השפעת הרעש על  הסביבה

 מקור: עבודות תלמידים איגוד ערים לאיכות הסביבה

 

ת ק צ י ר

 

            הרעש הוא אחד הבעיות החמורות ביותר אשר יש להם השפעה שלילית ולפעמים הורסת על חיי האדם היום יומיים.

הרעש בכל סוגיו, ובמיוחד הרעש מארועים ושמחות נגרם לרוב ע"י פעילויות האדם השונות.

 

הרבה שאלות הקשורות בנושא רעש מעניינות אותנו יום יום, כמו:

1.  מה משמעות המושג רעש?

2.  מה הן השפעות הרעש על בני האדם?

3.  מה הן מקורות הרעש הנפוצים ביותר ?

4.  מה מאפיין רעש משמחות?

5.  מה אפשר לעשות כדי לטפל בבעיית הרעש משמחות בפרט ומשאר המקורות בכלל?

 

דאגנו בעבודה זו להביא תשובות מלאות לשאלות אלה וזאת דרך חקירה תופעת הרעש מבחינת הגדרת המושג "רעש" כהשפעתו הן על האדם עצמו או על בעלי חיים שונים, מקורות הרעש, רעש מארועים ושמחות שהוא הנושא המרכזי בעבודה זו, תקנות וחוקים למניעת רעש בסוגיו השונים.

גם כן ערכנו כמה ניסויים בכדי למדוד את הרעש מבחינה כמותית, ערכנו סקר מקיף בנושא רעש ולאחר מכן הבאנו את התוצאות של כל חלק בנפרד על טבלאות וגרפים בנוסף ניתוח התוצאות שעלו בידינו.

 

בפרק נוסף הבאנו קטעים מן העיתונות הערבית והעברית כדי להראות התעניינות הקהל הרחב בנושא זה והשפעתו על דעת הקהל וחייהם היום יומיים. בנוסף לכך הבאנו תמונות המשקפות המצב הקיים בנושא של רעש באיזורים שונים.

 

אנו מקווים שהעבודה הזו תצליח להעביר את הרעיון והמסר שאלו הוקדשה ושתהיה מקור אינפורמציה יעיל לכל המעוניינים.

 

 

פרק ראשון

מ      ב    ו    א

1

1.1 הקדמה

 

הטבע עשיר בקולות וצלילים מסוגים שונים, כמו רעש גלים, גשמים ורעמים, האדם או בעלי החיים קולטים קולות אלה באמצעות חוש השמע, הם לומדים להכיר את הקולות בסביבתם על כל מרכיביה ומגיבים עליהם, בהתאם לתחושה שהקול יצר ולמידע האגור בו.

 

רעש הוא אחד הבעיות האקולוגיות המחמירות שהאדם בימינו סובל. לכן עלינו לדעת כמה עבודות הקשורות ברעש:

1.  עוצמת הרעש נמדדת ביחידות הנקראות " דיציבל ". סקלת דציבלים זו מתחילה מאפס כאשר הקול כמעט בלתי נשמע, ועד ל- 130 דציביל כאשר הקול מתחיל לגרום כאב לשומעו.

2.  הקולות מחולקים לכמה קטיגוריות: קולות נשמעים, קולות שקטים מאד, קולות שקטים, קולות ממוצעים ( מבחינת החוזקה), קולות רמים מאוד, קולות מטרידים , קולות אלה ( קולות מטרידים) הם הקולות אשר גורמים כאב לשומע, וחזקתם מגיעה ל- 130 דציבל.

3.  חשיפה לרעש במשך שניה אחת מפחיתה את הריכוז למשך שלושים שניות.

4.  הרעש גורם למתח שכלי ואי ריכוז, וגם כן אי יכולת לקלוט או ללמוד,והוא משפיע על רמת התפקוד השכלי.

5.  בשינה שקטה, רמת הרעש אסורה לעלות על 35 דציבל, וגם ברמת רעש זו מתקשה האדם לישון יותר משעה שלמה, ואם רמת הרעש מגיעה ל- 70 דציבל היא מטרידה ומשפיעה על היצירות אצל בן האדם.

6.  כאשר עולה רמת הרעש על 110 היא גורמת כאב עז באוזן.

7.  רעש בחוזקה גדולה מעלה את לחץ הדם, גורם להרגשת כאב בראש וכל מיני השפעות אחרות שנפרט אותם אחר כך.

 

8.  הגורם לתאונות במפעלים הוא רמת הרעש הגבוהה שעולה על 50 דציבל, ברמת רעש זו אין העובד שומע את ההתראות מחבריו במפעל, והוא עלול להיות מעורב בתאונה קטלנית.

9.  העובדים באיזורים שמרבים להשתמש בהם בחומרי נפץ מאבדים את השמיעה באופן פתאומי בגלל גרימת דימום באוזן כתוצאה מאי - לבישת מגנים לאוזן וחשיפת האוזן לרמת רעש גבוהה לזמן ממושך.

 

 

הרעש שונה מגורמי זיהום אקולוגיים אחרים מבחינות שונות והן:

 

1.  יש לרעש הרבה מקורות והוא נמצא כמעט בכל מקום, ושליטה עליו היא לא קלה כמו בשליטה על גורמים אחרים כמו זיהום מים או זיהום אויר, למשל: אם הזיהום נגרם ע"י הפסולת של אחד המפעלים, סוגרים את המפעל או מתפטרים מפסולת זו וזהו זה ואילו הרעש נמצא בכל מקום: בית, בביה"ס וברחוב והוא מגיע אלינו למשרדים, לחדרי השינה מבלי לדעת מהו מקור הרעש בדיוק.

 

2.  השפעת הרעש נעלמת מיד אחר עצירתו, כלומר הוא לא משאיר אחריו סימנים בסביבה ואילו השפעת מקורות זיהום אחרים היא ממושכת.

 

3.  הרעש שונה מגורמי זיהום אחרים, בכך שהוא מקומי כלומר שאנחנו לא חשים בו אלא רק ליד מקור הרעש, והשפעת הרעש לא מועברת ממקום למקום כמו במצב שיש בו זיהום אוויר או זיהום מים, שההשפעה כאן מועברת מאזור לאזור וממדינה לאחרת.

 

 

 פרק שני

רקע תיאורטי

 

2.1    מהו  קול  ?

הקול  הוא אמצעי תקשורת חשוב בין בעלי חיים, הוא משמש אמצעי אזהרה, חיזור, העברת מידע ושמירה על טריטוריה. הקול הוא אמצעי תקשורת מרכזי לאדם ומשמש גם אותו להעברת מידע ולהבעת רגשות.

כל אחד יודע מניסיונו כי אם מושכים במיתר פתוח, הוא מתחיל להתנודד ומשמיע קול, המיתר המתנודד דוחף ומרעיד את האוויר הקרוב לו אשר מצידו דוחף ומרעיד את האוויר שממנו והאלה, וחוזר חלילה. בדרך זו מועברות התנודות דרך האוויר ומגיעות לאוזנינו כקול.

הקול, לכן הוא תופעה פיסיקלית שמקורה בתנודות או בתנועה מהירה של עצם כלשהו, התנודות גורמות להרטטה של מולקולות האוויר שמסביב לעצם ולהתפשטות המולקולות באוויר בצורת גל- קול.

 

מולקולות האוויר אינם נעות מרחק רב לשם דחיסת האוויר אשר לפניהן , כך שלמעשה אין כאן תנועה של מולקולות אוויר מכיוון המיתר המתנודד אל אוזן השומע, אלא פשוט גלי דחיסת האוויר הנעים בכיוון זה.

גלי הקול נעים במהירות רבה באוויר, מהירותם היא כ- 1200 קמ"ש ( 330 מטר לשניה) בגובה פני הים ב- 15 מעלות צלזיוס. שיעור המהירות משתנה עם הטמפרטורה של האוויר ( לזו יש השפעה על הקולות בה עשוי האוויר להידחס), עם כמות המים שבאוויר ובעיקר עם הגובה ( כיוון שצפיפות האוויר יורדת כשהגובה עולה ) הגובה של 15000 מטרים , יורדת מהירות הקול עד לכדי כ- 1050 קמ"ש ( כ- 300 מטרים בשניה ).

 

אפשר להעביר קול דרך נוזל או מוצק באותו אופן כמו בתוך גזי האוויר. גלי קול נעים  בתוך מוצקים ונוזלים במהירות גדולה מהמהירות שבה הם נעים דרך גזים. מהירותם תלויה בעיקר בהתנגדות החומר לדחיסות, ובמשקל המולקולות של החומר. ככל שהמולקולות כבדות יותר דרוש מאמץ גדול יותר כדי להניען, כשתנועת הגדלים תהיה איטית יותר, ככל שתגדל התנגדות המולקולות, כך שתנועת הגלים תהיה איטית יותר, ככל שתגדל התנגדות המולקולות, כן תוחש מהירות שיבתן למקומן לאחר הדחיסה. עוצמת הקול הולכת ויורדת עם המרחק, הסיבה לכך היא כי בעת שמולקולות האוויר מניעות מולקולות אחרות, הן מפסידות אנרגיה. כיוון שגלי הקול מתפשטים במרחק בכל הכיוונים חייבת האנרגיה ההתחלתית שמקורה בגוף המתנודד, לשמש להנעת מספר גדל והולך של מולקולות, והיא כאילו " מתפזרת ". דרך זו נחלשת עוצמת הקול.

 

עוצמת הקול תלויה במשרעת של גל הקול, במספר גלי הקול הנשלחים ממקור הקול ביחידות זמן ובמרחקו של מקור הקול מן הקולט. ככל שמרחקו של מקור הקול גדול יותר, עוצמת הקול קטנה יותר.

 

טווח גלי הקול שאוזן האדם מסוגלת לשמוע קרוי מצלול.

הצליל הנמוך ביותר שאוזן האדם מסוגלת לשמוע הוא בעל תדירות של 16 הרץ, ואילו הצליל הגבוה ביותר שאוזננו שומעת הוא בתדירות של 20000 הרץ.

