נהלי בטיחות קרינה

קובץ זה מכיל דפי הסבר ונוהלי בטיחות קרינה לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים, מקורות קרינה ומכשירים פולטי קרינה. מטרת הנהלים לאפשר עבודה בטוחה והגנה על בריאותם של העובדים. נהלים אלו נכתבו ספציפית עבור אוניברסיטת בן גוריון אולם ניתנים להתאמה בכל אתר בו מצויים עובדי קרינה. קבצי המצגת המקורית נמצאים ב http://www.bgu.ac.il/radiation/tutor/altp0.htm

נהלים אלה חלים על כל העובדים באוניברסיטה : סגל אקדמי, סגל טכני ומנהלי ,סטודנטים, אורחים ומבקרים המשתמשים בקרינה רדיואקטיבית.

השימוש בקרינה רדיואקטיבית באוניברסיטה נעשה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה- "גהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת- 1992" ותקנות רלוונטיות נוספות ובהתאם לנוהל האוניברסיטה 09001 .

התקנות מחייבות הדרכה של כל עובד חדש בכתב ובע"פ .

קובץ זה מהווה חלק ממילוי הדרישה.

אבקשך לקרוא בעיון את הנהלים ולמלא את הפרטים הנדרשים בעמוד האחרון של הקובץ ולהעבירו לבטיחות קרינה. לאחר קבלת הדף תוזמן להדרכה בע"פ והדרכה מעשית בהתאם למהות עיסוקך בקרינה.

שמור/י את הקובץ אצלך, יש בו פרטים שיכולים לעזור לך בעבודתך.

ז כ ו ר ! אסור להתחיל לעבוד עם חומרים רדיואקטיביים, מקורות קרינה או מכשירים פולטי קרינה ללא קבלת אישור בכתב מבטיחות קרינה !!.

מהדורה מעודכנת של קובץ זה ומידע נוסף בנושא בטיחות קרינה ניתן למצוא באתר בטיחות קרינה באינטרנט בכתובת: www.bgu.ac.il/radiation

בטיחות קרינה רקע ומושגים

רקע כללי

היסודות השונים הקיימים בטבע והיסודות שנוצרו באופן מלאכותי עשויים מאטומים . האטומים בנויים מגרעין ומאלקטרונים שנעים סביב הגרעין . הגרעין עצמו מורכב מפרוטונים ונאוטרונים.

האלקטרונים הם חלקיקים טעונים מטען חשמלי שלילי . הפרוטונים הם חלקיקים טעונים מטען חשמלי חיובי . מספר הפרוטונים באטום קובע לאיזה יסוד שייך האטום והאלקטרונים ( שמספרם זהה למספר הפרוטונים )קובעים את התכונות הכימיות של היסוד. היסודות השונים מסודרים בטבלה המחזורית בהתאם למספר הפרוטונים בגרעין.

הנאוטרונים הם חלקיקים ללא מטען ותפקידם בגרעין הוא לשמש כ"דבק" המחזיק את הגרעין . לכל אחד מהיסודות יש איזוטופים . האיזוטופים הם אטומים של היסוד השונים במספר הנויטרונים בגרעין . מספר הנויטרונים בגרעין קובע את התכונות הפיסיקאליות של האטום . התכונה הבולטת היא כמובן המשקל . אבל מספר הנאוטרונים והיחס שבין מספר הנאוטרונים למספר הפרוטונים קובע האם האטום יהיה יציב או לא יציב-רדיואקטיבי . אטום לא יציב חייב לעבור שינוי כדי לעבור למצב יציב יותר.

היסודות השונים נבדלים במספר האיזוטופים הרדיואקטיביים שלהם, למשל - למימן בסך הכל שלושה איזוטופים ומהם רק אחד רדיואקטיבי ולעומתו לעופרת יש 32איזוטופים ומהם רק 3 אינם רדיואקטיביים [יציבים] .להלן פרוט האיזוטופים של המימן:

איזוטופ רדיואקטיבי	איזוטופ יציב	מספר נויטרונים	מספר פרוטונים	שם האיזוטופ	סימון האיזוטופ
לא	כן	0	1	מימן	¹ H
לא	כן	1	1	דאוטריום	²H
כן	לא	2	1	טריטיום	³H

לפחמן יש 12 איזוטופים שמתוכם 2 יציבים . בתמונה הבאה יש 4 מהאיזוטופים של פחמן .

פחמן- 11

6 פרוטונים

5 נויטרונים

לא יציב

פחמן- 12

6 פרוטונים

6 נויטרונים

יציב

פחמן- 13

6 פרוטונים

7 נויטרונים

יציב

פחמן - 14

6 פרוטונים

8 נויטרונים

לא יציב

לכל האיזוטופים של הפחמן 6 פרוטונים ו 6 אלקטרונים באטום . אבל מספר הנויטרונים שונה ולכן יש הבדל בתכונות הפיסיקאליות . אין כל הבדל בתכונות הכימיות של איזוטופים שונים של אותו יסוד. אם נשתה מים שבהם הוחלף המימן הרגיל באיזטופ של מימן ( דאוטריום או טריטיום )הרי שמבחינת הגוף אין הבדל בין מים כאלה למים רגילים .( טעם , התנהגות בגוף וכו')

בדומה לטבלה המחזורית של היסודות קיימת גם הטבלה המחזורית של האיזוטופים . בטבלה מופעים כל היסודות עם כל האיזוטופים שלהם .

להלן קטע מהטבלה המחזורית של האיזוטופים:

האיזוטופים המסומנים בכחול הם האיזוטופים היציבים . כל האיזוטופים האחרים חייבים לעבור שינוי שיביא אותם למצב יציב יותר . לשינוי הזה אנו קוראים התפרקות רדיואקטיבית.

רדיואקטיביות מוגדרת כשינוי ספונטני בגרעין של אטום לא יציב שכתוצאה ממנו מתקבל גרעין חדש .

הגרעין החדש יהיה תמיד במצב יציב יותר .

השינוי מלווה בפליטה של חלקיקים ו/או קרינה אלקטרומגנטית ואנרגיה.

החלקיקים והקרינה האלקטרומגנטית הנפלטים בתהליך נקראים :

קרינה רדיואקטיבית

קרינה רדיואקטיבית מאופיינת ביכולתה לגרום ל ינון - הוצאה של אלקטרון מהאטום, כאשר היא עוברת בתווך כלשהו. תהליך היינון הוא הדרך שבה הקרינה מאבדת את האנרגיה שלה והוא גם התהליך שאחראי לנזק שקרינה גורמת.

קרינה אלקטרומגנטית היא לא בהכרח קרינה רדיואקטיבית . הקרינה הרדיואקטיבית היא קרינה אלקטרומגנטית באנרגיה הגבוהה ביותר ובאורך גל הקצר ביותר. הסוגים האחרים של הקרינה האלקטרומגנטית הם לא קרינה מייננת. ( זה כמובן לא אומר דבר על הסיכון או חוסר הסיכון שבחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית )

רדיואקטיביות היא לא תופעה חדשה. כדור הארץ, מרגע היווצרו, חשוף כל הזמן לקרינה רדיואקטיבית ממקורות שונים: קרינה קוסמית, קרינה כתוצאה מהתפרקות איזוטופים רדיואקטיביים הנמצאים בקרקע ובים (כמו אורניום) ואפילו קרינה מאיזוטופים רדיואקטיביים הנמצאים בתוך גופנו באופן טבעי. בהמשך נעריך את כמות החשיפה לגוף ממקורות טבעיים.

סוגי קרינה

בתהליך ההתפרקות הרדיואקטיבי יכולים להיפלט סוגים שונים של קרינה רדיואקטיבית. להלן פרוט סוגי הקרינה העיקרים ותכונותיהם :

קרינת אלפא { a } קרינה של חלקיקים שהם בעצם גרעינים של היסוד הליום [2 פרוטונים ו2- נאוטרונים ללא האלקטרונים], החלקיקים טעונים במטען חשמלי חיובי. לקרינת אלפא טווח של כמה סנטימטרים באוויר והיא נבלמת על ידי כל תווך צפוף יותר [לדוגמה מספיק מילימטר של נייר כדי לעצור את הקרינה], הטווח הקצר נובע מכושר ינון גדול ביותר כך שהקרינה מאבדת את האנרגיה שלה בטווח קצר ביותר. התוצאה של פליטת חלקיק אלפא היא קבלה של גרעין של יסוד חדש :

רדיום 226 פולט חלקיק אלפא = גרעין של היסוד הליום(ללא אלקטרונים , כלומר טעון +2 ) ומתקבל יסוד חדש ראדון 222 . בגלל כושר היינון הגבוה כלומרר טווח באויר קצר ביותר וטווח אפסי בכל חומר כבד יותר , אנו לא מתייחסים לסיכון שבחשיפה חיצונית לקרינת אלפא . כאשר חומר רדיואקטיבי פולט קרינת אלפא חודר לתוך הגוף , חשיפה פנימית , התמונה שונה . נכון שהטווח של קרינת אלפא ברקמות הגוף הוא קצר ביותר , כלומר כל האנרגיה של הקרינה תיבלע בטווח הקצר אבל באותו טווח תיווצר כמות גדולה של זוגות יונים שמשמעותם לגוף היא נזק.

קרינת ביתא { b } מרבית החומרים בהם משתמשים במחקר הביולוגי והרפואי הם פולטי קרינת ביתא. קרינת ביתא נפלטת כאשר בגרעין של איזוטופ רדיואקטיבי מתרחש תהליך של הפיכת נאוטרון לפרוטון או פרוטון לנאוטרון. תוצאת התהליך היא פליטה של חלקיקים טעונים, אלקטרונים או פוזיטרונים (בהתאמה מבחינים בין b ^-ל- b ⁺ ) איזוטופ חדש וחלקיק ניוטרינו. האנרגיה של קרינת ה- b המתקבלת היא אנרגיה רציפה. הסיכון בחשיפה לקרינת b תלוי באנרגיה של הקרינה. לקרינת ביתא באנרגיה גבוהה טווח באוויר של עד כמה מטרים ולצורך בלימתה נזדקק לכ- 20 מילימטרים של מים או כ12- מילימטרים פרספקס ולכן קרינת ביתא באנרגיה גבוהה היא משמעותית לחשיפה חיצונית . כמובן שכל החומרים פולטי קרינת ביתא באנרגיה גבוהה או נמוכה משמעותיים לחשיפה פנימית.

בלימה של קרינת b מלווה תמיד בפליטת קרינת X (ראה בהמשך ובפרק הדן בקרינת X ) ויש להתחשב בתופעה זאת.

פלואור 18 פולט קרינת b ⁺(פוזיטרון = אלקטרון בעל מטען חיובי ).הפוזיטרון נוצר כאשר אחד הפרוטונים בגרעין הופך לנויטרון והתוצאה היא גרעין חדש: חמצן 18

פוספור 32 פולט קרינת b ^-( אלקטרון טעון שלילית ), האלקטרון נוצר כאשר אחד הנויטרונים בגרעין הופך לפרוטון והתוצאה היא גרעין חדש : סולפט 32 .

קרינת גמא { g } קרינה אלקטרומגנטית לכל דבר ( אורך גל קצר ביותר =אנרגיה גבוהה ) , ללא מסה וללא מטען חשמלי, טווח באוויר יכול להגיע לעשרות מטרים ולצורך בלימתה משתמשים בכמה סנטימטרים של חומרים כבדים כמו עופרת. הקרינה נפלטת כתוצר לוואי של התפרקות אלפא או ביתא כאשר הגרעין החדש שמתקבל מתקבל לא ברמת היסוד שלו . כאשר הגרעין יורד לרמת היסוד התוצאה היא פליטת קרינה אלקטרומגנטית = קרינת גמא.

