זיהום האויר מאבק וגזים במחצבות ומפעלי בטון

עבודות תלמידים – איגוד ערים לאיכות הסביבה

 

תוכן העניינים

תקציר                                                                                   1

פרק 1: מבוא                                                                            1

פרק 2:  רקע ספרותי                                                                    2

2.1. הנחיות סביבתיות לאזורי תעשייה                                                                               2

      2.1.1.   תפעול וניהול סביבתי                                                                                                                      2

      2.1.2.   הוראות בנושא הסביבה                                                                                                                 2

2.2.   הערכת השפעות סביבתיות – למתן התרי בנייה                                                         4

2.3. מזהמי אוויר , גזים מקורות והשפעתם                                                                               7

2.4. שכבת האוזון הסטרספירי - הבעיה והדרכים לפתרונה                                                        15

2.5. התחממות כדור הארץ - אפקט החממה                                                                       19

 

פרק 3: מפעלי בטון ושיש                                                              15

3.1.  מפגעים סביבתיים מתעשיית בטון ושיש                                                                   15

       3.1.1.  רעש                                                                                                                                                     15

       3.1.2.  זיהום אוויר                                                                                                                                     16

3.2.  דרישות המשרד לאיכות הסביבה ממפעלי בטון                                                        18

פרק 4: מחצבות                                                                        19

4.1.  תרשים הזרימה של תהליך הייצור במחצבה                                                              19

4.2.  ההשלכות הסביבתיות ממחצבות                                                                                20

       4.2.1.  זיהום אויר                                                                                                                                       20

       4.2.2.  פליטת אבק מהמחצבות                                                                                                               20

       4.2.3.  אמצעי מניעת אבק במחצבה                                                                                                       21

       4.2.4  מניעת אבק בדרכים                                                                                                                        22

      4.2.5.  מתקנים ואמצעי מניעת אבק מהם                                                                23

4.3.  מפעל האספלט                                                                                                           25

4.4.  הנחיות לביצוע תקני איכות האוויר בסביבת המחצבות                                             25

פרק 5: תוצאות זיהם אוויר ממחצבות ומפעלים באזור תמרה ושפרעם           27

5.1. מיקום המחצבות והמפעלים ושיטות ניטור                                                                27

5.2. תקנות למניעת מפגעים 1992 (איכות אוויר)                                                              27

5.3. בדיקת אבק מרחף                                                                                                      28

5.4.  אבק שוקע                                                                                                                29

5.5. מדידות אבק מרחף ממפעל בטון שפרעם                                                                   31

5.6. בדיקות רעש ממפעל בטון בשפרעם                                                                              32

5.7. בדיקת כמות הגזים הנפלטת מחצבות                                                                        32

פרק 6: סיכום והמלצות לשיפור המצב הקיים                            33

6.1. מפעלי בטון סיכום ומסקנות                                                                                        33

6.2. עיקר התוצאות                                                                                                           33

6.3. עיקר המסקנות                                                                                                           34

 

 

תקציר

בעבודה זו ניסינו לבחון את מידת זיהום האוויר מאבק וגזים ממחצבות ומפעלי  בטון הסמוכים לבתי מגורים בישובים תמרה ושפרעם ומה הפגיעה הסביבתית שנגרמת ממחצבות אלו. עיקר העבודה התמקדה בביצוע בדיקות של אבק ובדיקות של גזים בסביבות המחצבות ומפעלי בטון בשני הישובים.

כמויות האבק המרחף והשוקע (בעלי השלכת סביבתיות חמורות הן לאדם והן לצמחים) שנמדדו מהמחצבות הסמוכות לבתי מגורים היו מתחת לתקן המקובל בארץ. גן תוצאות האבק המרחף הנשים (pm-10) שמהווה פגיעה חמורה בעיקר בילדים קטנים הראו ערכים נמוכים מהתקן המקובל בארץ. במחצבת אבן וסיד בשפרעם היו כמה בדיקות חריגות (מעל התקן ) מכוון שבמחצבה קיים מפעל אספלט ובטון.

תוצאות האבק המרחף והשוקע שנמדדו ממפעל בטון הסמוכים לאזורי מגורים הראו תוצאות חריגות (מעל התקן) בכל הבדיקות שנבחנו והתושבים בסמיכות סובלים ממפעלים אלו.

בדיקה בשטח הראתה שמפעלים אלו אינן מקיימים את הדרישות של המשרד לאיכות הסביבה ואינם נוקטים באמצעים הדרושים למניעת פליטת אבק.

כל המדידות של הגזים הראו ריכוזים נמוכים מאוד של גזים באוויר, כתוצאה מכך שבמחצבות אין שימוש בדלק בקצב גובר.

 

פרק 1: מבוא

קיום המחצבות ומפעלי בטון ושישי למטרות שונות הינו דרך הכרחי למען התפתחות החברה והגברת הבנייה, במיוחד בשנים האחרונות עם התבגרות גל העלייה היה צורך בהפעלת המחצבות באופן מוגבר ע"מ לספק חומרי בנייה. מצד שני מקום מחצבות כיום מהווה מטרד רציני ומהווה בעיה מבחינת איכות הסביבה.

באזור תמרה ושפרעם נמצא חלק ניכר מהמחצבות (נשר, אבן וסיד) . ומפעל בטון ולזיהום סביבתי בעיקר מטרד רעש וזיהום אוויר ומפגע ויואיל.

עיקר הזיהום נגרמים מאבק ורעש ומפוצצים, הרבה תלונות מגיעות, למשרדיים השונים נגד המחצבות ומפעלי הבטון.

בעבודה זו בנינו את מידת זיהום האוויר ממחצבות ומפעלים באזור טמרה ושפרעם, הבדיקות נערכו בסמוך לבתים הקרובים ביותר המחצבות ולמעלים. הפרמטרים שבינו בעבודה הם אבק שוקע, אבק מרחף, וגזים כמו CO, SO2, NOx. בכדי לצמצם ולהפחת את המפגעים הסביבתיים מאזורי תעשייה ההנחות הסביבתיות הדרושות לכך.

 

 

פרק 2:  רקע ספרותי

2.1. הנחיות סביבתיות לאזורי תעשייה

2.1.1.  תפעול וניהול סביבתי

איזור התעשייה יתופעל בניהול  מרכזי אחד. תחויב אחזקה שותפת ותקינה של שטחי התכנית בכל הקשור למערכות הביוב, המים, הניקוז, הגינון ומגרשי הספורט, סילוק הפסולת, משטחי החנייה, תאורת החוץ גדרות, צביעה, שילוב וכן פעולות ניקיון בשטחים הפתוחים ובמבני התעשייה.

יתקיים בו פיקוח סביבתי וניטור לאכיפת הוראות התכנית וכן התנאים המיוחדים שיקבעו בהיתרי הבנייה ברשיונות העסק של המפעלים השונים.

2.1.2.  הוראות בנושא הסביבה

א. שמושים מותרים

בתחום התוכנית יותרו השימושים, בתנאי שיעמדו בדרישות תכניות וטכנולוגיות המבטיחות מניעת מפגעים סביבתיים ועמידה בהוראות ובדיני איכות הסביבה.

להלן הגדרות הכלולות בפרק זה:

מפגעי סביבתי מצב בו חומר או אנרגיה גורמים או עלולים לגרום לשינוי איכות הסביבה (האוויר, הקרקע והמים עיליים ותחתיים) והעלולים לחרוג מן ההוראות של דיני איכות הסביבה או עלולים להוות מטרד או מפגע לציבור ולסביבה או להפריע לפעולה תקינה של מתקנים או העלולים לפגוע בערכי טבע ונוף או להוות מפגע חזותי. הגדרת מצב כמפגע סביבתי תעשה בהתאם לנאמר לעיל ידי הרשות המוסכמת לנושא איכות הסביבה.

רשות מוסמכת מבחינה סביבתית המשרד לאיכות הסביבה או יחידה סביבתית מקומית שהוסכמה ע"י המשרד.

ב.  כל מפעל שיבקש היתר בנייה ו/או רשיון

יצטרך כל מבקש לעמוד בתקני פליטה, הן לאוויר והן למים, שיקבעו מעת ע"י המדרש לאיכות הסביבה.

 

ג . הוראות כלליות

כל שימוש קרקע וכל פעילות יחויבו לעמוד בתנאים הבאים:

1.   1.   ניקוז ותיעול השתלבות במערכת הניקוז הטבעי תוך קיום הפרדה מלאה ממערכת השפכים ובהטחת פתרונות למניעת זיהום קרקע מים עיליים ותחתיים.

2.   2.   ביוב באמצעות מתקן ביוב מרכזי ובתנאי שהובטח חיבורו וקליטתו במערכת האזורית. איכות השפכים המותרים לחיבור למערכת הביוב המרכזית יהיו בהתאם למפורט בתוספת (מס' 3) לחוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות (הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב) תשמ"ב 1981 (לפי דרישת רשות מוסכמת) ו/או בהתאם למפורט בסעיף 43 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח 1968 (בהתאם מיוחדים למלאכות ותעשיות המרחיקות מי פסולת לביוב או תיעול).  מטפלים בשפכים שאינם תואמים את איכות השפכים הנדרשים במתקנים שיוקמו בתחום המגרשים הנדרשים, ולא מחוצה להם) זאת טרם חיבורם למערכת המרכזית. כדי לעשות מניעה מוחלטת של חדירת חומרים מוצקים, נוזלים וכו' אל הקרקע , אל מערכת הניקוז, או אל מי תהום.

3.   3.   פסולת יובטחו דרכי טיפול בפסולת שימנעו היווצרות ריחות, מפגעי תברואה ומפגעים חזותיים, או סיכונים בטיחותיים. המתקנים להצרת פסולת ימצאו בתחומי המגרשים או בהתאם למערך איסוף אזורי, שתקבע רשות מוסמכת, ובלבד שיובטח סילוק לאתר מסודר ובהתאם לכל דיון.

4.   4.   פסולת חומרים מסוכנים- טיפול וסילוק בהתאם לתקנות רישוי עסקים (סילוק חומרים מסוכנים) תשנ"א 1990).

5.   5.   חומרים רעילים ומסוכנים האחסנה, הטיפול והמצעים שינקטו למניעת מפגע סביבתי או סיכון בטיחותי, ייעשו בהתאם לאמור בחוק החומרים המסוכנים תשנ"ג (1993) , וההוראות של המשרד לאיכות הסביבה.

6.   6.   רעש בכל מקרה שהפעילות עלולה לגרום ל "רעש בלתי סביר" (כהגדרתו בחוק) יידרש תכנון אקוסטי ונוהלי הפעלה שיבטיחו עמידה במפלסי רעש המותרים כדין.

7.   7.   איכות אוויר דורש התקנת אמצעים תכנונים וטכנולוגיים הטובים ביותר למניעת פליטה לאוויר של מזהמים וריחות מכל מקור שהוא ועמידה בתקני פליטה הנדרשים אשר יעודכנו מעת לעת.

2.2. הערכת השפעות סביבתיות למתן התרי בנייה

א.    א.    כל מפעל המבקש להיכנס לאזור יגיש לרשות המוסמכת מבחינה סביבתית ולועדה המקומית שאלון לגבי ההשלכות הסביבתיות של המפעל.

ב.     ב.     כל אחד משני גופים אלה יוכל לדרוש על סמך ממצאי השאלון הכנת תסקיר השפעה על הסביבה בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה ) תשנ"ב 1982.

ג.      ג.      המפעל יגיש את התסקיר לגופים הנ"ל, הסמכתם למתן ההיתר, יינתנו לאחר בדיקת התסקיר ע"י המשרד לאיכות הסביבה או בדיקות השאלון ע"י הרשות המוסמכת מבחינה סביבתית.

 

      היתר הבנייה יכלול  בין היתר את הפרטים הבאים:

א.    א.    פירוט השטחים השימושים השונים בתחום המפעל. שטחי יצור  ומתקנים בתוך מבנים סגורים ובשטחים פתוחים, מערכת אנרגיה , מים שפכים ומערך הפסולות, מבני שירותים ומנהלה, אחסנה (סגורה פתוחה) טעינה ו]ריקה, גישה לחנייה ושטחי גינון.

ב.     ב.     חזות ועיצוב חזיתות המבנים, חומרי בנייה וגימור , גידור, שילוט ותאורה, עיצוב ופירוט הגינון.

ג.      ג.      מידע ונתונים בדבר אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים:

1.     1.     ניקוז: פתרונות למניעת זיהום מים עיליים ותחתונים.

2.     2.     שפכים: כמויות מרביות לפי הרכב וסוג לפרקי זמן בהתאם לתכנון מערכת האיסוף מן המבנה, כולל פתרונות לקדם טיפול בתחום המפעל.