אם במצלול יש רק קול בעל תדר אחד, קוראים לצליל הנשמע טון . אם יש במצלול תדרים אחרים או טונים אחדים מתקבל צליל . בצליל היחס בין התדרים קבוע, הרמוני ואילו ברעש התדרים אינם שומרים על יחס קבוע כלשהו ביניהם.

עוצמת הקול החלשה ביותר שאוזן האדם מסוגלת לשמוע קרויה סף השמיעה, ואילו עוצמת הקול המירבית שאוזן האדם מסוגלת לשמוע קרויה סף הכאב.

 

2.2    מהו  רעש  ?

 

ההתפתחות הטכנולוגית של האדם בתקופתנו יוצרת מטרדי רעש רבים, ממקורות שמחוץ לבית כמו רעש מטוסים, כלי רכב ממונעים ותעשייה, וממקורות שבתוך הבית כמו מעלית, זרימת מים, שואב אבק, טלויזיה ומכשירי חשמל במטבח.

 

דברים אלה בנוסף לתיעוש, תהליך ריכוז האוכלוסין במרכזים עירוניים ניתקו את האדם מסביבתו השקטה והעבירוהו אל הסביבה הרועשת והסואנת של ימינו. חשיפה זו לרעש בסביבה המודרנית עלולה לפגוע בבריאות האדם ומעיק לו הן מבחינה ביולוגית - פסיכולוגית והן מבחינה פסיכולוגית. אולם לפני שיוסבר כיצד פוגעת החשיפה לרעש בבריאותו של האדם עלינו להגדיר מהו רעש ומן הראוי שנעמוד על כמה מתכונותיו הבסיסיות.

 

2.2.1 מהו מטרד רעש, מתי נגדיר קולות שאנו קולטים כרעש?

 

            רעש הוא קול שאינו רצוי לאוזן האדם. זוהי תחושה אישית התלויה במצבים נפשיים וגופניים ובגיל האדם שלא כמו מזהמים סביבתיים אחרים, כגון מזהמי מים, מזהמי אוויר ופסולת לסוגיה, הרעש אינו מזהם. הרעש הוא מפגע סביבתי שהוא תוצר לוואי של ההתפתחות הטכנולוגית של האדם, ההתפתחות המלווה בעיור ובתיעוש מוגברים גורמת לחשיפה מתמדת לרעש של האדם בחברה המודרנית והופכת את הרעש למפגע הסביבתי הקשה ביותר בתקופתנו.

 

2.2.2 היחידות לפיהן נמדד הרעש - סקלת הדיציבל:

            הרעש נמדד ביחידות הנקראות דציבלים (DB) שמספרן הולך וגדל עם התעצמות הרעש. באופן בסיסי הדיציבל הוא יחס בין עוצמת הקול (E) לבין עוצמת

 

יחוס (EO) הנמדד בסקלה לוגרתמית. מסיבה זו נהוג להשתמש במונח " מפלס " המבטא יחס בין גדלים:          (DB) EO / E LOG 10  = LP

אוזן האדם רגישה לתדירות הקול ואילו מד הרעש בודק עוצמת קול יחסית. כדי להתאים את עוצמת הרעש הנמדדת במדי רעש לקול הנשמע באוזן האדם, הוצעה סקלת הדיציבל.

 

מכשירי המדידה המבוססים על סקלה זו מפרקים את הקול לתדירויות המרכיבות אותו והתוצאה המתקבלת תואמת את הרגישות של אוזן האדם.

 

הסולם של הדיצבלים הוא לוגרתמי - ז"א שתוספת של דציבל אחד נובעת מהגברה פי - 10 בעוצמת הקול.

סקלה זו אינה מוחלטת אלא יחסית ונובעת מההשוואה בין שני מקורות קול.

לצורך חישוב של מפלס רעש משותף לשני קולות נעזרים בתרשים המכונה נומוגרף.

 

2.3    השפעות    הרעש

  

            הרעש נקלט ע"י האדם בשני ערוצים: דרך מערכת השמיעה ודרך שטח פני הגוף. דרך שטח פני הגוף נקלטים רק רעשים בעוצמות הגדולות מ- 120 דציבלים ובדרך כלל בתדירויות נמוכות.

לרעש יש הרבה השפעות על האדם:

 

1. אי תפקוד של האוזן ואיבוד שמיעה חלקי או שלם:

            כידוע, האוזן הופכת את הגלים הקוליים לאותות חשמליים או עצביים שפונים אל המוח. האוזן ניזוקה וזה אחרי חשיפה הולכת ומתחדשת לקולות ולרעשים גבוהים, אשר משפיעים על תפקוד האיברים העצביים והתאים אשר ניזוקים בתדירויות מסוימות. דבר זה מתחיל באיבוד חלקי של השמיעה אשר מסתיים באיבוד שלם.

נראה, שככל שהאדם מזדקן , השמיעה שלו נהיית חלשה יותר עד לאיבוד שמיעה.

 

הגורמים אשר משפיעים על חוש השמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש:

1.  חוזקת הרעש ( בדציבלים) ותדירותו.

2.  סוג הרעש

3.  תקופת החשיפה היומית לרעש.

4.  אורך תקופת העבודה בשנה.

5.  הימשכות החשיפה.

6.  טווח השינוי בהשפעת הרעש על האדם.

7.  נפח המקום וריכוז הרעש בו.

8.  האווירה של המקום ( בית, מקום מגורים, וכו'...)

9.  הזמן שבו מתרחש הרעש ( בלילה או ביום ) למשל: צלצול הטלפון בזמן השינה עלול להיות מטריד לממדים גדולים, בזמן שהוא מקובל בשעות היום.

10. חודשי השנה: מן הראוי לציין שיש קשר בין חודשי השנה לבין הרעש. החורף האווירה שקטה, אולם בקיץ יש תנועה ומרץ ורעש.

 

             

            נעשו ניסויים רבים כדי לדעת את ההשפעה של גורמים אלה, והתוצאה היתה שחשיפה ממושכת לרמת רעש של 90 דציבל למשך 8 שעות ביום, גורמת לאיבוד שמיעה ביחס של 21% לאנשים אשר גילם נע בין 46 ל - 56 שנה. יחס זה עולה ל- 29% לאנשים שגילם נע בין 55 ל- 70 שנה.

             

            2. ההשפעה הפסיכולוגית של הרעש על האדם:

            ההשפעה הפסיכולוגית נובעת מפגיעה ישרה באוזן. רעש חזק מאוד גורם לנזק בלתי הפיך באיבר של קורטי שבשבלול , זוהי חבלה אקוסטית ( טראומה אקוסטית). הנזק הנגרם הוא בהתאם לעוצמת הרעש, למשך החשיפה לפרק זמן המנוחה שלאחר החשיפה לרעש ולחוזקת הרעש בפרקי המנוחה.

            רעש עד לרמה של 65 דציבלים גורם לעצבנות, להפרעות שינה, ומפחית מן העירנות ומן היכולת להתרכז.

            רעש שעוצמתו גבוהה מ- 65 דציבלים מגביר את קצב הנשימה ואת פעימות הלב, מגביר את צריכת האנרגיה בגוף, מגביר את לחץ הדם ופוגע במערכת העיכול.

            עם העלייה במפלס הרעש גוברת הפגיעה בכושר הריכוז ונגרמת עייפות רבה וכושר העבודה והריכוז נפגמים מאוד.

            עוצמת רעש גדולה מ- 85 דציבלים אופיינית למפעלי תעשייה, כמו מפעלי מתכת ומלט, עוצמה כזו גורמת נזק ישיר למערכת השמע. חשיפה ממושכת לעוצמות רעש גבוהות גורמת לחבלה אקוסטית ופוגעת ישירות בחלקו הרחב של הדבלול, אותו חלק הקולט קול בתדירויות גבוהות.

 

            עוצמת רעש חזקה וזמן חשיפה ממושך ( עוצמה של 95 שציבלים במשך שעתיים או 110 דציבל במשך 10 דקות) , גורמים להתפשטות הפגיעה גם בחלקו הצר של השבלול הקולט קול בתדירויות נמוכות. פגיעות אלה מובילות להפסד שמיעה של האדם.

            נזק רב לשמיעה נגרם ע"י רעש חזק מאוד בכל תדירויות, גם אם הרעש נמשך פרק זמן קצר ביותר, שניות אחדות כמו התפוצצות וירי . רעש מסוג זה גורם לחבלה אקוסטית שיש לה גם השפעות פסיכולוגיות על האדם.

            הגוף מגיב לרעש חזק במצבי מתח וחרדה, הגורמים לעלייה בלחץ הדם, להאצת הנשימה ולאי שקט כללי.

            במקרים רבים החבלה האקוסטית אינה ניכרת מיד. הליקוי מתגלה לאחר מעקב המתבצע בגלל סימפטומים של חוסר סבילות לרעש, עצבנות, מתח והפרעות בשינה.

            בחבלה אקוסטית מתחילה הפגיעה בשבלול ומועברת למערכת העצבים המרכזית במסלול הזה: תילמוס, היפותילמוס, היפופיזה.

            הפגיעה בהיפופיזה גורמת להפרעת במספר מערכות חיוניות בגוף:

            הפרעה במערכת השמיעה, עליה בלחץ הדם, עליה בריכוז הליפידים בדם, בעיקר של חומצות שמן בלתי רוויות וכולסטרול, חלה ירידה ניכרת בפוריות.

            חשיפה קצרה לרעש שאינו חזק מדי, כמו בילוי בדיסקוטק גורמת לתופעה של היסט שמיעה זמני - פגיעה זמנית בשמיעה הנעלמת כעבור פרק זמן קצר.

             

            לעומת הרעש הגורם למצבי מתח וחרדה גורמים צלילים נעימים לרגיעה. ברפואה החילופית ( האלטירנאטיבית) קיימת שיטת טיפול פסיכיאטרית הקרויה ביופידבק. בשיטה זו מרגיעים אנשים ע"י חשיפתם לצלילים נעימים לאוזן, כמו גלי ים, רשרוש עלים וענפי עצים ברוח.

