הצעה לסדר היום בעניין פולארד מיכאל איתן

הצעה לסדר-היום יונתן פולארד - סימני שאלה סביב מאסרו המתמשך

הישיבה המאתיים-ושש-עשרה של הכנסת החמש-עשרה
יום רביעי, ו' בתמוז התשס"א (27 ביוני 2001)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:03
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0200631.html#TQL


היו"ר י' ביבי:
אנחנו ניגשים לנושא הבא - הצעה לסדר-היום מס' 4492. חבר הכנסת מיכאל איתן ידבר על נושא כאוב מאוד: יונתן פולארד - סימני שאלה סביב מאסרו המתמשך. אין ספק, שאסור לכנסת לשכוח ולו ליום אחד את המאסר המביש, את אי-קיום ההבטחות לראש הממשלה נתניהו בנושא פולארד. אני חושב שחבר הכנסת איתן יעלה וידבר על אחת המצוות החשובות ביהדות - נושא שחרור שבויים. בבקשה.

מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים על אדם שיושב בבית-כלא מאז 21 בנובמבר 1985, כ-16 שנה, לאחר שהורשע בארצות-הברית בעבירה של קשר למסירת מסמכים ומידע למדינה זרה. מדובר ביונתן פולארד, המדינה הזרה היא מדינת ישראל, והעבירה שבגינה הוא יושב היא עבירה שהוא ביצע והודה בה, אבל המעשה בעצם היה על מנת שכל אזרחי ישראל יוכלו לחיות בביטחון ובשלווה.
המעשה שיונתן פולארד עשה לא היה מעשה שנועד לפגוע בביטחון ארצות-הברית. הוא לא היה מעשה שנועד לסייע למי מאויבי ארצות-הברית. המעשה שיונתן פולארד עשה היה מעשה שנועד לסייע לעם היהודי לקיים את מדינתו היחידה; לאזרחי ישראל - להתקיים בביטחון מול אלה שזוממים ופועלים להשמיד אותה. הוא עשה מעשה, עבר עבירה על חוקי ארצות-הברית, מתוך כוונה לתת לעם היהודי אפשרות לקיים מדינה, לאזרחי ישראל - לחיות בביטחון, להכשיל את המזימות הנפשעות של אויבי ישראל לפגוע באזרחי ישראל ולהשמיד את מדינתם. על כך הוא יושב בבית-סוהר. כן, הוא עבר עבירה על החוק האמריקני.
ממשלת ישראל קיבלה החלטה אמיצה להכיר בכך שהוא פעל כסוכן של מדינת ישראל. לא היה לנו קל, במערכת היחסים המורכבת והידידותית, להודות שאנחנו ריגלנו והפעלנו סוכן מול ארצות-הברית. אבל הממשלה עשתה זאת מתוך הכרה ומתוך ידיעה שהמעשה הזה יבהיר לפחות דבר אחד - שאנחנו מחויבים לסייע ליונתן פולארד.
יש הרבה סימני שאלה - לא אני ולידיעתי גם שרים רבים בממשלה לא יכולים להסיר אותם סימני שאלה - מה בדיוק היה שם? אבל אנחנו יכולים לסמוך על שיקול דעתה של ממשלת ישראל, שגם אם יש סימני שאלה כאלה או אחרים - ואני לא יודע, ויש שמועות שונות - יש דבר אחד: החלטת הממשלה החליפה את סימן השאלה בסימן הקריאה. ממשלת ישראל אחראית, ואנחנו, מדינת ישראל, אחראים.
נפגשתי עם יהודים בארצות-הברית, והם יהודים ידידי ישראל. הם, כאזרחים אמריקנים, בחרו להדגיש את הצד של הבגידה בנאמנות לאמריקנים וכו' וכינו בכינויים מגונים מאוד את יונתן פולארד. שאלתי אותם: אתם לא חושבים שאתם נגועים בצביעות? שאלו אותי: למה? להיפך, אנחנו מגינים פה על העניין שאנחנו אזרחי ארצות-הברית ואנחנו צריכים לציית לחוק האמריקני. אמרתי: נכון, אבל הוא יושב כבר כל כך הרבה שנים. אתם כל הזמן מגנים ותוקפים אותו. אבל הוא נשלח על-ידי ממשלת ישראל. למה אתם תופסים אותו כקורבן? למה אתם לא באים ואומרים: הנה, ממשלת ישראל. לממשלת ישראל אתם נותנים גיבוי, אתם מקבלים ואתם אומרים שהכול בסדר. אבל הוא היה רק זרוע של ממשלת ישראל. אם אנחנו שגינו והוא שגה, האם אין רגע מסוים שאתם, כאזרחי ארצות-הברית, יהודים, לא יכולים לקום ולומר, הוא כבר שילם את המחיר? הוא הופעל על-ידי ממשלה ידידותית. כולם מודים שזו היתה טעות, ועל טעות צריך לשלם. ממשלת ישראל כבר שילמה. הוא שילם. אבל יש גם פרופורציות איזה מחיר משלמים.
מדי פעם אני רואה פה חברי כנסת ערבים, אזרחי ישראל, בדמוקרטיה ישראלית. הם, להבדיל אלף אלפי הבדלות במקרים, קמים כאן ונלחמים למען זכויות דמוקרטיות של חשודים, של עצורים, של מורשעים, של ארגוני טרור שרוצים לחסל את המדינה. הם, כחברי כנסת ערבים, הולכים לבדוק את תנאי המעצר שלהם ואם לא החמירו אתם. הדמוקרטיה הישראלית אומרת - -