אנו מכירים גם קרינה המכונה קרינת X . קרינה זו זהה בתכונותיה לקרינת גמא. ההבדל בשמות נובע בעיקר מסיבות היסטוריות. במרבית השימושים של קרינה רדיואקטיבית לאבחון וטיפול רפואי משתמשים בקרינת X או קרינת גמא (עוד על קרינת X אפשר למצוא בהמשך הקובץ בפרק הדן בעבודה עם קרינת X ).

אנו מכירים סוגים נוספים של קרינה רדיואקטיבית כמו קרינת נאוטרונים n וקרינת פרוטונים p, קרינות אלו שימושיות במחקר בפיסיקה ובהנדסה גרעינית.

סיכום

1. חומרים פתוחים פולטי קרינת a לא יהיו בשימוש במעבדות רגילות בגלל הסיכון הגבוה במקרה של חשיפה פנימית .

2. כל החומרים פולטי קרינת b באנרגיה נמוכה מהווים סיכון של חשיפה פנימית - זיהום פנימי .

3. חומרים פולטי קרינתb באנרגיה גבוהה וחומרים פולטי קרינת g כמו : P³², Rb⁸⁶ , Sr⁹⁰, I¹³¹ וכו’ מהווים בנוסף לסיכון של חשיפה פנימית , גם סיכון של חשיפה חיצונית לקרינה .

4 מכשירים פולטי קרינה ( קרני (X ומקורות קרינה חתומים כמו:

AmBe , Cf-252 , Co-60 , Cs-137 מהווים סיכון של חשיפה חיצונית בלבד.

5. יש לקבוע אמצעי בטיחות ונהלי עבודה ובטיחות בהתאם לחומר הרדיואקטיבי אתו עובדים ובהתאם למכשיר או למקור הקרינה

קינטיקה של התפרקות רדיואקטיבית

התפרקות רדיואקטיבית היא תופעה סטטיסטית, אנו יכולים לדעת כמה גרעינים מתפרקים ליחידת זמן אך לא מי מהגרעינים יתפרק.

אם נסמן ב-N את מספר הגרעינים הרדיואקטיביים הקיימים בזמן נתון ונסמן ב- T את הזמן הרי שמספר הגרעינים המתפרק בזמן נתון יהיה :

dN/dT=-l N

כאשר l מסמן את קבוע ההתפרקות של החומר הרדיואקטיבי. גודל זה הוא קבוע פיסיקלי. כלומר קצב ההתפרקות של חומר רדיואקטיבי הוא קבוע ולא ניתן לשנותו. (הוא לא מושפע מגורמים אחרים כמו: לחץ, טמפרטורה וכו').

כאשר פותרים את המשוואה הנ"ל מקבלים:

N=N_oe^-l T

זאת נוסחת ההתפרקות הרדיואקטיבית

כאשר No הוא מספר הגרעינים הרדיואקטיביים ההתחלתי [ברגע 0=T]

אם נציב בנוסחת ההתפרקות הרדיואקטיבית N=No/2 נוכל לחשב את הזמן שבו יתפרקו חצי מהגרעינים הרדיואקטיביים. גודל זה ניקרא זמן מחצית חיים פיסיקאלי והוא תלוי אך ורק בקבוע ההתפרקות של החומר, כלומר גם הוא גודל קבוע(קבוע פיסיקלי) המאפיין כל איזוטופ רדיואקטיבי. נהוג לסמנו : T1/2p .

במקביל להגדרת מחצית זמן פיסיקאלי אנו מגדירים גם מחצית חיים ביולוגית T1/2b שהיא : הזמן שלוקח למחצית מהכמות של חומר רדיואקטיבי שחדרה לגוף, לצאת ממנו [יש לשים לב שגודל זה הוא לא קבוע פיסיקאלי. מחצית החיים הביולוגית תלויה בפרמטרים ביולוגים השונים מאדם לאדם ושונים עבור אותו חומר בתרכובות כימיות שונות].

אנו מגדירים מחצית חיים אפקטיבית T1/2eff , שהיא השקלול של מחצית החיים הפיסיקאלית ומחצית החיים הביולוגית, כאשר אנו מדברים בסיכונים של חומר רדיואקטיבי שעלול לחדור לגוף, מחצית החיים האפקטיבית היא הגודל המעניין אותנו. כאשר חומר רדיואקטיבי חודר לגוף הרי מצד אחד הוא ממשיך להתפרק בהתאם למחצית החיים הפיסיקאלית שלו ומצד שני הוא מופרש מהגוף בהתאם למחצית החיים הביולוגית שלו. כך לדוגמה מחצית חיים פיסיקאלית של טריטיום היא כ- 12.5 שנים ואילו המחצית חיים הביולוגית היא כ12- יום(כאשר הוא מסמן מולקולת מים) ולכן גם מחצית החיים האפקטיבית היא כ12- יום.

מקובל שכאשר לא מציינים במפורש לאיזה מחצית חיים מתכוונים אזי מתייחסים תמיד למחצית חיים פיסיקאלית.

כאמור אם בנוסחת ההתפרקות מציבים N=No/2 מקבלים לאחר פתרון המשוואה את הקשר שבין קבוע הדעיכה לזמן מחצית החיים:

T1/2p=lnl /2 ¬

ln 2=0.693 ¬

¬ T1/₂p = 0.693/l

l =0.693/ T1/₂p

נציב בנוסחת ההתפרקות הרדיואקטיבית ונקבל:

N=N_oe^(-0.693*T/T1/2p)

נוסחה זו משמשת אותנו לחישובי דעיכה, כשאר נתון לנו זמן מחצית חיים של החומר, הכמות ההתחלתית והזמן שעבר.

השימוש במספר הגרעינים הרדיואקטיביים בנוסחה מקשה על החישובים. מסיבה זו נקבעה יחידה מיוחדת לביטוי קצב ההתפרקות של החומר הרדיואקטיבי/הפעילות של החומר הרדיואקטיבי - קצב ההתפרקות ניקרא אקטיביות והוא נימדד ביחידות של התפרקויות לשניה (dps) וסימנו-A (במקביל גם Ao).

בעבר נמדדה האקטיביות ביחידות של קירי (Ci). שהגדרתה כמות של חומר רדיואקטיבי שמתרחשים בו 3.7*10^10התפרקויות לשניה ,בהתאם לכך הוגדר גם מיליקירי (mCi) שהיא יחידה קטנה פי אלף ומיקרוקירי (m Ci) שהיא יחידה קטנה פי מיליון, כלומר 3.7*10^4התפרקויות בשניה (dps) או 2.2*10^6 התפרקויות בדקה (dpm). המעבר מהתפרקויות לספירות במכשיר (cpm, cps) תלוי ביעילות המכשיר לחומר הנבדק.

כיום נהוגה יחידה חדשה לאקטיביות והיא בקרל (Bq). הגדרתה : כמות של חומר רדיואקטיבי שמתרחשת בו התפרקות אחת לשניה כלומר

1 Bq=1 dbs

ובמקביל:

1 Bq =2.7x10^-11 Ci

וכן :

1 Ci=3.7x10^10 Bq

(בעמוד 28 יש טבלה המאפשרת מעבר קל בין היחידות, באתר האינטרנט של בטיחות קרינה יש קישור למחשבון שמאפשר חישובי דעיכה והמרת יחידות)

כעת אפשר להציב במקום מספר גרעינים, את האקטיביות בנוסחת ההתפרקות ונקבל –

A=Ao e^-0.693 T/T1/₂p

-Aהאקטיביות ביחידות של קירי או בקרל בזמן T

-Aoהאקטיביות ביחידות של קירי או בקרל בזמן 0=T

דרך נוספת לחישוב האקטיביות כאשר ידועה האקטיביות ההתחלתית ומספר מחציות החיים של החומר שעברו היא בעזרת הנוסחה :

A=A₀/2ⁿ

=n-מספר מחציות החיים ¬

מספר מחציות חיים

אנרגיה

התפרקות רדיואקטיבית מלווה תמיד בפליטת אנרגיה. האנרגיה נמסרת לחלקיקים או לקרינה האלקטרומגנטית. כמו כן יכולה האנרגיה להופיע כחום.

אנו מודדים את האנרגיה של הקרינה ביחידות של אלקטרון-וולט ((eV אלקטרון-וולט אחד מוגדר כאנרגיה שאלקטרון רוכש בעוברו במפל מתח של וולט אחד. זאת יחידת מדידה קטנה ביותר: . 1eV =1.6X10^-19 Jouleיחידה זו שימושית בתחום האנרגיה של הקרינה הרדיואקטיבית והפיסיקה של האטום והגרעין. אנו מגדירים גם יחידות גדולות פי 1000 - Kev ופי מיליון - Mev.

אקטיביות ספציפית

גודל אופייני לכל חומר רדיואקטיבי הוא האקטיביות הספציפית של החומר. האקטיביות הספציפית היא האקטיביות המתקבלת מיחידת משקל של החומר הרדיואקטיבי. כלומר היחידות יהיו : Bq/gr או Ci/gr. האקטיביות הספציפית תלויה אך ורק בקבוע ההתפרקות של החומר הרדיואקטיבי ולכן גם היא גודל אופייני קבוע. לדוגמה : כדי לקבל אקטיביות של Ci 1 מאורניום אנו זקוקים ל3- טון של אורניום ואילו כדי לקבל את אותה אקטיביות מ P-32 אנו זקוקים רק ל 3m gr של P-32.

במחקר הביולוגי והרפואי נהוג לדבר על אקטיביות ספציפית במשמעות שונה. אנו מדברים על אקטיביות ספציפית של הסימון הרדיואקטיבי של החומר. כאשר אנו יוצרים מולקולה של חומר המסומנת בחומר רדיואקטיבי הרי שהתהליך הוא החלפת אטום לא רדיואקטיבי באיזוטופ רדיואקטיבי של אותו יסוד. כך לדוגמה אנו יכולים להחליף חלק מאטומי המימן של המים בטריטיום וכך נקבל שחלק ממולקולות המים יהיו מסומנות בחומר רדיואקטיבי. כמובן שאקטיביות ספציפית במובן זה היא לא גודל קבוע. המדידה במקרה זה היא ביחידות של: Bq/mmole או Ci/mmole. כלומר כמה התפרקויות אנו מקבלים מכל מילימול של חומר. כיום אנו יכולים לרכוש חומרים מסומנים ברמות שונות. למשל ניתן לרכוש חומר כמו THYMIDINE מסומן בטריטיום באקטיביות ספציפית של :

40 Ci/mmole, 80 Ci/mmole וגם בסימון של 2 Ci/mmole .

טבלה -2תכונות של כמה רדיואיזוטופים שימושיים במחקר הביולוגי והרפואי.

אקטיביות ספציפית Ci/gr	אנרגית קרינת g	אנרגית מכס' קרינת b	סוג קרינה	1/2 T אפקטיבי	1/2 T פיסיקאלי	איזוטופ
97000	-	18.6 Kev	b	10 day	12.3 y	H-3
4.6	-	156 -”-	b	40 day	5730 y	C-14
286000	-	1.7 Mev	b	14.1 day	14.3 day	P-32
42500	-	167 Kev	b	44.3 day	87 day	S-35
17600	-	252 -”-	b	162 day	165 day	Ca-45
92000	320 Kev	315 -”-	b ,g	26.4 day	27.8 day	Cr-51
81400	1.08 Mev	1.78 Mev	b ,g	13.2 day	18.7 day	Rb-86
17000	35 Kev	-	g (x)	41.8 day	60.2 day	I-125

יחידות קרינה

רנטגן - R(ROENTGEN)

היחידה הראשונה שהוגדרה הייתה הרנטגן. הגדרתה: 1 רנטגן הוא מנת חשיפה של קרינת X או g אשר גורמת להיווצרות של יחידת מטען אלקטרוסטטית אחת בסמ"ק אחד של אוויר יבש. יחידה זו לא שימושית היות והיא מוגדרת רק עבור קרינת X ו- g וכן היא מוגדרת רק עבור חשיפה של אויר. כיום מוגדרת יחידה שנקראת מנת חשיפה . הגדרתה :

מנת חשיפה 1 מוגדרת כיצירת מטען של 1 קולון לק"ג אויר.