             

            אפשר לסכם את ההשלכות הפסיכולוגיות על האדם כדלקמן:-

            1. תגובה לקויה של היחידים.

            2. חולשה בעוצמת תפקוד השרירים.

            3. תנועה בלתי נשלטת בעין.

            10

             

            4. מתיחות בשרירים ובאיברים הפנימיים כתוצאה בפגיעה בתאים העצביים.

            5. שינוי בדפיקות הלב.

            6. קושי בנשימה.

            7. עייפות יותר ונטייה לעצבנות התנהגותית.

            3. השפעות פסיכולוגיות:   

                  הרעש בממדים מסויימים עלול להיות מרגש ומותח בשביל חלק מן האנשים, בזמן שהוא טבעי אשל אנשים אחרים, כמו שאנחנו רואים מתגובת אחד למוסיקה רועשת, ואי נוחות אחד אחר, ששומע אותה מוסיקה.

            בדרך כלל, ההשפעה הפסיכולוגית לרעש, נראית בתחושת מתח והטרדה.

             

            4. מיזוג קולות:

               בחברות המודרניות נערכות מסיבות שמוזמנים אליהם עשרות ומאות אנשים אשר מחולקים לקבוצות שכל קבוצה משוחחת בנפרד באותו זמן שמוסיקה רועשת מנוגנת, וקבוצות אחרות משוחחות.

            דבר זה פוגע ב:

            1. היכולת לנהל שיחה ולקלוט את הנאמר.

            2. היכולת להקשיב לטלויזיה , לרדיו ולמוסיקה.

            3. יכולת הריכוז המחשבתי.

            4. יכולת המנוחה והשינה.

             

            לרעש נודעת השפעה ברורה על אפשרות התקשורת ועל הרגשת הנוחות והשלווה בבית המגורים. האפשרות להאזין לדבריו של אדם מותנית ברמת הרעש החיצוני, במידת הפחתת הרעש ע"י הקירות החיצוניים, הקירות , הדלתות, החלונות, והגג, במפלס הרעש בחדר בתכונותיו האקוסטיות של החדר וברמת קולו של הדובר. ניהול שיחה בתנאי מפלס רעש גבוהה מאלץ את הדוברים להרים את קולם ואת השומעים להשקיע מאמץ מיוחד של ריכוז כדי להבינם כראוי. הבעיה מחריפה במקרה שתופעת הרעש גורמת להפחתה ניכרת ביכולת להבין את הדובר. מצב זה

             

             

            11

             

             קורה כאשר מפלס הרעש גבוה וכאשר ההפסק מתרכז בתדירויות הדיבור, כלומר בתחום שבין 200 ל- 8000 הרץ. מובנות הדיבור מושפעת כמובן מתכונותיו האקוסטיות של החדר. ככל שקטנה מידת הבליעה בחדר, כן גדל זמן ההדהוד, דבר המקשה על הריכוז ועל היכולת לנהל שיחה.

             

            5. שינה במצב דאיגה:

                  אדם שנחשף לרעש בעוצמת 45 דציביל בזמן שינתו, רעש זה יהיה גורם להטרדתו ולאי המשכת שינתו. שינה בלתי מספיקה גורמת לתפקוד לקוי של הגוף ואם הרעש נמשך זה גורם לפגיעה בבריאות הכוללת.

             

            הופעת הגירוי האקוסטי עלולה לגרור אחריה שינו בשלב השינה ו/או במצב השינה, וזאת בהתאם למפלס הרעש, מצבו של הרדם הישן, וכו'...

            השפעת הרעש על תהליך ההתעוררות מותנית בגילו של האדם, במינו בשלב השינה שבו חלה תופעת הרעש ובמספר שנות השינה הרצופות עד להופעת הגירוי האקוסטי.

            המחקרים שנעשו בנושא זה מוכיחים כי ככל שגילו של האדם הישן גדול יותר , כן גדלה רגישותו לגירוי האקוסטי. נוסף לכך נמצא כי קיים הבדל בין תגובת הגברים והנשים על הגירוי האקוסטי וכי הבדל זה משתנה עם הגיל. נערות צעירות ( גיל 17-22 שנה) רגישות פחות לרעש בעת שינתן בהשוואה לגברים, ואילו נשים באמצע שנותיהן רגישות יותר.

            כך מעניין לציין כי סף הרגישות לתגובה המביאה להתעוררות, קטן ככל שרב מספרן של שעות השינה הרצופות.

            תגובת האדם הישן על הגירוי האקוסטי מותנית בעוצמתו של הגירוי יותר מאשר במשכו.

            במסגרת בדיקת ההשפעה של רעש אירועים על בני אדם נערכו מחקרים לא רבים             בנושא השפעת רעש זה על תהליך ההירדמות. באחרונה פורסמו כמה ממסקנותיהם של שני מחקרים הנוגעים גם בבעיה זו, והמסקנות היו:

            1. ככל שגדלה עוצמת הגירוי האקוסטי, כך משתנה משך הזמן הדרוש לאדם על מנת להירדם ולעבור את שלבי השינה השונים. משך החשיפה משפיע אף הוא על תהליך ההירדמות.

            2. תוצאת ההפרעה הנגרמת בעת תהליך ההירדמות מורגשת גם בימים שלאחר הופעת הגירוי.

            3. נמצא כי סף התגובה על רעש בתהליך ההירדמות נמוך יותר מסף התגובה בתהליך ההתעוררות.

             

            6. אי יעילות בעבודה:

                רעש מוגזם גורם חסרון ביכולת האדם לעשות דבר מסויים והוא משפיע על יעילותו . הרעש גורם לכאב ראש ומתח, דברים המשפיעים על איכות העבודה, ואופי ביצועה.

             

            7. הרעש כמטרד:

                  מטרד הרעש הוא סובייקטיבי והשפעותיו על האדם יכולות להיות זמניות או מתמשכות. השפעתו תלויה בפעילות ובמצב הנפשי שהאדם נתון בהם. חלק מהשפעות הרעש הן ישירות וחלקן עקיפות. בערים גדולים כמו פריס, נמצא כי כ- 70% ממחלות העצבים נגרמות ע"י רעש.

            הרעש גורם להפרעות בשינה, בלמידה ובפריון העבודה כמו שהוזכר הרעש גורם להפרעות בשינה, בלמידה ובפריון העבודה כמו שהוזכר קודם. השפעתו של הרעש כמטרד נמצאת ביחס ישר ללעוצמתו, למשכו, לאופי הרעש - רעש משתנה מטריד יותר מרעש קבוע, השעה ביום - רעש בשעות מנוחה מטריד יותר מרעש בשעות הפעילות.

             

            8. השפעה כלכלי:

                  בשנת 1970 נמצא כי ממשלת ארצות הברית הפסידה 4000 מיליון דולר, כתוצאה מהרעש, אם ההשפעה היתה ישירה או עקיפה הרעש גרם להיעדרות העובדים מהעבודה ולתפקוד ליקוי, דברים שגרמו נזקים לכלכלת המדינה.

             

            השפעת הרעש על בעלי החיים:

             

                        חיות הבר אינן מורגלות לרעש וסף הרעש שלהן נמוך מאוד. חיות הבר ערות לקולות שבסביבתן ומגיבות על שינויים בהם בבריחה.

            בעלי חיים מתורבתים מתרגלים לרעשים שהחברה האנושית מייצרת. אולם גבול הסבילות שלהם נמוך מזה של האדם שכן חוש השמע שלהם מפותח הרבה יותר. רעש מעל 80 דציבלים הוא כבר בלתי נסבל לגביהם. בחיות ממשפחת המכרסמים כמו עכברים, חולדות, חזירי ים וארנבות נצפו תופעות של חרדה שהובילו להפלת ולדות ולקניבליזם ( אכילת הגורים) בעקבות חשיפה לרעשים חזקים, כלבים וחתולים מגיבים לרעשים מתמשכים בחרדות וברגישות גבוהה יותר למחלות. החתולים רגישים לרעש יותר מהכלבים ובורחים לעתים קרובות מבית שיש בו חשיפה לרעש חזק.

             

             

2.4 מ ק ו ר ו ת    ה ר ע ש

 

לרעש בחברה המודרנית יש ששה מקורות עיקריים:-

·   רעש מתעשייה

·   רעש מבנייה

·   רעש ממבני ציבור

·   רעש מהסביבה העירונית

·   רעש מטוסים

·   רעש מתחבורה יבשתית

 

1) רעש מתעשייה:

     ממינים את מקורות רעש התעשייה ל:

1.  רעש מכני, והוא נגרם כתוצאה מתנועת המנועים וכל שאר הכלי המשמש בתעשייה.

2.  רעש כתוצאה מפעילות השריפה, שנגרם מהתנורים ושאר חלקי תהליך השריפה.

3.  רעש אלקטרי, כתוצאה מהטורבינות והמנועים.

 

אפשר גם כן לחלק רעש בתעשייה לשני סוגים של רעש:

רעש בתוך מפעלי התעשייה אשר גורמים לפגיעה במערכת השמיעה במיוחד כאשר העובד חשוף לרעש המכונות כל היום במשך זמן העבודה.

ואם מפעלי התעשייה נמצאים בקרבת המגורים, אז המפעל גורם למטרדי רעש לתושבים, במיוחד כאשר המפעל הוא מפעל שמיצר רעש כמו מחצבה.

המפעלים הללו גורמים לרעש משני מקורות: רעש המפעל עצמו ומכונותיו באולם ובאתר, וכן רעשי התחבורה המגיעים אליו והיוצאים ממנו.

בעייה מיוחדת קיימת לגבי מפעלים הפועלים גם בשעות הלילה. הרעש בלילה עלול לגרום למטרד חמור לשינה. לעתים, הרשויות מגבילות את שעות העבודה בלילה במפעל.

