של שרון: "לא היה ולא נברא. מעולם לא קושר שמו של פולארד לתוכנית ההתנתקות במטרה לשכנע מתנגדים לתוכנית".

על הכינויים "דיקטטור", "רספוטין" והאזכורים הנוגעים לבניו של שרון אמר יועץ התקשורת כי "הדברים אינם ראויים לתגובה". על הדברים שפולארד מייחס לזאבי כאילו נאמרו על ידי שרון: "שקר וכזב. ראש הממשלה מעולם לא אמר דברים כאלה או בסגנון כזה".

על העלאת הנושא בשיחות שרון-בוש השנה: "הנושא עולה מול הממשל האמריקני בביקוריו של ראש הממשלה בארצות-הברית, כולל ביקורו האחרון".

השבוע, בתשובה לשאלה בוועדת החוץ והביטחון, אמר שרון בעניין פולארד: "הדרך לפתור את הדבר הזה היא לא בסיסמאות, לא בהודעות לעיתונות, אלא בדרך דיסקרטית - וכך אנחנו פועלים". גורם במשרד ראש הממשלה אומר כי לא ניתן להבין איזה מניע ניתן בכלל לייחס לראש הממשלה, כאילו אין לו כל עניין לשחרר את פולארד. הרי אין חולק על כך, אמר אותו גורם, שאם פולארד ישוחרר - הדבר רק יחזק את מעמדו של ראש הממשלה.