מנת בליעה: ראד- RAD, גראיי- (Gy (GRAY

כדי להתייחס לכל סוגי הקרינה ולכל החומרים וכן כדי להתייחס לאנרגיה שהקרינה מוסרת הוגדרה מנת בליעה שנמדדה ביחידות Rad ההגדרה הייתה : 1 Rad = 100 erg/gr כלומר כאשר כל גרם של החומר הנחשף בולע אנרגיה של100erg אזי החומר נחשף ל1rad- .

כיום נהוגה יחידת מדידה חדשה והיא Gray. הגדרתה: 1 1 Gray = 1 Joule/Kg ( kg ו- gr הם יחידות משקל, erg ו- Joule הם יחידות אנרגיה מקובלות ) בגלל היחס שבין joule ל- erg ו- gr ל- Kg , אנו מקבלים 1 Gray=100 Rad.

מנת הבליעה היא יחידה שימושית אולם כאשר אנו מנסים להעריך נזקים של חשיפה לקרינה עלינו לקחת בחשבון את סוג הקרינה היות ואנו יודעים שקיימים הבדלים בין סוגי הקרינות ביכולת היינון = מסירת האנרגיה שלהן.

גורם האיכות- QF) Quality Factor)

כדי לקחת בחשבון את סוג הקרינה הוגדר גורם האיכות(QF) . QF הוגדר כ1- לקרינות b , g , C . עבור קרינת a הוגדר 20=QF ועבור קרינת נאוטורנים הוגדר 3-20= QF בהתאם לאנרגית הנאוטרונים. המשמעות של גורם האיכות היא שעבור אותה מנת בליעה נקבל נזקים שונים מקרינות שונות. למשל במקרה של חשיפה לקרינת a נקבל נזק גדול פי 20 מאשר באותה חשיפה לקרינת b או g .

הנזק הביולוגי היחסי

כדי לקבל הערכה של הנזק לגוף כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית הוגדרה יחידה של נזק. מבחינה חישובית אנו מקבלים את מידת הנזק מהכפלה של מנת הבליעה בגורם האיכות המתאים.

בעבר יחידת המדידה הייתה ראם - REM כאשר: Rem=Rad X QF

כיום נהוגה יחידה חדשה: סיברט- (Sv) Sivert כאשר:

Sv =Gy X QF

וכן : 1 Sv=100 Rem

היחידה שנקבעה מאפשרת לנו להעריך את הנזק המיידי והנזק המושהה לגוף כתוצאה מחשיפה (פנימית או חיצונית) לקרינה רדיואקטיבית.

הנזק שבחשיפה לקרינה רדיואקטיבית

כאשר גופנו נחשף לקרינה רדיואקטיבית יתרחש בגוף מה שקורה בכל תווך שבו פוגעת קרינה, כלומר ינון ובנוסף גם היווצרות של רדיקאלים חופשים .אטומים שמרכיבים את התאים בגוף יאבדו אלקטרון ונקבל אלקטרון חופשי ויון. במצב זה יתרחשו תהליכים כימים בין חומרי המבנה של התאים והאלקטרון והיון כאשר התוצאה הסופית תהיה הרס של תאים בגוף ובמקרים קיצוניים הרס של רקמות וכן שינוי תכונות של תאים או חומרי מיבנה בתאים. חשוב להדגיש שנזקים שקרינה יכולה לגרום מתרחשים בגוף כל הזמן באופן ספונטאני וללא קשר לחשיפה לקרינה . לגוף מנגנוני תיקון שמתקנים את הנזקים .היכולת של קרינה רדיואקטיבית להרוס תאים מנוצלת גם לטובת האדם. התאים הרגישים ביותר לקרינה הם תאים שמתחלקים כל הזמן לכן אנו משתמשים בקרינה כדי להרוס גידולים סרטניים. לצורך כך יש לחשוף את הגידול לכמות גדולה ביותר של קרינה.

הנזק האפשרי כתוצאה מחשיפה לקרינה

הנזק שתואר עד כאן היה נזק מיידי כתוצאה מחשיפה לקרינה. הנזק המיידי החמור ביותר הוא כמובן מוות . חשיפה חד-פעמית של כל הגוף ברמה של 8-10 Sv תגרום למוות תוך כחודש. חשיפה ברמה של 2 Sv תגרום להופעת מחלת קרינה (הקאות,שלשולים וכו'). חשיפה לרמה של 100 mSv לא תגרום לשינויים הניתנים לגילוי. החשיפה הממוצעת לכל

אדם על פני כדור הארץ כתוצאה מרקע טבעי ומשימוש רפואי בקרינה היא כ – 3-2mSv לשנה .חשיפה זאת לא קבועה והיא משתנה בהתאם לגובה שבו אנו חיים ובעיקר כתלות בכמות החומרים הרדיואקטיביים הטבעיים באדמה במקום שבו אנו חיים. יש כמה מקומות בעולם בהם החשיפה השנתית הממוצעת היא למעלה מ 10 mSv לשנה בגלל שהאדמה במקום עשירה באורניום ותוריום. חשוב לדעת שלא נמצא כל הבדל בתחלואה בין אכלוסיה זו לבין אכלוסיה שחיה באזור שבו הרקע רגיל וכן אין הבדל בתחלואה בין אוכלוסיות החיות בגבהים שונים ונחשפים לקרינה קוסמית בהתאם לגובה. עוצמת הקרינה הקוסמית בגובה 4000 מטר מעל פני הים היא פי 10 גבוהה יותר מעצמת הקרינה בגובה פני הים .

סוג אחר של נזק הוא נזק מושהה כתוצאה מחשיפה לקרינה. הנזק המושהה העיקרי הוא הגדלת הסיכוי למוות מסרטן בשנים שלאחר החשיפה. במקרים של חשיפת אוכלוסייה גדולה לקרינה בכמות גדולה (כמו האוכלוסייה שחיה בסמוך לכור בצ'רנוביל) צפויה הגדלה של שכיחות מיקרי המוות מסרטן באותה אוכלוסייה.

עלינו לדעת שכיום הסיכוי של כל אחד מאתנו למות מסרטן הוא כ20%-. (כלומר כחמישית ממקרה המוות כיום הם כתוצאה מסרטן) תוספת הסיכוי כתוצאה מחשיפה לקרינה היא קטנה ביותר גם בחשיפות גבוהות יחסית של קרינה. בחשיפה של 10 mSv צפויה תוספת של 5 מיקרי מוות מסרטן לכל 10,000 נחשפים (כלומר בנוסף ל 2000 מיקרי סרטן שהיו באופן רגיל יהיו עוד 5 מיקרים ).

הערכות עלה נובעות ממודל שטוען שהקשר שבין חשיפה לנזק הוא ליניארי ללא סף תחתון . אם המודל הזה היה נכון הרי שהיינו מוצאים יותר תחלואה בסרטן כאשר עולים בגובה ויותר תחלואה בסרטן במקומות בהם הרקע גבוה וזה לא המצב . אנו חושבים היום שהקשר שבין חשיפה לנזק מורכב יותר במיוחד כאשר אנו דנים בחשיפות נמוכות לקרינה . אנו יודעים בביטחון שחשיפה לקרינה ברמות גבוהות יכולה לגרום לנזק מידי ולנזק מושהה אבל האם בהכרח משתמע מכך שגם חשיפה לרמות נמוכות מסוכנת ?? תא עובר במשך שנה כמה מיליון נזקים באופן ספונטאני . חשיפה לקרינה במנות נמוכות תוסיף עוד כמה נזקים בודדים . לא הגיוני להניח שדווקא על נזקים אלה הגוף לא יצליח להתגבר . כאשר בודקים את התחלואה בקרב עובדי הקרינה בעולם בהשוואה לכל קבוצת עובדים אחרת לא מוצאים הבדלים.

הגישה המקובלת בעולם ובתקנות מבוססת על המודל שבכל חשיפה יש נזק למרות שאנו יודעים שכנראה לא כך הדבר . בכל מקרה הגישה הקיימת אומרת בואו נהיה בכל מקרה על הצד הבטוח ביותר . כך שגם אם טעינו עדין טעינו לכיוון הבטוח ולא להפך . לפיכך נקבעו עקרונות מנחים לחשיפות עובדים לקרינה:

לכל חשיפה חייבת להיות הצדקה.
בכל חשיפה חייבת להיות תועלת לאדם הנחשף.
החשיפות התעסוקתיות יהיו ברמה שבכל מקרה לא תגרום לנזק מידי ותקטין ככול האפשר את הסיכוי לנזק מושהה.
בתקנות נקבעו חשיפות מרביות לעובדים.
למרות המנות המרביות אנו חייבים לעשות את כל מה שמתקבל על הדעת כדי שחשיפת עובדים תהיה במינימום ההכרחי . הכלל המקובל בעולם הוא :

ALARA : As Low As Reasonably Achievable

בהתחשב בכל האמור לעייל נקבעו בארץ ובעולם גבולות לחשיפת עובדים כתוצאה מעיסוקם בקרינה. בעולם( ובקרוב גם בישראל ) מקובל היום גבול מרבי לחשיפה של 20 mSv לשנה( 2000 מיליראם) ,בממוצע על פני 5 שנים ( חשיפה חיצונית ופנימית) . לחשיפת איברים בודדים נקבעו רמות גבוהות בהרבה. הבסיס לרמות אלה הוא שהסיכוי לנזק לעובדים בתעשייה הגרעינית לא יהיה שונה מהסיכוי לנזק בכל עיסוק אחר (תעשיה כימית, תעשיה כבדה וכו' ).

החומרים, המכשירים בהם משתמשים באוניברסיטה נבחרו כך, שבתנאי עבודה נכונה, יבטיחו שלא ייגרם כל נזק מיידי ויקטן ככל האפשר הנזק המושהה.

החשיפה השנתית הממוצעת לעובדי האוניברסיטה קרובה מאוד לאפס כך שאנו רחוקים מאוד מהרמות שנקבעו.

החיים המודרניים חושפים אותנו לסיכונים רבים ושונים שגדולים בהרבה מהסיכונים שבחשיפה לקרינה רדיואקטיבית ברמה נמוכה. כך הדבר לגבי תאונות דרכים ולגבי החשיפה לחומרים מסרטנים שונים הנמצאים באוכל שאנו אוכלים, במים שאנו שותים, באוויר שאנו נושמים, בחומרים כימים שונים ובחומרי הניקוי שבהם אנו משתמשים. אין סיבה להתייחס לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית באופן שונה מאשר לסיכונים האחרים.

עלינו להכיר בסיכון ולדעת כיצד להקטין אותו ככל האפשר.

דבר זה נכון לכל הסיכונים וגם לסיכון שבחשיפה לקרינה רדיואקטיבית.

גילוי קרינה

קרינה רדיואקטיבית מאופיינת ביכולתה לגרום לינון בתווך שהיא עוברת דרכו. תכונה זו מנוצלת גם במרבית המכשירים המשמשים אותנו לגילוי של קרינה רדיואקטיבית. מכשירים לגילוי קרינה המבוססים על מדידת היינון נקראים גלאי יינון.

תכונה נוספת של קרינה רדיואקטיבית שמנוצלת לגילויה ומדידתה היא העובדה שחומרים מסוימים שנחשפים לקרינה רדיואקטיבית פולטים אור. כמות האור הנפלטת יחסית לכמות הקרינה. חומרים כאלה נקראים נצנצים. קיימים נצנצים מוצקים כמו: סודיום יודיד (NaI) וסלופיד האבץ (ZnS)וקיימים גם נצנצים נוזליים כמו: נגזרות שונות של בנזן וכן נגזרות של oxazoles שהידוע והשימושי ביותר הוא: PPO)2.5-diphenyloxazole) .