 

הרעש במפעל גורם לפגיעה ישירה בשמיעה עקב פגיעה באיבר קורטי שבאוזן הפנימית. הרעש גם יוצר קושי בתקשורות המילולית בין העובדים, שכן לעתים עליהם לצעוק כדי להישמע. הרעש והקשיים בתקשורת גורמים לעייפות ולעצבנות של עובדים, ומפחיתים את פריון העבודה שלהם.

אפשר להפחית את הרעש במפעל ע"י הפחתת הרעש המוקרן מן המכונות, כמו למשל: באמצעות מיגון אקוסטי על המכונות הרועשות ע"י קיר סוכך וכן ע"י הרחקת המכונות מהעובדים ככל האפשר.

גם שימוש במכונות שקטות יותר יכול להיות פתרון יעיל להפחתת מפגעי רעש. אפשר להגן על העובד ישירות באמצעות אביזרים מתאימים כמו מגיני אוזניים ואטמי אוזניים. שילוב של שלוש הגישות - שימוש במכונות שקטות, במיגון אקוסטי ובאבזרים המגינים על העובדים , הן יש בו בכדי להשיג תוצאות של ממש.

יש חקיקה העוסקת במניעת רעש בתוך המפעלים, המחייבת שימוש באמצעי מיגון שונים במטרה להגן על העובדים.

במטרה להגן על תושבים בסביבת המפעל מפני הרעש שהוא גורם , קיימת חקיקה, המחייבת בנייה אקוסטית. דרך אחרת למניעת מפגעי רעש מהאוכלוסיה היא לתכנן אזורי תעשייה נפרדים, המרוחקים מאזורי המגורים.

 

2) רעש מבנייה:

     באתרי בנייה גדולים יוצרות מכונות הבנייה, כמו מדחסי אוויר, פטישים הידראוליים, מכונות בטון וטרקטורים לעבודות עפר, מטרדי רעש קשים בעצמה העולה על 85 דציבלים.

הקושי העיקרי במניעת מפגעי רעש שמקרים באתרי בנייה נובע מכך שאין מודעות מספיקה למפגע הרעש שיוצרים הכלים והמכשירים המשמשים בבנייה המודרנית. נעשים כיום מאמצים לחייב את הקבלנים לגדר את אזור הבנייה, לכסות את המכשירים בכיסוי אקוסטי בעת בפעולתם ולדאוג לתקינותם של מכונות הבנייה בכדי להפחית את הרעש המוקרן מהן.

 

3) רעש ממבני ציבור:

       במבני ציבור אנו כוללים קניונים, בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מועדונים חברתיים, מרכזים עירוניים, מגרש משחקים, אולמי ספורט, גינות ציבריות וכו'....

 

מטרד מיוחד עלול להיווצר כתוצאה מפעילות לילה במקומות אלה ולכן ישנן דרישות חמורות לבידוד אקוסטי, אולם פעולות מחוץ למבנה מרביצות על ההשקטה.

בעיה אחרת היא פעילות ילדים בחצרות בתי הספר במשך כל שעות היום והערב ולעתים אף בלילה, הנקישות הבלתי פוסקת של כדורי הסל על משטח המגרש והלוחות, צעקות הילדים, הפעלת משריקות עלולים להיות גורם מפריע במיוחד.

באיזור הקניונים והמשחר, מכונות האוורור ותנועת כל הרכב הסואנת בקרבתם גורמת לעתים לתלונות דיירים הגרים בשכונה.

 

בעיה אחרת שכיחה שגורמת לתלונות רבות היא הרעש הנגרם ממערכות קוליות באולמות השמחה ודיסקוטקים.

 

לרעש זה יש שני אפקטים : האחד הוא הרעש המוקרן מאולם השמחה החוצה, רעש זה מטריד ומפריע במידה והאולם נמצא בתוך אזור מגורים או בסמוך לו. האפקט השני הוא שהרעש מחריש את האוזניים של החשופים אליו הנמצאים בתוך האולם עצמו. לידי רמקולים באולם שמחות הרעש של מוסיקה רועשת יכול לעבור 100 דיצביל, הרעש הזה עלול להזיק.

 

4) רעש מהסביבה העירונית:

       דיירים בבתים משותפים בעיר חשופים לרעשים ממקורות פנימיים בתוך הדירה כמו מכשירי חשמל ביתיים ( שואב אבק, מדיח כלים, מקרר, מערבל ומעבדי מזון, מכשירי רדיו וטלויזיה) ובמקורות חיצוניים לדירה ( זרימת מים בצינורות, מכשירים המופעלים ע"י שכנים ומזגנים ).

 

תושבים של אזורים עירוניים חשופים גם לרעש שמקורו באזורים פתוחים, מגרשי משחקים ואתרי בנייה, ומכל מפגעי הרעש שנמנו לעיל המאפיינים ערים מודרניות: רעש מתחבורה לסוגיה וממטוסים.

תכנון עירוני המביא בחשבון את הבעיה שיוצרים מפגעי רעש, יכול ליצור סביבת מגורים נעימה יותר לאדם. בתהליך התכנון העירוני יש לערוך גם תכנון אקוסטי - הפרדתם של כבישים עורקיים מאזור מגורים.

 

הקמת קירות אקוסטיים לסיכוך ולעצירות התפשטות הרעש ממקורות שונים.

 

בעת תכנונם של קירות אקוסטיים סוככים, יש להביא בחשבון את המבנה הטופוגרפי של האזור ואת החומרים המתאימים לבנייתם - לדוגמה: שילוב צמחייה בקיר סיכוך,  הקמת סוללת אבן העטופה ברשת מתכת, שילוב אלמנטים שקופים וחומרים פלסטיים, שילוב של קטעים דקורטיביים ושימוש בגדרות עץ.

 

תכנון נכון של בנייני המגורים יכול להפחית במידה ניכרת רעשים הנובעים ממקורות שבתוך הבניינים וממקורות שמחוץ להם.

כך, למשל: אפשר להפריד בתוך הדירה בין אזור שקט לאזור רועש, ולהפנות חדרים שאינם רגישים לרעש לחזית הבניין וחדרים הדורשים שקט ( חדרי שינה) לאזורים פנימיים בבניין. אפשר לבנות פתחים וחלונות בעלי איטום מתאים, לשמור על איכות אקוסטית של התריסים, לבנות מרפסות כהפרדה אקוסטית, לשמור על מרחקים מינימליים בין חלונות בדירות השונות, להשתמש בציפויים אקוסטיים ובאלמנטים של סיכוך בחזיתות פנימיות ולבנות קירות מבודדים בין דירות ובין הקומות השונות בבניין.

הרעש הקיים באזורי מגורים נובע ממקורות שונים וכדי להפחית את עוצמת המטרד חוקקו את חוק כנוביץ האוסר גרימת רעש בין השעות 14 -16 עד 6 בבוקר שלמחרת.

 

5) רעש ממטוסים:

     אפיונו של רעש המטוסים שהוא חזק במיוחד אך בעל אופי חולף.

החשיפה הכוללת לרעש מטוסים מחושבת לכן על בסיס מפלסי הרעש הנוצרים ע"י מטוס בודד וסך הטיסות היממה בקרבת שדות התעופה, מסלול הטיסה נמוך מאד והמטוסים העוברים מעל הבתים מקרינים רעש חזק אליהם ואל חצרותיהם.

 

מטוסים מהווים מקור רעש נכבד , שנודעת לו השפעה ברורה על שינתו של האדם ידוע זה מכבר, כי מטוסים החולפים בשעות הלילה ( בין השעות 6:00-22:00) מעל ישובים סמוכים לשדות התעופה, מפריעים את שינתם של התושבים.

רעש מטוסים, שלא כמו כל מקורות הרעש האחרים, פוגע לא רק באזורים עירוניים, אלא גם באזורים כפריים וביישובים חקלאיים. עוצמת הרעש שמקורה במטוסים תלויה בשלושה גורמים: במקור הרעש, בדרך מעבר הרעש ובקולט הרעש.

 

כדי להקטין את הרעש ממקור הרעש נוקטים באמצעים הבאים:

א. שימוש במנועים שקטים.

ב. חקיקת חוקים, תקנות ואמצעים לאכיפתן, כגון הגבלה בשעות שבהן מתבצעות טיסות מעל אזורים מיושבים.

ג. הקמת מערכות לניטור רעש מטוסים כמו נמל התעופה בן גריון.

ד. נהלי טיסה הכוליים הגבלות בזמן ובמרחב.

ה. תכנון של שימושי קרקע.

ו. בידוד אקוסטי של בניינים חשופים.

 

אפשר לחלק את שדות התעופה המקרינים רעש לשני סוגים של שדות:

 

1.  שדות תעופה צבאיים: בעיית מטרדי הרעש הנגרמת ע"י פעילות של שדות התעופה של חיל האוויר נידונה הרבה בתקופה האחרונה.

הרושם הוא שקיימת בחיל האוויר מודעות הולכת וגדלה בכל מה שקשור לשמריה על איכות הסביבה בכלל ומניעת רעש בפרט. קיימת נכונות לנקוט באמצעים שיאפשרו צמצום של חשיפת האוכלוסיה של שדות התעופה כך שלא יגרמו מטרדים

 

מיותרים לתושבי האזור, אולם שדות התעופה המהווים מתקן ביטחוני ועם צרכים מבצעיים מכתיבים לעתים פעילות מוגברת שעלולה לגרום מטרד רעש חמורים.

בין האמצעים שננקטו ע"י חיל האוויר לאחרונה, ושמטרתם מניעת רעש היו:

קביעת נהלי טיסה תוך התחשבות בסביבה.

 

2. שדות תעופה אזרחיים:  רוב שדות התעופה האזרחיים נכללו במסגרת של תכנית מתאר ארצית לשדות תעופה - תמ"א 15.

לא היו בתקופה האחרונה ( מאז 1988) התפתחויות בקידום תוכנית מתאר ארצית לשדה התעופה בן גריון תמ"א 2/4. יחד עם זאת מספר תושבים הולך וגדל מתלוננים על מטרדי רעש חמורים משדה תעופה זה.

