"מר מיימון, אני בוש עבורך"
21:15, 13 אוקטבר 2003 / י"ז בתשרי תשס"ד

 

יהונתן פולארד כותב אל מזכיר הממשלה ישראל מימון: "יש רק דבר אחד גרוע יותר משקרן במשרדו של רה"מ -שקרן גרוע".
אינטרנט ערוץ 7 מפרסם את מכתבו של יהונתן פולארד למזכיר הממשלה.

 

לכבוד מר מיימון,

הנדון: מכתבך מ ה- 18 בספטמבר 03', (התקבל ב8 באוקטובר 03')

קיבלתי את מכתבך ששוגר אלי בשם רה"מ אריאל שרון. זאת בתגובה למכתב מ-7 באוגוסט 03'.

אני מבקש להגיב כדלקמן:
אתה כותב: "ראשית, תרשה לי לברך אותך ביום הולדתך ה-49 ואני מקווה שתחגוג את יום הולדתך ה-50 כאן בישראל, עימנו".

מר מיימון, איחוליך ליום הולדתי מזכירים את הפתגם הידוע "לעג לרש" המתאר את הלעג למישהו הנתון בצרה. הרעיון של יום הולדת שמח בבית הסוהר הוא תרתי דסתרי ו"התקוה" שלך שאהיה בבית [בישראל] בהעדר כל יוזמה כנה מצדה של ממשלת ישראל לשחררני, הוא בגדר חוסר תום לב, בלשון המעטה.

אתה ממשיך: "אני מצטער על כך שאתה מרגיש כי דבר לא נעשה למענך. ההפך הוא הנכון. רה"מ מחפש תמיד דרכים ויוזמות כדי לשחררך ".

מר מיימון, אני בוש עבורך. כיצד אתה מסוגל לשקר באופן בוטה כל כך וללא בושה? שחרורי הובטח לישראל על ידי ארה"ב כחלק מהסכמי וואי. ישראל כבר שילמה תמורתו פעמים רבות. שרון עצמו היה עד להתחייבותה של ארה"ב לשחררני ולמחיר הדמים ששילמה ישראל בעבור שחרורי.

רק במקום אחד אפשר לשחררני, ורק אדם אחד יכול לחתום על ההוראה לשחרורי. המקום הוא וושינגטון והאדם הוא נשיא ארה"ב מר ג'ורג' וו בוש. מאז וואי, מר שרון נפגש עם הנשיא בוש לא פחות מ 8 פגישות רשמיות, אך נושא שחרורי לא הועלה בפניו ולו פעם אחת.

אתה מוסיף: "למרות כל זאת, אני יכול להבין כיצד אתה מרגיש, כמי שכלוא כבר 18 שנים, כשבמשך אותן שנים כל הנסיונות לשחררך, כשלו".

לא, מר מיימון, אין לך מושג כיצד אני מרגיש ומה אני מרגיש, ועוד פחות מכך, מהו רגע אחד בבית סוהר, קל וחומר 18 שנים בתוכו. זאת בעוד ממשלתי אותה שירתתי מזלזלת במצוקתי וגם לועגת לי ברוב חוצפתה על ידי אמירות חסרות כנות כמו זו שלך".

הצהרתך היא שיא שערורייתי של חוסר אמת: "באשר לעצומה שנחתמה ע"י חברי הכנסת: תחילה, רה"מ חתם עליה ללא היסוס. שנית, נתבקשנו על ידי חברי הכנסת שיזמו את העצומה להשיבה להם. אני מבטיח לך כי לא היתה מצידנו מניעה כלשהי להעביר את העצומה לידי הממשל האמריקני".

יש רק דבר אחד גרוע יותר משקרן במשרדו של רה"מ -שקרן גרוע. האם מר מיימון, אתה באמת מצפה ממני להאמין שלאחר כל העמל שהשקיעו חברי הכנסת באיסוף החתימות בטרם יציאתו של רה"מ לפגישתו עם בוש, הם ידרשו אותה חזרה וימנעו ממנו לקחתה לארה"ב?

לידיעתך, סירובו של מר שרון ליטול עימו את עצומת חברי הכנסת לוושינטגון התברר כעובדה, והוא אף הודה במהלך דיון בקבינט כי מיאונו לקחתה הוא משום ש"קבצנים אינם יכולים לעשות רעש".

יתר על כן, במהלך ביקורם של 5 חברי כנסת בבית כלאי, ביניהם יוזם העצומה ח"כ מיקי איתן, הוא דיווח לי כי נדהם כאשר נדרש על ידי ראש לשכתו של רה"מ, דב וייסגלס, להגיע ולקחת בחזרה את העצומה החתומה. הוסבר לו שרה"מ סירב לקחת אותה עימו לוושינגטון.

