הצעות לסדר היום מאמצי המדינה לשחרורו של יונתן פולארד 8 דצמבר 1997.

(וגם ינואר 1999)


http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0202371.html#TQL

הישיבה המאה וחמישים ושלוש של הכנסת הארבע עשרה
יום שני, ט' בכסליו התשנ"ח (‏8 בדצמבר ‏1997)
היו"ר ד' תיכון:
רבותי, מאמצי המדינה לשחרורו של יונתן פולארד - הצעות לסדר היום מס' 3421,
‏3426, 3450, 3515 ו 3449.
הפרשה הזאת היא בבחינת כתם שחור המוטל עלינו. על פי המסורת חייבים להחזיר את
יונתן פולארד. עזה תקוותי כי ממשלת ישראל והכנסת יעשו הכול כדי שהנושא ייפתר,
ובמהרה. תהיה הדעה אשר תהיה, את יונתן פולארד יש להחזיר, ובמהרה. רבותי, להחזיר
אותו, ובמהרה. אני מקווה שהכנסת תתאחד בנושא הזה.

ראשון הדוברים - חבר הכנסת חנן פורת, בבקשה. נא לשבת, רבותי. חמש דקות,
רבותי. חבר הכנסת סלומינסקי, אתה עוד לא שר; בקרוב.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, שרי הממשלה, ובמיוחד יקר - השר יולי
אדלשטיין, שביקר את פולארד בתא כלאו ועשה מעשה נועז, אמיץ וממלכתי; יישר כוחך.

רבותי, זה כעשור יושב יהונתן פולארד בכלא בארצות הברית, צמא לדרור, צמא
לאחיו אשר בציון, ובאמת ניתן לראות אותו כאסיר ציון על כל המשמעות של המושג.

אנחנו יודעים היטב שיהונתן פולארד לא נעצר - - -


היו"ר ד' תיכון:
--

חבר הכנסת שמחון.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אנחנו יודעים היטב שיהונתן פולארד לא נעצר מפני שעסק בפלילים, בסמים, בזנות,
בגנבה, אלא מפני שהיה פטריוט יהודי שלבו שלו לא נתן לו לראות כיצד, מתוקף התפקיד
הרגיש שמילא, עוברים לנגד עיניו תחומים שיכולים להיות קריטיים לגורלה של מדינת
ישראל, לביטחונה, ועיניו כלות.

יהונתן פולארד נעצר ונשפט מפני שראה עצמו כמי שמחויב במקום שבו הוא נמצא
לפעול להצלתה של מדינת ישראל על פי הנתונים של אותה שעה, על פי המושגים שהגיעו
אליו בתוקף תפקידו והסיכונים האקוטיים שהיו צפויים לנו מידי אויבתנו סוריה.

אנחנו לא נבוא בדברים, היום, עם ממשלת ארצות הברית על עיוות הדין שנעשה ביחס
לפולארד; אנחנו לא נבוא היום בדברים, ולא נשפוט את ממשלת ארצות הברית על שיקוליה
שלה בעת המשפט - - -


היו"ר ש' וייס:
-

רק שנייה, חבר הכנסת פורת. אני רוצה להרגיע קצת את האולם. בנושא כזה ודאי
שראוי שתהיה קצת הרגעה. חברים יקרים, אנא, מי שסיים את עיסוקיו במליאה יואיל
בטובו לסייע לנו לקיים דיון באווירה נאותה. חברי הסדרנים, אפשר, אולי, לסגור את
שתי הדלתות? זה יעזור. בבקשה, נא להמשיך.


חנן פורת (מפד"ל):
----

אבל אנחנו זכאים היום, בפה מלא, לומר לממשלת ארצות הברית: די. די בסבל
ובעינוי לאחינו יהונתן. את התובעת ולוחצת עלינו בתחומים כל כך קשים, כל כך
קריטיים שעומדים בנפשנו בנושא הביטחון, את שמבקשת מעמנו ולוחצת עלינו לעתים
בתחומים שמבחינתנו הם מעל ומעבר ליכולתנו לשאת, צריכה גם להבין ולקרוא את דעת
הקהל בישראל, להבין שאם את רוצה שנתייחס אלייך כאל ידידים פנים אל פנים, את חייבת
למצוא את הדרך לחון את יהונתן אחינו.

בשעתי אספתי חתימות של ‏90 חברי כנסת והגשתי אותן לשגרירות האמריקנית.
בשעתי, כאן, עוד היתה לכך שותפה השרה לימור לבנת, ישבה אשתו של יהונתן בשעה
שהכנסת קיבלה החלטות מאוד מאוד נחרצות שקוראות לשחרורו של יהונתן. נדמה לי שהיום,
לראשונה, הדבר נוגע ומגיע באמת גם לתוככי הממשלה ולא רק בחדרי חדרים ולא רק בשיטת
השו שו, אלא באמת באמירה מכובדת.

אני רוצה שוב לשבח גם את יולי וגם את אנשי ישראל בעלייה שראו בזה חלק
ממשימתם.

יושב פה, עמנו, נתן שרנסקי, שהוא עצמו כאסיר ציון ידע ולמד את הדברים הללו
על בשרו, עם כל השוני שבין רוסיה הסובייטית לבין ארצות הברית. אבל כלא הוא כלא
ודרור הוא דרור.

אני רוצה לבקש מכם, כשרי ממשלה, לא להניח ולא לשקוט. הנושא הזה חייב להיות
חלק אינטגרלי מהמשא=ומתן המדיני שנדון עכשיו, עם כל השוני שבדבר. אחרי הכול
הקונטקסט הוא מדיני, וגם מעצרו של יהונתן פולארד היה על רקע מדיני.

אני סבור, שבמערכת היחסים שאנחנו מנהלים כיום עם ממשלת ארצות הברית, הנושא
הזה חייב לעמוד בגלוי על השולחן.

הכנסת כולה בוודאי תתאחד סביב הקריאה לשחרורו של יהונתן, אבל אנחנו נאמר
בלשוננו העתיקה החדשה, שכולנו מבקשים שיהונתן, לא רק בשנה הבאה, בשנה הזאת
בירושלים. תודה.


היו"ר ש' וייס:
-

אני מודה לחבר הכנסת חנן פורת. חבר הכנסת רחבעם זאבי, ואחריו - חבר הכנסת
רומן ברונפמן. בבקשה.


רחבעם זאבי (מולדת):
--

אדוני היושב בראש, חברי הכנסת הנוכחים, היו ימים בישראל כאשר נפל חייל שלנו
בשבי האויב - כל המדינה וכל המערכת הביטחונית יצאו מגדרן ופעלו כדי להשיבו לחיק
משפחתו ולמולדתו. זה היה בעבר, וזה נתן לנו עוצמה וכוח, וזה נתן ביטחון ועזוז
ליוצאים למשימות.

ואילו היום אנחנו שוכחים את הבנים ועוברים לסדר היום. עדיין נמצאים בשבי
האויב רון ארד, זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן, וכן עוד חייל אחד שפעל למען
ישראל ובשליחותה, והוא יהונתן פולארד, שגם הוא שבוי בכלא זר, בכלא האמריקני.
ביום שישי, ‏21 בנובמבר, מלאו ‏12 שנים מאז נכלא, ובתוכן הוא היה שבע שנים בתנאי
בידוד וצינוק.

אכן, יהונתן פולארד חטא לארצו כאשר הוא ריגל לטובת ישראל, אבל אסור לשכוח
שהוא עשה זאת למען עמו היהודי ביודעו כי ידיעות חשובות לביטחונה אינן מועברות
אליה, אף כי יש הסכמים וחילופי ידיעות ומודיעין בין ישראל ובין ארצות הברית.

פולארד עשה מה שעשה ונענש על כך, אבל הנקמנות של קהילת המודיעין האמריקנית
ושל משרד המשפטים האמריקני מונעים מהנשיא לחון אותו. כל העולם יודע, כי כל אלה
שריגלו בארצות הברית ואפילו למען אויבותיה, ישבו במאסר רק שנים ספורות ושוחררו,
אם בעסקות חליפין ואם בהסדרים אחרים. אבל פולארד פעל למען מדינה ידידותית
לארצות הברית והאמין שאיננו פוגע בה או בביטחונה, וקיבל מאסר עולם, ואיננו זוכה
לחנינה.