גלאי ינון

בכל גלאי היינון אנו בונים גלאי שניתן להתייחס אליו כאל קבל חשמלי טעון, מלא בגז ומחובר למקור מתח ישר. במערכת כזו אין זרימת זרם בין לוחות הקבל היות ואין בגז יונים. כאשר קרינה רדיואקטיבית פוגעת בגלאי נוצר יינון בגז וכתוצאה מכך תתחיל תנועת יונים חיוביים אל האנודה ואלקטרונים אל הקתודה כלומר: זרם חשמלי. זרם זה קטן ביותר אך ניתן למדידה. עוצמת הזרם יחסית לכמות הקרינה ולאנרגיה שלה.

גלאי יינון

קרינה

הסוגים השונים של גלאי היינון נבדלים רק במתח שעל הקבל. המתח משפיע כמובן על הזרם שיווצר בגלאי כתוצאה מהשפעת המתח על היונים שנוצרים בגלאי. הגלאי המוכר ביותר הוא 'גייגר' ורוב המכשירים לגילוי קרינה משתמשים בו. גם המכשירים הנמצאים באוניברסיטה הם ברובם תאי ינון מסוג גייגר. גלאי נוסף שימושי הוא תא ינון פרופורציונאלי.

מונה גייגר

החסרון העיקרי של תאי היינון הוא שכדי שנוכל לגלות ולמדוד קרינה חייבת הקרינה לחדור את גוף הגלאי וליינן את הגז. היצרנים משתדלים לבנות גלאים בעלי דופן דקה ככל האפשר אולם בגלל התכונות של סוגי הקרינה השונים, בלתי אפשרי למדוד בגלאים כאלה קרינה b באנרגיה נמוכה גלאים אלו יעילים רק למדידת קרינת g וקרינת b באנרגיה גבוהה (כמו P-32).

גלאי נצנץ

אנו מבחינים בין גלאי נצנץ מוצק לגלאי נצנץ נוזלי.

נצנץ מוצק

אנו משתמשים בחומרי נצנץ מוצקים בעובי שונה לגילוי סוגי הקרינה השונים. הגלאי בנוי מגביש הנצנץ שפולט אור כאשר פוגעת בו קרינה ומשפופרת מכפיל אור (PHOTOMULTIPLIER).

תפקיד מכפיל האור הוא להפוך את האור שפולט הנצנץ לזרם אלקטרוני הניתן למדידה. דבר זה נעשה על ידי פוטו-קתודה שמגיבה בפליטת אלקטרונים כאשר פוגע בה אור. אלקטרונים אלה מואצים בשפופרת במתחים שהולכים וגדלים וכתוצאה מכך הולך ומוכפל מספר האלקטרונים לאורך השפופרת עד קבלת זרם משמעותי ביציאה מהשפופרת. יתרונם של גלאי הנצנץ המוצק הוא ברגישות וביעילות גבוהה. חסרונם, כמו בתאי היינון ,קרינה באנרגיה נמוכה מאוד אינה מסוגלת לחדור את חומרי המבנה ולכן לא ניתן לגלות בעזרת מונה נצנץ מוצק חומרים הפולטים קרינה באנרגיה נמוכה כמו H-3 ו C-14.

נצנץ נוזלי

השיטה השימושית ביותר למדידת קרינה במחקר הביולוגי ובמחקר הרפואי היא השימוש בנצנץ נוזלי. בשיטה זו אנו משתמשים בחומרים נוזלים בעלי תכונות נצנוץ ומערבבים בתוכם את הדוגמה הנבדקת. כך נוצר מגע ישיר בין החומר פולט הקרינה לנצנץ ולא קיימת הבעיה של מעבר הקרינה את חומרי המבנה של הגלאי. גילוי קרינה של חומרים כמו S-35, C-14, H-3 אפשרי אך ורק בשימוש בנצנץ נוזלי.

הכנת הדוגמה לספירה והוספתה לנוזל הנצנץ נעשית מחוץ למכשיר המדידה. במכשיר המדידה יש בדרך כלל לפחות שני מכפילי אור גדולים והמכשיר מביא את הדוגמה הנבדקת אל בין מכפילי האור כך שמקסימום אור ייאסף ע"י מכפילי האור. מכפילי האור מתרגמים את האור לזרם אלקטרונים שנימדד על ידי המכשיר.

כיום במרבית המכשירים קיים ממיין רב ערוצי שמסוגל להבחין בגודל הזרם שנוצר כתוצאה מכל התפרקות רדיואקטיבית בדוגמה. הממיין נותן לנו את מספר הספירות שנתקבל עבור כל גודל של פולס זרם. מכיוון שיש קשר ישיר בין האנרגיה שנפלטה בהתפרקות הרדיואקטיבית לבין גובה פולס הזרם המתקבל הרי שבעצם ניתן לתרגם את הקריאות כך שנקבל את מספר הספירות עבור כל אנרגיה. מכיוון שלכל חומר רדיואקטיבי יש אנרגיה אופיינית הרי שניתן בשיטה זו גם לזהות את החומר הנבדק. במכשירים המודרניים אפשר בדרך כלל לבדוק דוגמאות שיש בהם תערובת של שלושה חומרים שונים בתנאי שקיימים הבדלים באנרגיות שלהם. כך ניתן ללא קושי לבדוק דוגמה המכילה H-3, C-14, ו P-32. אך לא ניתן בו זמנית לבדוק C-14 ו S-35 (טבלה 2 מציגה את האנרגיות).

הנושא מורכב קצת יותר היות וקרינת ה- b שאותה אנו מודדים היא לא קרינה בדידה (מונוכרומטית). כלומר לכל חומר רדיואקטיבי יש התפלגות אופיינית של האנרגיה הנפלטת. כך לדוגמה לטריטיום (H-3) יש קרינת b באנרגיה מקסימלית של 18Kev אך האנרגיה הממוצעת של קרינת ה- b של הטריטיום היא רק 5.6Kev . כתוצאה מכך אנו נקבל חפיפה חלקית בין חלק מערוצי המדידה במכשיר ויש לקחת עובדה זו בחשבון כאשר מודדים בו זמנית חומרים שונים.

היתרונות של השימוש בנצנץ נוזלי הם:

- אפשרות לגלות קרינה באנרגיה נמוכה.

- יעילות גבוהה של מדידה (עד 90% עבור C-14 ועד 70% עבור H-3).

-אפשרות למדוד דוגמאות בעלי סימון כפול וסימון משולש בו זמנית.

בעיות בשימוש בנצנץ נוזלי :

הבעיות שנוצרות בשימוש בנצנץ נוזלי נובעות ברוב המקרים מתגובה הדדית בין החומרים שבדוגמה לחומרים המרכיבים את הנצנץ הנוזלי. הבעיה הבולטת ביותר היא בליעה של חלק מהאור הנפלט בתוך הדוגמה עצמה לפני שהאור מגיע למכפיל האור. מובן שדבר זה פוגם ביעילות המדידה .התופעה נקראת QUENCHING. בחלק מהמקרים הגורם לתופעה זו הוא היווצרות עכירות בדוגמה עד כדי הפיכתה לחומר צמיג. דבר זה ניתן להדגים בקלות ע"י הוספת מים לנוזל נצנץ. בדרך כלל (תלוי בסוג הנצנץ ) ניתן להוסיף מים עד כ20%- מנפח הנצנץ. מעבר לכך מתחילה להיווצר עכירות ואם נמשיך להוסיף מים נקבל חומר צמיג. גורם נוסף שמפריע לעתים הוא שינוי צבע כתוצאה מתגובה בין נוזל הנצנץ לחומר הנבדק. גם במקרה כזה יבלע חלק מהאור ותיפגם היעילות .

קיימות דרכים שונות להתמודד עם בעיית ה - QUENCHING אך אין פתרון מוחלט לבעיה. חשוב להיות מודעים לתופעה זו וגם אם לא ניתן למנוע אותה כליל ניתן לקבוע את מידת הפגיעה ביעילות. שיטה אחת אפשרית היא הוספת כמות ידועה של חומר רדיואקטיבי לדוגמה הנבדקת ובדיקת היחס בין הקריאה במכשיר לבין הקריאה שהייתה צריכה להתקבל אם לא הייתה בליעה של אור- סטנדרט פנימי (Internal Standard ). במקביל לתופעה של בליעת האור בדוגמה הנבדקת קיימת גם תופעה הפוכה, כלומר עודף פליטה של אור שנגרם לא כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית אלא כתוצאה מתהליכים שונים בין נוזל הנצנץ לדוגמה הנבדקת. מוכרים תהליכים כמו: CHEMILUMINESCENCE ו- PHOSPHORESCENCE שגורמים לפליטה של אור ללא קשר לרדיואקטיביות. עלינו להיות מודעים לבעיה זו וניתן להתגבר עליה ע"י התאמה של סוג נוזל הנצנץ לחומרים הנבדקים.

ניתן להדגים בקלות מצב של עודף פליטה של אור בנוזל הנצנץ. אם ניקח בקבוק המכיל נוזל נצנץ נקי (ללא חומר רדיואקטיבי) ונספור אותו במונה ולאחר מכן נחשוף את הבקבוק לאור השמש או למנורת להט (לא ניאון) למשך דקה ואפילו פחות, נספור את הדוגמה שוב ומיד נקבל מס’ גדול של ספירות. (אם נחכה מספיק זמן ונספור שוב נקבל שוב את ספירות הרקע).

שיטת צ'רנקוב (CERENKOV)

כאשר חלקיקים טעונים נעים בתווך במהירות גבוהה יותר ממהירות האור באותו תווך (מהירות החלקיק עדיין נמוכה ממהירות האור בוואקום) אנו מקבלים פליטה של אור כחול שמכונה: CHERNIKOV RADIATION. תופעה זו מנוצלת במקרים מסוימים לגילוי קרינה רדיואקטיבית. השיטה אפשרית כאמור רק לחלקיקים טעונים באנרגיה גבוהה כלומר במחקר הביולוגי בעיקר עבור P-32. (פולט קרינת ביתא באנרגיה גבוהה). בשיטה זאת אנו מודדים ישירות את האור הנפלט ללא נוזל נצנץ. בדרך כלל משתמשים במים כתווך שבו מתרחשת פליטת האור. המכפיל אור שבמכשיר מגיב ישירות לאור הנפלט וניתן למדוד את הדוגמה (בדרך כלל נקבל את הקריאה בחלון שמתאים ל- H-3 ).

היתרון בשיטה הוא החסכון והנוחיות ע"י אי-השימוש בנצנץ נוזלי וכן האפשרות להשתמש בשיטה זו כאשר קיימת תגובה בין החומר שבדוגמה לנוזל הנצנץ.

החסרון של השיטה הוא בהיותה מוגבלת רק לחומרים מסוימים וביעילות גילוי נמוכה יחסית (מקובל להניח שהיעילות תהיה כחצי מהיעילות לאותה דוגמה עם נצנץ נוזלי).

גילוי קרינה בעזרת סרט צילום

הגילוי הראשון של הרדיואקטיביות נעשה ע"י סרט צילום. מאז ועד היום אנו משתמשים בסרט צילום לגילוי קרינה. קרינה רדיואקטיבית כמו כל קרינה אלקטרומגנטית (ולצורך עניין זה הדבר נכון גם לגבי קרינה רדיואקטיבית של חלקיקים טעונים כמו קרינת אלפא וביתא) גורמת להשחרה של סרט צילום.