חוסר רצון מצד רשות שדות התעופה לנקוט באמצעים ממשיים שיאפשרו דו קיום בין השדה וריכוז האוכלוסיה שמסביבו, גרמה לכך שקיימות מספר התארגנויות של התושבים. המשרד לאיכות הסביבה שוקל את האמצעים העומדים לרשותו לתיקון המצב.

 

 

2.5 ר ע ש מאירועים ושמחות

 

רעש מאולמות שמחה, מועדונים, דיסקוטיקים:

 

            בעיה שכיחה שגורמת לתלונות רבות היא הרעש הנגרם ממערכות קוליות באולמות השמחה. לרעש זה יש שני אספקטים: האחד, הוא הרעש המוקרן מאולם השמחה החוצה. רעש זה מטריד ומפריע במידה שהאולם נמצא בתוך אזור מגורים או בסמוך לו ( הדבר נכון גם לגבי מועדונים ודיסקוטקים). האספקט השני הוא הרעש " מחריש האוזניים ", שלו חשופים הנמצאים בתוך האולם עצמו ליד רמקולים באולם שמחות.

 

הרעש של מוסיקה רועשת יכול לעבור 100 דציבלים וכפי שהובהר בתחילת החוברת - רעש זה חזק במיוחד. אגב, אותו הרעש יכול להיות במועדונים ובדיסקוטקים, אך בעוד שהביקור במועדונים ובדיסקוטקים הוא מתוך בחירה אישית, הרי שהרעש באולמות השמחה נכפה, שלא מרצון על החוגגים.

 

קיימות אפשרויות להגביל את הרעש המוקרן מהרמקולים על ידי מערכות אלקטרונית, אשר מפסיקות את פעולת המערכת הקולית, כאשר מפלס הרעש, הנמדד בדציבלים, עובר סף מסוים. לאור האמור לעיל, יש להבטיח באולמות השמחה, במועדונים ובדיסקוטקים, אזורים שקטים בהם הרעש הינו סביר וזאת בכדי למנוע נזקי שמיעה.

 

רעש ממבני ציבור:

 

            במבני ציבור אנו כוללים: קניונים, בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מועדונים חברתיים, מרכזים עירוניים, מגרשי משחקים, אולמות ספורט, גינות ציבוריות וכד'.. מטרד מיוחד עלול להיווצר כתוצאה מפעילות לילה במקומות אלה ולכן, בדרך כלל ישנן דרישות חמורות לבידוד אקוסטי. אולם פעולות מחוץ למבנה מכבידות על ההשקטה.

 

בעיה אחרת היא פעילות ילדים בחצרות בתי הספר במשך כל שעות היום והערב ולעיתים אף בלילה - הנקישות הבלתי פוסקות של כדורי הסל על המשטח המגרש והלוחות, צעקות הילדים, הפעלת משרוקיות וכיו"כ, עלולים להיות גורם מפריע במיוחד.

באזור של קניונים מכונות האוורור ותנועת כלי הרכב הסואנת בקרבתם גורמים לעיתים לתלונות דיירים הגרים בשכנות.

 

רעש ממערכות ההרתעה:

בשנים האחרונות אנו עדים לסוג רעש חדש והוא רעש ממערכות הרתעה. הרעש הנשמע מופיע כאזעקה. לעיתים האזעקה נשמעת כעולה ויורדת, לעיתים היא נשמעת כרצף ולעיתים היא נשמעת כקול מחכתי " גנב ".

השימוש במערכות הרתעה אלו נעשה בשני תחומים עיקריים:-

א. בבתי מסחר, בבתי עסק במשרדים ובבתים הפרטיים.

ב. בכלי רכב שונים.

 

מערכות ההרתעה אמורות לפעול פרק זמן קצר ופעולתם מופסקת באופן אוטומטי. אולם, אנו עדים לתלונות רבות על אזעקות, אשר פועלות במשך זמן רב ומדירות שינה ומנוחה מהדיירים שמסביב. על מנת להתמודד עם בעיה זו, הרשויות המקומיות מתקינות חוקי עזר הקובעים: מה משך הזמן המותר למערכת האזעקה , מהי עוצמת ההפעלה המותרת בדציבלים, צורת הפעלת הצופר והאחריות לתקינות המערכת ולאחזקתה.

 

להלן מספר דוגמאות מתוך " התקנות למניעת מפגעים ( רעש בלתי סביר ) התש"ן - 1990 ", המתארות את רמות הרעש המכסימליות המותרות באזורי מגורים שונים וזאת בהתייחס למשך הרעש. הוראות אלה אינן חלות על רעש ממטוסים, רכבות וציוד בניה. לעומת זאת התקנות חלות על עסק המשמש למכירת כלי רכב, להשכרתם או לתיווך בהם, וכן לעסק המשמש מקום לחנות 25 כלי רכב או יותר.

 

1.  בבנין באזור מגורים בלילה, אם הרעש בין 10 דקות ל- 30 דקות אסור יעלה מעל 45 דציבל.

2.  בבנין באזור מגורים בלילה, אם הרעש נמשך בין 2 דקות ל- 5 דקות אסור שיעבור את 45 דציבל.

לעומת זאת באותו אזור ביום, אם הרעש נמשך בין 2 דקות ל- 10 דקות אסור שיעבור את 70 דציבל.

 

 

2.6 פתרונות   והצעות

 

2.6.1  טיפול ברעש במקור:

 

            הדרך הרצויה ביותר להפחתת רעש היא הטיפול ברעש  במקור . ז"א בנייה ותכנון של מכונות שקטות יותר בתעשייה, כלי רכב שקטים יותר בכבישים ומטוסים שקטים בשדות התעופה וכו'...

הפחתת הרעש במקור היא דרך יעילה וזולה לפתרון בעיית הרעש אם הוכללה כבר בשלבי התכנון.

 

כאשר אנו לא יכולים להפחית את הרעש מן המקור, ניתן לצמצם את ממדי הרעש וזאת ע"י בניית קירות אקוסטיים ומחסומי רעש לאורך כבישים, סגירת מקורות רעש נייחים בתעשייה, או הרחקת מקורות הרעש.

בתעשייה ניתן להגן על העובד עצמו ע"י לבישת מגנים לאוזניים וגם ע"י סיכוך אקוסטי למכונות רועשות בתוך המפעל עצמו.

 

ניתן להקטין את עוצמת הרעש הנכנס לבית וזאת ע"י תכנון מתאים לבית כגון: הקטנת שטחי החלונות, התקנת זכוכית מיוחדת, איטום נכון של חיבורי החלונות לקיר וכו'...

גורם חשוב הוא הפניית החלקים הרגישים לרעש בדירה לכיוונים שאינם כיווני הרעש, תוך שימוש בחלקים הפחות רגישים, כמו מטבח, שירותים וכדומה, כאלמנטים החוסמים רעש.

 

מניעת רעש - מדיניות ומימושה:

 

יעדים:  המשרד לאיכות הסביבה הוא הגוף האחראי על מניעת רעש סביבתי ובמסגרת תפקיד זה עליו:

1.  לקבוע תקנים בנושא הרעש.

2.  לרכז מידע ולמפות מוקדי רעש קיימים וצפויים.

3.  לטפל במוקדי רעש קיימים וליזום פעילויות למניעת רעש צפוי.

 

קביעת תקנים בנושא רעש:

שני סוגי תקנים קשורים למניעת רעש סביבתי:

תקני פליטה: להגבלת פליטת הרעש במקור.

אפשר וגם כן רצוי לקבוע תקני פליטת רעש עבור כלי רכב, מטוסים, מכשירים ביתיים, אזעקות, ציוד בנייה, מנועים שלא לשימוש ביתי.

 

תקני סביבה - להגבלת התפשטות הרעש בסביבה:

ריכוזי מידע ומיפוי של מוקדי רעש קיימים וצפויים

דברים אלה יאפשרו:

·   הגדרתם של תחומי החשיפה השונים בסביבתו של מוקד הרעש.

·   בעת התכנון, להחליט על ריכוז או פיזור מוקדי רעש.

·   בחירה נכונה של סדר העדיפויות בטיפול במוקדי רעש, ע"י הטלת מגבלות חמורות ביותר לסביבתם ולצורך לטיפול במוקדים שהשפעתם מצומצמת יחסית.

 

פעילויות למניעת רעש צפוי וטיפול במוקדי רעש קיימים

·   קידום מוצרים שקטים.

·   שילוב במערך התכנון הסביבתי

·   שילוב במערך רישוי עסקים

·   פיתוח או אימוץ של שיטות ומודלים מתמטיים מתאימים, לחזוי רעש.

 

פעילויות לטיפול במוקדי רעש קיימים

·   ביצוע מדידות הרעש.

·   קידום מעורבות הציבור.

·   קביעת נהלי טיפול במפגעי הרעש.

·   פיתוח או אימוץ של אמצעים לטיפול במפגעי רעש.

·   דרישה לנקיטת אמצעים מנהליים ותפעוליים למניעת רעש.

·   דרישה להתקנתם של אמצעים פיזיים להפחתת רעש.

·   החלפתם של מוצרים רעשניים במוצרים שקטים יותר.

 

כלים למימוש המדיניות:

 

            כדי לאפשר מימוש היעדים, על המשרד להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו, שמטרתם להשפיע על התנהגותם של רשויות, של עסקים ושל הציבור בכל מה שקשור למניעת רעש. אמצעי אלה הם:-

1.  תמריץ כספי

2.  חינוך והסברה.

3.  חקיקה ואמצעים לאכיפתם.

4.  מחקר

5.  הסכמים בין המשרד לאיכות הסביבה ומשרדים או רשויות אחרים.

 

2.6.2 זכויות האזרח כלפי רעש:

 

            זכויות האזרח להיות מוגן בפני רעשים מעבר לעוצמות מסוימות שפורטו בתקנות רעש.