הנשיא האמריקני יכול, על פי סעיף מס' ‏2 בחוקה האמריקנית, לחון את פולארד,
אלא שממשלת ישראל איננה תובעת זאת ממנו במפגיע. אי פה, אי שם, הזכירו ראשי
הממשלות שלנו את שמו, ועברו לעיסוקים אחרים. ממשלת ישראל נענתה לדרישת האמריקנים
ושחררה עצירים שיעים מלבנון כדי שישוחררו חטופים אמריקנים, אבל לא התנתה זאת
בשחרורו של פולארד. ממשלת ישראל לא ניצלה את הקונסטלציות המיוחדות שנוצרו במהלך
השנים כדי לגרום לכך שהאמריקנים ישחררו את אחינו יונתן פולארד.

פורמלית, אין מפעילים מרגלים אצל מדינה ידידותית, אבל האם סוכנויות האיסוף
האמריקניות אינן מרגלות בישראל, בגלוי ובחשאי, החל מתצלומי לוויין וחקירות
ותחקירים שמבצעת השגרירות שלהם בתל אביב וכלה בהאזנות אלקטרוניות? פעולות כאלה
הן כאילו מוסכמות וכלולות בנורמה הדיפלומטית, אבל גם זה ריגול, כמו גם גיוס
פוליטיקאים ואנשי תקשורת על ידי אנשי השגרירות ושיגורם לאמריקה לסיורים
ולסמינרים.

נכון, פולארד נתפס בחטאו, אבל הוא נשפט ונענש בחומרה מעל לכל מקרה אחר. האם
ראש הממשלה שלנו הסביר לנשיא האמריקני, שפולארד הוא יהודי שגדל עם הזיכרון
ההיסטורי הקולקטיבי של השואה וחרד לשואה שנייה של יהודים, שראה מידע על נשק
להשמדה המונית אצל אויבינו ומידע זה מוסתר מאתנו? האם הסברנו לנשיא האמריקני את
כל אלה?

יונתן פולארד פעל למען ישראל ובשליחותה, אף כי ראשי המדינה בחרו להתעלם
ולהסתייג ממנו, בתקווה שזה יקל את יחסינו עם ארצות הברית. בכך הם חטאו לאושיות
ההפעלה של כוחות הביטחון, ובכך הם חטאו למסורת היהודית המורה על מצוות פדיון
שבויים בכל מחיר.

בכנסת השלוש עשרה הצעתי הצעת חוק למתן אזרחות ישראלית לפולארד. חתמו עליה
‏85  חברי כנסת. הממשלה נבהלה אז והזדרזה להעניק לו בעצמה, בטקס כמעט חשאי, את
האזרחות הישראלית, והסתפקה במעשה הזה.

‏12 השנים של פולארד בכלא הן אות קלון לממשלות ישראל וגם לידידינו האמריקנים.
האם כל המחוות שעשינו בשחרור מחבלים רוצחים על פי דרישה אמריקנית אינן מצדיקות
מחווה אנושית אחת מצדם?

הגיע הזמן שממשלת ישראל תתפנה לעסוק ברצינות בתביעה מהממשל האמריקני לשחרר
את אחינו יונתן, שפעל והסתכן למען ביטחון ישראל.

תודה וברכה לשר יולי אדלשטיין, שביקר את יונתן בכלאו בצפון קרוליינה.


היו"ר ש' וייס:
-

תודה רבה לחבר הכנסת זאבי. חבר הכנסת רומן ברונפמן, ואחריו יעלה ויבוא חבר
הכנסת אופיר פינס פז.


רומן ברונפמן (ישראל בעלייה):
---

כבוד היושב ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, אווירת מסתורין, כך אני חש, אופפת
את פרשת יונתן פולארד. אני חושב שבארץ יש קונסנסוס לגבי מה שאנחנו מרגישים כלפי
האיש, קונסנסוס חוצה מפלגות, חוצה עדות, חוצה תרבויות. אבל ממשלת ישראל, עד היום,
לא הזדהתה באופן אישי ובאופן פומבי ובאופן רשמי עם האיש, והעדיפה, אם לעשות,
לעשות בחשאי בניסיון לשחררו. אני חושב שהשר אדלשטיין, שעשה את המעשה ובאופן
מופגן מצא לנכון לבקר את יונתן פולארד בבית הסוהר, עשה את זה גם מטעמים אישיים,
אבל גם כאיש שידע מה זה כליאה וחש על בשרו את הריחוק מהמולדת ומהמשפחה ומהסביבה,
וגם כשר בממשלה.

אולי הגיע הזמן, בשנה ה 13 ליושבו של פולארד בכלא, שבצורה פרדוקסלית ואולי
אירונית וטרגית היא תקופת הבר מצווה, להפסיק את המאסר ולעמוד באופן פומבי ורשמי,
כממשלת ישראל, שאחראית למעשיו של פולארד, מול הממשל האמריקני, בדרישה חד משמעית,
ברורה, אמיצה וכנה, לשחררו.

כאשר הסתיים הביקור והשר אדלשטיין חזר ארצה, שוחחנו על תוצאות הביקור והבנו,
שרק גישה ציבורית רחבה, ואם לא בכנסת ישראל אז איפה, יכולה להביא לכך, שגם העם,
גם נציגיו בכנסת וגם הממשלה הנבחרת יבינו, שהגיעה העת לדרוש את שחרורו של יונתן
פולארד.

"כל ישראל ערבים זה לזה", מצוות פדיון שבויים - אלה אבני היסוד של המסורת
היהודית, והגיע הזמן שנשתמש במובנים האלה כלפי האיש. אני קורא מעל במת הכנסת אל
ממשלת ישראל ואל העומד בראשה, לנצל את מעמדה של ישראל כמדינה ידידותית
לארצות הברית ולדרוש חנינה ושחרור של יונתן פולארד וחזרתו ארצה.

אני מודה לנשיאות הכנסת שאישרה את ההצעה הזו כהצעה דחופה לסדר היום. אני
מציע שיתקיים דיון פומבי, ממצה, באולם המליאה, בנושא שחרורו של פולארד. תודה
רבה.


היו"ר ש' וייס:
-

אני מאוד מודה לחבר הכנסת ברונפמן. חבר הכנסת אופיר פינס, ואחריו - אחרון
המשתתפים בסדרה של ההצעות האלה, חבר הכנסת גדעון עזרא. בבקשה.


אופיר פינס פז (העבודה):
--

כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אנחנו מקדישים את השעה הזו לעשייה למען שחרורו
של יונתן פולארד. יחד עם חברי גדעון עזרא ויהודה הראל ביקרנו לפני שנה את יונתן
פולארד בכלאו. זו היתה חוויה קשה, אני בטוח שהשר אדלשטיין יוכל גם הוא לומר כך,
זו חוויה טרייה אצלו, מהחודש האחרון. זו היתה חוויה קשה, משום שנתקלנו באדם שאוהב
את מדינת ישראל ואת עם ישראל אהבת נפש; אדם שהקריב, אדם שמשלם, אדם שמרגיש נבגד,
מופקר, נעזב אל נפשו.

שוו בנפשכם אדם, יהודי יחיד בכלא שכולו נוצרי או מוסלמי, אינני יודע מה.


רחבעם זאבי (מולדת):
--

נוכרי.


אופיר פינס פז (העבודה):
--

נוכרי. הוא היהודי היחיד בבית הסוהר. חי את חייו, מנסה בכל דרך ובכל אופן
להתקשר אלינו, אזרחי מדינת ישראל. נתפס בנו כאנשים שנותנים לו תקווה להמשיך את
חייו היומיומיים הקשים בבית הסוהר. כאשר יצאנו, שלושתנו, מהביקור המרגש הזה,
נשבענו, שככל שהדבר תלוי בנו, אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי שיונתן פולארד ישוחרר
מהר ככל האפשר מבית=הסוהר ויוכל לעלות למדינת ישראל.

חבר הכנסת זאבי אמר קודם, שהוא קיבל אזרחות ישראלית, הוא אכן קיבל. אני לא
מזלזל בצעד הזה, זה היה צעד חשוב. אני חושב, שהצעד שעשה שר הקליטה יולי
אדלשטיין, שנסע כשר בממשלה לבקר אותו, הוא ממש מעשה היסטורי. אני שומע שגם השרה
לבנת מתכוונת לבקר אותו, וזה צעד מאוד מאוד חשוב.

ממשלת ארצות ברית והנשיא קלינטון בראשה חייבים להבין, שכל עם ישראל מתייצב
כאיש אחד יחד עם ג'ונתן פולארד ומבקש מטעמים הומניטריים, מטעמים אנושיים, שהאיש
ישוחרר מבית הסוהר, שהאיש יקבל חנינה. לא מפני שהוא לא עשה מה שאסור לעשות. הוא
עשה, הוא ריגל, הוא עשה דבר שלא ייעשה, אבל הוא לא עשה את זה בשם עצמו. מדינה
שלחה אותו, אנשים שלחו אותו, אנשים שגו כששלחו אותו ולא נענשו על השגיאה הזו. אבל
האיש עצמו הוא ממש קורבן. אי אפשר עוד להפנות את הגב.