3.     3.     פסולת מוצקה: כמויות של פסולת לתקופת זמן, לפי סוג והרכב, שמקורה בתהליך ייצור ובשירותים נלווים, תיאור אחסנה וסילוקה והמתקנים לטיפול בתחום המפעל.

4.     4.     פסולת חומרים מסוכנים (פסולת רעילה): איסור או קביעת התנאים לטיפול וסילוק פסולת חומרים מסוכנים לפי תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) תשנ"א (1990) וחוק החומרים תשנ"ג (1993).

5.     5.     חומרים מסוכנים: תנאי אחסונים, השימוש בהם והאמצעים המוצעים למניעת זיהום או סיכון בטיחותי בהתאם לחוק החומרים המסוכנים תשנ"ג (1993) וע"פ דרישות משרד איכות הסביבה. המפעל יחויב בהיתר רעילים בתוקף כפוך לביצוע הדרישות.

6.     6.     רעש: כשמקורות הרעש הם תהליך הייצור, הפעלת ציוד ומתקנים, שירותים נלווים ותנועת כלי רכב. פתרונות אקוסטיים לרמת רעש צפויה הגבוהה מן המותר תקנות החוק למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר ) לפי החוק הקיים ואשר יעודכן מעת לעת.

7.     7.     איכות אוויר: שיעורים מרביים לפליטות מזהמים מכל מקור שהוא, מערכות דלק ואנרגיה, תהליך הייצור, אחסנה, שינוע, מתקנים הנדסיים וכל פעילות אחרת הקשורה לנושא. פתרונות למניעת זיהום אוויר תוך הפקדה על  עמידה בתקני פליטה הנדרשים ואשר יעודכנו מעת לעת.

8.     8.     קרינה רדיואקטיבית ואלקטרומגנטית: מקורות לפליטת קרינה אמצעים למניעת פליטת קרינה מעבר למותר עפ"י החוק.

9.     9.     אחסון: קביעת התנאים והמגבלות, מיקומן של האחסון וצרכי הטיפול מבחינה פונקציונאלית ואסתטית.

2.3. מזהמי אוויר , זגים מקורות והשפעתם

       מבחינים בשני סוגי בעירה

1.   1.   בעירה שלמה אשר בה כל אטומי הפחמן והמימן מתרכבים עם החמצן ויוצרים פחמן דו-חמצני ומים. בעירה זו מכונה בעירה שלמה, משום שפחמם דו-חמצני ומים אינם מסוגלים להמשיך ולהתרכב עם כמויות נוספות של חמצן. במציאות לא קיימים התנאים הדרושים לבעירה שלמה של כל הדלק. חלק מאטומי הפחמן בדלק אינם מתרכבים ליצירת פחמן דו חמצני.

2.   2.    בעירה חלקית כאשר בתהליך השריפה כמות החמצן אינה מספקת, או כאשר הערבוב של מולקולות הדלק והאוויר אינו מספיק, תיווצר בעירה חלקית. בבעירה חלקית מגיבות ממולקולות הדלק בשלמות, האחרות באופן  חלקית או בכלל לא. בעירה חלקית יוצרת תערובת של תחמוצות ביניהן פחמן חד-חמצני, פחמימנים וחלקיקי פיח הגורמים לעשן שחור.

 בתהליך הבעירה נוצרים חומרים נוספים הנובעים גם הם מהתרכבות עם החמצן:

הגופרית היא מרכיב חשוב בגוף החי, בעת שריפת הדלק, אשר מקורו, כאמור באורגניזמים חיים, נשרפת גם הגופרית ויוצרת תערובת של תחמוצות אשר העיקרית ביניהן היא הגופרית הדו-חמצנית (SO2)

החנקן המצוי באטמוספירה מגיב עם החמצן בטמפרטורות גבוהות הנוצרות בעת שריפת הדלק ויוצר תחמוצות חנקן שונות אשר העיקריות בהן הן NO ו- NO2.

במסגרת זו נדון ב- 4 מזהמים: פחמן חד-חמצני, גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. כמו כן נדון ב- 2 סוגי עשפל הנוצרים בהשתתפות המזהמים הללו.

1. פחמן חד-חמצני (CO)

א.         א.         המזהם ותכונותיו : CO הוא גז רעיל, חסר צבע, טע וריח.

ב.         ב.          דרכי היווצרותו בחיי היום-יום: כ- 80% מכלל הפחמן החד-חמצני שמקורו בפעילות האדם נוצר משריפה חלקית של דלק בכלי רכב וכ- 20% מקור בתעשייה, בתחנות הכוח ובתנורים לחימום ביתי.  פליטת הפחמן החד-חמצני, מתנורי חימום גורמת אסונות כאשר אנשים משאירים תנורי נפט ותנורי גז בוערים ללא אוורור מספיק. הפחמן החד-חמצני, גזים רעילים אחרים וחלקיקים הנפלטים מארובות נמוכות של תנורי חימום המוסקים בעץ מז המים את האוויר בסביבתו הקרובה של האדם.

       סכנתו העיקרית של הפחמן החד-חמצני הנפלט מכלי רכב מכך שהוא מתרכז באזור צינור הפליטה של כלי הרכב, קרוב לכלי הנשימה של האדם. כאשר CO נפלט בשטח פתוח, למשל בעת נסיעה בין-עירונית הוא מתפזר בלי שיגרום נזק ישיר, ומתרכב בסופו של דבר עם החמצן שבאוויר ליצירת CO2; אולם כאשר הגז נפלט במקום חסום, ללא אפשרות פיזור, למשל בעת נסיעה באזור מגורים צפוף, הוא גורם נזק ישיר לבריאות.

       הפחמן החד-חמצני נוצר גם בעת עישון סיגריות. בפעולה זו נשרף הטבק שריפה חלקית. תוצרי שריפה זו,  הם, בין השאר פחמן חד חמצני החודר עם העשן לריאות ומשפיע על בריאות המעשן והסובבים אותו.

ג.          ג.          השפעות הפחמן החד-חמצני על בריאות האדם: סכנתו העיקרית של הפחמן החד-חמצני נובעת מכך שהוא חסר טעם וריח ואין אפשרות להבחין בו. גז זה אינו גורם לגירויים בעיניים ובדרכי הנשימה. הוא חודר לדם במישרין דרך הריאות ומתחבר להמוגלובין שבו.

        ההמוגלובין הוא  חומר המצוי בכדוריות הדם האדומות והמעביר את החמצן לכל רקמות הגוף. הקשר בין CO להמוגלובין חזק פי 200-300 מן הקשר שבין החמצן להמוגלובין. כתוצאה מכך יתחבר כל הפחמן החד-חמצני להמוגלובין לפני שיתחבר אליו החמצן. תהליך זה מביא להפחתת כמות החמצן בגוף. הרקמות הרגישות ביותר למחסור בחמצן הן רקמות הלב והמוח. ריכוז של 0.031%  CO באוויר מונע.

        מהחמצן להתקשר להמוגלובין שבדם, והתוצאה היא מוות בחנק. בריכוז נמוך יותר 10 חל"מ (חלקיקים למליון, יחידה למדידת ריכוז. הכוונה לחלקיקים של גז כלשהו למליון חלקיקים של אוויר) שהם 0.010% נגרמות תחושות של עייפות, כאב ראש וסחרחורת (המדובר כמובן בחשיפה של מספר שעות לאוויר בעל ריכוז זה של CO). תחושת אלו משפיעות על הנהיגה וכך על התרחשותן של תאונות דרכים.

        תוצאה דומה תתקבל גם בריכוז גבוה יותר של הגז ובחשיפה לזמן קצר יותר.

2. גופרית דו-חמצנית  SO2

א.      א.      המזהם ותכונותיו: הגופרית הדו-חמצנית, היא גז מסיס במים, חסר צבע ובעל ריח הגורם לתחושת מחנק.

ב.      ב.      דרכי היווצרותה של הגרפית הדו-חמצנית: הגופרית הדו-חמצנית היא אחד מתוצרי הבעירה של דלק. סוגי דלק שונים, אשר כאמור, מקורו באורגניזמים חיים, מכילים כמויות שונות של תרכובות גופרית. כאשר תחמוצת הגופרית המסיסה במים מתרכבת עם אדי המים שבאוויר, נוצרת חומצה גופריתית H2SO3 גשם חומצי:       SO2 + H2O = H2SO

      גם הגופרית התלת-חמצנית מגיבה עם המים שבאוויר ויוצרת חומצה גופרתית  H2SO4        SO3  + H2O  = H2SO4

        כמויות רבות של גשם חומצי יורדות באירופה באזורים בהם קיימים ריכוזי תעשייה וגרניט, גורם לדהיית צבעים, פוגע בפלסטיק בגומי ובבדים וגורם לקורוזיה של מתכות. הגשם החומצי פוגע בגופי מים ויש לו השפעה עקיפה על איכות מי התיהום.

        מקורות היווצרות הגופרית חד-חמצנית בישראל:

        תחנות כוח   - 61.9%

תעשייה        - 34.1%

כלי רכב        - 2.9%

שונות           - 0.6%

חקלאות       - 0.5%

       הגופרית הדו-חמצנית נוצרת גם בטבע ; למשל, בפעילות וולקנית, אשר  במהלכה מתחמצן המימן הגופרי הנוצר כתוצאה מפירוק חומר אורגני.

ג.       ג.       השפעות הגופרית הדו-חמצנית: בריכוזים נמוכים גורמת הגופרית הדו-חמצנית לכאבי ראש, להפרעות בראייה ולשיעול. בריכוזים גבוהים מופיעות תופעות של הצרת סמפונות, אסטמה וגירויים שונים במערכת הנשימה. הגופרית הדו-חמצנית גורמת להחרפת מחלות נשימה קיימות אצל מבוגרים וילדים כאחד. מכיוון שמרכיביה של מערכת הנשימה לחים, מתמוססת.

        הגופרת הדו חמצנית ברקמות הפה, האף הגרון והעיניים, ומכאן השפעתה המזיקה.

       הגופרית הדו-חמצנית משפיעה לרעה גם על הצומח וגורמת להתייבשות ולהלבנה של הטרף , לנשירה מוקדמת ולהפחתה ביבולים.

ד.  דרכים למניעת היווצרותה של גופרית דו-חמצנית

1.     1.     שימוש בדלק דל גופרית.

2.     2.     הגבהת הארובות הגורמות לפיזור המזהמים: השיטה מבוססת על ניצול הרוח המפזרת את המזהמים וכך מפחיתה את ריכוזם; חסרונה של השיטה הוא שאינה מצמצת את הפליטה עצמה.

3.     3.     שימוש בקולטנים: הקולטנים מסלקים את תחמוצות הגופרית מן הגזים הנפלטים  דרך הארובה. הם ממיסים את תחמוצות הגופרית וסופגים אותן בתהליך היוצר מגע בין הגז לנוזל; התזת הנוזל על הגז או בעבוע הגז דרך הנוזל.

 

3. תחמוצות החנקן

    א. המזהם ותכונותיו :  החנקן מהווה כ- 79% מנפח האוויר. כדי שיסוד זה יתרכב עם החמצן שבאוויר, דרושה אנרגיה גבוהה. כך למשל, בעת התהוות הברק שהוא מקור טבעי לאנרגיה כזו, מתרחשת באוויר התהליך הבא: N2  + O2               NO2  כאשר החנקן החד חמצני מתקרר, הוא ממשיך להתרכב עם חמצן ויוצר חנקן דו חמצני NO2.

        הגז NO הוא חסר צבע ואינו מסיס במים. יחסית למזהמים אחרים אין הוא מזיק, אך כאשר הוא מגיב עם החמצן שבאוויר נוצא NO2, שהוא גז רעיל ומסיס במים. NO2  מעורב במערכת תגובות הגורמות להיווצרות העשפל הפוטו-כימי.

ב.   מקורות תחמוצות החנקן ודרכי היווצרותן : מקורות הזיהום העיקריים היוצרים תחמוצות חנקן הם תחנות כוח וכלי רכב. תחמוצות החנקן הנוצרות בעת שריפת דלק בטמפרטורות גבוהות הן כאמור NO ו- NO2. גזים אלה אינם תוצרים של מרכיבי הדלק, אלא מהווים תוצאה של תגובה כימית בין החנקן שבאוויר לבין החמצן באוויר המתרחשת בטמפרטורה גבוהה. החנקן בצילינדר במכונית מתרכב עם החמצן ליצירת חנקן חד-חמצני. NO הנפלט מצינור הפליטה של המכונית, מתחמצן בבואו במגע עם החמצן שבאוויר הקר יותר, ויותר NO2:

N2 +O2 = 2NO            2NO + O2  = 2NO2

ג.  השפעת תחמוצות החנקן על הסביבה: ריכוז תחמוצות החנקן באטמוספירה אינו רעיל, בדרך כלל.  קיים מידע מצומצם על הישירה של הגז  NO2 על בריאות האדם, אך עם זאת ידוע ש- NO2  הוא כ\גז רעיל ומסיס מאוד במים, וכאשר נושמים אותו הוא מתמוסס במהירות בנאדיות הריאות  ויוצר חומצות בדופן הרירית של הריאה.