 

מקורות הרעש הגורמים לתלונות הרבות ביותר הם:

1.  רעשי מקומות בידור - אולמות שמחה, מסעדות, ברים ודיסקוטקים.

2.  רעשי תחבורה - מכוניות, אוטובוסים, אופנועים, רכבות ומטוסים.

3.  רעשי מכונות בבניין - מערכות מיזוג אוויר, שנאים ( טרנספורמטורים). ומשאבות.

4.  רעשים ממפעלי תעשייה הקרובים למגורים.

 

הצעד הנכון ביותר יהיה להימנע ממגורים בסביבה רועשת, אולם אם באזור המגורים מתכננים מבנים חדשים העלולים לגרום לרעשים בלתי סבירים לדיירי השכונה, קיימת האפשרות להגיש התנגדות לבנייה מהסוג הזה לפני שהיתר הבנייה ניתן. אם קיים רעש חריג בסביבה, אשר נגרם ע"י הצרכן עצמו, אז עליו למצוא פתרון אקוסטי ע"י לימוד הבעיה ובעזרת ייעוץ.

אם הרעש נגרם ע"י שכנים, כאשר אין לסובל מהרעש אפשרות לפתור את בעיית הרעש בכוחות עצמו, הוא יכול לפנות ל " איגוד הערים לאיכות הסביבה " הקרוב למקום מגוריו, ולהתיעץ עם האחראי לנושא הרעש.

לאחר הבנת הבעייה ואפשרויות הפתרון, אפשר לפנות לגורם הרעש ולהציע לו דרכים על מנת לפתור את הבעייה.

קיימת גם אפשרות לשכור את שירותיהם של היועצים הפרטיים, לנושאי הרעש, בכדי לפתור את הבעייה.

במקרים חמורים במיוחד , שרצוי להימנע מהם, אפשר לתבוע את גורם הרעש בבית המשפטי.

 

2.6.3 תקנות למניעת רעש:

 

הטבלה הבאה הנה מתוך " התקנות למניעת מפגעים ( רעש בלתי סביר ) התש"ן - 1990 ". והיא מתארת את רמות הרעש המקסימליות המותרות באזורי מגורים שונים וזאת בהתייחס למשך הרעש.

 

לדוגמה: בבניין באזור מגורים ( מבנה ב) בלילה, אם הרעש נמשך בין 10 דקות ל- 30 דקות, אסור שהרעש יעלה ל- 45 דציבל. לעומת זאת, באותו אזור ביום, אם הרעש נמשך בין 15 דקות ל- 60 דקות, אסור שיעבור 65 דציבל.

מבנה ה'

יום לילה

מבנה ד'

יום לילה

מבנה ג'

יום לילה

מבנה ב'

יום לילה

מבנה א'

יום לילה

משך הרעש

70

55

55

50

45

1. יותר מ- 9 שעות

75

60

60

55

50

2. בין 3 ל- 9 שעות

80

65

65

60

55

3. בין 1 ל- 3 שעות

70

40

40

40

35

4. יותר מ- 30 דקות

85

70

70

65

60

5. בין 15 דקות ושעה

75

45

45

45

40

6. בין 10 ל- 30 דקות

90

75

75

70

65

7.בין 5 ל- 15 דקות

95

80

80

75

70

8. בין 2 ל- 5 דקות

80

50

50

50

45

9. פחות מ- 10 דקות

100

85

85

80

75

10. פחות מ- 2 דקות

 

מ    פ    ת    ח    :

 

מבנה א':  בתי חולים, בתי ספר, בתי הבראה.

מבנה ב':  בית מגורים באזור מגורים.

מבנה ג':  בית מגורים באיזור מסחר..

מבנה ד':  בית מגורים באזור תעשייה קלה.

מבנה ה':  בית מגורים באזור תעשייה כבדה.

 

יום:      07:00-22:00

לילה:    22:00-07:00 

 

·   הוראות אלה לא חלות על רעש ממטוס, רכבת, כלי רכב וציוד בנייה. לעומת זאת, התקנות יחולו על עסק המשמש למכירת כלי רכב, להשכרתם או לתיווך בהם וכן לעסק המשמש מקום לחניית 25 כלי רכב או יותר.

 

פ ר ק      ש ל י שי

ש י ט ו ת    ו ח ו מ ר י ם

 

3.1   סקר אוכלוסין

 

            בסקר זה , בנושא רעש פנינו לאנשים בכל הגילים וממקומות שונים, בכדי לעמוד על דעותיהם בנושאים שונים הקשורים לרעש והשפעותיו השונות על הסביבה ועליהם.

הסקר כלל 47 אנשים שגיליהם מעל 17, כאשר כל אחד מהם קבל שאלון הכולל 13 שאלות שונות ולחלק מהשאלות היו מספר תשובות שעל הנסקר לבחור באחת מהן. חלק אחר מהשאלות חייב תשובה מילולית.

להלן פירוט השאלות שהועלו בסקר:

א)  איזה מבין מקורות הזיהום האלה גורם להטרדות בשכונה שלך?

1.  זיהום אוויר

2.  רעש

3.  אשפה

4.  זיהום המים

5.  ריחות

 

ב) מהו רעש לפי דעתך?

1.  קול רם

2.  קול בעל תדירות גבוהה

3.  קול בעל עוצמה ותדירות משתנה

4.  קול בלתי רצוי (נסבל)

 

ג) מהו מקור הרעש שמשפיע עליך יותר?

1.  ילדי השכנים

2.  התחבורה - כלי רכב - אמצעי תחבורה שונים

3.  מטוסים

4.  מפעלים

5.  חתונות

 

ד) אם החתונות הן אחד הגורמים המטרידים, מה דעתך על כך? התייחס בתשובתך לתופעת הירי, והאם היית מעדיף הגדרת שעה לסיום החתונה?

ה) האם היית מעדיף שהחתונות יתקיימו באולם או באמצע הכפר, במקום פתוח או במקום מורחק ולמה?

ו) באיזה מקרים הופך הקול למטרד?

ז) מה היא תגובתך כאשר אתה נתקל במקור רעש מסוים?

1.  אתרחק ממקור הרעש.

2.  לא מתעניין

3.  מנסה למנוע את הרעש.

4.  מודיע לרשויות האחראיות

 

ח) באיזה שעות ניתן לזהות את הרעש כמקור מטריד יותר?

1.  בשעות הבוקר המוקדמות.

2.  בשעות הצהריים

3.  בשעות אחרי הצהריים

4.  בשעות הערב

 

ט) האם אזור מגוריך מאופיין ברעש מטריד?

1.  כן מקור הרעש הוא ------------------------------------------------

2.   לא

 

י) האם ידוע לך שיש חקיקה למניעת רעש?

כן --- לא

 

כ) האם פנית פעם בתלונה לרשויות המתאימות?

1.  כן , למי?............................................................................................

2.   לא, למה?.........................................................................................

 

ל) האם אתה רגיש לרעש?

כן ----לא

 

מ) מי הוא האחראי, לפי דעתך, לטיפול בנושא הרעש בארץ?

1.  משרד התחבורה

2.  משרד הבריאות

3.  היחידה לאיכות הסביבה

4.  הרשות המקומית

5.  המשטרה

6.  האזרח בעצמו

 

3.2 ניסויים     ושיטות      עבודה

 

3.2.1 כללי

            בנושא זיהום רעש מארועים ושמחות, חייבים אנו לערוך ניסויים מתאימים הקשורים בנושא זה באמצעות מכשירים מתאימים המיועדים למטרה זו.

כאשר אנו מתעניינים בזיהום רעש מאולמות שמחה ומארועים שונים, עלינו להשתמש במכשירים המודדים רעש ושבהם פונקציות מסויימות המקבלות על אופן החקירה ואפשר לסכם פונקציות אלה ב:

1.  אפשרות למדידת רעש בעוצמות שונות החל מ- 0 דציבלים וכלה ב 120 דציבלים.

2.  אפשרות קביעת מקסימום רעש ,מינימום רעש לפי המרחק ממקור הרעש.

באמצעות מד רעש זה מדדנו את הרעש הנוצר מאולמות שמחה וממפעלים שונים כמפורט בחלק 4.2 .

מקום המדידות היה באולם השמחה בסכנין ומולו גם כן ליד הכביש הראשי בסכנין אשר יש מפעלים שונים וגם באיזור התעשיה בסכנין.

 

3.2.2 מדידות הרעש:

 

            מכשירים למדידות מפלס הקול קיימים בדגמים שונים. אבל בעיקר מד רעש בנוי ממיקרופון רגיש, ההופך את התנודה הקטנטונת של לחץ האוויר לערכים חשמליים ומעביר אותם דרך מגבר, כדי שיהיו נותנים למדידה. הסקלה של המכשיר מכוילת בדיצבלים ומהמיקרופון נדרש דיוק רב. רוב מדי הרעש בנויים לרעש הקיים במקומות עבודה, כלומר מ 30 - 50 דציבל כגבול תחתון עד 120 - 130 דציבל הגבול עליון.

 

3.2.3 תיאור מכשיר המדידה:

 

מד-רעש  אשר השתמשנו בו למדידת הרעש באיזור התעשייה בסכנין הוא מסוג M.R.C.

במד- רעש זה נמצא ארבע כפתורים אשר מפעלים את המכשיר והם:

א. כפתור הפעלה, OFF סגור , ON הפעלת המכשיר למדוד רעש בדיצבל.

 

ב. כפתור של 3 מסננים חשמליים A.B.C אשר תפקידם לסנן את הטונים מתחת ל- 250 הכף וחלקית גם מעל 4000 הכף, ואת התוצאות רושמים לפי הסקלה של מד-רעש שבה נמצא הרעש (A) DB (B) DB (C) DB.

במקומות עבודה ובמדידות בתחום איכות הסביבה, הרעש נמדד על פי הסכם בינלאומי בסקלה - A ( הקרוב לתכונות אוזן האדם).

 

ג.  כפתור תחום הרעש בדיצבל, אם הרעש אינו חזק משתמשים בתחום (30-80) יותר חזק (50-100) גבוה מאוד ( 80-130).