אני שמח על התהליך שקורה כאן, שהממשלה, כרגע על בסיס אישי, אבל אני מאמין
שגם על בסיס קולקטיבי, תתייצב כאיש אחד. האחריות היא בהחלט על ראש הממשלה בנימין
נתניהו, שאני מצפה, בטוח שכולנו מצפים, שהוא יעשה את המלאכה הזאת. זו לא מלאכה
קלה. אני משוכנע שהנשיא קלינטון אינו אוהב כשראש ממשלת ישראל בא אליו ואומר לו:
תשחרר בבקשה את ג'ונתן פולארד. הוא אינו אוהב לשמוע את הדברים האלה. אבל חובה
לומר אותם, חובה להבהיר אותם וחובה להציב אותם במקום ראשון בסדר העדיפויות כשראש
ממשלה בא; לא כל פעם, אבל אי אפשר להביא את הדברים בשוליים, כלאחר יד, בסוף
ישיבה, בהערת אגב. כך לא מנמקים עניין שהוא חשוב לכולם.

אני גם פניתי לנשיא ויצמן, והנשיא ויצמן אמר לי, שבביקורו האחרון
בארצות הברית הוא שוחח עם הנשיא קלינטון וביקש מטעמים הומניטריים לתת חנינה
לפולארד. אנחנו גם שלחנו עם הנשיא ויצמן עצומה. שמעתי גם על עצומות קודמות.
מסתבר שאף אחד אינו ממציא את הגלגל. המאבק הזה הוא מאבק של שנים. יש לי תחושה שמה
שצריך לעשות היום זה להקים לובי פרלמנטרי מחויב מאוד, אקטיבי מאוד.


רחבעם זאבי (מולדת):
--

היה כזה בכנסת השתים עשרה.


אופיר פינס=פז (העבודה):
--

היה ויכול להיות שחברים התעייפו ויש מקום להקים אותו מחדש בכנסת הארבע=עשרה.


רחבעם זאבי (מולדת):
--

בכנסת השתים עשרה היה לובי.


אופיר פינס פז (העבודה):
--

יפה. יכול להיות שהגיע הזמן בכנסת הארבע עשרה לחדש את הפעילות של הלובי
הזה, לצוות אותו בחברי כנסת שמוכנים להירתם למשימה הזו.

אני אומר לכם, בלחץ שלנו אפשר לעשות דברים, אפשר לשנות בעניין הזה. אני
מצטרף לתקווה ולתפילה של כל קודמי, מי ייתן ויונתן פולארד עוד השנה יהיה אתנו
כאן, במדינת ישראל.


היו"ר נ' חזן:
----

אני מודה לך מאוד, חבר הכנסת פינס, ומזמינה את חבר הכנסת גדעון עזרא, אחרון
המציעים. אחר כך יש לנו שני משיבים: השר אדלשטיין וסגן השר שלום.


גדעון עזרא (הליכוד גשר צומת):
----

גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, השרים, נדמה לי שהדיון הזה היום לא היה
מתקיים אילולא נסע השר יולי אדלשטיין וביקר את פולארד בתאו. אני חושב שזוהי הדרך
היחידה על מנת שהנושא הזה יישאר חם על סדר היום שלנו, על מנת שכל אחד ואחד מאתנו
יבין, ויבין היטב, שפולארד איננו מהווה סכנה לארצות הברית, והוא יושב בכלא ‏12
שנים, הרבה יותר ממרבית השבויים שהיו לנו אי פעם אצל הגרועות באויבינו, שחזרו
אחרי חצי שנה, אחרי שנה ואחרי שנה וחצי. כאן אנחנו נמצאים נוכח העובדה, שאדם
שלנו, שאנחנו ביקשנו ממנו שימלא משימות עבורנו, יושב ‏12 שנים במדינה שנחשבת
לגדולה בידידות שלנו.

אם נשאל את עצמנו מדוע עד עצם היום הזה הוא לא חזר הביתה, אני מניח שאין לנו
כל התשובות, אבל דבר אחד אני יודע: לא עשינו את כל מה שאנחנו יכולים; לא אנחנו,
אזרחי מדינת ישראל, ולא העם היהודי היושב ברחבי העולם. כי מה עשה פולארד
במלחמתנו? הוא לא הביא לנו ידיעות לא על סיביר ולא על יפן. הוא ניסה לעזור לנו
במלחמה שלנו עם האויבים המיידיים שלנו. זה מה שהוא ניסה לעשות.

חובתנו, מעבר לביקורים שעשינו אנחנו, השלושה, ומעבר לביקור שעשה השר יולי
אדלשטיין, לדאוג לכך שרמת הטיפול שלנו תתבצע בדרכים מספר. דרך אחת - אני מברך כל
שר ממדינת ישראל שייסע לארצות הברית ויבקר את יונתן פולארד בכלאו, יהיה זה ביקור
רשמי או ביקור בלתי רשמי. הדבר השני - נהיה ערים לכל אירוע כזה או אחר. בעקבות
הבקשה של ארצות הברית להסגיר את הנער לארצות הברית היה צריך להגיע עם דרישה
מקבילה שלנו להסגרתו של יונתן פולארד. שכן, ההסגרה היא בעיה לא פשוטה מבחינת
מדינת ישראל, כמו שהחזרתו של פולארד איננה פשוטה.

אני חושב, שכל צעד כזה או אחר בונה אמון, שארצות הברית מעורבת בו באזור,
ואנחנו שילמנו מחיר כבד מתוך אמונה שארצות הברית מאחורינו, אם וכאשר אפשרנו
לפלסטינים להכניס כלי נשק, אם וכאשר אפשרנו ושחררנו אסירים פלסטינים - אנחנו
צריכים להצמיד בקשה לכל דבר כזה: לשחרר את יונתן פולארד.

אנחנו עומדים היום לפני הקונגרס הציוני, שעומד להתכנס פה, במדינת ישראל.
עלינו להיערך, שראשי הקונגרס וכל צירי הקונגרס ייקראו ויתבקשו לסייע בשחרורו של
יונתן פולארד.

אם לא נעשה את הדברים הללו, אף אחד לא יעשה את העבודה עבורנו. אנחנו צריכים
להוביל. אנחנו כתובת טובה, משום שאנחנו כתובת הכי מפורסמת במדינת ישראל. אמר חבר
הכנסת אופיר פינס, ש 77 חברי כנסת חתמו על העצומה. אני חושב שמספר החותמים או
מספר האנשים שמוכנים לחתום גדול הרבה יותר מהמספר הזה. הבה נקום ונעשה מעשה ברוח
ההצעה של חבר הכנסת פינס, ונדרוש כל אחד ואחד מעצמנו, למצוא כל דרך אפשרית, על
מנת לנסות ולהשפיע על הגדולה בידידותינו, ובעיקר על הנשיא קלינטון. האיש סבל
מספיק, האיש קיבל את עונשו. אנחנו ביקשנו ממנו שיסייע לנו. הגיע הזמן לגמור את
הסיפור הזה. תודה רבה.


היו"ר נ' חזן:
 

אני מודה לך, חבר הכנסת גדעון עזרא, ומזמינה קודם כול את סגן השר סילבן
שלום, השר המתאם, להשיב על ההצעות לסדר היום. אחריו - השר יולי אדלשטיין. אדוני.


סגן שר הביטחון ס' שלום:
--

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, יכול להיות שלאחר מכן ידברו עוד שרים שאמרו לי
שהם רוצים להשתתף בדיון, אבל יולי אדלשטיין ידבר, כמובן, אחרי.


היו"ר נ' חזן:
----

לשרים יש רשות דיבור.


סגן שר הביטחון ס' שלום:
--

זה יהיה תלוי בשרים האחרים, אם ירצו לעלות לדבר. אמרה לי קודם השרה לבנת
שהיא תדבר, ואולי גם מישהו אחר. הדבר, כמובן, מחזק את התמיכה שלנו בנושא הזה.

גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, העלאת הנושא היום היא דבר חשוב.
העלאת הנושא בשעה הזאת יכולה לתת אולי אותו סיוע הנדרש כדי להביא לסיום הסיוט
המתמשך.

הטיפול בעניינו של יונתן פולארד הינו ארוך, רב שנים, מתמשך יותר מדי. אני
חושב, שעד היום עשו רבים מאמצים, אבל, לדאבוננו, המאמצים האלה לא הוכתרו בהצלחה.
אך אין בכך, כמובן, כדי לרפות את ידינו, את ידי הממשלה או את ידי העומד בראשה.