       בעלי חיים שנחשפו לריכוזים נמוכים של גז זה במשך 3 חודשים ויותר, פיתחו בצקת ריאות. NO2: פוגע גם בכושרן של הריאות לסלק גורמי מחלות.

 

4. חלקיקים

א.      א.      המזהם, תכונותיו ודרכי היווצרותו: החלקיקים שאוויר מקורם בתהליכים המתרחשים בטבע ופעילות האדם. המקורות מן הטבע הם: אבק רסיסי מי-ים, אבקת פרחים וחומר הנפלט מהרי געש. המקורות מעשה ידי האדם הן: שריפת דלק בתעשייה ובלי רכב ופעולות שונות של עיבוד חומרי גלם, כגון טחינה וגריסה. חלקיקים אלה הם תערובת של מוצקים ונוזלים, חלקיקי פיח, טיפות זעירות של פחמימנים בלתי שרופים ואבקת מתכות.

       תכונתם החשובה ביותר של החלקיקים היא גודלם. תכונה זו קובעת את משך שהותם באוויר ואת מידת פיזורם ממקור פליטתם.

        היחידה המקובלת למדידת גודלם של החלקיקים היא המיקרון-אלפית המילימטר.  חלקיקים הגדולים ממיקרון שוהים באוויר פאק זמן קצר ושוקעים סמוך למקור פליטתם, ועל כן אינם מהווים סכנה לבריאות האדם, אלא יוצרים מפגע אסתטי בלבד.

        החלקיקים הקטנים שוהים באוויר פרק זמן ארוך יותר, ומכך נובעת סכנתם: הם מרחפים עם הרוח זמן ממושך ועלולים לחדור למערכת הנשימה של האדם. לחלקיקים כושר ספיחה של מולקולות גזים ומכאן נובע נזק נוסף הנגרם על ידם לבריאות.

ב.   הסכנות הנובעות מהחלקיקים: מידת פגיעתם של החלקיקים במערכת הנשימה של האדם תלויה בשלושה גורמים: גודלם, משקלם והמידה בה חומרים אחרים נספחים אליהם.

       ספיחה זו גורמת להחדרה מהירה של חומרים רעילים למערכת הנשימה. האוויר חודר למערכת הנשימה דרך האף. שערות הרף מסלקות את החלקיקים הגסים, ואילו החלקיקים הקטנים יותר חודרים לממברנות הריריות הנמצאות בקנה הנשימה.

        חלקיקים גדולים מ- 0.5 מיקרון מסולקים באמצעות מעכת ניקוי פנימית, אך חלקיקים קטנים יותר עלולים לחדור לנאדיות, לשהות שם פרק זמן ממושך, ומשם לעבור למערכת הדם ולגרום למחלות שונות.

       ריכוז גבוה של חלקיקים באוויר מגביר למשל את השפעת הגופרית הדו-חמצנית, וזאת משתי סיבות:

א.      א.      ריכוז ה- SO2 הנספחת אל החלקיקים גבוה מריכוז ה- SO2 שבאוויר.

ב.      ב.      החלקיקים והגופרית הדו-חמצנית (המסיסה במים) הספוחה אליהם שוקעים במערכת הנשימה, כך שהמגע הממושך בין הגופרית הדו-חמצנית לרקמות גורם נזק חמור לריאות.

       זוהי דוגמה לאפקט הסינרגיזם : הנזק הנגרם על ידי כלל המזהמים גדול יותר מהנזק הנגרם על-ידי כל מזהם בנפרד.

       החלקיקים הקטנים המרחפים האטמוספירה תורמים ליצירת העשפל הפוטו-כימי.

 

5. עשפל

    עשפל = עשן + ערפל, מוכרים שני סוגי עשפל:

א.      א.      עשפל הנוצר בנוכחות גבוהה של חלקיקים, תחמוצות גופרית ואדי-מים. עשפל זה מאפיין אזורי תעשייה שבהם נעשה שימוש רב בדלק. לעשפל השפעות מזיקות על הבריאות בייחוד אצל קשישים, תינוקות ואנשים הסובלים משפרעות בדרכי הנשימה. כאשר ריכוזו של העשפל נמוך, ומשך החשיפה אליו ממושך, הוא עלול לגרום להפרעות כרוניות בדרכי הנשימה.

ב.      ב.       עשפל פוטו-כימי הנוצר כתוצאה מפליטת תחמוצת חנקן בנוכחות מחמצנים ואנרגיית שמש, עשפל זה מאפיין אזורים בהם קיימת תנועה רבה של גלי רכב. העשפל נוצר במצבים מטאורולוגיים בהם אין פיזור טוב של האוויר ושל המזהמים ובנוכחות אנרגיית השמש.

        פחמימנים - מולקולות הפחמימנים בנויות מאטומי מימן (H) ומאטומי פחמן (C) והן מצויות במספר רב של תרכובות.  הפחמימנים הנפלטים מכלי רכב הם אלה שלא עברו את תהליך השריפה ו/או שתהליך שריפתם לא היה שלפ. חלק מן הפחמימנים פעיל באוויר ומשתתף בתהליך יצירת העשפל הפוטו-כימי.

       מחמצנים המחמצנים נוצרים כתוצאה מתגובה בין תחמוצות החנקן לבין הפחמימנים. ישנם סוגים רבים של מחמצנים, אשר העיקר בהם הוא האוזון (O3).

        היווצרות העשפל הפוטו-כימי

       קרינת השמש נקלטת על ידי תחמוצות החנקן שבאטמוספירה וגורמת לפירוקו.

א.            NO2                  NO + O

    אטום החמצן הנוצר כתוצאה מפירוק זה פעיל מאוד ויכול
    להשתתף בשתי תגובות כימיות:

ב. יצירת חנקן דו חמצני     NO  + O                   NO2

ג. יצירת אוזון                     O + O2                     O3

     האוזון הנוצר בתגובה זו פעיל מאוד ויכול לקחת חלק בתגובה הבאה:

ד. O3    + NO                       NO2  + O2

ON2              הנוצר כתוצאה משריפת הדלק ממשי ליצור את עצמו, כל עוד אין הפרעות כלשהי לאחת התגובות.

באמצעות תגובות ב' ו- ד' אנו חוזרים לנקודת המוצא:  NO2 ו- O2. מעגל תגובות זה אינו הגורם הבלעדי להיווצרות העשפל. מנוע המכוניות פולט כמות גדולה של פחמימנים, אשר מפירים את האיזון ע"י התחברותם לאטומי חמצן ויצירת מחמצנים:

ה. יצירת חומר מחמצן  [HC] +  O                 [HCO]

ו. החומר המחמצן שנוצר יגיב עם ליצירת , NO2

      [HCO]     + NO                       [HC]   + NO2

בשל מורכבותה, מסוגלת מולקולה אחת של [HCO] להגיב עם יותר ממולקולה אחת של NO , וכך לגרום ליצירת עודף אוזון, שהוא המרכיב העיקרי של העשפל.

הפחמימנים המחמצנים (תוצרי תגובה ה') מגיבים בדרכים נוספות הן עם חומרים אחרים והן בינם לבין עצמם.

חומרים רבים תוצרי התגובות הכימיות הללו כבר זוהו אך טרם נתברר לחלוטין חלקם בתופעות המלוות את העשפל.

2.4. שכבת האוזון הסטרטספירי הבעיה והדרכים לפתרונה

        החיים באטמוספירה, מעטפת הגזים העוטפת את כדור הארץ, מתקיימים בשכבה צרה מאוד הקרויה טרופוספירה עובייה  אינו קבוע ומשתנה בהתאם לעונות השנה. מעליה מצויה שכבת הסטרטוספירה. לשכבה זו תפקיד חשוב בקביעת האקלים על פני כדור הארץ. בסטרטוספירה מצויה שכבת האוזון, אשר בולעת חלק מהקרינה האולטרה-סגולה של השמש. הפרת שיווי המשקל בסטרטוספירה משפיעה לרעה על החיים על פני כדור הארץ. פגיעה זו עלולה להתבטא במחלות סרטן העור ובמחלות עיניים, בנזקים לחקלאות ובנזקים לחיים הימיים.

        ההגנה על הסטרטוספירה ועל שכבת האוזון שבה, שונה לחלוטין מפתרון בעיות סביבתיות אחרות. בשעה שרוב הבעיות הסביבתיות הן מקומיות או אזוריות ומצויות באחריות המדינה, הרי שתופעה כדלדול שכבת האוזון היא בעלת השפעה כלל עולמית, ולפיכך מחייבת שיתוף פעולה בין-לאומי לפתרונה.

        את מרבית הבעיות הסביבתיות ניתן לפתור מיידית על ידי סילוק הפליטות או הקטנתן. אורך החיים של המזהמים באטמוספירה הוא בסדר גודל של  ימים, ולכן עם גילוי הבעיה ונקיטת האמצעים לתינוקה ירד ריכוז המזהמים. אורך חיי המזהמים הסטרטוספיריים הוא רב יותר לכן, כאשר מתגלית בעיה לא ניתן לפתור אותה מיידית על ידי נקיטת אמצעים להפסקת הפליטות. מכאן ברור שאפילו אם נפסיק את השימוש בגזים ההורסים את שכבת האוזון הסטרטוספירי-ריכוזם ירד רק כעבור עשרות או אפילו מאות שנים .

א. שכבת האוזון הסטרטוספירי

       אוזון היא צורה של חמצן המורכב ממולקולות תלת אטומיות (O3). בדרך כלל מופיע החמצן במולקולות של שני אטומי חמצן (O2). בתהליך טבעי המתרחש בסטרטוספירה מפרקת קרינה אולטרה-סגולה את מולקולות החמצן (O2) לאטומים בודדים המתרכבים עם מולקולות חמצן אחרות ויוצרים מולקולות של אוזון O3. מולקולת האוזון אינה יציבה ומתפרקת למולקולת חמצן ואטום בודד של חמצן. תהליך זה דורש קרינה אולטרה-סגולה. כך נבלעת הקרינה האולטרא-סגולה הבאה מהשמש ואינה מגיעה אלינו. במצב רגיל נמצאים שני התהליכים בשיווי משקל. אלא ששחרור חומרים כימיים על ידי האדם גורם לזירוז תליך הפירוק של האוזון, ובכך להידלדלות השכבה והגברת הקרינה האולטרה סגולה.

ב. החומרים הפוגעים באוזון הסטרטוספירי

        החומרים הפוגעים באוזון הסטרטוספירי הגורמים לפירוקו הם הפריאונים וההלונים, שהן תרכובות אורגניות של פחמן עם פלואור וכלור. השימוש הרב שנעשה בגזים אלה נובע מתכונותיהם: הם אינם מגיבים עם מרבית החומרים, אינם דליקים ורעילותם נמוכה יחסית.

שימושיהם העיקריים של הפריאונים

1.        1.        חומרי הדף בתרסיסים למיניהם: דיאודורנטים, חומרי ניקוי וכו'.

2.        2.         הקצפת חומרי בידוד טרמי קשיחים.

3.        3.         הקפצת חומרי אריזה כגון קלקר, כוסות ומגשים לשימוש חד פעמי.

4.        4.         הקצפת מוצרי ספוג וגומי כגון מזרונים.

5.        5.         נוזל עבודה במערכות קירור ומיזוג אוויר.

6.        6.         נוזל לשימוש במערכות מיזוג אוויר ברכב..

7.        7.        ממיסים אורגניים המצויים בשימוש בעיקר בתעשיות האלקטרוניות והחשמליות.

      ההלונים הם חומרים מעכבי בעירה, ומשתמשים בהם לכיבוי שריפות.

ג. ה"חור" בשכבת האוזון

       בשנת 1983 נתגלתה ה"חור, הגדול בשכבת האוזון מעל לקוטב הדרומי. משלחת מדענים ששהתה באנטרקטיקה מצאה שבחודשים ספטמבר-אוקטובר הידלדלה שכבת האוזון ונוצר בה "חור" גדול מעל האזור. "חור" זה הלך ונסגר במשך חודש נובמבר. תחילה שיערו המדענים שזוהי תוצאה של שילוב קרינת שמש חזקה האופיינית לעונה זו של השנה, ומזג האוויר יוצא הדופן שרר מעל האזור. כיום, לאחר שנמצא שהתופעה חוזרת על עצמה מדי שנה בעונת האביב הדרומי, משוכנעים החוקרים, שמדובר בתהליך רב-שנתי שסיבותיו אחרות. נחקרים שונים העלו שהפריאונים הם הגורמים להרס האוזון ולהיווצרות ה"חור".