מידת ההשחרה יחסית לכמות הקרינה שאליה נחשף סרט הצילום. אנו מנצלים תכונה זו של הקרינה לתחומי מחקר שונים בביולוגיה וברפואה כדי לגלות ולמדוד קרינה ולעקוב אחר חומרים שונים שסומנו בחומר רדיואקטיבי. השיטה נקראת:AUTORADIOGRAPHY .

מדידת חשיפה בשיטת TLD

בעבר השתמשו בתכונת הקרינה להשחיר סרט צילום גם כדי למדוד חשיפות אישיות לקרינה. כיום נהוגה שיטה חדשה למדידת חשיפה. השיטה מבוססת על חומרים שבהם בזמן החשיפה לקרינה אלקטרונים עולים ברמות אנרגיה ולא יורדים חזרה. כמות האלקטרונים יחסית לחשיפה. כאשר מחממים חומרים אלה לאחר החשיפה ירדו האלקטרונים חזרה לרמת היסוד ויפלטו את עודף האנרגיה בצורה של אור. כמות האור שנפלטת יחסית לחשיפה. כיום בתגים למעקב חשיפות שניתנים לעובדים ישנם 3 גבישים של LiF שמשמשים אותנו למדידת החשיפה המצטברת לקרינה. לעובדים שעלולים להיחשף לקרינת נאוטרונים יש בנוסף בתוך התג לוחית מחומר פלסטי המאפשרת הערכת החשיפה לנאוטרונים. באוניברסיטה ניתן תג למעקב חשיפות לעובדים שעלולים להיחשף לקרינה חיצונית במהלך עבודתם . עובדים שקיבלו תג חייבים לשמור על שלמותו , לענוד אותו כל זמן שהותם באזור הקרינה ולאחסן את התג במקום שסוכם עם בטיחות קרינה. יש לענוד את התג כך שהצד שעליו מופיע שם העובד מופנה כלפי הגוף ( ראה נוהל מעקב אחרי חשיפות ).

>--גביש LiF

תג למעקב חשיפות פתוח וסגור

סיכום

אנשים שונים מתייחסים לסיכון בעבודה עם קרינה בדרכים שונות. יש שחששם מוגזם ודווקא להם יקרו מרבית התאונות/תקלות ומהצד השני יש שאינם חוששים כלל ולהפך מזלזלים בסיכון שבחשיפה לקרינה. הן קלות הראש והן החשש המוגזם לא מוצדקים וייתכן שמקורם בעובדה שקרינה לא ניתן לחוש בחושים שלנו זאת בניגוד לסיכונים אחרים.

היחס הנכון לקרינה וסיכוניה הוא כמו לכל סיכון שהחיים המודרניים מציבים בפנינו. עלינו להשקיע מאמץ בהקטנת הסיכון וללמוד כיצד ניתן לעבוד עם קרינה בסיכון קטן ככל האפשר.

כיצד נוכל להשתמש בקרינה הרדיואקטיבית תוך הפקת מירב התועלת והקטנת הסיכון ככל האפשר ?

הדבר תלוי בראש וראשונה בנו, בכל עובד ובכל עובדת.

אין לנו פתרונות פלא !!

בהמשך נפרט אמצעים שאפשר לנקוט אך הכלל העיקרי והחשוב ביותר הוא :

הקפדה תמידית על עבודה בהתאם לנוהלי העבודה שנקבעו והמפורטים בהמשך קובץ זה.

בעבודה עם קרינה רדיואקטיבית אנו מבחינים, מנקודת מבט של הסיכון, בין שני סוגי עבודה: מצד אחד קיימת עבודה עם מקורות קרינה חתומים ומכשירים פולטי קרינה שבהם הסיכון העיקרי הוא חשיפת הגוף לקרינה שבאה ממקור הנמצא מחוץ לגוף. במקרה כזה אנו מדברים על סיכוני קרינה רדיואקטיבית וסיכון של חשיפה חיצונית לקרינה.

מצד שני, בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים לא חתומים : אבקות, נוזלים וגזים בהם הסיכון העיקרי הוא חדירת החומר לגוף וחשיפת הגוף לקרינה ממקור שנמצא בתוך הגוף. במקרה כזה אנו מדברים על סיכוני זיהום רדיואקטיבי וסיכון של חשיפה פנימית לקרינה.

סוג סיכון נוסף שיש להתייחס אליו הוא הפגיעה בסביבה כלומר פיזור של חומר רדיואקטיבי לסביבה באופן לא מבוקר ע"י שפיכת חומר רדיואקטיבי לביוב או פינוי פסולת רדיואקטיבית לפסולת רגילה. אנו חייבים למנוע גם סיכון זה.

בעבודה עם חומרים פולטי קרינת ביתא באנרגיה נמוכה, חומרים כמו:

H-3,C-14,S-35,Ca-45 הסיכון העיקרי הוא של חשיפה פנימית לקרינה. הסיכון של חשיפה חיצונית במקרה זה קטן ביותר היות והקרינה ברובה הגדול נבלעת על ידי התווך שבו נמצא החומר הרדיואקטיבי: דופן המבחנה וכו'.

בעבודה עם חומרים פולטי קרינת ביתא באנרגיה גבוהה וחומרים פולטי קרינת X וקרינת גמא, חומרים כמו: P-32, Na-22, Cr-51 , Rb-86 , I-125 ,בנוסף לסיכון של חשיפה פנימית לקרינה נוסף הסיכון של חשיפה חיצונית לקרינה.

סיכון של חשיפה חיצונית בלבד קיים כאשר עובדים עם מכשירים פולטי קרינה ומקורות חתומים.

כיצד נקטין חשיפה חיצונית לקרינה ?

כאמור האמצעי העיקרי הוא הקפדה על נוהלי העבודה שנקבעו.

באופן כללי ניתן לומר שבכדי להקטין את החשיפה החיצונית לקרינה עלינו להשתדל לעבוד עם כמויות קטנות ככל האפשר של חומר רדיואקטיבי, עלינו לעבוד זמן קצר ככל האפשר ובמרחק גדול ככל האפשר ולהציב בינינו לבין מקור הקרינה מיגון (חומר מתאים שיעצור חלק מהקרינה). השפעת המרחק חשובה ביותר היות ועוצמת קרינה רדיואקטיבית נמצאת ביחס הפוך לריבוע המרחק, כלומר במרחק 10 ס"מ ממקור קרינה עוצמת הקרינה קטנה פי 100 מעוצמת הקרינה במרחק 1 ס"מ וכן במרחק כ 30 ס"מ נקבל עוצמה קטנה כמעט פי 1000 . חובה עלינו לאמץ אמצעים ושיטות עבודה שיאפשרו הגדלת המרחק בינינו לבין מקור הקרינה. אמצעים כמו: שימוש בפיפטורים אוטומטיים, שימוש במלקחיים מעבדתיות, שימוש במעמד למבחנות במקום החזקת המבחנות ביד וכו'.

המיגון מפחית את עוצמת הקרינה באופן משמעותי, חובה להתאים את המיגון בהתאם לסוג הקרינה ועוצמתה (עופרת לקרינת גמא, פרספקס לקרינת ביתא וכו'). בכל מקרה שקיים מיגון אסור לנו לבטל אותו או לא להשתמש בו ללא אישור מבטיחות קרינה.

לעובדים בעלי סיכון של חשיפה חיצונית לקרינה ניתן תג למעקב חשיפות.

כיצד נקטין את הסיכון לחשיפה פנימית - חדירת חומר רדיואקטיבי לגוף ?

בתחום זה אין כללים פשוטים. חומר רדיואקטיבי יכול לחדור לגוף באמצעות נשימה, בליעה, חדירה דרך העור ודרך פצעים פתוחים. אולם הדרך בעלת הסבירות הגבוהה היא על ידי זיהום הידיים בחומר רדיואקטיבי וחדירת הזיהום לגוף באמצעות זיהום המזון שנאכל.

אנו חייבים לנקוט באמצעים שונים כדי להבטיח שחומר רדיואקטיבי לא יחדור לגופנו. חלק מהאמצעים קשור למבנה שבו אנו עובדים ולציוד עמו אנו עובדים. מעבדה מסודרת עם סידורי רחצה, מנדפים, אזורי עבודה, ציוד לעבודה עם נוזלים, חלוקים, כפפות ועוד.

אך שוב האמצעי העיקרי הוא הקפדה על עבודה בהתאם לנוהלי העבודה. הקפדה על איסור אכילה ושתייה במעבדות. איסור בשימוש בפה ללקיחת נוזלים, הקפדה על בדיקה עצמית ובדיקת אזור העבודה הם רק חלק מנוהלי העבודה. על כולנו לדעת שעובד שלא מקפיד על נוהלי העבודה לא מסכן רק את עצמו אלא מסכן את כל העובדים במעבדה והמבקרים בה.

העבודה עם קרינה רדיואקטיבית יכולה להיות בטוחה יותר אם נקפיד כולנו על שמירת הנהלים.

עובדים בעלי סיכון של חשיפה פנימית לקרינה מתבקשים למסור דגימות שתן לבדיקת הימצאות חומרים רדיואקטיביים בגוף . אנו מבצעים 3-4 פעמים בשנה בדיקות שתן . כאשר תתבקש למסור דגימת שתן עלייך לבצע את הוראות בטיחות קרינה ולמסור את הדגימה בנפח שיידרש ובמועד שיקבע.

לאחר שעברנו על שיטות העבודה באופן כללי זה המקום לדבר על היבטים מעשיים של העבודה עם חומרים רדיואקטיביים. מרבית החומרים בהם משתמשים במחקר הרפואי והביולוגי פולטים קרינת b ולכן חשוב כבר בשלב זה לעמוד על עיקר שיטות העבודה. פרטים מלאים על החומרים השונים ושיטות העבודה אפשר למצוא בהמשך הקובץ.

בעקרון ניתן לחלק את החומרים הרדיואקטיביים לשתי קבוצות: חומרים פולטי קרינת b באנרגיה נמוכה וחומרים פולטי קרינת b באנרגיה גבוהה. בקבוצה הראשונה נכללים החומרים H-3, C-14,P-33, S-35, Ca-45 ובקבוצה השניה החומר העיקרי הוא P-32 .

יש לדעת שרק מעצם העובדה שהחומר פולט קרינה באנרגיה נמוכה יותר אין פרוש הדבר שהחומר מסוכן פחות. לעתים הדבר ההפוך הוא הנכון.

כאמור בחומרים פולטי b באנרגיה נמוכה הסיכון העיקרי הוא חשיפה פנימית לקרינה, כלומר חומר רדיואקטיבי חודר לגוף וחושף את הגוף מבפנים. כפי שראינו קרינת ה b תיבלם בגוף על ידי כ 12 מ"מ של רקמה (לכל היותר) וכל האנרגיה של הקרינה תעבור לתאים וכמובן תגרום לנזק. לכן חובה עלינו לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע לחלוטין אפשרות של חדירת חומר רדיואקטיבי לגוף. כאשר אנו עובדים עם חומרים לא נדיפים ולא עם גזים או אבקות הרי שחומר רדיואקטיבי יכול לחדור לגוף בעיקר כתוצאה מזיהום הידיים וחדירה יחד עם אכילה ושתייה. בחלק מהחומרים במקרה של זיהום חיצוני תהיה גם חדירה דרך העור. כדי למנוע זיהום ידיים חובה עלינו להקפיד על עבודה עם כפפות בכל שלבי העבודה במעבדה וכן להקפיד על החלפת כפפות ובעיקר על בדיקת הידיים באמצעות בדיקות מריחה- שפשוף פיסת נייר קטנה רטובה על הידיים הכנסתה לוייל עם נוזל נצנץ וספירתה במכשיר מתאים.(כפי שראינו קודם לא ניתן לגלות חומרים אלה בעזרת מכשיר נייד לגילוי קרינה).