ראשי הממשלות כולם, ללא יוצא מן הכלל, ללא הבדל של מפלגה כזו או אחרת, כפי
שציין חבר הכנסת פינס, ראשי הממשלות בישראל, כולם, מר שמיר, מר רבין, מר פרס ומר
נתניהו, וכן נשיאי ישראל מר הרצוג ומר ויצמן, פנו בכתב ובעל פה אל נשיאי
ארצות הברית ג'ורג בוש וביל קלינטון, כדי שיממשו את סמכות החנינה המוקנית להם
במקרה של פולארד.

לבד מכך, מתקיים מאמץ רחב היקף ורב שנים, על מנת להשפיע על גורמים נוספים
בממשל האמריקני, המעצבים את המדיניות בעניין שחרורו של פולארד, ולשכנע אותם בצד
של מתן החנינה, ולשכנע אותם להפעיל את השפעתם, אולי אפילו את לחצם, כדי להביא
לסיום המאסר הממושך ולהחזיר את יונתן פולארד הביתה.

הממשלה כולה מתייצבת כאיש אחד מאחורי הדרישה והבקשה לשחרר את יונתן פולארד.
ראש הממשלה הנוכחי, מר בנימין נתניהו, מאז נכנס לתפקידו, פועל לילות כימים כדי
להביא לשחרורו של אזרח מדינת ישראל, יונתן פולארד.

כזכור לכם, לפני חודשים מספר קיבל יונתן פולארד אזרחות של מדינת ישראל,
וכיום הוא אזרח ישראלי לכל דבר. ראש הממשלה הנוכחי גם שינה את המדיניות
בהתייחסות למר פולארד; קרי, לא עוד השתדלות בשיחות סגורות בארבע עיניים, אלא
שליחתם של שרים באופן גלוי, באופן פומבי, כדי לבקר את יונתן פולארד, לחזק את כוחו
ורוחו ולהביא למצב שהנושא יועלה גם על ידי עצם הביקור, לתודעתם של מעצבי המדיניות
ולדעת הקהל בארצות הברית.

לאחר ביקורו המוצלח של השר יולי אדלשטיין, ביקור מרגש שדיווח עליו בממשלה
וידווח עליו גם כאן בפני חברי הכנסת, מתעתדת לבקר בשבוע הבא, בשם הממשלה, השרה
לימור לבנת, כדי להמשיך את המסע הבלתי נפסק והמתמשך כדי להביא לשחרורו של יונתן
פולארד.

הממשלה סבורה, כי העובדה שיונתן פולארד מרצה עונש מאסר זה כ 12 שנה, אף
שהביע חרטה על מעשיו, צריכה להביא לשחרורו. מובן שיש להוסיף לכך את העובדה
הברורה והמוצקה, שמאז האירוע חלו שינויים מרחיקי לכת באזור ובעולם כולו. אלה גם
אלה מצדיקים מתן חנינה, ומייד, ליונתן פולארד.

אני יכול להבטיח מעל במה זו, בשם ממשלת ישראל ובשם העומד בראשה, כי הממשלה
תמשיך ותפעל להביא לשחרורו, באופן שיביא אותנו בסופו של דבר לשכנע את הממשל
האמריקני והנשיא בצדקת בקשתנו ובצדקת דברנו.

אני חושב שיש לעשות הכול כדי להביא לשחרורו של פולארד. הממשלה הזאת החליטה
לפעול גם בגלוי, גם בפומבי; גם מתן האזרחות הוא אקט רב משמעות, המצביע על כך
שמדינת ישראל רואה ביונתן פולארד אזרח ישראלי שצריך לשוב הביתה. במשך שנים ארוכות
נעשו הניסיונות לשחרורו באופן אחר, באופן אולי ממודר יותר, באופן חשאי יותר.
לצערי הרב, המאמצים בדרך הזאת לא העלו דבר אף לא חצי דבר. הממשלה החליטה להעביר
את המאמצים לפסים גלויים, כדי לפנות לנוגעים בדבר ולהביא לשחרורו.

אני חושב, שביקורה של השרה לבנת לאחר הביקור של השר אדלשטיין יכול לתרום
תרומה מכרעת לשחרורו. אינני רוצה להגיע למצב שבו כל שרי הממשלה יבקרו אצלו שם,
וגם אז לא נגיע לשחרורו, אלא שהביקור של השר הבא - כאשר יהיה - יהיה ביקור שייערך
כאן, בירושלים, כשהוא אורח הכנסת בכנסת ירושלים.


ראובן ריבלין (הליכוד גשר צומת):
--

מה פירוש מעשים גלויים?


היו"ר נ' חזן:
----

אני חושבת שהכוונה היתה לביקורים בבית הכלא.


ראובן ריבלין (הליכוד גשר צומת):
--

השאלה היא, אם ממשלת ישראל עושה משהו כממשלה כלפי ממשלת ארצות הברית.


סגן שר הביטחון ס' שלום:
--

ממשלת ישראל פנתה מספר רב של פעמים במשך ‏12 השנים האחרונות, על ידי כל ראשי
הממשלה מאז פרצה אותה פרשה בתקופתו של ראש הממשלה יצחק שמיר; או שזה היה כבר
בתקופתו של שמעון פרס אבל זה התחיל קודם - לא משנה, זה לא העניין. העניין הוא
שזהו נושא שפעלו בו רבות. היתה שתדלנות גדולה ורבה, וכמעט כל שר שהגיע לבקר אצל
עמיתו - אני אומר זאת על סמך ניסיון עם שר שעבדתי אתו במשך שנים רבות, וגם שרים
אחרים - קיבל תדרוך להעלות את הנושא גם בפגישות עם שרים עמיתים, גם בפגישות עם
ראשי הסנאט וראשי בית הנבחרים. אבל כל הדברים האלה לא היו באופן גלוי, כל הדברים
האלה נעשו באופן שבו אנו מבקשים ואומרים, אך אין אנו יוצאים בפומבי כדי לתבוע את
שחרורו.

בשנה האחרונה חל השינוי הגדול במדיניות. קרי, ממשלת ישראל מכירה בפולארד
כאזרח ישראלי, מעניקה לו את האזרחות והולכת לבקר אצלו. קרי, הממשלה מכירה בכך שיש
לשחררו ואומרת את זה קבל עם ועולם: אזרחי מדינת ישראל, השרים וראש הממשלה רוצים
להביא לשחרורו. הביקורים האלה אומרים שהממשלה כולה בעצם תובעת באופן הגלוי ביותר
לשחרר אותו.

אני חושב שהנושאים האלה הם נושאים חשובים. יש לנו תמיכה רבה בשחרורו של
פולארד מכלאו. לא נפסיק, לא נקפיא את פעילותנו עד אשר ישוחרר. בגלל חשיבות הדבר
ולמרות התכנון המקורי, אני חושב שיש צורך לקיים על כך דיון במליאה, והייתי מציע
שנתאחד כולנו למען קיום דיון במליאה, כדי להביא בסופו של דבר את דבר הכנסת
מירושלים לאותם אנשים שאוזניהם לא היו כרויות עד כה. אינני רוצה להשתמש במונח
אוזניים ערלות, אלא אוזניים שלא גילו עד עכשיו את החוש הנכון - חוש מידת האמת
והצדק, כדי להביא לשחרורו. אני מאוד מקווה שעכשיו יעשו כן.

ארצות הברית היתה תמיד ידידתה של ישראל, ארצות  הברית תמכה תמיד בישראל, ואני
מאוד מקווה שהאוזניים הטובות של נשיא ארצות הברית ושל שריו, של חברי הסנאט ושל
חברי הקונגרס העומדים לצדנו ברבים מן האירועים, ברבים מן המקרים - יעשו זאת גם
במקרה צודק זה.


רחבעם זאבי (מולדת):
--

אפשר להוסיף בקשה: להעביר את פרוטוקול הישיבה הזו לשגרירות ארצות הברית
בישראל.


סגן שר הביטחון ס' שלום:
--

אין זה מסמכותי, זה מסמכות הכנסת.


היו"ר נ' חזן:
----

כידוע לך, הפרוטוקולים של מליאת הכנסת פתוחים לכול.


רחבעם זאבי (מולדת):
--

אני מבקש שיקבלו את הפרוטוקול הזה. נפנה את תשומת לבם לפרוטוקול הזה, עם
בקשה שיועבר לוושינגטון.


היו"ר נ' חזן:
----

בקשתך נרשמה. אני מזמינה את השר יולי אדלשטיין. בבקשה, אדוני.