 

ד. כפתור למהירות הרעש (SLOW) מראה על מקור רעש מתמיד ואיטי של 0.5 שניה, (FAST) תגובה מהירה של 0.2 לשניה, (HOL MAX) והיא תגובה מאוד מהירה למשל ירייה.

 

3.2.4 העסקים התורמים לרעש:

 

            באזור התעשייה בסכנין יש מספר רב של עסקים הגורמים לרעש, ולכן אפשר להגדיר את אזור התעשייה כמקור רעש רב לפי תוצאות הבדיקות. והעסקים הגורמים לרעש הם:

 

טבלה בשמות העסקים הגורמים לרעש באיזור התעשייה - סכנין.

מקור הרעש

מספר עסקים מאותו סוג

העסק

הפעלת המכונות+ הפעלת המשניע

4

 עיבוד ברזל לבנין

הפעלת המכונות + העברת חומר גלם והעמסה.

4

מפעל בלוקים

עיבוד וחיתוך אבן העמסה ופרוק

4

מפעל שיש

הפעלת המכונות + העברת חומר גלם העמסה

1

מפעל מרצפות

רעש תלמידים ומכוניות

2

מכללה

הפעלת מכוניות + העמסה ופירוק חומר

2

מפעל לעיבוד עץ (נגריה)

מדחס אויר + תנועת רכבים

3

פנצ'ריה

רעש מכונות ומדחסי אוויר

12

מוסכים

הפעלת המכונות

1

בית דפוס

רעש אנשים הפעלת מכונות ורעש רכבים פירוק והעמסה במשך 24 שעות.

2

בית בד

תחבורה - התקנה

5

חלקי חילוף

משאיות, טרקטורים ומכונות

2

מפעלי בטון

מכוניות+ מדחסי אוויר וגז

2

מזגנים

רעש מתחבורה

1

תחנת דלק

רעש מוסיקה - תחבורה ואנשים

1

אולם חתונות

רעש תחבורה ואנשים

3

מבני משרדים

שינוע, העמסה ופירוק

2

חנות קרמיקה

 

 

3.2.5 בדיקות רעש באזור התעשייה:

 

כדי להבין את עוצמת הרעש באזור התעשייה בסכנין מדדנו את עוצמת הרעש במספר נקודות באזור התעשייה.

בחירת נקודות המדידה היתה מתוך הבית הכי קרוב למפעלים ואשר מהווה עבורם מפגע רעש הנקודות הן:

א. מדידה ליד מפעל בלוק הנמצא בצד המזרחי של אזור התעשייה.

ב. מדידה ליד אולם שמחות באמצע אזור התעשייה והוא צמוד מאוד לבתי מגורים.

ג. מדידה ליד מפעל בלוק ומפעל מרצפות הנמצא בצד המערבי של אזור התעשייה

    ובין שני המפעלים יש בתי מגורים.

ד. מדידת רעש ליד מפעל שיש בצד המזרחי הדרומי של אזור התעשייה.

 

פ ר ק      ר ב י ע י

 

ת ו צ א ו ת     ו ד י ו ן

 

4.3     ניתוח    תוצאות     הסקר

 

להלן ניתוח התוצאות והגופים לסקר שנערך והנמצאים בפרק 4.1 .

לגבי התוצאות הרבות - ברירה אנו מסיקים מאחוזי העונים על התשובות השונות לגבי כל שאלה:

1.  שאלה 1: גורמי הזיהום הראשיים המדווחים בסקר הם - זיהום רעש ( 49%) וזיהום כתוצאה מהאשפה (37%).

2.  שאלה 2 : 45% מהנשאלים בסקר הגדירו את הרעש הגדרה נכונה שהוא קול בלתי רצוי, ואילו 32% מהנשאלים הגדירו את הרעש כקול רם שהוא אינו בהכרח רעש מטריד.

3.  שאלה 3 : לגבי מקור הרעש המטריד ביותר בשכונת הנשאל אנו רואים ש - 45% מן הנשאלים ענו שילדי השכונה הם מקור הרעש העיקרי. זה נובע מהעובדה שהנשאלים גרים בכפרים שאין בהם זיהום רעש כתוצאה מכלי תחבורה יבשתיים או ממפעלים וכו'.  14% מהנשאלים אמרו שרעש מטוסים הוא מטריד ביותר היות והרבה מטוסים עוברים מעל האזור שלנו.

4.  שאלה 7 : תגובת 45% מהנשאלים למטרד רעש הוא התרחקותם ממקור רעש זה, וניתן לפרש את זה לשני גורמים:- רעש שאינו גבוה מדי עד שהוא מצריך תלונה, או מניעת עימותים ובעיות עם גורמי הרעש. לעומת זאת 29% מן הנשאלים הראו נכונות למנוע את הרעש במקור.

5.  שאלה 8: לגבי שעות השיא לרעש, התשובות היו מתחלקות לשלושה התשובות הראשונות, אבל הבולט ביותר ביניהם הוא שעות אחרי הצהריים. סיבה אחת לעובדה זו היא חזרת רוב העובדים לביתם, כך נוצר רעש מהמכוניות לאלה הקרובים לכבישים. גם כן בשעות אחרי הצהריים הילדים כבר חזרו מבית הספר וכך הם גורמים מטרד רעש כמו שראינו בשאלה 3.

6.  שאלה 13: אחוז גדול מהנשאלים בסקר אמרו שהאחראי למניעת מטרדי רעש הוא היחידה לאיכות הסביבה. ואילו 33% אמרו שהאזרח עצמו הוא האחראי למניעת מטרדי רעש.

 

לגבי השאלות כן/לא ( טבלה - גרף 4.1.2 ) אנו מסיקים מן התוצאות את:

1.  שאלה 9: רוב התושבים לא מתלוננים על מקור רעש מטריד במיוחד (56%), ואילו 44% מתלוננים ממקורות רעש אשר נמנו בשאלה 3.

2.  שאלה 10: לרוב התושבים הנשאלים אין כל מודעות לקיום חקיקה נגד הטרדות רעש (53%), ואילו 47% מודעים לקיום חקיקה למניעת מטרדי רעש. אנו מסיקים מזה שרוב התושבים לא מתלוננים אל הרשויות האחראיות מכיוון שהם לא מודעים לקיום חקיקה בנושא רעש במדינת ישראל, ולו היו מודעים לזה, אנו מצפים שמספר רב יותר של אנשים ינסו למנוע את הרעש ולפנות לגופים האחראיים.

3.  שאלה 11: 93.5% מן הנשאלים לא התלוננו אי פעם על מטרדי רעש.

דבר זה נגרם כתוצאה משנאמר בשאלה 10 וגם כתוצאה ממניעת גרימת סכסוכים מיותרים ואי הבנה כללי.

4.  שאלה 12: 69% מן הנשאלים לא רגישים לרעש. זה נובע מן העובדה שהנשאלים הם אנשים כפריים אשר לא נחשפים לרמת רעש גבוהה במיוחד עד שתגרום לאלרגיות או לרגישות מרעש. אנו מצפים שאילו הנשאלים היו מסביבה עירונית אחוזי הרגישים לרעש יהיו גבוהים יותר.

 

מקור נכבד לרעש בסביבה כפרית ואפילו לפעמים עירונית הן החתונות.

כדי לדעת את חוות דעתם של האנשים לגבי חתונות שאלנו כמה שאלות המתמקדות בתופעה זו. המסקנות שלנו לגבי התוצאות שהובאו בטבלאות 4.1.3  ו -   4.1.4 הן:-

לגבי מניעת ירי, אחוז גדול מן הנשאלים הסכימו במניעת תופעה זו בגלל שתי סיבות:-

·   הרעש הנגרם כתוצאה מירי ממושך זה ובמיוחד בלילות.

 ·   הסכנה האורבת לכל בן אדם הנמצא קרוב לזה שיורה שייפגע כתוצאה מהירי. 53% מן הנשאלים הסכימו שחתונות הן מקור רעש מטריד ועיקרי אשר מטריד אותם. זה נובע מהעבודה שחתונות מתקיימות בלילה כאשר רוב האנשים הולכים לישון, וזה גורם מטרד רעש להם, במיוחד שמגברי הקול הם בעיצומים. 55% מהנשאלים הסכימו לגבי הגבלת שעת סיום לחתונה לאותן סיבות שנזכרו למעלה.

לגבי מיקום החתונה 67% אמרו שמקום החתונה עדיף להיות באולם מחוץ לכפר וזאת כדי למנוע ככל האפשר את הרעש שיוצרים חתונות אלה. רק 4% מן הנשאלים אמרו שמקום החתונה חייב להיות במרכז הכפר והם כנראה מן הלא - מסכימים שחתונות הן מקור רעש.

 

4.4   ניתוח   תוצאות   הניסויים

 

טבלה - גרף 4.2.1:

אנו רואים שעוצמת הרעש הנפלטת ממפעל הבטון הייתה גדולה יותר בשעות הצהריים מן השעות המאוחרות יותר. וביום שישי אנו רואים שעוצמת הרעש הייתה קטנה ביחס לעוצמת הרעש הנפלטת בימי עבודה.

 

טבלה - גרף 4.2.2:

אנו רואים כי אולם השמחות הוא כאחד הגורמים ליצירת מטרדי רעש גדולים, ובמיוחד כאשר חלונות האולם היו פתוחים בשעה שנערכה בו חתונה . אבל כאשר החלונות היו סגורים אנו רואים שעוצמת הרעש הייתה חלשה יותר ממנה כאשר החלונות פתוחים.

גן כן רואים כי ככל שהיה אולם השמחות רחוק יותר מאזור המגורים , עוצמת הרעש הייתה קטנה יותר.