       ממצאים מראים, כי ב- 8 השנים האחרונות חלה ירידה כללית של כ- 4% - 5% ברמת האוזון כללית בסטרטוספירה.

ד. תוצאות דלדול האוזון הסטרטוספירי

       דלדול שכבת האוזון מגביר את הקרינה האולטרה-סגולה  ועקב כך נגרמים הנזקים הבאים:

1.       1.       מחלות סרטן העור.

2.       2.        מחלות עיניים.

3.       3.        נזקים לחיים הימיים.

4.       4.        נזקים לגידולים חקלאיים שונים ושינוי שיווי המשקל בין המינים השונים.

5.       5.        נזקים לחומרים פולימריים המשמשים בתעשיות הבניין.

6.       6.        הגברת אפקט החממה .

 

ה. פעילות למניעת הפגיעה בשכבת האוזון

       כיום מתנהלת פעילות בין-לאומית ענפה במטרה למנוע נוספת בשכבת האוזון, ולנקוט בצעדים שיביאו להגנה על שלמותה. פעילות זו ממוקדת בעיקר במוסד האו"ם להגנת הסביבה יונ"פ (U. N. F. P). בין הצעדים שנעשים" מעקב אינטנסיבי אחר המתרחש בשכבת האוזון הסטרטוספירי וחקר המשתנים האטמוספיריים והסביבתיים המושפעים ממנה. עיקר המאמץ מושקע בהדגרת ההגבלות שיש להטיל על פליטות של פריאונים וחומרים אחרים הגורמים לדלדול שכבת האוזון.

       בכנס דיפלומטי שהתקיים בוינה במרס 1985 , חתמו 23 מדינות על האמנה הראשונה המצהירה שיש להגן על שכבת האוזון הסטרטוספירי. בין  המדינות השונות קיימים חילוקי דיעות באשר לטיב  ולאופי הצעדים שיש  לנקוט: ארה"ב , קנדה וארצות סקנדינביה דורשות לנקוט צעדים מרחיקי לכת, בעוד שלדעת מדינות אירופה ניתן להסתפק לפי שעה, בצעדים תקיפים פחות. מדינות העולם השלישי לעומת זאת, דורשות, כי כל הגבלה שתוטל על ייצור פריאונים ועל השימוש בהם לא תפגע בה התפתחותן התעשייתית והכלכלית.

1. המצב בישראל

        בישראל לא קיימות כיום כל הגבלות על השימוש בפריאונים. יש לציין כי בארץ אין ייצור של פריאונים וכי כל הפריאונים הנמצאים בשימוש מקורם ביבוא. לפיכך, האמצעים שיש לנקוט בארץ כדי להגביל את פליטת הפריאונים המזיקים לאטמוספירה כוללים:

א.    א.    הטלת איסור על יבוא הפריאונים ועל השימוש בהם.

ב.    ב.      הטלת מס על השימוש בפריאונים.

ג.     ג.       מתן תמריצים לשימוש בתחליפים שאינם מזיקים.

        לאור התגברות המודעות לנושאי איכות הסביבה, חשוב להזכיר שקיים כיום מפעלים המציינים על התרסיסים המיוצרים על ידם "לא מכיל פריאונים".

2.5. התחממות כדור הארץ אפקט החממה

       כתוצאה משריפת דלק פוסילי נפלטים לאטמוספירה גזים שונים הממלאים תפקיד בקביעת האקלים העולמי גזים אלה ובמיוחד פחמן דן-חמצני, CO2, הנפלט בכמויות גדולות ביותר, יוצרים את אפקט החממה.

       פעולתו של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה דומה לפעולת הזכוכית בחממה. קרינת השמש חודרת לאדמה דרך הזכוכית בפגיעתה בקרקע היא הופכת לקרינה אינפרה-השמש חודרת לאדמה דרך הזכוכית בפגיעתה בקרקע היא הופעת לקרינה אינפרה אדומה (קרינת-חום), שאינה יכולה לחדרו דרך הזכוכית ולחזור החוצה, ועל כן היא נשארת בחלל שבתוך החממה. כתוצאה מכך נלכדת בחממה קרינת חום הגורמת לעליית הטמפרטורה בה. שכבת הפחמן הדו-חמצני פועלת בצורה דומה, כלומר אינה מאפשרת לקרינה החום המוחזרת מהקרקע לחזור לאטמוספירה.

       כל שרמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה גבוהה יותר, כך רב יותר החום הנשאר במערכת כדור הארץ אטמוספירה.

       מתחילת המהפכה התעשייתית ועד ימינו עלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני בכ- 12% , והוא עלול  לעלות בכ- 25% נוספים עד סוף המאה ולהכפיל את עצמו כד לשנת 2050, אם יימשך קצב הגידול הנוכחי בצריכת הדלק הפוסילי. כמויות הפחמן הדו-חמצני הנפלטות כיום הן כשביעית מן הכמות המשתתפת בתהליך הפוטו-סינתזה, כלומר ישנה פגיעה באיזון בין ייצור הפחמן הדו-חמצני לצריכתו.

       גזים נוספים תורמים אף הם להיווצרות אפקט החממה: תחמוצות החנקן הנפלטות מכלי-רכב, הגז הטבעי מתן הקיים בדלק והנפלט גם על-ידי בקטריות הנמצאות: בזבל ובקרב הפריאונים וההלונים, ההורסים את שכבת האוזון המגיעה על כדור הארץ, תורמים גם הם בצורה ישירה להיווצרות אפקט החממה.

השלכות אקלימיות של אפקט החממה

       קיימות תיאוריות שונות ביחס להשלכות האקלימיות השונות של אפקט החממה בדורות הבאים ביניהן:

1.       1.       כתוצאה מהתחממות כדור הארץ צופים המדענים תהליך של המסת הקרחונים בקטבים אשר יגרום לעליית פני המים באוקיינוסים וזו תביא להצפת אזורים מיושבים.

2.       2.       שינוי בפיזור המשקיעים על פני כדור הארץ עלול להביא להתפשטות האזורים המדבריים והמדבריים למחצה בהם אין אפשרות לגדל תוצרת חקלאית.

צעדים שניתן לנקוט בהם על מנת לצמצם את אפקט החממה:

1.       1.       הקטנה משמעות של שריפת דלק פוסילי ועץ, ניתן לעודד חיסכון באנרגיה על ידי הגדלת יעילות הבעירה של הדלק בכלי רכב ובמכונות תעשייתיות שונות.

2.       2.        יש לעצור את הכחדת היערות ולטעת עצים רבים כדי שתגדל כמות ה- CO2 הנקלט בתהליך הפוטו-סינתזה .

3.       3.       הגבלת השימוש בפריאונים ובהלונים התורמים גם הם להיווצרות אפקט החממה.

4.       4.       שימוש במקורות אנרגיה חלופיים אשר אינם יוצרים מזהמים, כגון אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח ואנרגיה הידרו-אלקטרית. 

 

 

 

פרק 3: מפעלי בטון ושיש

בעבודה זו נבדקו המפגעים הסביבתיים ממפעלי שיש ובטון ביישובים ושפרעם, לכן התייחסותנו תתמקד במפעל בטון ושיש.

3.1.  מפגעים סביבתיים מתעשיית בטון ושיש

תיאור ובדיקת ההשלכות הסביבתיות של מפעלי בטון ושיש על תושבי השכונות הסמוכות סביר שבעקבות הקרבה הגיאוגרפית לשטח הבנוי ומפעילות שמתבצעת רב זמן שעות היום מבוקר עד ערב, השפעת תנאי מזג אוויר שונים יגמרו מפגעים סביבתיים כמו חלקיקי אבק וזיהום אוויר, רעש ופגיעה באיכות חייהם של התושבים בנוסף לפגיעה הנופית והחזותית, בפרק זה נתייחס לסוגי ההשלכות הסביבתיות:

3.1.1. רעש

הרעש הוא תוצר לוואי של פעילות האדם בחברה המודרנית. תהליכי העיוור והתיעוש תורמים לרווחת האדם ולשיפור איכות חייו, אבל מאידך הם פועלים בסביבתו ובין השאר גם מעלים מפלס הרעש. האדם חשוף למפגע הרעש.

לרעש מגוון רחב של השפעות שליליות על גוף ונפש האדם, הוא מעיק על מערכת העצבים, מגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, מעייף, ופוגע בכושר הריכוז. רעש חזק ופתאומי עלול לגרום למתיחת שרירים והזרמה של אדרנלין רב לדם, להאיץ את קצב הלב , להעלות את לחץ הדם ואת ההזעה. הרעש מוצג ע"י יצרניו כתוצר נלווה של התפתחות הטכנולוגיה וכמדד בסיסי לרווחתו של הפרט.

אולם הרעש אינו הכרחי שאינו ניתן לסילוק השאלה היא כיצד להגיע לרווחה אופטימלית, דהיינו גם ליהנות מפירות הטכנולוגיה וגם לא לפגוע ככל האפשר באיכות החיים. עלינו להיות מודעים לנזקים הנגרמים מחשיפה לרעש ולנסות למנוע אותם ככל שניתן.

הרעש הינו צליל לא רצוי או לא נעים, הנקלט דרך מערכת השמיעה באוזן, הצליל אותו אנו שומעים ובר דרך האוויר מרעיד אותו ומגיע לאוזן.

כאשר חשופים לצליל מתמשך או לצליל שעצמתו גבוהה תאי התחושה שבאוזן הפנמית עלולים להינזק ובמקרה כזה אנו מאבדים את כושר השמיעה בהתחלה אנו את האפשרות לשמוע  את הצלילים הגבוהים ולאחר מכן את הצלילים הבינוניים והנמוכים.

יחידת המדידה של הרעש: הרעש נמדד ביחידות הנקראות דציבלים (DB) שמספרם הולך וגדל עם התעצמות הרעש.

מקורות הרעש : מקורות הרעש העיקריים הם: תעשייה תחבורה ופעילות האוכלוסייה באיזור המגורים.

3.1.2.  זיהום אוויר

בעיית זיהום האוויר ממפעלי בטון ושיש מורכבת מפליטת חלקיקים אבק הנגרם כתוצאה מתנועת ציוד כבד משאיות בתוך תחום המפעל, ופליטות אבק מכל תחומי המפעל ובמיוחד בתנאי מזג אוויר שונים (שרב וחמסין ובריזה) ובעיקר משטחי המפעל שלא מורטבים במים.

התנאים המטאורולוגיים באיזור המפעל קובעים את שיעור הדיפוזיה של האבק שנקבע בעיקר ע"י משטר הזרימה הכללי בתוספת אפקטים מקומיים הקשורים בצירקולציה כללית כגון בריזה או רוחות מדרום הנקבעות ע"י צורת פני השטח. ברוח מזרחית או מערבית ודרום מערבית חזקה מיתמר אבק ממפעל בטון ומתפזר למעבר הבתים הגובלים באתר המפעל בטון או שיש.

התנאים בהם צפוי המטרד הגדול ביותר של אבק בישובים סמוכים לאתר המפעל הינם תנאים מטאורולוגיים השוררים בשעות הצהרים ואחר הצהרים של רב ימות הקיץ, ימים שבהם הלחות היחסית נמוכה והרוח מתמידה בכיוון מסויים מקובל לחלק את האבק לשלושה מקטעים עיקריים החלוקה נקבעת לפי גודל הגרגרים:

א.    א.    אבק שוקע: שגרגירו דולים מ- 20-30 מיקרומטר (מיקרו מטר זהו 1 חלקי מליון של המטר).

ב.    ב.     אבק מרחף: שגודלו בין 10-20 מיקרומטר.

ג.     ג.      אבק נונשם: שקוטר חלקיקו קטן מ- 10 מיקרמטר.

חלקיקים

בשנים האחרונות נמצא קשר ישיר בין ריכוזי אבק ברי נשימה לבין שיעור מחלות הראיה והעלייה מתמותה בערים הגדולות והמתועשות, גם בישראל נמצא קשר בין שיעור התחלואה לריכוזי אבק מרחף עירוני וטבעי, בעיקר גרגרי אבקת פרחים וחלקיקים מדבריים.

סקרים ומחקרים של אבק מטריד ומזיק באוויר הסובב נערכו ע"י משרדי ממשלה, יחידות סביבתיות בערים ובמחוזות וכן ע"י מכוני מחקר ואוניברסיטאות.

המידע המצטבר ב- 40 השנים כולל בעיקר מידע מקוטע, על אבק שוקע, אבק מרחף והרכבם המינרלוגי והכימי. המידע על התפלגות גודל החלקיקים והרכבתם עדיין חסר, בנוסף נחקרו בישראל תכונותיהם של אלירוסולים בודדים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות רק ב- 15 השנים האחרונות. להלן יוצאו ממצאים כלליים על טבעם של האורוסולים הטבעיים.