השר לקליטת העלייה י"י אדלשטיין:
--

גברתי היושבת ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, קודם כול, אני מוצא לנכון
להודות לסגן השר סילבן שלום, שהביע את נכונות כולנו, את נכונות הממשלה, לקיים
דיון ממצה ומקיף במליאת הכנסת, כפי שביקשו חברי הכנסת. לדעתי הדיון הזה יתרום
רבות לשחרורו של יונתן, ותיכף אסביר למה.

אני חושב, שהיוזמה של כמה חברי הכנסת שהעלו בשבוע שעבר את הנושא היא יוזמה
חשובה. לא במקרה נאמר על ידי חבר הכנסת אופיר פינס שלא ממציאים כאן את הגלגל,
אבל חשוב להמשיך את המאמצים. חברי הכנסת שדיברו כאן, אלה שהעלו הצעות דחופות
לסדר היום בנושא יונתן פולארד, עושים לדעתי מעשה חשוב ביותר. ההודעה ששמענו מפיו
של חבר הכנסת פינס - ואני יודע שהוא מתואם גם עם חברי הכנסת עזרא, הראל ואחרים
שלא אספיק להזכיר את שמות כולם - תורמת תרומה נוספת למאמץ.

אם ישאל מישהו: מהו המאמץ הזה? אז ידברו עוד פעם בכנסת, אז יהיה עוד דיון,
אצטט לכם את דבריו של יונתן פולארד, שנאמרו לי לפני שבועיים. שאל אותי יונתן,
בנימה מסוימת של ציניות, שאלה מאוד מוצדקת: איך אתם רוצים שארצות הברית תצא מגדרה
על מנת לשחרר אותי, אם היא לא רואה שהמדינה שלמענה פעלתי יוצאת מגדרה על מנת
לשחרר אותי.

אני חושב, רבותי חברי הכנסת, שכנסת ישראל היא הגוף המחוקק במדינה הזאת, כפי
שאמר כאן מישהו - אנחנו הכתובת המפורסמת במדינה הזאת, ואם נתחיל אנחנו לצאת
מגדרנו - אנחנו כממשלה ואנחנו כחברי כנסת, כי רוב חברי הממשלה הם גם חברי כנסת -
אני מניח שהדברים האלה יישמעו גם בבית הלבן וגם בגבעת הקפיטול בוושינגטון. לא
פחות חשוב - המסר הזה יעבור לקהילה היהודית בארצות הברית.

הרושם שלי, דרך אגב, קצת שונה ממה שאנחנו שומעים לפעמים על היחס האמביוולנטי
של יהודי ארצות הברית לכל הפרשה. אני לא יודע, אולי יש כאלה שמקרינים את היחס
האמביוולנטי הזה, אבל מניסיוני אני אומר: בכל קהילה ובכל מפגש עם מה שנקרא עמך,
כאשר הזכרתי את הביקור אצל יונתן פולארד בכלאו, הדברים זכו לתשואות ולמחיאות
כפיים סוערות; קל וחומר, אם ישמעו ש 70, 80, 90, 100 אולי ‏120, מי ייתן ו 120
חברי כנסת יחתמו על עצומה שתדרוש את שחרורו של יונתן פולארד.

רק כך נוכל להביא למאמצים שעליהם אני מבין שאל חבר הכנסת ריבלין: מה נעשה
חוץ מן המאבק הפומבי. אם יהיה המאבק הפומבי, אז יהיו פגישות בארבע עיניים, אז
יהיו ערוצים סודיים, אז יפעלו כל הגורמים על מנת להביא באמת לשחרורו בקרוב.

כולי תקווה שהמודל לשחרורו של פולארד יהיה זה של פרשת משעל, שבה שחררנו את
לוחמינו בתוך כמה ימים, ולא חס ושלום של פרשת לבון. אז בילו בבית סוהר האנשים
שפעלו בשליחות המדינה ולטובת המדינה כ 14 שנים.

קיבלתי מסמך מזעזע ממשפחת פולארד, המתאר נתונים מדויקים על כל מרגל ומרגל
שנתפס בארצות הברית בריגול לטובת מדינה ידידותית, ותקופות המאסר שהם בילו
בבית הסוהר. תאמינו לי, אף אחד מהם לא עבר ארבע חמש שנות מאסר, ורק יונתן
פולארד, כפי שכבר נאמר כאן, הגיע לשנה ה 13 למאסרו.

רבותי חברי הכנסת, אני חושב, שהגיעה העת, על בסיס הומניטרי, על בסיס של צדק,
לדרוש חד משמעית את שחרורו המיידי של יונתן. אני בטוח, שכולכם במאמציכם יכולים
לסייע לכך, כל מי שיבקר, כל מי שיגיש הצעה, כל מי שיכנס לובי וישתתף בלובי יתרום
לשחרורו. ואני אגיד לכם כמשאלת לב, היום התקיים דיון בממשלה על חגיגות ה 50
למדינה. מי ייתן ואת שנת ה 50, עוד לפני יום העצמאות, יחגוג אתנו אזרח ישראל
יונתן פולארד כאן בארץ. תודה.


היו"ר נ' חזן:
----

אני מאוד מודה לך, אדוני. חברי הכנסת, יש לנו כמה הצעות אחרות. אני אעשה
שינוי קוסמטי, ברשותכם. חבר הכנסת נסים דהן מבקש להעביר לוועדה את הצעתו של חבר
הכנסת חנן פורת. אני לא רואה טעם שיהיו הצעות הסרה.


נסים דהן (ש"ס):
--

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אני אומנם ביקשתי להסיר את הנושא מסדר היום,
ולא מפני שאני חושב שלא צריך לעשות פעולות לשחרורו של יונתן פולארד, אלא אני חושב
שאם היינו משאירים את זה לדיון בסדר היום, לפי הניסיון שלי - ואני חבר כנסת חדש -
היינו דנים בזה רק בעוד שנה, ואף אחד מאתנו לא חושב ולא רוצה שיונתן פולארד יהיה
בכלא האמריקני עוד שנה, עד לדיון בכנסת.

לכן חשוב לעשות ולהפסיק לדבר. לפעמים הדברת רק מזיקה. בנושא הזה אני בטוח
שהיא מזיקה, כיוון שהדברת לפעמים מהווה גורם התגרות בממשל האמריקני, והם לא
אוהבים את זה. אני חושב שפעולות אמיתיות - לאו דווקא, כמו שמישהו פה רמז, אלא
פעולות תקיפות, אבל מול הממשל, בלי דברת, בלי תקשורת - יביאו לתוצאות יותר
מבורכות. תודה רבה.


היו"ר נ' חזן:
----

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק כהן מבקש להעביר לוועדה את הצעתו של חבר הכנסת
זאבי - במסגרת דקה.

יצחק כהן (ש"ס):
--

גברתי היושבת ראש, חברי חברי הכנסת, תפסיקו עם ביקורי הרצון הטוב. זה חשוב
מאוד, אדוני השר, זה חשוב מאוד אם אתם באמת רוצים לשחרר את יונתן פולארד, שישראל
הרשמית תודה שהוא עבד למענה, ותשנו שיטה. כל העסק הזה חייב להשתנות. ‏13 שנה לא
הצליחו כל ביקורי הרצון הטוב האלה, כל העצומות. על ישראל הרשמית - ראש הממשלה
יודה שהיתה פה תקלה והוא פעל למען ישראל - לבקש את שחרורו. זאת אם אתם באמת רוצים
לשחרר אותו, לא רק במשלחות של רצון טוב. תודה רבה.


היו"ר נ' חזן:
----

תודה רבה. חבר הכנסת אליעזר זנדברג מבקש להעביר לוועדה את הצעתו של חבר
הכנסת רומן ברונפמן.

אליעזר זנדברג (הליכוד גשר צומת):
---

תודה לגברתי היושבת ראש. אני מבקש באופן פורמלי להעביר לוועדה. ביקשתי
למעשה את זכות הדיבור על מנת להצטרף, גם לברך ולחזק את יוזמי הדיון כאן, כי אני
חושב שזה חשוב.

אני חושב שפעולות צריכות להיעשות בכמה מישורים. מישור אחד או ערוץ אחד לא בא
על חשבון ערוץ אחר, ואני מחזק את הדברים שאמר שר הקליטה לפני כמה דקות בעניין
הזה.

אבל, אני באמת חושב שאולי כדאי לנו - וחלפו שנים רבות מאז אירע המעשה ומאז
נשפט יונתן פולארד - לבוא ולבחון את הדברים ולגבש מדיניות אחרת במובן של לומר את
האמת הפורמלית שהיא לא פחות חשובה.