 

טבלה - גרף 4.2.3:

אנו רואים כי עוצמת הרעש הנוצר ממפעל בלוק נחשבת כגורם ליצירת מטרדי רעש גדולים ולפי תוצאות מדידת הרעש ממפעל הבלוק , ובמיוחד כאשר המכונות עובדות (DB88), וכאשר מפעל הבלוק קרוב מאזור המגורים. גם כן כאשר עבר משאית בטון, אוטובוס וטרקטור, עוצמת הרעש תהייה גדולה אבל ביום שישי כשאין המפעל פועל אנו רואים כי עוצמת הרעש קטנה ולא מזיקה.

 

טבלה - גרף 4.2.4:

לפי תוצאות מדידת רעש ממפעל שיש , אנו רואים כי עוצמת הרעש הנפלט מן המפעל בזמן ליטוש ובזמן חיתוך הוא גבוה מדיי עד שהוא מצריך תלונה אם הוא נמצא באזור מגורים.

כי מפעל השיש בתנאים אלה יכול הלזיק לפעולות האנשים החשופים לרעש למשך זמן.

 

טבלה - גרף 4.2.5:

לפי תוצאות מדידת הרעש של עסקים קטנים כמו מוך, מסגרייה, נגרייה, מפעל שיש, אנו רואים כי ממוצע הרעש בעסקים אלה הוא גבוה קצת מהממוצע המקסימלי המותר לפי החוק.

גם כן רואים כי במוסך והנגרייה עוצמת הרעש גבוהה קצת מעוצמת הרעש במסגריה או מפעל השיש.

ובימי שישי עוצמת הרעש לא מזיקה.

 

פרק חמישי

נספחים

 

5.1        טבלאות כלליות

 

 

 

טבלה מס' 1:  הרעש המוקרן מהסביבה

 

מקור הרעש

מספר עסקים מאותו סוג

העסק

הפעלת המכונות+ הפעלת המשניע

4

 עיבוד ברזל לבנין

הפעלת המכונות + העברת חומר גלם והעמסה.

4

מפעל בלוקים

עיבוד וחיתוך אבן העמסה ופרוק

4

מפעל שיש

הפעלת המכונות + העברת חומר גלם העמסה

1

מפעל מרצפות

רעש תלמידים ומכוניות

2

מכללה

הפעלת מכוניות + העמסה ופירוק חומר

2

מפעל לעיבוד עץ (נגריה)

מדחס אויר + תנועת רכבים

3

פנצ'ריה

רעש מכונות ומדחסי אוויר

12

מוסכים

הפעלת המכונות

1

בית דפוס

רעש אנשים הפעלת מכונות ורעש רכבים פירוק והעמסה במשך 24 שעות.

2

בית בד

תחבורה - התקנה

5

חלקי חילוף

משאיות, טרקטורים ומכונות

2

מפעלי בטון

מכוניות+ מדחסי אוויר וגז

2

מזגנים

רעש מתחבורה

1

תחנת דלק

רעש מוסיקה - תחבורה ואנשים

1

אולם חתונות

רעש תחבורה ואנשים

3

מבני משרדים

שינוע, העמסה ופירוק

2

חנות קרמיקה

 

טבלה 2: רעש ממקורות שונים

עוצמת הקול (דציבל)

מקור הקול

מס'

0

סף השמיעה

1

10

תחילת השמיעה

2

20

רשרוש עלים

3

30

לחש

4

40

מקום מגורים שקט בלילה

5

50-60

שיחות במרחק 1.2 מטר

6

70

מזגן מבחוץ

7

80

מערבל מזון

8

90

משאית דיזל

9

100

משאית איסוף פסולת

10

110

מסיבת דיסקו

11

120

המראות מטוס סילון

12

 

 

טבלה מס' 3:  ממוצע רמות הרעש המוגבלות

 

ההשפעות

המקום

עוצמת הקול (דציבל)

מס'

מיזוג קולות והטרדה

פנים

יותר מ- 45

1

לא מזיק לכל האנשים

חוץ

פחות מ- 55

2

מיזוג והטרדה

חוץ

יותר מ- 58

3

השפעה על השמיעה

פנים או חוץ

יותר מ- 70

4

גבול עליון מותר

חוץ

80

5

איבוד שמיעה אצל 10% מהאנשים

חוץ

יותר מ- 83

6

סף הכאב

פנים או חוץ

120

7

 

טבלה 4: סיווג מקורות לפי עצמת הרעש

 

מקורות זיהום הרעש ועוצמתם

עוצמת הרעש בדיצבלים מקור הרעש

סוג הרעש

מס'

קולות נמוכים - פעימות הלב (10)

0-10

נשמע

1

רשרוש עלים (20)

10-30

שקט מאוד

2

קולות מספריות ציבוריות (35)

מכונת כתיבה (40)

תנועת התחבורה השקטה (50)

סביבה כפרית (33)

30-50

שקט

3

מזגן (65)

שיחות רגילות (60)

טלויזיה (70)

מקומות מסחריים ומסעדות (70)

נביחות כלב (67)

50-70

ממוצע

4

רעש מכבישים (90)

קול הפסנתר (78)

מכונית (77)

מכונת כביסה (78)

מערבל מזון (88)

75-100

גבוה מאוד

5

להקות (114)

קולות שגורמים לכאב (130)

100-130

מטריד

6

 

 

 

5.2   מד   רעש  -     מהו?

 

כדי לקבוע אם קול מסוים הוא רעש נערכות שתי בדיקות מקבילות: סקרסוציואקוסטי בקרב האוכלוסיה המתלוננת על הרעש ומדידות לקביעת עוצמת הרעש, באמצעות מכשיר הקרוי מד רעש.

מד הרעש בנוי ממיקרופון רגיש ההופך את השינויים הנוצרים בלחץ האוויר עם התקדמות גלי הקול לאותות חשמליים. האותות החשמליים מועברים דרך מגבר כדי שיהיה אפשר למדוד אותם. כדי להתאים את המדידה המתבצעת באמצעות מד הרעש לתחושת השמיעה, שהיא סובייקטיבית ושונה מאדם לאדם, נקבע באמנה בינלאומית שבכל מד רעש יותקנו שלושה מסננים שיסננו את כל הטונים שתדירותם נמוכה מ- 250 הרץ וגבוהה מ- 4000 הרץ.

מד הרעש רושם את הערכים המתקבלים לאחר הסינון בסקלה של דציבלים או יחידות מדידה אחרות, בהתאם לסוג מד הרעש שבאמצעותו הבדיקה בוצעה.

אין אחידות בארצות שונות ביחידות המשמשות למדידת רעש וקיימות יחידות משלושה סוגים שונים: פון, סון ודציבל. ואולם דציבל הוא היחידה הנפוצה ביותר למדידת עוצמת הרעש.

גבול המדידה התחתון במד רעש הוא 0 והיא עוצמת הקול המזערית הנשמעת לאוזן האדם. ואילו הגבול העליון הוא עוצמת הקול שגורמת כאב ונזק לתחושת השמע ומכונה סף כאב.

רוב מדי הרעש המשמשים במקומות עבודה משתמשים בסקלה של דציבלים ורגישים למדידה בטווח דציבלים מ 30-50 דציבל ועד 120-130 דציבל.

מדי רעש מסחריים הם בעלי כושר לתגובה מהירה של כ- 0.2 שנייה. אין משמעות למדידת רעש שנמשך זמן קצר מ- 0.2 שניות באמצעות מדי רעש אלה, כי רעש בעוצמה כזו אינו מעורר תגובה מספקת במכשיר המדידה.

 

בקשר למד רעש שהשתמשנו בבדיקותינו , תכונותיו היו כדלקמן:

Measurement Range:  35 to 135 dB , input signal only, 3 ranges.

Frequency: 31.5 HZ to 8000 HZ.

range selector: 35 to 80 dB, 50 to 100 dB, 80 to 130 dB, 50 dB on each step, with over & under range indicating.

 

 

5.3         לוחות

לוח 5-1:  רעשים המוקרנים מאתר בנייה מסוגי ציוד שונים

 

עוצמת הרעש הנמדדת במרחק של 15 מטר ממקור הרעש, ב- DB (דציבל)        סוג הציוד

85        פטיש אוויר

79        משאיבת מים

78        גנרטור

81        מדחס אוויר

96        מדחס דיזל5

88        מקדחת סלע ניידת

82-94   משאבת בטון מלאה

85        ערבול בטון במשאית בטון

82-93   בולדוזר

 

לוח 5-2:  מפלסי הרעש הנקלט ביישובים

 

עוצמת הרעש  ב- DB (דציבל)       סוג המטוס

94-85               9DC

86                    8DC,               בואינג 707

89                    בואינג 747,       בואינג 200

 

לוח 6-1: מדידות רעש מתחבורה בערים גדולות בישראל

 

עוצמת הרעש  ב- DB (דציבל)       המרחק מן הכביש (מטרים)            מקום המדידה

73        10        חיפה

78        15        תל אביב

73        13        ירושלים

 

 

לוח 6-2: רעשים טיפוסיים של רכבות במרחק של 25 מטרים

 מן המסילה

 

עוצמת הרעש המוקרן  ב- DB (דציבל)        סוג הרכבת

75        רכבת מהירה למרחקים ארוכים

75        רכבת משא איטית

70        רכבת אזורית

65        רכבת פרברים

60        רכבת תחתית ורכבת עירונית חשמלית

 

 

ביביולוגרפיה

 

1. משרד איכות הסביבה, מרכז מידע, הרעש בסביבתנו.

 

2. ירחון משרד איכות הסביבה, הביוספירה , כרך כ"ד 9-10, יוני - יולי.

 

3. שרה קלצ'קו, גילה מדאורי, אקולוגיה ואיכות הסביבה, ירושלים, 1993.

 

4. משרד איכות הסביבה, איכות הסביבה בישראל, דו"ח שנתי מס' 17-18, (1/90 - 12/91), שנת 1992.

 

5. Anso, Y. and hattori, H . (1973), Statistical Studies on the Effects of Intense Noise During Human Foetal Life, Jounal of sound and Vib. 27: 101-110.

 

6. Jenkins M.A and P. Juergen, (1975), Measurment of Freeway Noise and Community Response, J . Acoust. Soc. Am, 58:1222-1231.