כלל האבק המרחף האבק המרחף כולל חלקיקים ימיים מינרליים אורגניים וחלקיקי זיהום, לא ניתן להפרידם בדמות האוויר. כלל האבק המרחף נדגם באמצעות משאבות בעלי ספיקת אוויר גבוהה כ- 1.0 מ"ק לשניה על פני נייר סינון במשך 24 שעות. תחנות המדידה למטר מעוקב ריכוזים שמעל 130 מיקרוגרם למטר מעוקב, אופייניים לתרומה של אבק מדברי וימי בעונות המעבר, וכן גם לתרומה של זיהום בעת סופות אבק הריכוזים יכולים לעלות על 3000 מיקרוגרם למ"ק.

אבק מרחף ננשם האבק המרחף הננשם, חלקיקים הקטנים מ- 10 מיקרומטר, מהווים כ- 40-50% מכלל האבק המרחף.

אבק שוקע - האבק השוקע כולל חלקיקים גדולים וקטנים טבעיים ואנתרופוגניים. הוא נדגם באמצעות מלכודות גליליות המזלות (דלי מים) מזוקקים אחת לחודש בגובה של 2.0 מטר מעל פני הקרקע. שטף האבק השוקע נמדד בטון לקמ"ר בחודש. כמויות האבק המינרל בלבד נעות בין 200 טון/לקמ"ר בבאר שבע לבין 60 טון לקמ"ר בשנה בנהרייה.

הפרדת האבק השוקע למרכיביו מוצק, נמס ואורגני מלמד על יחסים של 20-40% בהתאמה מכלל האבק . יחסים אלה משתנים בהתאם למקום הגיאוגרפי הקן הישראלי מתיר עד 20 טון/קמ"ר/חודש.

מספר חלקיקים בנפח אוויר - מספר החלקיקים גודלם נמדד לצורכי מחקר בלבד, באמצעות מונה אופטי המונה חלקיקים בתחום של 0.3 עד 20 מיקרומטר במספר מקומות בארץ. התוצאות מלמדות על הריכוזים הבאים: לפני גשם 750 חלקיקים לסמ"ק, בזמן הגשם פחות מ- 30 חלקיקים לסמ"ק. בעת סופות אבק 500-1000 ובימי הקיץ 20-3000 חלקיקים בסמ"ק.

 

 

 

 

 

 

 

3.2. דרישות המשרד לאיכות הסביבה ממפעלי בטון

תנאים למניעת מפגעי זיהום אוויר ורעש לסביבה:

1. תשתית

א.  א.  יבנו תאים לאחסון אגרגטים וחול, סגורים משלושה צדיים, תא לאחסון חול מחצבה יהיה מקורה. קיבולת ונפח אחסון יתאמו לפעילות העסק.

ב.   ב.    כל שטח המפעל יהיה בטוח הרטבה ע"י ממטרות.

ג.    ג.    בתאי אחסון אגרגטים תבנה מערכת ממטרות שתאפשר הרטבת חומר גלם פריקה או טעינה.

ד.   ד.   במוצא הסילואים לאחסון צמנט תותקן מערכת  לסינון ולקליטת אבק שתאושר ע"י המשרד לאיכות הסביבה, מפרט טכני של מערכת הסינון יוגש לאיזור המשרד. עד להתקנת המסנן כנ"ל, יבוצע פתרון זמני כגון התקנה אמבט מים מכוסה, לתוכו יוכנס הנשם של סילו הצמנט.

ה.  ה.   עמדת העמסת המערבלית:

1.   1.   תבנה עמדה אטומה משלושת צדדים ע"י מחיצות ובצד כניסת המכליות ע"י וילון מגומי או פלסטיק גמיש, בקורה שתמנע פזור חומר חלקיקי מחוץ לעמדת ההעמסה.

2.   2.   העמדה הנ"ל תצויד במערכת מותזים שתקיץ את פתח מילוי המערבל גרגרי למערבל (צמנט, חול לסוגיו, חצץ).

ו.    ו.     המסעות יהיו מורטבים או מקורים.

2. תפעול שוטף

א.  א.  פריקה וטעינה.

1.   1.   פריקה וטעינה של חומר גלם יבוצעו רק בשטח המפעל במקום שיועד לכך.

2.   2.    לפני על פריקה או של חומר גלם, יורכב חומר הגלם.

3.   3.    כל המשאיות המובילות חומר גלם או תוצרים תהינה מכוסות.

ב.   ב.    בעל העסק יחזיק את המסננים/קולטי האבק במוצאי הטילואים כך שיפעלו ביעילות מלאה, עפ"י הוראות היצרן.

ג.    ג.    האגרגטים יאוחסנו רק בתאי אחסון, אחסון חול מחצבה  יעשה אך ורק בתא סגור כאמור בסעיף 1. א.

ד.   ד.   בעל העסק ידאג לכך שמערכת המותזים בעמדות ההעמסה יופעלו באופן תקין כל עת שמערבלים מועמסים בחומר גרגרי.

ה.  ה.   שטח המפעל ינוקה מאבק ומשאריות חומרי גלם ותוצרים לפחות פעם ביום.

ו.    ו.     במקרה של תקלה במערכת סינון האבק של סילואי הצמנט, תופסק מיידית קבלת צמנט לסילו , עד לתיקון והתקלה.  מילוי סילו הצמנט יוגבל לכדי שני שלישים מנפחו, מילוי הסילו יעשה בלחץ אוויר נמוך, באופן שימנע פליטת אבק בעת המילוי.

3. הגבלת שעות עבודה: 

     המפעל לא יורשה לפעול לפני השעה 7:00 בבוקר, ואחרי שעה 16:00, (עקב הקרבה הגיאוגרפית לבתים הסמוכים).

4. ניקוז מים:

     יוצג לפני המשרד לאיכות הסביבה, פתרון לטיפול השפכים התעשייתיים וניקוז המים בשטח המפעל, באופן שתמנע הצפת דרכי הגישה למפעל והדרך לשכנות המגורים.

5. רעש:

     יוצגו פתרונות, כך שעוצמת הרעש הנגרמת עקב פעילות העסק, ל תעלה על המותר בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ו 1990.

6. פסולת מוצקה:

     פסולת מוצקה מהעסק תועבר לאחר מורשה לסילוק פסולת.

 

פרק 4: מחצבות

       

 

4.2. ההשלכות הסביבתיות ממחצבות

4.2.1. זיהום אויר

בעיית זיהום האוויר ממחצבות מורכבת מפליטת אבק בזמן חציבת האבן, גריסתה, מפליטת אבק הנובעת מתנור ציוד כבד, משאיות בתוך תחום המחצבה וכן אל המחצבה וממנה, פליטות אבק מכל תחומי המחצבה בעקבות תנאי מזג איור שונים (רוחות חזקות) ובמיוחד משטחי המחצבה שלא מורטבים במים.

התנאים המטאורולוגיים באיזור המחצבה קובעים את שיעור הדיפוזיה של האבק שנקבע בעיקר ע"י משטר הזרימה הכללי בתוספת אפקטים מקומיים, הקשורים בצירקולציה כללית - כגון בריזה או רוחות מדרום הנקבעות ע"י צורת פני השטח.

ברוח מזרחית או מערבית ודרום מערבית חזקה מיתמר אבק ממחצבה ומתפזר לעבר הישובים הגובלים באתר החציבה.

התאים בהם צפוי המטרד הגדול ביותר של אבק בישובים סמוכים לאתר החציבה הינם תנאים מטאורולוגיים השוררים בשעות הצוהריים ואחרי הצהרים של רב ימי הקיץ, ימים שבהם הלחות היחסית נמוכה והרוח מתמידה בכיוון מסויים.

מקובל לסלק את האבק לשלושה 'מקטעים עיקריים, החלוקה נקבעת לפי גודל הגרגרים:

1. אבק שוקע -שגרגריו גדולים מ- 20-30  מיקרומטר (מיקרומטר זה 1 חלקי מליון של המטר).

2. אבק מרחף - שגודלו בין 10-20 מיקרומטר.

3. אבק נונשם שקוטר  חלקיקו קטן מ- 10  . מיקרומטר.

4.2.2. פליטת אבק מהמחצבות

כמויות האבק הנפלטות הן פונקציה של שלבי העיבוד השונים, כמו: פיצוצים, גריסה שינוע , העמסה (הובלת החומר) והן באמצעים הטכנולוגיים הננקטים באותה עת ע"י מנהל המחצבה ומפעלי המתקנים השונים במחצבה.

פליטת האבק בתהליך ההובלה: הובלת החומר בתוך האתר עצמו גורמת לפליטת אבק אשר משפיע  על איכות האוויר במקום, אולם תרומתו לסה"כ הכמות איננה גדולה ומן הניסיון ידוע שניתן להתגבר עליה, ע"י נקיטת אמצעי מניעה פשוטים יחסית קרי הרטבה במי מלח או הרטבה ע"י מכלית מים מספר פעמים ביום ובעיקר בקיץ.

אבק: האבק הנפלט תוך כדי הפקה והובלה גורמים לאבק מעל אתר החציבה, להלן פירוט :

1.  אבק כבד - נמצא מעל האתר במשך 12 שעות ויותר במשך 4 ימים בשבוע ולא ניתן לראות דרכו קטעי תבנית נוף משמעותיים ממרחק של 5 ק"מ.

2.  אבק בינוני - נמצא מעל האתר מעל 12 שעות ביממה במשך 3 ימים בשבוע וניתן לראות דרכו ממרחק של 5 מטר.

3.  אבק קל - נמצא  מעל האתר בין 4-8 שעות ביממה ופחות מ- 3  ימים בשבוע ואין קושי מיוחד להבחין בפרטי תכסית הנוף ממרחק 5 ק"מ.

סוגי האבק

1. אבק ננשם הנשאף עם הנשימה שקוטר חלקיקיו קטן מ- 10  מיקרומטר. משרד הפנים וממשרד הבריאות הציעו תקן לאבק יסץק4א נרשם עד 0.15 מ"ג/מ"ק ביום.

2. אבק מרחף - בתקנות למניעת מפגעים (איכות אויר), תשנ"ב 1992 (ראה נספח מס' 1) נקבעו שלושה תקנים המתייחסים לריכוז האבק  המרחף באוויר הסביבה לגבי מדידה 3 שעות  מדידה יממתי  (24 שעה)  ולגבי ממוצע לתקופה של שנה. התקן המתייחס לתקופת" זמן של 3 . שעית מתיר ריכוז אבק מרחף בשיעור 300 מיקרו-גרם למטר מעוקב (0.03 מ"ג/מ3).

3. אבק שוקע תוצאות המדידות לאבק שוקע שמחצבות שטרם החלה הפעלתן או בזמן הופעלו היו בתחום שבין 5-20 טון/קמ"ר  לחודש, ראוי לציין שסופות אבק גורמות לעתים לשיעורי אבק שוקע ואבק מרחף לגבהים עד פי כמה מהשעורים המותרים בחוק ובתקנות, התרומות היחסיות של הפעלות במחצבה גורמות לפליטת האבק הם חלקים גסים למדי השוקעים בתוך תחום המחצבה.

     הסוכנות לשמירת הסביבה בארה"ב מעריכה כ- 80% (לפי משקל) של פליטת אבק שוקעים בתוך תחום המחצבה, אך החלוקה היחסית של פליטות  אבק מאזור ערמות חומר החציבה לפעילות השונות הינה:

-        -        ריכוז חומר החציבה בערמות 12%

-        -         תנועת משאיות באזור הערמות 40%

-        -         הסעה ע" הרוח 33%.

-        -         העמסה מן הערמות 15%

4.2.3.  אמצעי מניעת אבק במחצבה

מוקדי האבק העיקריים בעת תפעול מחצבה הם:

1.   1.   אזור החצוב.

2.   2.    הדרכים להובלת חור גלם מאזור החיצוב אל משטחי האחסון ואל המתקנים.

3.   3.    משטחי האחסון.

4.   4.    המתקנים לעיבוד חומר הגלם.

מניעת אבק באזור החיצוב: מוקד האבק מצומצם לאזור מוכנות הקידוח ולשעת הפיצוצים. ניתן להקטין את פליטת האבק ממתקני הקידוח בשת דרכים:

-      -      שימוש בקידוח רטוב תוך התזת מים בכמות של 3-5 מ"ק לכל 1000 טון סלע נחצב.

-      -       שימוש במתקנים הקולטים אבק (דגימת מסנני צלקון) המסוגלים לאסוף כ- 95% מכלל האבק הנפלט בעת הקידוח, בעת הרקת שואב האבק. מהאבק שהצטבר בו יש צורך בהרטבת הערמות כדי לגרום להתלכדות גרגרי האבק.