ומכאן קריאתי, ואולי היא מנוסחת יותר בעדינות מהדברים שאמר חבר הכנסת כהן
לפני: לא לזנוח או לא להניח בצד את הערוץ השלישי הזה, שהוא שילוב של שני הערוצים
האחרים. ואני כולי תקווה, ואני מצטרף לתקווה שהביע כאן השר אדלשטיין, שנראה את
יונתן פולארד עמנו כאן לפני חגיגות ה 50 של מדינת ישראל.


היו"ר נ' חזן:
----

תודה. חבר הכנסת ראובן ריבלין מבקש להעביר לוועדה את הצעתו של חבר הכנסת
פינס.

ראובן ריבלין (הליכוד גשר צומת):
--

גברתי היושבת ראש, רבותי השרים, חבר הכנסת פינס ואני היינו אצל נשיא המדינה
כאשר הוא נסע לנשיא ארצות הברית לביקור רשמי, והעברנו באמצעותו אותה בקשה של חברי
הכנסת לשחרר את יונתן פולארד.

רבותי השרים, מדינת ישראל נטשה את יונתן פולארד. מדינת ישראל צריכה לבוא
ולומר לארצות הברית, שיונתן פולארד שבוי בידיה על פעולה שפעל על דעת ממשלת ישראל
ולמען מדינת ישראל. לא נעשה כן, נהיה שתדלנים כאשר יש לנו את הזכות המוסרית לבוא
בפני ארצות הברית, עם כל הצער והכאב, שאזרח מאזרחיה פעל את הפעולה שהוא פעל, והוא
עשה זאת בתודעה ובידיעה ומרצונה של מדינת ישראל אשר ביקשה ממנו לעשות זאת, ויפה
שעה אחת קודם, כי בנפש כולנו היא.


היו"ר נ' חזן:
----

תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה - מי בעד ומי נגד דיון במליאה בנושא
מאמצי המדינה לשחרורו של יונתן פולארד. חברי הכנסת, ההצבעה החלה.


נסים דהן (ש"ס):
--

להעביר למליאה.


אופיר פינס פז (העבודה):
--

לוועדה.

הצבעה מס' ‏2

בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר היום - ‏22
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר היום של הכנסת נתקבלה.


היו"ר נ' חזן:
----

בהסכמה יוצאת דופן של ‏22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, יתקיים דיון במליאה
בנושא מאמצי המדינה לשחרורו של יונתן פולארד.

לפרוטוקול אני מצרפת את קולו של סגן השר סילבן שלום בעד דיון במליאה בנושא
של יונתן פולארד.


הצעה לסדר-היום שחרור יונתן פולארד 13 ינואר 1999
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0202378.html#TQL

הישיבה המאתיים-ושבעים-ושש של הכנסת הארבע-עשרה
 
היו"ר מ' פלד:
אנו עוברים לנושא הבא: שחרור יונתן פולארד - הצעה לסדר-היום מס' 5963, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז. בבקשה.


אופיר פינס-פז (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום שבת, 16 בינואר, הוועדה המיוחדת שמינה נשיא ארצות-הברית לבדיקה מחדש של נושא יונתן פולארד מתכוונת להגיש את מסקנותיה לנשיא. אינני יודע אם הנשיא יחליט באותו היום. אני יודע שנעשים מאמצים, גם מטעם הממשלה, לדחות את ההכרעה שלו בזמן מסוים.


רחבעם זאבי (מולדת):
מי השר המשיב?


היו"ר מ' פלד:
סגן השר מיכאל איתן.


רחבעם זאבי (מולדת):
איפה הוא? יש רק 17 שרים וחצי לגיון סגני שרים, ובנושא לאומי כל כך חשוב הם מטיילים.


היו"ר מ' פלד:
קראנו לו.


אופיר פינס-פז (העבודה):
אני, כמובן, מזדהה עם ההערה של חבר הכנסת זאבי.


היו"ר מ' פלד:
ביקשתי לקרוא לו כבר לפני חמש דקות.


אופיר פינס-פז (העבודה):
מכל מקום, ביום שבת, כפי שאמרתי, יונחו המסקנות על שולחנו של נשיא ארצות-הברית. כולנו מתפללים, כולנו מקווים, כולנו מייחלים לכך שנשיא ארצות-הברית יקבל את ההחלטה הנכונה ויחליט באמת בצעד אנושי יוצא דופן לחון את יונתן פולארד.
אני מנצל את הבמה הזאת כיושב-ראש השדולה בכנסת למענו של יונתן פולארד ולמען שחרורו, ואני פונה פנייה ישירה אל נשיא ארצות-הברית, ביל קלינטון, שאליו יש לי, ואני מניח שלכל העם בישראל, הערכה רבה. הפנייה היא, שהוא יגלה אנושיות, רגישות. הפנייה היא, שהוא יצליח להתעלות ולקבל החלטה לא קלה בעד שחרורו של יונתן פולארד.
זה נכון שיונתן פולארד עשה מעשה ריגול שלא ייעשה. זה נכון שממשלת ישראל שלחה את יונתן פולארד, והיא עשתה מעשה חמור ובלתי אחראי, שלפי דעתי הסב נזק כבד למדינת ישראל ביחסים שלה עם ארצות-הברית. אבל, למרות כל זאת, אני מצפה ממך, נשיא ארצות-הברית, ביל קלינטון, שלא תאזין לדברי הנקמנות שנשמעים בסביבתך; שלא תטה אוזן לכל אלה שמתיימרים להיות הביטחוניסטים של ארצות-הברית, שמנסים להלך עליך אימים כאילו שחרורו של יונתן פולארד היום יפגע בביטחונה של ארצות-הברית; שלא תיקח ברצינות ולא תיבהל ממסע התעמולה שמתנהל היום ברחבי ארצות-הברית נגד שחרור יונתן פולארד. אני מאמין בך, נשיא ארצות-הברית, ביל קלינטון. אני מאמין ביושרך. אני מאמין באנושיות שיש בך. אני מאמין ומקווה שתגיע להכרעה הנכונה.
אני רוצה לומר גם היום, שממשלת ישראל הנוכחית עשתה רבות לשחרורו של יונתן פולארד. היא הפעילה לחצים, הודתה בכך שהיא נושאת באחריות לשליחתו. כמה מהשרים בממשלה, וראש הממשלה עצמו, עשו רבות בעניין הזה.


היו"ר מ' פלד:
ביקרו אותו.


אופיר פינס-פז (העבודה):
ביקרו. גם חברי הכנסת מכל קצוות הבית עשו רבות בקדנציה הזאת, כדי לקדם את שחרורו של יונתן פולארד. החתמנו שלוש פעמים עצומות למענו במהלך הקדנציה הזאת, וחתמו עליהן בין 70 ל-80 חברי כנסת. נסענו לבקר אותו בבית-הסוהר בצפון-קרוליינה. קיימנו כאן לובי עם לא מעט חברי כנסת, שהפעיל בהם חבר הכנסת זאבי, שפעל למענו ללא ליאות. הפגנו בעדו, נפגשנו בעדו, השתדלנו מאוד בעבורו. אבל לא בטוח שהמאמצים של כולנו הצליחו לחדור את השריון ולהעביר את המסר, אדוני היושב-ראש. לא בטוח שכל מה שעשינו מספיק כדי לגרום לכך שנשיא ארצות-הברית יחליט לחון את יונתן פולארד.
אני רוצה להזכיר לכולם, שיונתן כבר יושב בבית-סוהר 13 שנה, והוא שפוט למאסר עולם בלתי קצוב. זאת אומרת, נכון לרגע זה, הוא לא יכול לראות אפילו את האור שבקצה המנהרה. הוא שפוט עד הודעה חדשה. הוא לא רצח אף אחד. הוא ריגל, הוא עשה שגיאה, אבל כל המרגלים האחרים בארצות-הברית שיושבים על ריגול ממדינות עוינות, אנשים שסיכנו באמת את ביטחונה של ארצות-הברית, כבר שוחררו בכל מיני עסקות - עם רוסיה ועם מדינות אחרות. יונתן הוא המרגל שיושב הכי הרבה זמן בכלא האמריקני. נכון להיום, יונתן משלם את מלוא המחיר, ליונתן לא קצבו עונש, ליונתן לא היה יום חופש אחד מבית-הסוהר. הוא יהודי יחיד בבית-הסוהר, הוא חי בתנאים מאוד מאוד מאוד קשים.


היו"ר מ' פלד:
כיושב-ראש השדולה למען שחרורו של יונתן פולארד, אתה יודע מה מסתתר מאחורי ההחלטה הזאת שלא לקצוב את זמנו, או למה מתעכב השחרור?