פרשה זו ומשמעויותיה לגבי עם ישראל גורמת לי לדאגה רבה. אם אתה, מזכיר ממשלת ישראל, מוכן לשגר אלי מכתב רשמי של מדינת ישראל שכולו שקרים שנועדו להגן על ראש הממשלה, עולה השאלה אילו נושאים נוספים סולפו על ידך בשמו של רה"מ ולמען הגנתו, מה עוד הוסתר מעם ישראל?

בהמשך כתבת: "בנוסף אני מבקש להדגיש כי ראש הממשלה העלה את ענין שחרורך במהלך פגישות שהתקיימו בביקורו האחרון בווישנגטון".
באמת, מר מיימון! בפני מי הוא העלה זאת? בפני השרת בשרותי הגברים בבית הלבן? בפני נהגו של קולין פאוול? או אולי בפני עוזרה של קונדליסה רייס?


ידוע לך מר מימון כי אזכורי בוושינגטון בפני מאן דהוא מלבד נשיא ארה"ב הינו חסר תועלת. נוסף על כך בידינו דיווחים ממקורות בכירים ומהימנים כי מר שרון לא העלה את שמי או את עניני ולו גם פעם אחת במהלך הפגישות הרבות שקיים עם הנשיא בוש.


עוד כתבת: "במהלך פגישה שהתקיימה עם ראשי סיעות הכנסת נדונו דרכים אפשריות להביא לשחרורך. אני מבקש להדגיש כי רה"מ לא ציין שאינו מוכן לעשות מאמצים כדי להשיג את שחרורך. ההפך הוא הנכון. בסיום הפגישה הורה רה"מ לחדש ולתאם את העבודה של הצוות הבין משרדי שטיפל בעניינך בעבר כדי לאתר דרכים יעילות שתבאנה לשחרורך".

רה"מ גם הורה לשלב חברים מסיעות הכנסת בצוות".

מר מיימון, ניכר כי אינך מכיר את אחת מהאמרות הידועות ביותר של חז"ל: "אם אדם אומר לך: "יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין; ואם הוא אומר "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין; אבל אם הוא אומר " יגעתי ומצאתי" תאמין".

בסופו של דבר חשובה התוצאה, מר מימון. כל זמן שאני נמק בבית הסוהר, אשתי ואני ממשיכים להאבק למען שחרורי ללא תמיכה, ללא סיוע משפטי, ללא סיוע כלכלי, ללא סיוע רפואי או מוראלי של ממשלת ישראל, טענותיך כי אתה ומר שרון עושים למען שחרורי, אינן זוכות לאמונו של איש. לא ייתכן כי מישהו יעמול כל כך הרבה שנים ויעלה רק חרס בידו.

אתה מסיים: "לסיום לרגל ראש השנה אנחנו שולחים לך ולאסתר איחולים לשנה טובה ובריאות טובה. אנחנו תפילה שבשנה הבאה נוכל לחגוג את ראש השנה יחד איתך, כאן בירושלים. בכבוד רב, ישראל מיימון העתק למר אריאל שרון, רה"מ".

בתגובה תרשה לי לסיים, מר מיימון, במילים של "ילד" יהודי מוכר מאד באמריקה, הזמר בוב דילן, שאשתי מעריכה כמה מיצירותיו הישנות. כשהראתי לה את מכתבך היא ציינה כי הדבר מזכיר לה את השיר: "
Positively 4th Street"

"איזה חלק?", שאלתי.

החלק שבו המילים:
אתה רואה אותי ברחוב. תמיד אתה מופתע.
אתה אומר, מה שלומך, ובהצלחה, אבל אינך מתכוון לכך.
אתה יודע כמוני, שתעדיף לראות אותי משותק
למה אתה פשוט לא תצעק את זה!".

אבל מר מיימון, אמרתי לאשתי כי עבורי הקטע המתאים יותר לסיום הוא:

"הייתי רוצה שרק פעם אחת תעמוד במקומי
ולרגע קט אעמוד אני במקומך.
כן, הייתי רוצה שרק פעם אחת תעמוד במקומי
ותבין איזה תחושה עלובה היא להתבונן עליך" .

עם הגיג זה אסיים, מר מימון. הלוואי יכולת מר מימון לראות את עצמך כפי שאתה משתקף בעיני. הלוואי יכולת לקרוא את המכתב ששיגרת אלי בשנה ה 18 לשהייתי בכלאי בשל מעשי עבור מדינת ישראל.

יהי רצון שה' ועם ישראל יסלחו לך ולמר שרון.

חתום,
יהונתן פולארד

ממטה הפעולה למען יהונתן פולארד מוסרים לכתבת האינטרנט של ערוץ 7 רותי אברהם כי "שוב ניתן לראות כיצד ראש הממשלה מנסה להראות לציבור בארץ כאילו נעשים מאמצים כלשהם למען יהונתן בעוד שבפועל יש רק שתיקה מזיקה".