בעבודה עם P-32 נוסף לסיכון של חשיפה פנימית גם הסיכון של חשיפה חיצונית וזאת בגלל האנרגיה הגבוהה של הקרינה אולם האנרגיה הגבוהה מאפשרת לנו לגלות בקלות יחסית את הקרינה במכשיר נייד לגילוי קרינה ולכן בכל מעבדה ימצא בהישג יד מכשיר מתאים.

הקפדה על נוהלי העבודה והקפדה על בדיקה עצמית בעזרת המכשיר המתאים תבטיח מניעה של חשיפה פנימית ל P-32 .

סקרנו את כללי העבודה שמאפשרים הקטנת החשיפה לקרינה (זמן, מיגון, מרחק וכמות) כללים אלה חובה עלינו ליישם בעבודה עם P-32 . ראה נוהל עבודה עם P-32 .

מקור הקרינה העיקרי תמיד הוא המלאי של החומר שהמעבדה קונה. מריכוז זה אנו לוקחים כמות קטנה יחסית לצורך הניסוי.

בביצוע הפעולה קיימת אפשרות לחשיפה חיצונית משמעותית בעיקר לידיים אם לא עובדים נכון.

עבודה נכונה מתחילה מהכנת אזור העבודה והכנת מיגון פרספקס מתאים. לעולם לא נפתח את ה"מצודה" (האריזה הממוגנת בדרך כלל עופרת מכוסה פלסטיק) בידיים. אלא נשתמש במיגון מתאים או במלקחיים מעבדתיות שמאפשרות לנו להתרחק מהבקבוק. הפעולה דורשת מיומנות ולכן בתחילת עבודתך עם חומרים רדיואקטיביים יבצע שלב זה עבורך עובד מיומן אחר מהמעבדה. אולם לאחר תרגול קצר אפשר לבצע את הפעולה ללא חשיפה משמעותית. נשתדל לא להוציא את הבקבוק שמכיל את מלאי החומר הרדיואקטיבי מהמצודה. כאשר הדבר הכרחי נעשה זאת אך ורק לזמן קצר, מאחורי מיגון פרספקס וכאשר אנו אוחזים את הבקבוק במלקחיים.

לקיחת החומר לניסוי תעשה בעזרת פיפטור אוטומטי שמאפשר לנו לשמור מרחק מהנוזל. מבחנות עם החומר רדיואקטיבי לא נחזיק בידיים. אפשר להכניסם למעמד מעבדתי מתאים ולהחזיק את המעמד (הרווחנו מרחק) או במידת האפשר נשתמש במעמד עשוי פרספקס או לצורכי העברה ואחסון ניתן להשתמש ב"מצודות" ישנות שיש לנו במעבדה.

נשתדל לבצע את כל שלבי העבודה מאחורי מיגון פרספקס. חובה עלינו לדאוג גם למיגון מתאים לפסולת המוצקה שלנו וגם לפסולת הנוזלית. במהלך הניסוי מרבית החומר הרדיואקטיבי יפונה לפסולת המוצקה והנוזלית ולכן חשוב למגן גם את הפסולת.

שמירה על נוהלים ושיטות עבודה תבטיח חשיפה מינימאלית

גם כאשר עובדים עם חומרים פולטי קרינת b באנרגיה גבוהה.

העבודה עם P-32 וכל החומרים הרדיואקטיביים מתבצעת בהתאם לנוהלי העבודה והבטיחות המפורטים לכל אחד מהחומרים , עמודים 76-93 בקובץ.

בסקירה קצרה זאת ניסיתי להעביר לכם את ההרגשה שניתן לעבוד בצורה בטוחה עם קרינה רדיואקטיבית. מובן שיש לנו עוד הרבה ללמוד בנושא. לאחר שתלמד/י את הנהלים שמפורטים בהמשך הקובץ ותעביר/י לבטיחות קרינה את הדף עם הפרטים האישיים שלך ושל עבודה המתוכננת, תוזמן/י להשתלמות קצרה בנושא עבודה בטוחה עם קרינה רדיואקטיבית. רק לאחר ההשתלמות ורק לאחר תדרוך ע"י אחראי המעבדה לגבי שיטות העבודה והכרת ציוד המעבדה תהיה/י רשאי להתחיל לעבוד עם קרינה רדיואקטיבית ובתנאי שהעבודה תבוצע בהתאם לכל נוהלי הבטיחות. בנוסף חובה עלייך לעבור בדיקת רופא תעסוקתי לפני תחילת העבודה בקרינה.

רקע ומושגים לעבודה עם קרינת X

קרינת X נתגלתה ע"י רנטגן בשנת 1895. הקרינה נתגלתה במקרה כאשר עבדו עם שפופרת אלקטרונים במתח גבוה. התכונה הבולטת של קרינת X הייתה שהקרינה חדרה חומרים שונים ולכן השימוש העיקרי בקרינה היה כדי לראות חלקים פנימיים של מערכות כולל גוף האדם. השימוש הידוע כיום בציבור הרחב הוא השימוש לצרכים של איבחון רפואית אך שימוש לא פחות נרחב הוא במכשירים מדעיים שונים. באוניברסיטה, בבית החולים הווטרינרי קיימים מכשירי X לשימוש רפואי אך רוב המכשירים שיש באוניברסיטה מיועדים לצורכי מחקר מדעי לא רפואי.

מבחינה היסטורית הרי שבסמוך לגילוי קרינת X נתגלתה גם קרינת g השמות X ו g- ניתנו לקרינות עוד לפני שידעו משהו על תכונותיהם. רק מאוחר יותר התגלה ששני סוגי הקרינה הם בעצם קרינה אלקטרומגנטית כך שקרינת X וקרינת גמא באותה אנרגיה הן קרינות זהות. כיום ההבדל בשם מציין רק הבדל במקור הקרינה ולא הבדל בתכונות מהותיות.

קרינת גמא נפלטת כתוצאה של ירידה של גרעינים של חומרים לא יציבים ברמות אנרגיה כך שקרינת גמא נחשבת לקרינה שמקורה בגרעין של האטום. קרינת X לעומת זאת נפלטת כתוצאה מתהליכים שמחוץ לגרעין האטום. באופן עקרוני קיימות שתי צורות שונות לקבלת קרינת X : הראשונה היא כתוצאה מירידה של אלקטרונים ברמות אנרגיה בתוך האטום (קרינה אופינית) והשנייה כתוצאה מבלימה/איבוד אנרגיה של חלקיקים טעונים. הדרך השניה היא זאת שמנוצלת במכשירים לשימוש רפואי ולשימוש מדעי.

בשרטוט אנו רואים אלקטרון שהואץ עובר בקרבת השדה החשמלי של גרעין כבד כמו טונגסטן (שבגרעין שלו 74 פרוטונים) כתוצאה מהשפעת השדה האלקטרון מואט ומשנה את כיוון תנועתו כלומר מאבד אנרגיה.

האנרגיה הזאת נפלטת כקרינת X.

נהוג לקרוא לקרינה זו קרינת בלימה ( Bremsstrahlung) היות והאלקטרון נבלם בתהליך פליטת האנרגיה. באופן תיאורטי אלקטרון כזה יכול לאבד את כל האנרגיה שלו שתהפוך לקרינת X.

באופן מעשי האלקטרון מאבד בדרך זאת רק חלק מהאנרגיה שלו. מאפיין חשוב של קרינת X המתקבלת בדרך זאת הוא שאנו מקבלים קרינת X באנרגיה רציפה. כלומר טווח של אנרגיות ולא באנרגיה בדידה.

במכשירים שבהם אנו עוסקים מתקבלת קרינת X כתוצאה מהתהליך שתואר. אנו מאיצים במכשיר אלקטרונים במתח גבוה ומפציצים בהם מטרה עשויה מחומר כבד שגורמת לבלימת האלקטרונים ולקבלת קרינת X.

כאמור הדרך הנוספת לקבלת קרינת X היא כתוצאה של ירידת אלקטרונים ברמת אנרגיה בתוך האטום. קרינת X המתקבלת בדרך זאת היא בדידה ואופיינית לכל אטום בהתאם להפרשים ברמות האנרגיה בקליפות השונות של האטום.

קיימים כמה דרכים שבהם אפשר לגרום לאלקטרונים לרדת ברמות אנרגיה. בכל הדרכים מדובר בשלב הראשון בהוצאה של אלקטרון אחד מהאטום מאחת הקליפות. המקום הפנוי יתמלא ע"י ירידה של אלקטרון מרמה גבוהה יותר ופליטת קרינת X.

ראינו שקרינה רדיואקטיבית מאופיינת כקרינה מייננת כלומר קרינה שמסוגלת לגרום להוצאת אלקטרונים מהאטום. קיים תהליך של הפיכה פנימית (Internal Conversion) שבו קרינת גמא שנפלטת מהגרעין גורמת להוצאת אלקטרון מאחת הקליפות הפנימיות וכתוצאה מכך ירידה של אלקטרונים ופליטת קרינת X. תהליך אחר הוא תהליך של תפיסת אלקטרון.(Electron Capture) בתהליך זה אלקטרון מקליפה פנימית נתפס ע"י גרעין האטום ונקבל ירידה של אלקטרונים ברמות אנרגיה ופליטת קרינת X.

בשני המקרים התוצאה היא קרינת X בדידה ובאנרגיה נמוכה.

במכשירים בהם אנו עוסקים קרינת X מתקבלת כתוצאה מבלימה של אלקטרונים שהואצו במתח גבוה.

תיאור סכמתי של שפופרת רנטגן על חלקיה העיקריים.

רכיבי השפופרת

מקור אלקטרונים - פילמנט עשוי טונגסטן שמחומם ע"י הזרם החשמלי לטמפרטורה של כ 2000C° . בטמפרטורה כזו נוצרה פליטה מסיבית של אלקטרונים. הזרם שאנו מודדים במכשיר הוא זרם האלקטרונים שזורם בשפופרת כאשר :

1mA=6.25x10²⁵ electrons/sec

ספק מתח גבוה - מספק מתח גבוה לצורך יצירת שדה חשמלי שבו יואצו האלקטרונים וירכשו אנרגיה. האנרגיה של האלקטרונים מתאימה למתח האצה, כך שאם יש לנו מתח של kV 80אנו מדברים על אלקטרונים באנרגיה של 80 Kev.

מטרה - האלקטרונים מפציצים מטרה שעשויה מטונגסטן. היות ורק חלק מהאנרגיה של האלקטרונים הופך לקרינת X נוצר במטרה חום רב. ולכן חובה לספק אמצעי לקירור המטרה. יחס ההמרה של אנרגית האלקטרון לאנרגיית קרינת X הוא נמוך יחסית ולהלן נוסחה מקורבת :

10^-3 משקל אטומי של המטרה x אנרגיית האלקטרון = אנרגיית קרינת X.

בדרך כלל מרבית קרינת ה - X תתקבל באנרגיה של כ 0.3 x המתח מרבי.

קולימטור - מטרתו להגביל את גודל הקרן המתקבלת.

פילטר - קרינת X נוצרת באנרגיה רציפה שלא מתאימה ליישום הנדרש. כדי לקבל קרינת X באנרגיה בדידה אנו משתמשים בפילטר לבליעת קרינת X הראשונית ולפליטת קרינת X משנית שנקבעת לפי החומר שממנו עשוי הפילטר. בנוסף לכך הפילטר מקטין את עוצמת הקרינה המתקבלת.

בית השפופרת - מונע פליטת קרינת X לכיוונים לא רצויים. מה שמתקבל בסופו של דבר הוא קרינת X באנרגיה בדידה שאותה אנו מנצלים לצרכינו.