שבח וייס (העבודה):
יותר טוב שהוא לא יפרט.


אופיר פינס-פז (העבודה):
אני אפרט את מה שאני יודע.


היו"ר מ' פלד:
לא, הוא הולך עכשיו לוועידה, זה חשוב - - -


שבח וייס (העבודה):
לא, כי אנחנו רוצים שישחררו אותו.


אופיר פינס-פז (העבודה):
ומה שאני יודע, ודאי שהוא לא מסוג הידיעות שאי-אפשר לדבר בהן.
ההערכה שלנו, של כולנו, היא, שפועלת שדולה ביטחוניסטית בארצות-הברית שיש לה השפעה גדולה מאוד על מה שקורה בסנאט ובקונגרס האמריקני, והשדולה הזאת פועלת בנחישות, מתוך יצר נקמנות. הם רואים במה שעשה יונתן פולארד מעשה בגידה, הוא עשה את זה להם, הוא בעצם הצליח לחדור לתוך קודש הקודשים של המודיעין האמריקני, של הצי, לא משנה, והם הרגישו שהוא פגע ביוקרתם, השפיל אותם וגרם להם נזק.


היו"ר מ' פלד:
אין לך תחושה שפולארד הפך אולי לקלף מיקוח פוליטי, ברבות הימים, כשתהיה איזו הסכמה ישראלית על משהו - -


אופיר פינס-פז (העבודה):
לא.


היו"ר מ' פלד:
- -
אז הוא יהפוך - - -


אופיר פינס-פז (העבודה):
לא, אין לי תחושה כזאת. אין לי תחושה שארצות-הברית משתמשת בו כקלף מיקוח פוליטי, משום שאם זה היה כך, מזמן יכלו להשתמש בקלף הזה.


היו"ר מ' פלד:
אבל ההחלטה הזאת עוד לא נפלה בישראל.


אופיר פינס-פז (העבודה):
לא, לא. בהחלטות קודמות.
אני לא חושב שהפכו אותו לקלף מיקוח פוליטי, ואני מציע שגם אנחנו לא נהפוך אותו לקלף מיקוח פוליטי. אני מציע - - -


שבח וייס (העבודה):
זו הערה מאוד חשובה.


אופיר פינס-פז (העבודה):
ודאי שזו הערה נכונה, כי אני חושב שאסור - כל הטיעון שלנו, של הממשלה והכנסת - -


שבח וייס (העבודה):
הוא אנושי.


אופיר פינס-פז (העבודה):
- -
חייב להיות טיעון מוסרי, אנושי, הומניטרי, נקודה. לא פוליטי בכלל. ואני חושב, שכל מי שינסה ללכת במסלול הפוליטי, הן מארצות-הברית כלפינו והן מאתנו כלפי ארצות-הברית, לפי דעתי לא ינקוט את האסטרטגיה הנכונה.
אני רוצה לומר בסיום דברי: הכנסת הזאת החליטה בכמה וכמה הזדמנויות, פה במליאה, אדוני היושב-ראש, החלטות לגבי פולארד, שהועברו לשגרירות ארצות-הברית, שהועברו לידיעת נשיא ארצות-הברית, שהועברו לידי שרת החוץ האמריקנית.
לכן גם קיבלתי את ההצעה הזאת לסדר-היום, ואני מנצל את שלושת הימים שנותרו לפני שנשיא ארצות-הברית מקבל את מסקנות הוועדה לצאת אליו בפנייה, על דעת כל חברי כנסת ישראל: אנא גלה את מידת הרחמים הראויה, אנא גלה את נדיבות הלב הדרושה, אנא גלה את האנושיות שיש בך ותחון את יונתן פולארד, כי אתה יודע שזה מה שצריך להיעשות בעת הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש.


היו"ר מ' פלד:
תודה.


שבח וייס (העבודה):
אחרי שהסתבך עם יהודייה, אתה רוצה לסבך אותו עם יהודי.


אופיר פינס-פז (העבודה):
זה גם חלק מהבעיה.

היו"ר מ' פלד:
ישיב סגן השר מיכאל איתן.


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהחלט לא מטעמים פוליטיים ולא מטעמים מפלגתיים, לא הייתי רוצה להגיד מטעמים הומניטריים, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת אופיר פינס, שהוא חבר כנסת בקדנציה ראשונה, אבל הוא כבר נוהג בבית הזה כאחד הוותיקים והוא פעיל בתחומים רבים. אני רוצה לשבח אותו במיוחד על פעילותו כמי שעומד בראש השדולה למען שחרורו של יונתן פולארד.
אכן נכון, בנושא זה יש קונסנסוס לאומי, והוא חוצה כמעט את כל המפלגות, ובהתאם לכך אנחנו גם מצפים, שמאחורי קריאתו של חבר הכנסת אופיר פינס יתייצב הבית כולו, והדברים שיצאו מלבו יגיעו אל לבם של אלה שביכולתם לעשות דבר.
מאותם טעמים, אני רוצה גם לשבח את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוביל בממשלה הנוכחית את המאבק לשחרורו של פולארד. הוא עשה את זה, ראשית, באומץ לב בכך שהוא קיבל החלטה, העביר החלטה בממשלה, שקיבלה פעם ראשונה הכרה בכך שאכן יונתן פולארד פעל בשליחות מדינת ישראל. הוא מינה גם צוות קבוע שמטפל בנושא, עמד בראש הצוות הזה מזכיר הממשלה לשעבר דני נוה, והיום, עם התפטרותו של דני נוה, עומד בראש הצוות היועץ המשפטי שמעון שטיין.
ראש הממשלה פנה לשרי ממשלה וביקש מהם לשלב ביקור אצל פולארד במסגרת ביקורים שהם עורכים בארצות-הברית, ובמסגרת הזאת, הרחק מעינה של התקשורת וללא הודעות מיוחדות והפניית תשומת לבה, גם אני, בעת היותי שר מדע, הייתי בכלאו של פולארד, שוחחתי אתו ארוכות ועודדתי אותו.


אופיר פינס-פז (העבודה):
זה סקופ, לא ידעתי את זה.


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
הנה, אתה רואה.


היו"ר מ' פלד:
כל השרים ביקרו שם, מי שהיה שם.


אופיר פינס-פז (העבודה):
אבל כולם עשו את זה באמת, עם כל הרעש והצלצולים. גם אני, אגב, ביקרתי אותו בחשאיות.


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
אני העדפתי לעשות את זה כך, ואני חושב שעשיתי נכון, משום שהיתה לי תחושה, שלגביו זה יהיה יותר אפקטיבי שאני אעשה את זה בלי ההודעות לתקשורת, שהוא יבין שבאתי מתוך רצון לעשות את השליחות לשמה ולשמו ולמענו, ולא למעני.
מאחר שכבר חלפו חודשים רבים וארוכים מאז, במסגרת הדיון היום אני מרשה לעצמי לומר את זה, והעברתי לו אז מסר גם מראש הממשלה. אני חושב שברור לו שהציבור בארץ וחברי הכנסת, ואני מקווה - אני אומר: אני מקווה שהוא מבין שגם הממשלה, וכל ממשלה שלא תהיה, תרצה מאוד ותשתדל לעשות כל מה שביכולתה, אבל יש מגבלות מסוימות, שגם הוא צריך להיות בהחלט מודע להן, באשר ליכולתה ולכוחה של ממשלה ישראלית לטפל בנושא שהוא בתחום רשויות המשפט האמריקניות, תחום שיטת המשפט והממשל של אמריקה.
לסיכומו של עניין, אין ספק שהפנייה לשחרורו של מר פולארד, שמרצה כבר למעלה מ-13 שנה, מטעמים הומניטריים - ואנחנו הודינו בטעות, אצלנו אומרים: מודה ועוזב ירוחם, ואני מקווה מאוד שהאמירה העתיקה הזאת תגיע ותנחה גם את הנשיא, ונשמע בהקדם בשורות טובות.


היו"ר מ' פלד:
תודה. מה אתה מציע, בבקשה?


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
אני מציע - - -


אופיר פינס-פז (העבודה):
דיון במליאה, כדי שאם נצטרך - - -


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
השאלה היא אם אנחנו נספיק.


אופיר פינס-פז (העבודה):
אם לא נספיק, אז לא - - -


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
טוב, מסכים.


היו"ר מ' פלד:
בבקשה. יציע להסיר חבר הכנסת רחבעם זאבי.