מוחמד כנעאן (המפלגה הלאומית הערבית):
אבל - - -

מיכאל איתן (הליכוד):
- -
אנחנו מקבלים שאדם הורשע, ואדם זכאי לזכויות גם כאשר הוא מורשע. הוא זכאי לזכויות כאסיר. הוא זכאי לזכויות כאדם. הם קמים כאן ומגינים עליהם. אז יהודים לא יכולים בארצות-הברית, שהיא דמוקרטיה לא פחות ממדינת ישראל, לקום ולהגיד: בלי קשר, יש כאן מצב שאדם יושב תקופת זמן מאוד ארוכה, בלי פרופורציה למעשה שהוא עשה, ולבדוק האם באמת מתגשם כאן העיקרון של הענשת אדם לפי כללים וצדק כמקובל במדינה דמוקרטית.
כאשר אני מדבר על סימני השאלה אני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת, שהממשל האמריקני, בבואו להעמיד את יונתן פולארד לדין, בא לאחר עסקת טיעון, שבמסגרתה הם התחייבו להביא לידיעת בית-המשפט, שהוא יודה באשמה בסעיף לא של ביצוע המעשה שזה סעיף 794, פרק 18 לקוד האמריקני, פסקה A, אלא בפסקה השלישית - פסקה C, שהיא קשירת קשר. היא יותר קלה. כשעשו את עסקת הטיעון המשמעות היתה שכל אלה שהורשעו על פסקה C - כשיונתן פולארד הסכים, הוא הבין שעל-פי פסקה C אנשים קיבלו שש, שמונה, שנתיים - עשר שנים גג הוא היה יכול לקבל. והנה, לאחר שעשו את העסקה, לאחר שהוא הודה באשמה, בזמן הטיעונים לעונש, התביעה, בניגוד להתחייבויות שלה, הלכה והביאה איזה מזכר סודי, והיא עשתה כל דבר אפשרי על מנת להביאו למצב שהוא יקבל את העונש המרבי, אף שהיתה עסקת טיעון. בשביל מה הוא עשה עסקה אם הוא יקבל את העונש המרבי של מאסר עולם?
התנהגות התביעה האמריקנית בפרשה הזאת - יש עליה סימן שאלה גדול. אבל לא רק היא. פתאום עולה סימן שאלה לא פחות גדול על ההתנהגות המשפטנית של עורך-הדין של פולארד. אני מחזיק כאן ביד מסמך - 16 פרופסורים למשפטים מהידועים ביותר בארצות-הברית נקטו צעד שהמשפט האמריקני מאפשר אותו: AMICI CURIAE - - -

היו"ר י' ביבי:
אני לא יכול להפסיק אותך כי זה עניין של פולארד, אז עוד דקה.