הפיצוצים הפיצוצים הם אירועים שתדירותם נמוכה יחסית והם המהווים מטרד לפרק זמן קצר, הרעש של  הפיצוצים גורם לנזקים בלתי הפיכים למערכת השמיעה, עוצמת הפיצוץ מושפעת ממספר רב של גורמים, ביניהם הגיאומטריה של בור הפיצוץ, כמוות חומר הנפץ בכל חור, מספר ההשהיות בכל חור שימוש או אי שימוש בפתיל  רועם. עוצמת רעש מותרת מ - dB  109-114

ואם הפצות יהיה קרוב לבתי המגורים יהיה מסוכן אשר יסכן חייהם של התושבים . דוגמא לכך ב- 10/9/96 וב- 19/9/96 נערכו 2 פיצוצים באזור הקרוב יחסית לשכונת קצאר בשפרעם , כתוצאה מהפיצוץ אבנים ופגעו בבתי המגורים.

בשכונת עויתי (חלק משכונת קצאר) ובנס לא היו פגיעות בנפש, אל כתוצאה מכך היו נזקים ברכוש ונפגעו 3 נשים מהלם. האירועים הנ"ל פורסמו בעיתונות בערבית לדווחו למשרד העבודה והרווחה ולמשרד איכות הסביבה.

היחידה הסביבתית "שעל הגליל" פנתה אל המפקח על העבודה במשרד העבודה והרווחה לבדיקת הנושא, הפקת לקחים והגשת המלצות. בעקבות הדו"ח של המפקח שונה כיוון הטרסות, הוקטנו כמויות חומר הנפץ לשטות הפיצוץ.

4.2.4. מניעת אבק בדרכים

ניתן לצמצם את פליטת האבק הנוצרות מתנות רכב בדרכי המחצבה ע"י שילובים של האמצעים הבאים:

א.  א.  הרטבת הדרכים במספר צורות:

-      -      הטבה תקופתית (פעם בשנה או יותר) בתמיסה המייצבת את הדרך ומדבירה את פליטת האבק.  הרטבה זו נעשית ע"י התזת מי מלח (עדיף מים המלח) פעמיים בשנה אחרי הגשם האחרון בסוף מאי ופעם שנייה בעוד שבועיים שלוש. צורה זו טובה ויעילה לדרכים הראשיות במחצבה, מי המלח סופחים בלילה רטיבות מהלחות היחסית הגבוהה וגורמים לליכוד גרגרי האבק, שיטה זו כדאית רק בעונות הקיץ.

-      -       הרטבה סדירה במים רגילים ע"י משאית מיכל שהותקנו בה ממטרות, יש לעבור לפחות אחת לשעתיים כדי לקבל הרטבה טובה וכדי לשמור על פני שטח רטובים.

-      -       הרטבה קבועה בעזרת מערכת ממטרות חד-כוונית, שיטה זו יעילה ביותר, זולה יחסית וחוסכת את ההוצאות הכרוכות בהפעלת משאית מיכל.

ב.   ב.   הובלת האבן שימוש במשאיות ענקיות בעלות קיבולת הגדולה המביא לצמצום מספר התנועות בכביש.

ג.    ג.     שינוע האבן במסועים מקורים.

4.2.5.  מתקנים ואמצעי מניעת אבק מהם

המתקנים הם  מוקדי האבק העיקריים במתקני המחצבה הם:

-         -         נקודות נפילה חופשית של החומר הגרוס.

-         -         נקודות העמסה סופית, בהן נופל החומר בצורה חופשית בכמויות קטנות.

-         -         תחנות ניפוי בהן נמצא החומר במצב רטובה.

-         -         מתקנים לעיבוד הבן כגון מתקני אספלט ומתקני בטון מובא (ועל כך בפירוק נפרד).

-      -       מסועים.

 

 

אמצעים למניעת אבק ממתקנים

סגירת המתקן והתקנת מסנני האבק

מנקודות השפיכה של חומר האבן למסועים עולים ענני אבק גדולים, המהווים מוקד אבק רציני ביותר, ניתן לסגור אזורי עבודה ע"י כיסוי, ובמקבי להתקין מתקני שאיבת אבק אשר יאפשרו את העבודה במתקן הסגור.

שיטה זו יעילה אך מייקרת את המתקן בכ- 30%, קיימת בעיית סילוק האבק משקי המשאבה ודרושה אחזקה קפדנית. שיטה זאת גם דורשת רמת אחזקה גבוהה ויקרה, היא נדרשת על כן בעיקר במתקנים הממוקמים בקרבה לאזור מגורים.

מערת הרטבה

לפי שיטה זאת מרטיבים במים את ערמות האגרגטים במספר נקודות לאורך קו היצור, ע"י כך מתלכדים גרגרי האבן ומונעים את רחיפתם באוויר. שיטה זו זולה יחסית פשוטה ויעילה, היא אינה מחייבת השקעה גדולה ואינה דורשת מיומנות מקצועית מצד אנשי האחזקה בשיטת המתקן הסגור.

כמות המים הנדרשת היא 2.4% מכמות האבן המעובדת כך לדוגמא במפעל המייצר כ- 30000 טון אבן ליום, כמות המים הנדרשת היא כ- 100 מטר מעוקב ליום, כאשר ניתן להשתמש למטרה זו גם במי ביוב מטוהרים ומסוננים. כמות המים תלויה ישירות בלחות היחסית באוויר. הבעייה העיקרית בשיטה זו היא שמירה על האיזון בכמות המים המרוססת.

אם כמות המים המותזת גדולה יותר מדי נוצר בוץ אשר גורם לשחיקה במרכבי המתקנים, ואילו כמות המים קטנה מדי הפתרון לבעיית האבק אינו יעיל. שיטת ההרטבה הופעלה בהצלחה במספר מחצבות בארץ (לדוגמא : נצרת שפרעם, מבשרת ציון) ונתן לשלבה עם מסנני ציקלונים לאיסוף האבן.

דרך ביצוע שיטה זו הוא כדלקמן

א.       א.       מערכת צינור ראש ("2.5), שעון כמויות, ברז ראשי (שבר) משאבת לחץ לפי הצורך 10-60 אטמוספירות.

ב.        ב.        חלוקת המתקן לאזור משנה (תחנות), הסתעפויות וברזי מעבר לכל איזור (שיברים).

ג.         ג.         מערכת צינורות באזור המשנה אל מוקדי האבק ("1) ברז ויסות ליד כל מוקד אבק.

ד.        ד.        התקנת פיות התזה (דיזות) להתזת מים ליד כל מוקד אבק, יש להקפיד על לחץ מספיק בצנרת ועל פתיחת פיות התזה הנסתמות לעתים בשל האבק. אם לחץ המים קטן מ0 6-8 אטמוספירות יש צורך במשאבה להגברת הלחץ.

        מחצבת אבן וסיד שפרעם נוקטת בהרטבת הדרכים במי מלח, התזת מים במכלות, התזת מים במגרסה, שרוולים בעמדות הנפלה של החומר, מתקן הרטבה ושטיפה למשאיות. אמצעים למניעת אבק במתקני עיבוד חומר האבן:

1.     1.     מיתקנים לייצור אספלט.

2.     2.      מיתקנים לחיתוך וליטוש שיש.

4.3. מפעל האספלט

בקרת זיהום אוויר במתקן אספלט מתקני אספלט בלתי מבוקרים ידועים במקור רצוני לפליטת חומר חלקיקי לאוויר, אלא אמצעי למניעת פליטת אבק.

מעריכים כי מיוצר 1 טון אספלט נפלטים לאוויר 5-22 ק"ג אבק.

מתקני האספלט בארץ הינם בד"כ בעלי תפוקה של כ- 80 טון/לשעה מהניסיון עולה כי מפעלי אספלט בהם מתקינים מסננים רטובים והמוחזקים ברמה סבירה עומדים בתקן של פחות מ- 150 מ"ג/מ3.

אוויר יבש בתנאים תקניים וזה המתקן בו נדרשו העבר למפעלים של מתקני אספלט לעומד, היום הדישות חמורות יותר, ומפעלים של מתקני אספלט נדרשים לעמוד בתקן פליטה של 50 מ"ג/מ3 אוויר יבש בתנאים תקניים.

האמצעים הטכנולוגיים למניעת פליטת אבק ממפעל אספלט

באופן כללי מבחינים בשני אמצעים להקטנת כמות האבק הנפלטת:
1. בתי שקום ;  2. מסנן רטוב  ונטורי או רגיל .

1.   1.   בתי שיקום : מחיר  ההתקנה של מסנן מטיפוס בית שקום הוא יותר יקר בהשוואה למסנן רטוב מטיפוס וונטורי אולם מחיר הפעלתו נמוך יותר. בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית רבה בביצועיהם של בתי שקום ויש נטה לעבור לשימוש בבתי שקום.

2.   2.    מסנן רטוב וונטורי או רגיל: אינם עומדים בתקן הנדרש היום, יש בהם חסרונות שהם צריכים הרבה מים, שאינם מאפשרים למחזר את המים ובסו, מי השטיפה הופכים חומציים ויש דרך לטפל לפני הרחקתם לביוב, במפעל האספלט בשפרעם נוקטים בשוני השיטות שהוזכרו והמפעל עומד בתקנים ובדרישות איכות הסביבה.

בנוסף לכך, המחצבות הקרובות למגורים ולישובים מחויבים ע"י המשרד לאיכות הסביבה בעריכת נטורים לאבק המרחף ולאבק השקוע מסביב למחצבה.

4.4. הנחיות לביצוע תקני איכות האוויר בסביבת המחצבות

       על מנת למדוד את ריכוז האבק המרחף והשוקע באזור המיועד להקמת מחצבה שטרם החילה בפעילות פיתוח בשטח, יש להקים מערך ניטור לדגימת ריכוז האבק (הרקע, כולל מדידות של המשטר הקלימטולוגי מטרולוגי השורר באזור).

       מדידות הרקע לפני התחת פעילות המחצבה והגריסה (כל תקופה של שנה) מליאה המכסה את ארבעת העונות תעשינה לפי המתכונת הבאה:

1.   1.   ניטור האבק השוקע:

א.   א.   מספר תחנות הדגימה ארבע לפחות.

ב.    ב.    מיקום התחנות עד לרדיוס של 5 ק"מ ממרכז אתר המחצבה, במורד ובמעלה הרוחות השליטות באזור. יש לציין את המקום הגיאוגרפי ואת הקואורדינטות של תחנות.

ג.     ג.     תדירות הדגימה 1 לחודש תוצאת הדגימה נתונות בילידות של טון לקמ"ר (חודש).

ד.    ד.    המכשור דליים תקניים הממקמים בגבוה של  2.5 מטר ומעל פני הקרקע . ( לפני תקני קוטר פנימי 18 ס"מ, עומק 17 ס"מ ונפחו כ- 3500 סמ"ק).

2.   2.   ניטור אבק מרחף:

א.    א.    מספר תחנות הדגימה ארבע לפחות.

ב.    ב.    מיקום התחנות עד לרדיוס של 5 ק"מ ממרכז אתר המחצבה, במורד ובמעלה הרוחות השליטות באזור, כאשר שני מכשירים לפחות מוצבים במעלה ובמורד הרוח ובמרחק שאינו עולה על 1 ק"מ אחד מהשני. (יש לציין את המיקום הגיאוגרפי ואת הקואורדינטות של התחנה.

ג.     ג.     תדירות הדגימה 50 מדידות של ממוצעים וממתיים (34 שעות רצופות המפוזרות על פני 365 ימים רצופים.

ד.    ד.    מהשכור דוגם אבק המוגבה 30 ס"מ על פני הקרקע .

3.   3.   מדידה רציפה של כוון הרוח ועומתה:

  לפני שנגשים לבצע מדידות מטאורולוגיות רצוי לוודא האם לא נעשו כבר.

א.   א.   מספר תחנות הדגימה אחת לפחות.

ב.    ב.    מיקום התחנה עד לרדיוס של 1 ק"מ ממרכז אתר המחצבה במקום גבוה ובולט המאפשר חשיפה מרבית לכל כווני הרוח.

ג.     ג.     תדירות הדגימה רצף בהפרדה שעתית של כוון הרוח ועוצמתה.

ד.    ד.    המכשיר מכשיר למדידה ציפה של כוון הרוח בעוצמתה המכשיר יותקן בגובה של 10 מטר מעל פני הקרקע.

4.   4.    מדידות הלחות היחסית והטמפרטורה:

א.    א.    מספר תחנות הדגימה אחת לפחות.

ב.     ב.     מיקום התחנה בסמוך למדידות הרוח.

ג.      ג.      תדירות הדגימה  - רציפה בהפרדה שעתית.

ד.     ד.     המכשור תרמו הגרף המכשיר יותקן בגובה 2 מטר מעל פני הקרקע על התוכן המשמש למדידת הרוח.