רחבעם זאבי (מולדת):
אדוני היושב בראש, חברי הכנסת הנוכחים, מזכירת המדינה של ארצות-הברית, הגברת מדלין אולברייט, העבירה השבוע את חוות דעתה לנשיא ביל קלינטון בנושא הזה, והיא אמרה לו: אין באינטרסים של מדיניות החוץ האמריקנית צורך לשחרר את פולארד. כלומר, או שמדינת ישראל לא דרשה את זה בתקיפות כזאת שמביאה את הנושא לשולחן שרת החוץ האמריקנית כתביעה של בעלת ברית, שצריכים אותה, ששותפים אתה בפעולות שונות - גלויות וסמויות - או, לחלופין, חס וחלילה, שממשלת ישראל לא תבעה את זה בתקיפות הנאותה, הדרושה.
אני מספר את זה כדי להגיד, אדוני היושב-בראש, שבמשך השנים שבהן יושב אחינו יונתן בכלא בצפון-קרוליינה, מהן שמונה שנים בצינוק ועוד כחמש שנים בתנאי מאסר אחרים, אבל גם כן נתקל בעוינות של סוהרים ואסירים על רקע אנטישמי, אנחנו את כל השנים האלה לא ניצלנו מספיק בתביעות לארצות-הברית.
היו במשך השנים האלה הרבה מגעים, עסקות בין ארצות-הברית לישראל, שבהם לא שמנו את זה בראש סולם העדיפויות. לדוגמה, באחד הימים באה ממשלת ארצות-הברית וביקשה מישראל שנשחרר אסירים לבנונים, כדי שבלבנון ישחררו ארגוני הטרור חטופים אמריקנים, מעשה הומניטרי. ממשלת ישראל נענתה לה ועשתה את זה. ומדוע לא כרכנו בעסקה הזאת גם את שחרורו של יונתן? לא מתבקש, לא הגיוני?
הטענות שלי הן לא על ממשלה זו או אחרת. כל ממשלות ישראל, במשך 13 שנה, שילמו מס שפתיים בנושא. אני מסכים עם דברי סגן השר איתן, שהממשלה האחרונה, ממשלת נתניהו, עשתה יותר מאחרות בכך שהיא הצהירה כי יונתן היה סוכן ישראלי ואנחנו תובעים את החזרתו. מודים באשמה. הוא הלך לשם בשליחות שלנו, אסור להתעלם מזה, ואסור להתעלם מזה שאנחנו חייבים לו הרבה מאוד, מפני שהוא גילה את אוזניה של ישראל בתחומים שבהם בעלת-הברית הגדולה אמריקה הסתירה מאתנו, חרף ההסכם שיש בינינו לבינה על חילופי מודיעין הנוגעים לנו. זה מה שהדליק אותו לעסוק בזה. לכן, אני בא בתביעה בשמי ובשם הכנסת - אני מודה לחבר הכנסת פינס על זה שהוא מנהיג את השדולה הזאת למען שחרורו של יונתן.
אני רוצה לענות על שתי שאלות של היושב-ראש. אתה שואל, למה הוא יושב כל כך הרבה זמן ולמה לא משחררים אותו. לא משחררים אותו בתואנה שהשחרור שלו יהווה סיכון ביטחוני. בהכירי קצת את עבודת המודיעין, אני טוען שזו טענת שווא, מפני שאחרי 13 שנה סוכנים עברו מן העולם.
זה מרגיז אותך, חבר הכנסת דראושה?


עבד-אלוהב דראושה (מד"ע-רע"ם):
אתה דיברת מעל ומעבר לתקנון.


רחבעם זאבי (מולדת):
נו אז מה? זה נושא שכואב לעם ישראל. אולי הוא לא כואב לך, אבל הוא כואב לעם ישראל.


עבד-אלוהב דראושה (מד"ע-רע"ם):
אני לא מתנגד לנושא. בנוגע לתקנון - - -


רחבעם זאבי (מולדת):
אז תשב בשקט, תכבד את זה שאנשים בישראל כואבים את זה שהאח שלהם יושב בכלא.


היו"ר מ' פלד:
חבר הכנסת זאבי, המשך בדבריך.


רחבעם זאבי (מולדת):
הטענה של קהילת המודיעין האמריקנית היא טענת שווא. בהכירי את עבודת המודיעין, בכלל ובפרט, אני יודע, שאחרי 13 שנים הוא לא יכול להוות סיכון ביטחוני. אבל אני מודה בזה שקהילת המודיעין האמריקנית רואה את עצמה פגועה מבחינה מוראלית, מבחינת יוקרה, ואיש יהודי קטן חדר לקודש הקודשים וגילה את מה שהוא גילה וזה פוגע בהם. אבל יש גבול לגאווה, ליוקרה, קצת מלאכותית, קצת אמיתית, כי הגיע הזמן שהם יתחשבו גם בצרכיה של בעלת-ברית וגם יגלו מידה של הומניטריות.
אינני חושב, לשאלתך, אדוני היושב-ראש, שהיה פה איזה שיקול של מטבע חילופין, או משהו כזה, כי הם לא זקוקים לזה. אבל אני חושב, שאנחנו בכנסת צריכים להתאחד בעקשנות, כפי שעושה את זה גם חבר הכנסת פינס, כל יום, כל שבוע, להציק לשותפה הגדולה, לידידה הגדולה, ולהגיד לה: שחררי את אחינו יונתן.

היו"ר מ' פלד:
תודה. חבר הכנסת שבח וייס.


שבח וייס (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אני כמו כולם כאן, רוצה שיונתן פולארד יהיה בבית. זה עסקי ריגול, זה חשוב. אנחנו כיהודים, כישראלים, רוצים שהמרגל שלנו יחזור הביתה, שיחזור מהכפור. זה אנושי וזה ברור.
לי יש הרגשה, שהעיסוק של הבית הזה בפרשת יונתן פולארד מקשיח את עמדת הצד השני; יותר מהרגשה. חבר הכנסת זאבי אמר שממשלת נתניהו עשתה יותר. אף אחד לא עשה כלום, כי הוא יושב שם. ככל שאנחנו נעשה יותר הפגנות כאן ושרירים והפגנת כוח, האדמיניסטרציה האמריקנית תתעקש יותר, אני אומר לכם. אני מדבר עכשיו במישור האנושי הפשוט. היא תתעקש.


היו"ר מ' פלד:
אתה מציע לעזוב את זה?


שבח וייס (העבודה):
לא.
היא לא שמה לב אלינו, היא לא נבהלת מאתנו, כבר ראינו את השרירנות שלנו. יש נשיא שאוהב אותנו, קלינטון, ואנחנו נעשה הכול כדי שבסוף גם הוא לא יאהב אותנו.
הצעתי להעביר את זה למישור היותר-סולידי - אוניברסיטאות, חוגים לספרות, אנשי דת וכו'. אני אומר לכם: יש יותר סיכוי. אנחנו צריכים אותו פה, ויש לעשות פה פחות במה פוליטית, כך אני מרגיש.

היו"ר מ' פלד:
תודה רבה.
אני מעביר את הנושא להצבעה. חבר הכנסת פינס ביקש דיון במליאה. בבקשה, ההצבעה החלה.


רחבעם זאבי (מולדת):
אני מבקש לבטל את ההצבעה. כדאי שתהיה הצבעה ידנית, שלא יראו כמה בכנסת ישראל הצביעו בעד.


שבח וייס (העבודה):
שיראו.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - 5 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין נמנעים - אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.


היו"ר מ' פלד:
חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.


שבח וייס (העבודה):
עוד הפעם. לא הצבעתי כי הקשבתי לו.


היו"ר מ' פלד:
אני רוצה להוסיף את חבר הכנסת - - -


שבח וייס (העבודה):
תן לנו להצביע. כשאתה מוסיף איש לא יודע על זה.


היו"ר מ' פלד:
אני מאפס וחוזר על ההצבעה.


רחבעם זאבי (מולדת):
לפני ההצבעה אני מבקש להגיד מלה - כדאי להיסטוריה, כדאי גם במגעים עם ארצות-הברית, שלא ידעו כמה מחברי הכנסת עמדו מאחורי זה. בואו נצביע בהרמת יד. היו דברים מעולם בכנסת.


סגן שר במשרד ראש הממשלה מ' איתן:
מה שחשוב זה היחס בין המתנגדים למחייבים.


רחבעם זאבי (מולדת):
יגידו, "פה-אחד הכנסת קיבלה החלטה", ולא אגיד את המספר.

היו"ר מ' פלד:
אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת זאבי. נעשה הצבעה ידנית. מי בעד העברת הנושא למליאה - ירים את ידו; מי מתנגד? הכנסת קיבלה פה-אחד את ההצעה לקיים דיון במליאה בנושא שחרורו של יונתן פולארד.
הצבעה
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - רוב בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.