באוניברסיטה קיימים מכשירים שעובדים כדיפרקטרומטרים. במכשירים אלה קרינת X פוגעת בגבישים והפיזור של הקרינה נמדד. במכשירים מסוג זה אין קרינה גלויה. מתקן הניסוי בנוי כך שאין בדרך כלל אפשרות לדליפת קרינה החוצה. סוג שונה של מכשירים הוא מכשירים שבהם עובדים עם קרן שבחלקה לפחות גלויה. מובן שבמכשיר כזה הסיכון רב יותר. בשני סוגי המכשירים משתמשים בקרן ממוקדת בקוטר קטן יחסית, באנרגיה נמוכה אך בעוצמה גדולה. יש לדעת שמדובר בקרן ישירה בעוצמה של למעלה מ 10,000 רנטגן לשנייה, בעוצמה כזאת חשיפת אצבעות או ידיים תגרום לנזק מיידי. גם לאחר שהקרינה עברה קולימציה עדיין יש בקרן עוצמה של כ500- רנטגן לדקה. בקרן המפוזרת או המשנית עוצמת הקרינה נמוכה בהרבה. במידה והדבר תלוי בנו יש להימנע ככל האפשר מתכנון וביצוע של ניסויים בהם יש קרן גלויה. במידה וחובה לעבוד עם קרן גלויה חייב להיות מיגון מתאים שימנע פיזור קרינה לסביבה .

חובה לוודא לפני הפעלת המכשיר שהמיגון מוצב במקומו.

בחלק מהמכשירים אין מיתקן אוטומטי שלא מאפשר הפעלת המכשיר ללא מיגון ולכן מוטלת על המפעיל החובה לוודא שהמיגון מוצב במקומו לפני הפעלת המכשיר. במכשירים מסוג זה נוהגים לבדוק את מרכוז הקרן בעזרת לוחיות פלורוצנטית. יש להיזהר מאד בביצוע בדיקה כזאת. יש למנוע חשיפה של הידיים ולהשתמש בלוחית שמחוברת "לזרוע” ארוכה. אסור להכניס את הראש כדי להסתכל על הלוחית אלא להשתמש במראות מתאימות. יש לזכור שמעל למיגון יש בדרך כלל שדה קרינה משמעותי כתוצאה מהחזרות ופיזורים של הקרינה.

פעולות כמו מרכוז או כיוון של הקרן יעשו אך ורק על ידי עובדים מיומנים .

פעולות כאלה חובה לבצע אך ורק במתח וזרם מינימאליים .

ניתן לעבוד בצורה בטוחה עם מכשירים פולטי קרינת X כל עוד שומרים על כללי הבטיחות. כלל חשוב הוא לא לבצע כל פעולה שיש בה סיכוי להימצא בתוך הקרן הישירה או המוחזרת כאשר המכשיר בפעולה.

יש להפסיק את המכשיר לפני כל פעולה כזאת !

כלל חשוב לא פחות הוא הקפדה על קיום ופעולה תקינה של אמצעי הבטיחות שמותקנים במכשיר. בכל המכשירים מותקנים מפסקים שלא מאפשרים הפעלת המכשיר ללא התקנת מתקן ניסוי על פתח הקרן. וכן מפסקים שמפסיקים את פעולת המכשיר כאשר פותחים מכסים או מיגונים. אסור בתכלית האיסור לנסות לעקוף או לבטל מפסקים אלה. בכל המקרים הידועים שבהם נגרמה חשיפה משמעותית לקרינה ממכשיר קרינת X נמצא שהמפעילים ביטלו אמצעי בטיחות או שהאמצעים לא היו תקינים.

כפי שניתן לראות אנו עוסקים במכשירים מורכבים שיש בהם סיכון ולכן הפעלתם דורשת הכשרה טכנית וידע בבטיחות. מסיבה זאת אסור לעובדים שלא הוסמכו לכך להפעיל את המכשירים ובמיוחד אסור להם לנסות לתקן או לשנות את תנאי העבודה של המכשירים.

כל שינוי או טיפול במכשירים חייב להיעשות אך ורק ע"י עובדים מוסמכים !!!

חובה לבדוק את המכשיר לגילוי דליפת קרינה לאחר כל שינוי או תיקון !!.

בדיקת המכשירים בעזרת מכשיר לגילוי קרינה בתדירות גדולה ככול האפשר, גם בהפעלה שגרתית של מכשיר קרינת X ,היא אמצעי פשוט ויעיל להבטחת עבודה ללא חשיפה לקרינה. כיום לכל המכשירים שפועלים באוניברסיטה יש בהישג יד מכשיר לגילוי קרינה וחובה להשתמש בו בכל מקרה של תקלה או חשש לתקלה יש להודיע לבטיחות קרינה.

כדי לבדוק מכשיר שפולט קרינת X לדליפה אנו משתמשים במכשיר לגילוי קרינה שמבוסס על עקרון הגייגר. מכשיר כזה לא מיועד למדידת קרינת X ולכן אנו מקבלים תגובה מוגזמת אך הדבר מאפשר לנו יעילות גילוי ורגישות גדולה יותר, כאשר אין לנו עניין בבדיקה כמותית אלא איכותית בלבד (כלומר יש דליפה או אין דליפה).

יש לבדוק את מכשיר קרינת X עם כל הפעלה. במידה ונתגלה חשש לדליפת קרינה יש להפסיק מיידית את פעולת המכשיר ולהודיע לבטיחות קרינה. ניתן בעזרת מכשור מתאים למדוד ולקבוע האם מדובר בדליפה משמעותית של קרינה.

ברוב המכשירים הקיימים הגורם לדליפה ניתן לתיקון וגם אם מדדנו עוצמה לא משמעותית של קרינה עדיין חובה עלינו לדאוג לביטול הדליפה. בדרך כלל מדובר בהתקנה לא מדויקת של מתקן הניסוי. במקרים כאלה פעולה פשוטה של חיזוק בורג או הצמדה טובה יותר מונעים את דליפת הקרינה. במכשירים בהם לא ניתן לתקן את הגורם לדליפה יש אפשרות לשים מיגון מתאים. בגלל האנרגיה הנמוכה של קרינת X קל לעצור אותה. כמה מילימטרים של עופרת יספיקו. בכל מקרה המיגון יותקן רק לאחר אישור ובדיקה של טכנאי בטיחות קרינה ורק לאחר שנבדק ונמצא שאין כל דרך אחרת להפסיק את דליפת הקרינה.

נוהלי הבטיחות המצורפים לקובץ זה מפרטים את הנהלים שנועדו להבטיח עבודה בטוחה. חובה להקפיד על ביצוע הנהלים. יש לזכור שעובד הפועל בניגוד לנוהל מסכן לא רק את עצמו אלא גם את כל מי שמשתמש במכשיר אחריו וכל מי שעובד בסביבה.

בכניסה לכל חדר שבו מוצב מכשיר קרינת X מותקן שלט אזהרה מואר. חובה להדליק את השלט לפני הפעלת המכשיר. בעקרון אין טעם לעמוד בצמוד למכשיר בזמן פעולתו. אך מאידך אין להפקיר את החדר כאשר המכשיר פועל, יש להימצא בקרבת החדר או לנעול אותו.

חובה על המשתמשים לענוד תגים למעקב אחר חשיפות.

במקרה של תקלה או חשש לתקלה יש להפסיק מיידית את פעולת המכשיר. במקרה כזה אין צורך להתקרב למכשיר ויש להפסיק את המתח החשמלי ע"י לחיצה על לחצן חירום שמותקן בחלק מהחדרים או ע"י הפסקת החשמל מלוח החשמל שנמצא בכניסה לכל חדר. במידה והדבר לא אפשרי יש להזעיק חשמלאי שיגרום להפסקת החשמל בחדר.

חובה בכל מקרה של תקלה או חשש לתקלה להודיע מיידית לבטיחות קרינה.

כמו כל מתקן תעשייתי או מעבדתי אחר יש בהפעלה ובשימוש במכשירים פולטי קרינת X סיכון, הקפדה על עבודה בהתאם לנוהלים שנקבעו תבטיח למרות הסיכון הקיים עבודה בטוחה ללא כל פגיעה בעובדים.

ראה בהמשך נהלים לעבודה עם מכשירים פולטי קרינה.

(מבצע המרת יחידות
וחישובי דעיכה)

לחץ על מחשבון
רדיואקטיבי

נוהל קבלת עובדים למשרה של עובד קרינה (בהתאם להוראות האוניברסיטה 09-003 )

הגדרה: עובד קרינה הוא כל אדם: עובד סגל אקדמי, סגל מנהלי, סגל טכני או סטודנט (כולל אורחים, מתנדבים, משתלמים זרים , עולים חדשים וכל מעמד אחר) שבמסגרת עבודתו באוניברסיטה על כל שלוחותיה משתמש במכשירים פולטי קרינה, מקורות קרינה או חומרים רדיואקטיביים.

1. כל מישרה של עובד קרינה תצוין "כמשרה של עובד קרינה" ע"י היוזם בפנייתו למחלקת כח אדם בבקשה לאיוש המשרה. הוראות אלה חלות גם על עובדים ותיקים הנדרשים במהלך עבודתם באוניברסיטה להתחיל לעבוד כעובדי קרינה.

2. מחלקת כח אדם תפנה את העובד לשירות הרפואי לביצוע בדיקות רפואיות. יש לציין בהפניה שהעובד יועסק כעובד קרינה. חובה לבצע את הבדיקות הרפואיות לפני תחילת העבודה בקרינה.

3. מחלקת כח אדם תפנה את העובד לבטיחות קרינה לקבלת הדרכה ואמצעי בטיחות. טכנאי בטיחות קרינה ימסור לעובד אישור בכתב לעבודה בקרינה. העתק האישור יישלח למחלקת כח אדם.

4. סטודנט שבמסגרת לימודיו לתואר גבוה או לביצוע פרוייקט גמר, חייב לבצע עבודה הכוללת עבודה בחומרים רדיואקטיביים ו/או מכשירים פולטי קרינה, חובה על החוקר המנחה את הסטודנט להפנותו לבטיחות קרינה לקבלת הדרכה ואישור לפני תחילת עבודתו בקרינה.

5. מעבדות הוראה לסטודנטים יבוצעו בהתאם לנוהל "עבודת סטודנטים עם חומרים רדיואקטיביים, מקורות קרינה ומכשירים פולטי קרינה"

6. לא יועסק עובד קרינה ללא אישור בכתב מבטיחות קרינה !!!.

7. במקרים בהם קליטת העובד באוניברסיטה לא נעשית באמצעות מחלקת כח אדם האחריות מוטלת על החוקר או מנהל המעבדה לוודא ביצוע בדיקות רפואיות ,קבלת הדרכה ואישור לפני תחילת העבודה.

8. עובד קרינה שסיים עבודתו בקרינה או מתכוון לעזוב את עבודתו באוניברסיטה חייב להודיע על כך לבטיחות קרינה. מחלקת כח אדם תעכב את המשך הטיפול בעובד עד לקבלת אישור מבטיחות קרינה.

נוהל אישור עבודה למעבדות רדיואקטיביות

הגדרה: מעבדה רדיואקטיבית לצורך הוראה זו היא כל אזור עבודה בו משתמשים ו/או מאחסנים מקורות קרינה רדיואקטיבית, חומרים רדיואקטיביים, או שמפעילים בו מכשירים פולטי קרינה רדיואקטיבית.

1. עובד המעונין לקבלת אישור למעבדה לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים ו/או מקורות קרינה, יפנה בבקשה בכתב לבטיחות קרינה תוך פירוט סוגי החומרים, כמויות בעבודה ובאחסון, תיאור קצר של השימוש ושמות העובדים שיעבדו במעבדה.

2. עובד המעונין להתקין מכשיר פולט קרינה רדיואקטיבית יפנה בקשה בכתב לבטיחות קרינה תוך פירוט סוג המכשיר, יצרן, מתח וזרם בעבודה, תיאור קצר של השימוש במכשיר ושמות העובדים שישתמשו במכשיר.

3. לפני תחילת התהליכים לרכישת חומרים רדיואקטיביים או מכשירים פולטי קרינה חובה לפנות לבטיחות קרינה.