         על  פי הוראות הצו האישי שהוצא בנובמבר 94 למנהל המחצבה בעלי המחבצה חייבים לערוך מדידות לכמויות האבק המרחף והשוקע ממחצבה זו ב- 4 נקודות.

        המחצבה פנתה אל גורם חיצוני (מר שמאמי שפיצר, מנהל מחלקת מדידות המחלקה הלאומית לפיזיקה, משרד התעשייה והמסחר) שמקובל על המשרד לאיכות הסביבה לשם עריכת המדידות הנ"ל).

        האתרים שנקעו על ידו בתאום עם משרד איכות הסביבה, הגורמים לאבק מרחף ושוקע [ביר אל-מכסור, שפרעם, עדי ואתר אשקל (קרקע)]. המכשירים בביר אל-מכסור הוצבו במרחק כ- 2 ק"מ דרומית מזרחית למחצבה.  בשפרעם הוצבו המכשירים במרחק של כ- 500 מטר מעברית למחצבה.

        המודד החיצוני מגיע אל האתרים הנ"ל פעם בשובע, בודק אותם ופעם בחודש הוא מעביר את התוצאות אל משרד לאיכות הסביבה אבן וסיד בשפרעם.

פרק 5: תוצאות זיהם אוויר ממחצבות 
          
ומפעלים באזור תמרה ושפרעם

בעבודה זו בחנו את מידת זיהום האוויר ממחצבות ומפעלים באזור תמרה ושפרעם. הבדיקות נערכו בסמוך לבתים הקרובים ביותר למחצבות ולמפעלים. לצורך העניין בחנו שתי מחצבות (תמרה, שפרעם) ושני מפעלי בטון (תמרה, שפרם). הפרמטרים שנבחנו בעבודה הם אבק שוקע , אבק מרחף, גזים כמו: CO, NOx , SO2 .

5.1. מיקום המחצבות והמפעלים ושיטות ניטור

מחצבת נשר בתמרה ממוקמת בצד המזרחי צפוני של הישוב  במרחק 500 מטר מהבית הסמוכים. מחצבת אבן וסיד ממוקמת בין שפרעם לביר-אלמכסור במרחק של 300 מטר מהבתים הסמוכים. מפעל בטון תמרה ממוקם בתוך אזורי מגורים ובשפרעם בתוך אזור תעשייה במרחק 200 מטר מהבתים.

5.2. תקנות למניעת מפגעים 1992 (איכות אוויר)

תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר ) ב- 1992 הוציא המשרד לאיכות הסביבה תקנות למניעת מפגעים איכות אוויר, בהם הוגדרו ריכוזי מזהמים מקסימליים שמאפיינים אוויר בעל איכות סבירה. הטבלה שלהן מסכמת את התקנות המתייחסות לזיהום אבק.

טבלה מס' (1) : תקנות למניעת מפגעים 1992 (איכות אוויר)

ריכוז המותר , מ"ג/מ"ק

פרק זמן מדידה

מזהמים

0.300

3 שעות

כלל חלקיקים מרחפים

0.200

24 שעות

0.075

שנה

0.15

24 שנות

חלקיקים עדינים (חלקיקים קטנים מ- 10 מיקרון) (pm – 10)

20 טון/קמ"ר /חודש

30 יום

אבק שוקע

5.3. בדיקת אבק מרחף

מדידות אבק מריף נעשית במכשיר (High Volume Samplen ( H. V. S) ). מודדים אבק מרחף בשיטה דוגם בנפח גבוה זו שטיה פשוטה נעשית ע"י שאיבת אוויר בנפחים גדולים דרך פילטר. המכשיר מכיל משאבה, מד בפיקה ופילטר כאשר המשאבה שואבת אוויר ומד הספיקה מודד כמה אוויר אנחנו שואבים, האוויר עובר דרך הפילטר והחלקיקים המרחפים נקלטים על הפילטר והאוויר עובר דרכו בכדי למדוד או לחשב את כמות החלקיקים בפילטר, שוקלים את הפילטר לפני השיבה ואחרי השאיבה וההפרש במשקל נותן לנו את כמות החלקיקים שהצטברה על הפילטר , לכן:

 משקל החלקיקים = משקל הפילטר אחרי שאבה משקל הפילטר לפני שאיבה

ריכוז החלקיקים =   כמות החלקיקים (mg)

                              זמן + נפח אוויר מאוויר

טבלה מס' (2):  תוצאות בדיקות ריכוז אבק מרחף-מחצבת אבן וסיידשפרעם (מ"ג/מ"ק)

הערות

אשקול

עדי

ביר אלמכסור

שפרעם

חודש

מס'  ד'

תקן ל- 24 שעות

0.065

0.075

0.102

0.101

2/99

1

0.2 מ"ג/מ"ק

0.071

0.088

0.11

0.162

3/99

2

 

0.087

0.093

0.128

0.202

4/99

3

 

0.089

0.101

0.126

0.139

5/99

4

 

0.115

0.115

0.103

0.159

6/99

5

 

0.111

0.104

0.125

0.157

7/99

6

 

0.101

0.091

0.111

0.167

8/99

7

 

0.12

0.093

0.121

0.181

9/99

8

 

0.126

0.098

0.156

0.222

10/99

9

 

ניתוח תוצאות:

מעיון תוצאות ניתן לראות כי קיימת חריגה בשפרעם 2/9 מדידות שמהווה 22.22% , אך באתרים בית אלמכסור עדו ואשכול אין חריגות.

 

טבלה מס' (3):  תוצאות בדיקות ריכוז אבק מרחף בתמרה   (מ"ג/מ"ק)

הערות

אשכול

תמרה וילה

תמרה בית ספר

חודש

מס'  ד'

תקן ל- 24 שעות

0.084

0.068

0.092

1/99

1

0.2 מ"ג/מ"ק

0.071

0.071

0.097

2/99

2

 

0.063

0.075

0.091

3/99

3

 

0.050

0.073

0.070

4/99

4

 

0.075

0.084

0.080

5/99

5

 

0.081

0.087

0.097

6/99

6

 

0.082

0.085

0.081

7/99

7

 

0.086

0.130

0.080

8/99

8

 

ניתוח תוצאות:

מעיון תוצאות ניתן לראות כי איכות האוויר היתה סבירה מהיבט של ריכוזי אבק מרחף בכל מקומות המדידות.

5.4.  אבק שוקע

אלו חלקיקים או אבק שבדרך כלל הם גדולים מעל 20 מיקרומטר ובגלל הגודל שלהם והצפיפות שלהם הם שוקעים ולא נשארים באוויר כי כוח המשיכה הוא גבוה, בדרך כלל הנזק שלהם על האדם הוא קטן יחסית והם משפיעים על הצמחייה  והרכוש וגורמים לאדם מטרד והמקורות שלהם מפעלים לגריסת אבן מחצבות, שיש או מפעלי בטון, דרכים לא סלולות וכו'.

מודדים אבק שוקע בשיטת הדלי והיא שיטה נעשית ע"י דלי או כלי אחר שמכיל בתוכו מים וחומר שמונע התפתחות של אצות וחיידקים ומצבים אותו במרחק שלא יעלה על 500 מטר ממקור האבק, משאירים אותו שלושים יום לאחר תקופה זו לוקחים את הדלי מיבשים את המים בטמפ'  של  105 C. אז כל המים מתאדים ונשאר רק המוצקים שמשקלם מראה את כמות האבק שנפלטה מהאוויר לדלי. ולפי משקל המוצקים אנחנו מחשבים את ריכוז האבק השוקע באוויר לפי הנוסחה:

                                             D = 40G

                                            D×T                                           

E = ריכוז החלקיקים באוויר טון/ קמ"ר / חודש.

D = קוטר הדלי בס"מ

G = משקל החלקיקים במ"ג

T = זמן הבדיקה בחודשים במידה וזמן הבדיקה חודש ימים לא מחלקים ב- T.

 

 

 

 

 

טבלה מס' (4): תוצאות בדיקות ריכוז אבק שוקע מחצבת אבן וסיד שפרעם (טון/קמ"ר/חודש)

הערות

אשכול "רקע"

עדי

ביר אלמכסור

שפרעם

חודש

עבודות עפר ליד המכשיר בשפרעם וביר אלמכסור

9.97

9.06

13.49

13.29

2/99

עבודות עפר ליד המכשיר בשפרעם וביר אלמכסור

7.48

6.80

10.59

14.23

3/99

עבודות עפר ליד המכשיר בשפרעם וביר אלמכסור

9.51

10.33

11.45

20.00

4/99

עבודות עפר ליד המכשיר בשפרעם וביר אלמכסור

10.35

8.72

14.58

19.1

5/99

עבודות עפר ליד המכשיר בשפרעם וביר אלמכסור

8.74

6.51

17.67

19.04

6/99

תקן 20 טון/קמ"ר/חודש

10.00

7.04

8.82

26.45

7/99

 

8.15

4.58

6.95

22.35

8/99

 

15.76

7.67

15.09

23.33

9/99

ניתוח תוצאות

מעיון בתוצאות ניתן לראות כי קיימת חריגה בשפרעם ב- 318 מדידות שמווה כ- 37.5% אך באתרים ביר אלמכסור , עדי וגן שכול אין חריגות.

 

במהלך 1999 נערכה סדרת מדידות אבק שוקע ומרחף בשני המקומות בתמרה ונקודה אחת רחוקה מתמרה , המייצגת מדידת רקע. להלן תיאור של מקומות הדגימה:

1.   1.   תמרה "בית ספר": בית ספר בחלק הצפון מזרחי של תמרה הממוקם כ- 900 מטר, מדרום מזרחית לאתר בית הספר המתוכנן.

2.   2.    תמרה "וילה" בית בפניה בצפון מערבית של תמרה, ממקום במרחק של כ- 700 מטר מערבות צפון מערבית מאתר בית הספר המתוכנן.

3.   3.    אשכול תחנת רקע הממוקמת במרחק של מספר , ק"מ מאתר בית הספר המתוכנן.

טבלה מס' (5):  תוצאות בדיקות ריכוז אבק שקוע בתמרה   (מ"ג/מ"ק)

הערות

אשכול

תמרה וילה

תמרה בית ספר

חודש

מס'  ד'

תקן  20 טון/קמ"ר/חודש

7.00

6.207

9.804

1/99

1

11.3

8.301

12.55

2/99

2

 

6.143

4.74

7.8

3/99

3

 

5.411

5.113

6.080

4/99

4

 

5.411

5.113

8.875

5/99

5

 

6.16

8.053

9.231

6/99

6

 

7.958

6.748

10.81

7/99

7

 

9.54

12.987

8.085

8/99

8

ניתוח התוצאות

על ערכי תוצאות הבדיקות עמדו בתקן שהנו (20 טון /קמ"ר /חודש).

 

5.5. מדידות אבק מרחף ממפעל בטון שפרעם

טבלה (6) : ריכוז אבק מרחף בשפרעם.

ריכוז האבק מ"ג/מ"ק

CFM

זמן דגימה

כמות אבק מרחף (ג')

דוגמא

תאריך

0.415

50

11:00-14:00

0.1060

1

7/10/99

0.459

50

14:00-17:00

0.1171

2

7/10/99

0.828

50

17:00-20:00

0.2113

3

7/10/99

0.472

50

11:00-14:00

0.1203

4

8/10/99

תנאי מזג האוויר:

בדגימות 1,2,4 הרוח נשבה ממערב עד צפון מערב ומהירותה השתנתה בין 6-8 מטר בשניה.

בדגימה 3 הכיוון היה כמו בדגימות האחרות אולם המהירות פתחה ל 1-2 מטר בשניה.

בהתאם לתקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) תשנ"ב הריכוז המותר באוויר של חומר חלקיקי מרחף הוא 0.3 מ"ג למ"ק למדידה הנמשכת שלוש שעות, בשעות היום בעת נשיבת הרוח מהגזרה המערבית ברוחות של 5-8 מטר לשניה היו הריכוזים דומים 0.472-0.415 מיליגרם למטר מעוקב בעוד שבערב 17:00-20:00 עם החלשות הרוח ושקיעת האבק היה הריכוז כפול והגיע ל- 0.828 מיליגרם למ"ק.

סיכום המפעל הממוקם בסמוך למגורי התושבים מזהמים את האוויר בחומר חלקיקי של צמנט וגור באופן משמעותי עד פי 20 מהתקן הישראלי ומהווים מטרד חמור לתושבים הסמוכים למפעלים.

טבלה מס' (7):  התוצאות ניתנות (בטון לקמ"ר לחודש)

סה"כ שוקע (טון/קמ"ר/ חודש

סה"כ אבק מתמוסס

סה"כ אבק בלתי מסים

סה"כ אבק נדיף ומתלקח

אבק מנרלי

תאריך בדיקה

מקום בדיקה

96.297

24.446

68.850

3247

65.604

3/99

בטון טמרה

17666

6398

11268

2960

8308

3/99

מחצבת טמרה

 

השוואת בדיקות האבק השוקע ממחצבת נשר טמרה למפעל הבטון בטמרה מראה כי כמויות האבק השוקע כתוצאה ממפעל הבטון היא פי כמה משל מחצבה.