מיכאל איתן (הליכוד):
אני מייד מסיים.
במשפט האמריקני יש מעמד הנקרא AMICI CURIAE - ידידי בית-המשפט. שם רשאים גופים או אנשים שיש להם איזה עניין ציבורי להצטרף ולעמוד לצד אחד האנשים. כאן 16 פרופסורים למשפטים מהבולטים בארצות-הברית התייצבו בבית-המשפט ואמרו: ליונתן פולארד נעשה עיוות דין, והמהלך שהוא קיבל, הטיפול המשפטי שהוא קיבל, היה לקוי. כתוצאה מכך, הוא לא קיבל את הזכות הבסיסית שמגיעה לכל אזרח, והיא הגנה משפטית נאותה, ויש לשפוט אותו מחדש. זה לא ביחס לעצם העבירה - ביחס לעצם העבירה הוא הודה, ועל זה אי-אפשר לערער, הוא הודה, הוא חתם על עסקת הטיעון - אלא ביחס לטיעונים לעונש: הדרך שבה הם הוטלו, הדרך שבה הם בוצעו, היתה דרך שנגדה את ההסכם, את כללי הצדק.
יש העובדה, שעורך-הדין של פולארד, לא רק שלא ערער, אלא באיזו התבטאות שלו היה אפשר להבין שבכלל אין זכות ערעור. פולארד לא יכול היה לערער עוד כי עברה מכסת הזמן. עורך-הדין שלו לא ערער מייד. עורך-הדין לא תבע לדון במסמך של ויינברגר ולתקוף אותו, אלא קיבל אותו מייד. הוא לא תבע השהיה על מנת לראות מה עושים כאן ואיזה "אמבוש" מכינים לו במהלך הטיעונים לעונש. כל הטיעונים האלה יעלו במסלול המשפטי.
אני חייב לסיים. אני רוצה לפנות מכאן בקריאה לכל אמריקני שחוש צדק בקרבו, שחשובה לו לא רק הבעיה האנושית, שהיא גם חשובה, אלא גם הבעיה של הדמוקרטיה האמריקנית, של כללי המשפט האמריקני, למחות ולצרף את קולו, על מנת לקצר את התקופה שעיוות הדין הזה נמשך.
אני קורא לקהילה היהודית לא לפחד - לנהוג כיהודים ואמריקנים גאים ולהסיר את כל הערפל מעל השאלה מדוע פולארד, על העבירה שביצע, יושב מעל ומעבר למקובל בעבירות דומות.
אני קורא לממשלת ישראל - ובעניין הזה יענה לי השר דני נוה, שאני יכול לומר לזכותו שהוא אחד האנשים במדינת ישראל שעסק בפרשה הזאת עוד בתוקף היותו מזכיר הממשלה של בנימין נתניהו. הוא עוסק בפרשה הזאת לא רק בתוקף תפקידו אלא גם מצו לבו. מרגישים שהפעולה שהוא עושה היא לא רק מתוך מה שהוא חייב לעשות. הוא נרתם והוא עושה. אני זוכר שהייתי שר המדע ונסעתי לארצות-הברית, והוא פנה אלי וביקש שאבקר אצל פולארד. הייתי אצלו גם בתקופה מאוחרת יותר, לפני כמה חודשים. אני יודע על הפעילויות שלו.
הייתי מצפה, שממשלת ישראל, פורמלית או בלתי פורמלית - פורמלית, כבר אמרנו שמכירים בכך שהוא סוכן שלנו; הממשלה אמרה זאת - תטיל על דני נוה לרכז את כל הפעילויות. יש הרבה גופים שרוצים לעזור. לא כל דבר צריך לעשות בצורה הכי פורמלית, הכי פתוחה או הכי גלויה. אני לא מציע, חס וחלילה, שום דבר קונספירטיבי. אבל חלק מזה אלה הם הליכים משפטיים שלא צריכים להיות בפומבי. צריך לשמור על העיקרון. מדובר ביחסים בין שתי מדינות. אנחנו בוודאי לא רוצים לחתור עוד הפעם תחת ריבונות ארצות-הברית. אבל יש מהלכים שצריך לעשות תוך התייעצות. צריך מישהו שירכז. אני קורא לממשלת ישראל להטיל זאת על דני נוה. אני בטוח, שגם אם לא יטילו עליו באופן בלתי פורמלי, הוא יעשה. אבל אני חושב, שכדאי שתהיה איזו פנייה על מנת שהדבר ייעשה גם במישור הפורמלי ויישא תוצאות.

