מכתב גלוי מאסתר פולארד לנשיא ארה"ב
ערב פסח תשס"ה 
אדוני הנשיא, 

אנו מתקרבים לערב פסח, חג החירות לעם ישראל. אני כותבת אליך בבקשה שתשחרר את בעלי, יהונתן, המרצה זה השנה העשרים מאסר עולם בכלא אמריקני בגלל פעילות למען מדינת ישראל. 

בהפגנה המונית שנערכה בישראל היום, בהשתתפות אלפים, השר נתן שרנסקי, שאתה מכיר אישית, ציין כי הוא מתייחס אל יהונתן כאל אסיר פוליטי. התקשורת ציטטה את דברי שרנסקי שהועברו להפגנה באמצעות הטלפון, כשאמר: "יהונתן הוא אסיר ציון. עלינו לעשות הכל כדי להשיג את שחרורו!" 

אדוני הנשיא, בוודאי ידוע לך שמקרהו של בעלי הוא יוצא דופן. בין היתר: 


יהונתן מרצה זה השנה העשרים מאסר עולם עבור עבירה שעונשה הממוצע הוא שנתיים עד ארבע שנים. 

יהונתן הוא האדם היחיד בתולדות ארה"ב שקיבל עונש של מאסר עולם בגין ריגול למען בעלת ברית. 

יהונתן לא הואשם בגרימת נזק לארה"ב. 

יהונתן לא הואשם בגילוי צפנים, סוכנים, או תכניות מלחמה. 

יהונתן קיבל מאסר עולם ללא משפט, בעקבות עסקת טיעון שהוא כיבד אך ממשלת ארה"ב הפרה. 

זכותו של יהונתן לערער על עונש מאסר העולם שהוטל עליו ניטלה ממנו בגלל מחדליו של עורך דינו הראשון, שלא הגיש הודעה על כוונתו לערער. 

מקרהו של יהונתן הוא משפט הריגול היחיד שבו שר הבטחון האמריקני דאז, כספר ויינברגר, התערב אישית כדי להשפיע על בית המשפט. 

ויינברגר הגיש לשופט שגזר את העונש מזכר, ובו האשים את יהונתן בבגידה - עבירה שלא הואשם בה כלל - ודרש את העונש המרבי של מאסר עולם. 

מאז הרשעתו של יהונתן בשנת 1987, לא הורשו הוא ועורכי דינו, למרות שקיבלו אישורי בטחון, לעיין במסמך ויינברגר, כדי שיוכלו לסתור את השקרים שבו בפני בית המשפט. 

ליהונתן עדיין אין מאפשרים גישה למסמך, למרות שויינברגר עצמו הודה בראיון בשנת 2002 כי המשפט נגד פולארד היה בעצם "עניין קטן" שנופח "הרבה מעבר לחשיבותו האמיתית". 
הדבר הבולט ביותר במקרהו של בעלי, אדוני הנשיא, הוא התמיכה שהוא זוכה בה בישראל, בקשת חברתית ופוליטית רחבה ביותר. הכמיהה לשחרורו של יהונתן מאחדת את עם ישראל כולו. מן הראוי היה, אדוני הנשיא, לאפשר ליהונתן לחוג את חג הפסח, המציין את שחרור עם ישראל מעבדות, בביתו בירושלים. שחרורו של בעלי יגדיל את כבודך ויהיה ברכה לארה"ב ולישראל. 

כאדם דתי ומוסרי, בוודאי נטרדת כמונו לשמע הידיעה הכוזבת שהופיעה בעמוד הראשון של העיתון ידיעות אחרונות. על פי הכותרת בעיתון זה, בפגישתך האחרונה עם ראש הממשלה שרון, הצעת כי בעלי ישוחרר בתמורה לנסיגת ישראל מעזה. אנו יודעים שאין זה נכון. למעשה, נאמר לנו כי ראש הממשלה שרון לא הזכיר את בעלי בפגישתכם בשבוע שעבר. 

עוד יותר מדאיגה היא העובדה שראש הממשלה שרון לא מסר לך עצומה חתומה בידי 112 חברי כנסת בישראל, ובה בקשה שתשחרר את יהונתן. שרון גם לא מסר לך מכתב חתום בידי כל הרבנים הראשיים של ישראל, הקורא לך לשחרר את יהונתן כמחווה לקראת חג הפסח. גם עצומת חברי הכנסת וגם מכתבם של הרבנים הראשיים הם מסמכים ללא תקדים, המראים עד כמה עמוקה היא השאיפה להביא את יהונתן הביתה, וכיצד כמיהה זו חוצה את כל הקוים הפוליטיים, הדתיים והחברתיים בישראל. 

בגלל ששחרורו של יהונתן כה חשוב לעם ישראל, הדבר נוצל על ידי לשכתו של ראש הממשלה שרון בשובו לישראל. מקורות הקרובים לראש הממשלה אמרו לתקשורת הישראלית כי אם ישראל תענה למה ששרון טוען כי ארה"ב רוצה, אולי בתמורה יהונתן ישוחרר. למעשה, משתמשים במצוקתו של יהונתן כגזר על מקל כדי להכניע את עם ישראל. כמה ציני ודוחה הוא לנצל את מצוקתו של יהונתן ואת תקוות העם בישראל בצורה כזו! 

זהו הצד השני של המטבע, כאשר פקידים אמריקנים מודים שלפי הצדק יש לשחרר את יהונתן, אך בכל זאת מסרבים לעשות כן כי הוא חשוב כקלף מיקוח נגד ישראל. עמדה זו תוארה באחרונה על ידי שליח ארה"ב לשעבר למזרח התיכון, דניס רוס, בספרו 'השלום החסר'. 

אדוני הנשיא, חייבים להפסיק את המצב הנורא הזה. יהונתן אינו קלף מיקוח או גזר על מקל. הוא יצור בשר ודם שכבר ריצה עונש ארוך וחמור בגין העבירה שעבר. כעת ממשיכים להחזיק בו בכלא לצורך ניצול פוליטי על ידי פקידים של ארה"ב וישראל, כל אחד ממניעיו הוא. 

אני פונה אליך כאדם ירא שמיים וקוראת לך להענות לבקשותיהם של 112 חברי כנסת מישראל, של כל הרבנים הראשיים של ישראל, ושל כל עם ישראל, ולשחרר את בעלי, יהונתן פולארד. 

כאשתו של יהונתן אני מקווה ומתפללת שהדבר יגע ללבך ותעשה את המעשה הנכון כדי שיהונתן יוכל לחוג את חג הפסח בירושלים. 

יברכך ה' על המעשה הטוב שלך. 

בברכה, 
אסתר פולארד