5.6. בדיקות רעש ממפעל בטון בשפרעם

ערכנו בדיקות רעש במפעל בטון בשפרעם בתאריך 28/6/99, בדיקות הרעש ביצעו במכשיר "Logging Sound level meter " השייך ליחידה, הסביבתית "שער הגליל" תמרה.

הבדיקות בוצעו עפ"י ההוראות שבתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990 ובליווי נציג היחידה, הסביבתית, מקום המדידה היה מסביב למפעל הבטון.  להן תוצאות בדיקה:

טבלה מס' (8) : עוצמת הרעש ממפעל בטון שפרעם.

מהות הפעילות

זמן המדידה

עוצמת הרעש

מספר אירוע

מדידת רעש מהזנת מערבל בטון + פריקת חום בשטח הקרוב למגורים.

8:27

69.5

1

מדידת רעש עבודת שופל מבית שנמצא מזרחי למפעל הבטון.

4:36

56.7

2

הפעלת הטרקטור (השופל) כ- 1 דקה + מיל מכרבל בטון לכל אורך זמן המדידה

9.52

69.2

3

רעש רקע משטח אזור התעשייה ללא מיל מערבלים

5:30

55.3

4

 

המפעל הנ"ל עובד מ- 7:00 בבוקר עד שעות הערב דהיינו מ- 9 שעות ביממה.

מעיון בתוצאות המדידה בטבלה 7 והשוואתם לתקנות מניעת מפגעים ניתן לראות כי עוצמת הרעש בלתי סבירה עוצמת הרעש המותרת למבנה ב' (מבנה מגורים בהתאם לחוק התכנון והבנייה ) מפעילות שנמשכת יותר מ- 9  שעות היא (A) dB 50 השוואת התוצאות שבטלה לתקנות ניתן לראות כי עוצמת הרעש נעה בין 55.3-69.5 דציבל התוצאות הנ"ל בלתי סבירות.

5.7. בדיקת כמות הגזים הנפלטת מחצבות

בדיקות הגזים התבצעה במקומות שאינם בסביבת המחצבה וזה ע"י שימוש השפופרות עם אינדיקאטור לבדיקת ריכוז הגז באוויר. הבדיקה מבוצעת ע"י שאיפת אוויר דרך משאביה מכשיר הבדיקה נקרא   Qualitative Gas Detector Tube system . הגזים הנפלטים ממחצב הם: NOx, SO2 CO.

1.   1.   פחמן חד חמצני CO : גז רעיל, חסר צבע וריח, הנוצר משריפה בלתי שלמה של הפחמן אשר בדלק הפחמן החד חמצני גורם לכאב ראש, עייפות סחרחורת חנק.

2.   2.    גופרית דו חמצנית SO2: גז רעיל, גירוזי ותוקף מתכות, בעל ריח אופייני חסר צבע נוצר בעיקר בעת שרפת דלק נוזלי כבד, הגז גורם לקשיי נשימה, נזקים לצמחייה וגשם חומצי, SO2  מתחמצות באוויר לגופרית תלת חמצנית הצירוף של SO2  ו- SO3 מכונה תחמוצות גופרית מהווה פליטה של  SO2 והיתר פליטה של SO3.

3.   3.    תחמוצות חנק NOx : שם כולל לתרכובות גזית המכלות חנקן, וחמצן שהערכיות ביניהם הן החנקן חד חמצני וסמל גז חסר צבע וריח שנוצר כתוצאה משרפת דלק בטמפרטורה גבוהה מאוד.

טבלה מס' (8): בדיקות כמות הגזים הנפלטת ממחצבת נשר טמרה.

איזון

ריכוז הגז (ppm)

      NOx                SO2                  CO

חודש

-

2

0.1

0

1/99

-

4

0.05

0

3/99

-

1

0

0.05

5/99

-

1

0

0.05

6/99

-

3

0.1005

0.05

10/99

 

מהסתכלות בתקנים (ראה נספח מס' 1) ניתן לראות שערכים אליהם מתחת לתקן זה אומר שאים זיהום אוויר בגזית ממחצבות.

 

 

 

פרק 6: סיכום והמלצות לשיפור המצב הקיים

6.1. מפעלי בטון סיכום ומסקנות

בעבודה זו בדקנו את הסביבתיים ממפעלי בטון ושיש בקרבת אזור מגורים בעיריות טמרה ושפרעם. התמקדנו במפעלים הקיימים באזור תעשיה (שפרעם) ובאזור מגורים (טמרה) טון ושיש ומעיון בתוצאות המדידה לאחר שבצענו את הבדיקות הדרושות למפעלי בטון ושיש ומעיון בתוצאות המדידה והשוואתם לתקנות מניעת מפגעים ניתן לראות כי התוצאות הן בלתי סבירות ומצב זה מראה על זיהום ובמיוחד זיהום אויר מחלקיקים ואבק ורעש בלתי סביר, לכן להלן מספר המלצות:

6.2. עיקר התוצאות

1.   1.   המפעלים אינם עונים על הדרישות הסביבתיות של המשרד לאיכות הסביבה (ראה הנחיות במשרד לאיכות הסביבה), בעיקר הנחיות הקשורות בנקיטת האמצעים הדרושים, הדרושים למניעת רעש בלתי סביר עקב פעילותו ע"פ החוק למניעת מפגעים התשנ"א 1961 (לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא אם הוא  מפריע או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים). נקיטה בכל האמצעים הדרושים למניעת זיהום אויר מאבק בלתי סביר עקב פעילותו.

2.   2.    תוצאות מדידות האבק והרעש מהמפעלים הראו חריגות הן מבחינת האבק המרחף והשוקע והן מבחינת עוצמת הרעש התוצאות הראו ריכוזים העולים על התקן בכמה פעמים ובעיקר תוצאות האבק המרחף.

לאור התוצאות הללו על הרשויות הנוגעות בדבר ובעיקר הרשות המקומית והמשרד לאיכות הסביבה לנקוט בהליכים משפטיים נגד מפעלים אלו. נודע לכו שקיימים הליכים משפטיים נגד המפעלים הללו ואחד מהמפעלים הללו נסגר בצווי בית משפט כתוצאה מגרימת הזיהום ואוכלוסייה הסמוכה למפעל.

בגלל הזיהום הרב ממפעלים אלו ואחרים יש להקפיד על תנאי ההיתר ורשיון העסק ויש לחייב את המפעלים במערך ניטור אויר אוטומטי ורציף - ובנוסף לפי חוות דעת מומחים בנושא.

יש לקבוע תקן ישראלי לחלקיקים נשימים עדינים 2.5 PM שערכו לא יעלה בממוצע שנתי על 10 מיקרו-גרם למ"ק.

יש לעבות ולשכלל את מערך ניטור החלקיקים במדינת ישראל ולכלול במדידות גם חלקיקים נשימים עדינים יש להתייחס בחומרה רבה לחריגות מהמתקנים הסביבתיים המחמירים, יש להוציא צווים מפעלים ואישיים לגורמים הפולטים זיהום אויר חלקיקו ולהגביר את האכיפה כנגד זיהום אוויר.

יש צורך במעקב אפידמיולוגי אחר האפקטיביות של הצעדים שיקטו, לקראת האפשרות שיהיה צורך בהחמרת התקנים בשלב ב'.

בעבודה זו בדקנו את רמת זיהו; האוויר באזורי מגורים הסמוכים למחצבות ולמפעלי בטון בישובים תמרה ושפרעם.

בחרנו במחצבות ומפעלי בטון מכוון שבתעשיית המחצבות והבטון מיוצרים כמויות גדולה  של אבק בגלל הליך החציבה על כל סוגיו. בצענו בדיקות בנקודות שונות מסביב למחצבה והשוונו את התוצאות לתקני אויר המקובלים בארץ וזה לפי תקנות למניעת מפגעים.

6.3. עיקר המסקנות

מחצבות:

הבדיקות שנערכו במחצבות הראו בדרך כלל ערכים מקובלים של אבק שוקע אבק מרחף וריכוזי גזים. התוצאות היו מתחת לתקן המקובל בארץ. הערכים מתחת לתקן מכוון שהמחצבות ננקטים באמצעים למניעת פליטת אבק וגזים מהמחצבות וזה ע"י נקיטת אמצעי מניעה כמפורט להלן :

 

אמצעי מניעת אבק במחצבה:

מוקדי האבק העיקריים בעת תפעול מחצבה הם:

1. איזור החיצוב - איזור החיצוב האבק הנפלט מקורו ממכונות הקידוח והמפוצצים, ניתן להקטין את פליטת האבק ממתקני הקידוח בשתי דרכים:

א. שימוש בקידוח רטוב תוך התזת מים בכמויות של 3-5 מ"ק לכל 100 טון סלע נחצב.

ב. שימוש במתקנים הקולטים אבק המסוגלים לאסוף כ- 95% מכל האבק הנפלט בעת הקידוח.

הפיצוצים מהווים מטרד לפרק זמן קצר ניתן לצמצם את השפעתם ע"י תכנון יעיל של עבודת המחצבה, וצמצום מספר הפיצוצים (2-7 בשבוע בשעות אופטימליות בהתאם לכיוון הרוח) בנוסף לכך יש לשנות את כיוון הטרסות לכיוון צפון מערב דרום מזרח כדי שלא יעופו אבנים לכיוון הבתים.

2. דרכים - ניתן לצמצם את פליטת האבק הנוצרת בתנועת רכב בדרכי המחצבה ע"י שילובם של האמצעים הבאים :

א. הרטבת הדרכים במספר צורות:

1. הרטבה תקופתית - פעם בשנה או יותר, במים מלוחים.

2. הרטבה סדירה במים רגילים.

3. הרטבה קביעה בעזרת מערכת ממטרות חד - כוונית.

ב. הובלת האבן תוך שימוש במשאיות בעלות קיבולת גדולה.

ג. שינוע האבן במסועים מקודים.

3. מתקנים

     אפשר לצמצם כמות האבק הנפלטת ממתקנים ע"י :

א. סגירת המתקן והתקנת מסנני אבק ואחזקתם תקינים בכל עת.

ב. מערכת הרטבה.

 

אמצעים להפחתת רעש ממתקני המחצבות :

1.   1.   מחסום טבעי: הוא מחסום שנוצר ע"י הטופוגרפיה הטבעית של האתר או סביבתו, המחסום עשוי להימצא במקרים רבים בפתרון היעיל והזול ביותר בין מכלול הפתרונות האפשריים להפחת רעש.

2.   2.   מחסום מלאכתי" יכול להיות בנו מעל , פסולת , ערמות אבנים ועפר.

3.   3.   מודיפקציות של ציוד: הכנסת מודיפקציה במכונה במטרה להקטין את הרעש כמו התקנת משטחים או שרוולים לבליעת רעש חלקי מכונה ועוד.

4.   4.   החלפת ציוד: שימוש בציוד שקט עשוי למניעת יצירת בעיות רעש שפתרונן לאחר מכן והיה יקר, הדברים אמורים כן לגבי הטיב המופעלים באתר החציבה בן לגבי הכלים המשומשים לעיבוד חומר הגלם והן לגבי כל ההובלה.

מניעת גרימת רעש בלתי סביר:

1.   1.   חברה תנקוט באמצעים התפעוליים והטכנולוגיים הדרושים בכדי שהרעש הנגרם כתוצאה מפעילות המחצבה, לא יעלה על המותר לפי התקנות למניעת מפגע (רעש בלתי סביר) שהמהירות התנודות שמקן בפיצוץ הנעשה במחצבה לא מעלה על זו מילימטר /שעה במדידה הנערכת בסמוך לבית הקרוב ביותר למקום הפיצוץ.

2.   2.     הרעש הנובע ממתקני המחצבה קידוח מגריעות ונפות ומכל ציוד אחר המפורש בתוספת הראשונה לתקנות מניעת מפגעים יהיה בהתאם לתקנות אלה.

3.   3.    בתוך שנה מקבלת התנאים תבצע החברה סקר רעש ממקומות הרעש השונים במחצבה ומגיש לנותן האישור. תכנית הבדיקות יועברו לאישורו.

 

מקורות

1.   1.   אזורי תעשיה ומחצבות, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 1996.

2.   2.   איכות הסביבה בישראל, דו"ח שנתי 21, 1997, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים.

3.   3.    זיהום אוויר, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 1995.

4.   4.    מניעת זיהום אוויר ממחצבות, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים.

5.   5.    תיק מחצבות היחידה לאיכות הסביבה , שער הגליל, תמרה, 1997.