היו"ר י' ביבי:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל איתן. אין ספק שהנושא הזה הוא נושא רציני, שאסור שירד מסדר-היום של הכנסת ושל הממשלה.
אני מזמין את השר דני נוה להשיב בשם הממשלה.

השר ד' נוה:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לשבח את חבר הכנסת מיכאל איתן, תחילה על כך שהוא העלה את הנושא של יונתן פולארד היום על סדר-יומה של הכנסת, ומעבר לכך - על כך שהוא פעיל כבר כמה שנים ועושה כבר כמה שנים טובות למען שחרור יונתן פולארד. אני חייב לומר - וחבר הכנסת מיקי איתן, אני מקווה שלא תכעס עלי - שאתה עושה זאת ובמקרים רבים מאוד עשית זאת לא כדי לרוץ אחר כך לתקשורת ולהגיד שעשית את זה. אתה עושה זאת בלי איזו חשיפה פומבית וציבורית גדולה, אלא באמת למען העניין עצמו. אני קודם כול משבח אותך על הדבר הזה ומברך אותך על הדבר הזה. בלהט, במסירות ובמקצועיות שאופייניים לך אתה מטפל גם בנושא הזה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שנאמר פה, יונתן פולארד יושב כבר יותר מ-15 שנה בכלא. אני חושב, שאין תקדים של אדם שעבר עבירה דומה בארצות-הברית ויושב בכלא תקופה כל כך ארוכה.
אין ויכוח על כך שמה שאירע סביב הפעלת יונתן פולארד לא צריך היה להתרחש. יונתן פולארד עצמו הביע כבר כמה פעמים חרטה עמוקה על מה שקרה. אין ויכוח על כך, שגם בצד הישראלי היו צריכים להיות מסקנות ולקחים, והדברים האלה ודאי שנעשו בעבר. כך שהשאלה שעומדת כאן היום על כף המאזניים בכל הנוגע לשחרור יונתן פולארד היא לא איזו בחינה ערכית של מה שהוא עשה או העבירה שהוא עבר. השאלה היא בעצם שאלה כפולה. ראשית, זו אותה שאלה שנגע בה חבר הכנסת איתן - שאלה הנוגעת להליכים המשפטיים בארצות-הברית. הדבר הזה גם היום מותקף על-ידי יונתן פולארד, כפי שציין חבר הכנסת איתן, בערכאות השיפוטיות המתאימות בארצות-הברית. יש פה גם עניין שהוא בעצם עניין הומניטרי. אנחנו מצפים מהגורמים המוסמכים בארצות-הברית, ובראש ובראשונה ממי שמוסמך לחון את יונתן פולארד והוא נשיא ארצות-הברית, להיות עם לב פתוח לעניין ההומניטרי לנוכח השנים הארוכות מדי שיונתן פולארד כבר מרצה את עונשו.
היינו בתחושה שכבר הגענו כמעט ליעד, כפי שגם הוזכר פה על-ידי חבר הכנסת איתן. סמוך לוועידת וואי, עוד בספטמבר 1998, לפני שהוועידה התקיימה, כבר היתה הבנה בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבין נשיא ארצות-ברית דאז קלינטון על שחרור פולארד. ההבנה הזאת אושררה בפתח הדיונים בוועידת וואי באוקטובר 1998. למרבה הצער, והדברים כבר פורסמו, בשלהי ועידת וואי חזר בו נשיא ארצות-הברית דאז ביל קלינטון מההתחייבות לראש ממשלת ישראל. כבר היו פרסומים שהדבר נבע מלחץ כזה או אחר - -

היו"ר י' ביבי:
- - -
של טנט.

השר ד' נוה:
- -
של ראש ה-CIA ג'ורג' טנט. לצערי הרב, ראש ממשלת ישראל הקודם, אהוד ברק, החמיץ הזדמנות גדולה מאוד, לדעתי, להביא לשחרור פולארד בשלהי תקופת קלינטון. דווקא לנוכח ההתחייבות האישית שקלינטון נתן, והוא לא מתכחש לה, לראש ממשלת ישראל, ניתן היה להביא לכך שאחת מהחנינות שקלינטון יחתום עליהן בשלהי כהונתו תהיה החנינה של יונתן פולארד. במקום זה דאגו לכל מיני אינטרסים אחרים ועניינים אחרים, שגם הם נחקרים היום בארצות-הברית, וחבל.
אבל אנחנו לא יכולים להסתכל אחורה. הזדמנויות שהוחמצו - הוחמצו. אנחנו צריכים להסתכל קדימה. אני יכול לומר כאן היום, שממשלת ישראל מחויבת להמשיך ולפעול למען שחרורו של יונתן פולארד. יונתן פולארד הוא לא רק אזרח ישראלי - הוא גם הוכר על-ידי ממשלת ישראל, כפי שהוזכר כאן, כסוכן ישראלי. אני מקווה מאוד, שיבוא היום, בקרוב מאוד, שיונתן פולארד ישוחרר מן הכלא.
אני רוצה גם לומר לחברי הכנסת, שיונתן פולארד מקבל דיווחים גם על מה שעולה כאן בכנסת בעניינו. לכן, עצם העלאת עניינו כאן על-ידי חבר הכנסת איתן היא חשובה, ולו גם כדי לעודד את רוחו. הוא צריך לדעת, שיש כאן בכנסת חברי כנסת רבים שפועלים למענו, שחושבים עליו, שהוא איננו לבד ואנחנו נמשיך לפעול למען שחרורו מן הכלא.
אני מאוד מקווה, שהמאמצים האלה בסופו של דבר יביאו בקרוב את התוצאות המקוות, שיונתן פולארד ישוחרר מן הכלא ויסיים לרצות את העונש הכבד מדי שהוא מרצה כבר שנים כל כך ארוכות.

היו"ר י' ביבי:
תודה רבה לשר דני נוה. מה אתה מציע?

השר ד' נוה:
אפשר להעביר את הנושא לוועדה.

היו"ר י' ביבי:
איזו ועדה?

השר ד' נוה:
נדמה לי שוועדת החוץ והביטחון היא הוועדה הרלוונטית.

היו"ר י' ביבי:
הצעה אחרת לחבר הכנסת נסים זאב, שביקש להסיר את הנושא מסדר-היום.
רבותי, חברי הכנסת, אני מקווה, שבזמן שטנט שהה כאן, היה גורם מטעם ממשלת ישראל שדיבר אתו על הדבר החמור שהוא עשה בשלהי כהונתו של קלינטון.

נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה לומר רק משפט אחד. הייתי בארצות-הברית, ואני מכיר היטב קהילות, שחבריהן פנו אלי ושאלו: מדוע ממשלת ישראל ומדינת ישראל לא עושות מספיק? מנגד היתה שאלה: מדוע הם לא עושים כדי לשחרר את פולארד? זה מה שאמר חבר הכנסת איתן. יש להם בעיה של הזדהות, מצד אחד, עם המדינה שבה הם חיים, ומצד שני יש הנאמנות שלהם כלפי המדינה. אבל אנחנו, אנחנו כממשלה וככנסת, מה אנחנו עושים? אני לא בטוח שראש הממשלה וממשלה חדשה - - -

מיכאל איתן (הליכוד):
תן לי להסביר. אין להם בעיה. גם על-פי החוק האמריקני - והם אזרחים אמריקנים - מותר להם לשאול שאלות, ואם היה עיוות דין, מותר להם להפגין.

נסים זאב (ש"ס):
מותר להם להפגין.

מיכאל איתן (הליכוד):
יש להם זכויות. מותר להם להגיד את דעתם.

נסים זאב (ש"ס):
יש להם בעיה להפגין כשהם חושבים בעצם שהוא עבר על חוק המדינה וקיבל את עונשו על-פי חוק ועל-פי דין. המעשה שהוא ביצע הוא מעשה חמור ביותר.

היו"ר י' ביבי:
תודה רבה לחבר הכנסת זאב.

נסים זאב (ש"ס):
הרשה לי לומר רק עוד משפט אחד. הוא קטע אותי.
האם באמת העלה ראש הממשלה אפילו פעם אחת עד כה את הבעיה של יונתן פולארד בפני הנשיא בוש? זו השאלה המרכזית שלנו. האם זה נעשה בפגישות האחרונות שלו ובשיחות שהתנהלו עד כה?

היו"ר י' ביבי:
לדעתי, כל הנושא של הטיפול בשבויים ובנעדרים צריך תיקון.
רבותי, חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון? מי נגד? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר י' ביבי:
תשעה בעד. ההצעה מועברת לוועדת החוץ והביטחון.