4. עם קבלת הבקשה יבקר טכנאי בטיחות קרינה באזור העבודה ובמקרה הצורך יודיע למבקש אלו סידורים יש לבצע באזור (בהתאם לדרישות משרד העבודה ומשרד איכות הסביבה).

5. לאחר שהמבקש יודיע לבטיחות קרינה על השלמת הסידורים, יוזמנו נציגי משרד איכות הסביבה / העבודה לביקורת ואישור.

רצוי לפנות לבטיחות קרינה מוקדם ככל האפשר. התהליך לוקח זמן.

6. לא יעסוק עובד בעבודות קרינה במקומות שלא קיבלו אישור ממשרד איכות הסביבה/משרד העבודה. במקומות שקיבלו אישור תתבצע העבודה אך ורק בהתאם לתנאי האישור. יש לבקש אישור מבטיחות קרינה לכל חריגה מהאישור הקיים.

נוהל הזמנת ציוד פולט קרינה רדיואקטיבית וחומרים רדיואקטיביים

1) כללי

1.1 נוהל זה מסכם את נהלי הזמנת ציוד/חומרים רדיואקטיביים על ידי המערכת הממוחשבת ובאופן ידני. בכל מקרה שלא ניתן לבצע הזמנה באמצעות המערכת הממוחשבת תתבצע ההזמנה ידנית בהתאם למפורט בסוף נוהל זה (בפרק 4.)

1.2 בשלב זה מתבצעת הזמנת ציוד ושירותים באמצעות המערכת הממוחשבת. הזמנת חומרים כולל חומרים רדיואקטיביים מתבצעת כיום עדיין בהתאם לנוהל הישן. בתקופה הקרובה תעבור גם הזמנת החומרים הרדיואקטיביים למערכת הממוחשבת.

1.3 בכל מקרה של הזמנת ציוד שפולט קרינה רדיואקטיבית או ציוד שמכיל חומרים רדיואקטיביים, מקורות קרינה רדיואקטיבית וחומרים רדיואקטיביים פתוחים מוטלת האחריות לקבלת האישורים הנדרשים על יוזם ההזמנה.

1.4 הזמנת מכשיר פולט קרינה או חומר רדיואקטיבי ללא אישור בטיחות קרינה היא עבירה על חוקי מדינת ישראל ונוהלי בטיחות קרינה של האוניברסיטה.

1.5 במקרים בהם מזין הדרישה למחשב הוא לא היוזם בעצמו חייב היוזם לדווח למזין הדרישה על הצורך בקבלת אישור בטיחות קרינה. אחריות מוטלת על יוזם הדרישה ולא על מזין הדרישה.

1.6 ציוד או חומרים שיגיעו לאוניברסיטה ושהזמנתם לא אושרה מראש על ידי בטיחות קרינה לא ימסרו ליוזם. במרבית המקרים לא יהיה ניתן לשחרר את הציוד הזה מהמכס או שיחול עיכוב ניכר בשחרורו מהמכס דבר שמשמעותו נזק כספי משמעותי.

1.7 מקרה שחומר רדיואקטיבי או מכשיר פולט קרינה הגיע ליוזם למרות שלא קיבל אישור מבטיחות קרינה אסור להשתמש בחומרים או להפעיל את הציוד וחובה להודיע על כך מיידית לבטיחות קרינה.

2) הזמנת מכשיר פולט קרינה

הגדרה-מכשיר פולט קרינה לצורך נוהל זה הוא כל מכשיר שמכיל חומר רדיואקטיבי או שבזמן פעולתו נפלטת קרינה רדיואקטיבית.

2.1 יוזם הזמנת מכשיר פולט קרינה יפנה לבטיחות קרינה לפני תחילת ההליכים הקשורים להזמנת המכשיר ויקבל מבטיחות קרינה הנחיות לגבי אישורים נדרשים, ציוד נילווה התקנות ושינויים (במידה ויש צורך).

2.2 היוזם (או מזין הדרישות ) יזין את הדרישה למערכת הממוחשבת במסך דרישה למימוש תקציבי. בגמר הכנסת הפריטים חובה להיכנס למסך בטיחות ולציין 1 באישור בטיחות קרינה. (במידה ובמכשיר/ציוד יש בנוסף גם סיכונים אחרים יש להקיש 1 גם באישור מחלקת בטיחות) יש להקיש 0 בכל יתר המקומות.

2.3 המערכת הממוחשבת מעבירה את הדרישה אוטומטית לאישור בטיחות קרינה. ורק לאחר אישור בטיחות קרינה מונפקת ההזמנה.

2.4 כאשר יגיע המכשיר/ציוד לאוניברסיטה תודיע מחלקת אספקה לבטיחות קרינה. התקנת המכשיר והפעלתו הראשונית חייבות להיעשות אך ורק בנוכחות בטיחות קרינה.

2.5 אסור להכניס לאוניברסיטה ציוד/מכשיר פולט קרינה שלא באמצעות מחלקת אספקה וקבלת אישור בטיחות קרינה מראש. הדבר נכון גם לציוד שמתקבל בחינם או בהשאלה ממוסד אחר.

3) הזמנת חומרים רדיואקטיביים ומקורות קרינה

3.1 עובד אוניברסיטה שיש לו אישור לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים המעונין להזמין חומר רדיואקטיבי באמצעות המערכת הממוחשבת יזין את הדרישה למערכת הממוחשבת באמצעות מסך הזנת דרישה. במידה ולא היוזם מזין את הדרישה חובה להכניס את שם היוזם. במקרה כזה מוטלת האחריות על היוזם לוודא שהזנת הדרישה נעשית בהתאם לנהלים.

.3.2 בעת הזנת הדרישה חובה לציין בסעיף קניין את המספר = 6צילה גני אור קניינית כימיקלים

3.3 במסך פריטים יש למלא את מירב הפרטים הידועים על החומר המוזמן. מספר פריט ניתן למצוא ע"י הקלדת '?' בסעיף מספר פריט ובאמצעות תאור הפריט להגיע למספר המבוקש.(ניתן בעקרון להזין דרישה גם ללא מספר פריט במקרה כזה חייב להיות תאור מדויק של החומר).

3.4 בסעיף יחידה יש לבחור =221מיקרוקירי((Ci),או =222מיליקירי(mCi).

3.5 בסעיף כמות יש בכל מקרה לציין 1.

3.6 בתיאור המורחב יש להכניס את הכמות שרוצים להזמין (1 mCi וכו') וכן את סימן החומר הרדיואקטיבי שבו החומר מסומן.(H-3, C-14 וכו') וכל פרט רלוונטי אחר.

3.7 בגמר הכנסת הפרטים יש להיכנס למסך בטיחות ולציין 1 באישור בטיחות קרינה (0 בכל יתר המקומות או בהתאם לצורך).

3.8 המערכת מעבירה אוטומטית את הדרישה לאישור בטיחות קרינה. הזמנה תנופק רק לאחר אישור בטיחות קרינה.

3.9 כאשר חומר רדיואקטיבי מגיע לאוניברסיטה מוציא המחסן תעודת ניפוק בשני העתקים ומודיע לבטיחות קרינה.

3.10 בטיחות קרינה תוודא שהזמנת החומר אושרה ותבדוק את שלימות האריזה. במידה ויגיעו חומרים שהזמנתם לא אושרה הם לא ימסרו ליוזמים.

3.11 בטיחות קרינה תחתום על עותק אחד של תעודת הניפוק ותעביר את החומר ליוזם ותחתים

אותו על העותק השני של תעודת הניפוק.

3.12 הזמנת חומרים רדיואקטיביים תעשה אך ורק במערכת הממוחשבת ומחסן הכימיקלים. אסור להזמין חומרים ישירות מהספקים ואסור לקבל חומרים רדיואקטיביים ישירות מהספקים כולל חומרים או דוגמאות שמסופקות בחינם.

3.13 אסור להכניס חומרים רדיואקטיביים לאוניברסיטה שלא באמצעות מחסן הכימיקלים כולל הבאה ישירה ע"י חוקרים שעובדים גם במוסדות אחרים.

3.14 במידה ואין אפשרות להשתמש במערכת הממוחשבת, ימלא היוזם טופס דרישה להזמנת חומרים רדיואקטיביים ויעבירה למחסן כימיקלים כפי שהדבר נעשה כעת וכמפורט בהמשך נוהל זה.

3.15 אסור ליוזם שקיבל חומר רדיואקטיבי להעביר חומר לעובדים אחרים ללא אישור בטיחות קרינה.

3.16 אסור לעובדי אוניברסיטה ולעובדים במעבדות השייכות לאוניברסיטה להזמין חומרים רדיואקטיביים באמצעות ביה"ח סורוקה ללא אישור בטיחות קרינה.

4) נוהל הזמנת חומרים רדיואקטיביים ומכשירים פולטי קרינה באופן ידני

4.1 עובד אוניברסיטה המעונין ברכישת חומר רדיואקטיבי (כולל מקורות קרינה) ימלא דרישה לניפוק ממחסן הכימיקלים עבור חומר רדיואקטיבי (ראה דוגמה מצורפת) ויעבירה למחסן כימיקלים.

4.2 יש למלא בדרישה בצורה ברורה את הפרטים הבאים: שם החומר, מספר קטלוגי של היצרן, שם היצרן, שם הסוכן, שם החומר הרדיואקטיבי שבו מסומן החומר (או סימנו) והכמות/רדיואקטיביות - Bq, mCi וכו' ).

בכל פעם שהיוזם מעונין בקבלת החומר ימולא טופס דרישה כמפורט תוך ציון שמדובר בהזמנה עומדת.

4.4 שאר הכללים לגבי הזמנת חומרים נשארים כמו בהזמנה ממוחשבת.

4.5 בהזמנה ידנית של ציוד חובה על היוזם למלא טופס "דרישה לרכש" (ראה נספח).בטופס יש לציין במפורש שמדובר במכשיר פולט קרינה או במכשיר המכיל חומר רדיואקטיבי. הטיפול בדרישה יעשה על ידי הקניין שיעביר את הדרישה לאישור בטיחות קרינה.

האחריות לקבלת אישור בטיחות קרינה היא בכל מקרה של היוזם.

נוהל בטיחות קרינה כללי לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים

נוהל זה מהווה סיכום של כל הוראות בטיחות קרינה הקשורות לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים .

בהמשך הקובץ יש נוהלים מפורטים לתחומיי העבודה השונים.

1. עבודה עם חומרים רדיואקטיביים תבוצע אך ורק במעבדות שקיבלו אישור לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים ורק ע"י עובדים שקיבלו אישור לעבודה בקרינה. העבודה תבוצע בהתאם לתנאי האישורים שניתנו לעובד ולמעבדה. חריגה מתנאי האישור של העובד או המעבדה מחייבת אישור מוקדם של בטיחות קרינה.

2. כל עובד בחומרים רדיואקטיביים ינהל רישום מדויק של כל עבודה עם חומרים רדיואקטיביים. הרישום יכלול: תאריך, סוג החומר, אקטיביות ואירועים מיוחדים.

במעבדה בה עובדים עם חומרים רדיואקטיביים ילבשו כל העובדים חלוק מעבדה, כל זמן שהותם במעבדה. החלוק חייב להיות עם שרוולים ארוכים, מגיע עד מתחת לברך ובזמן העבודה חייב להיות רכוס. אסור להמשיך לעבוד עם חלוק שהזדהם. במידת האפשר ניתן להשאיר את החלוק בתוך שקית ניילון מסומנת ,לדעיכה. כאשר הדבר לא אפשרי, ייזרק החלוק לפסולת רדיואקטיבית.			.3
עובד הבא במגע עם חומרים רדיואקטיביים או עם ציוד שבא במגע עם חומרים רדיואקטיביים ילבש כפפות לשימוש חד פעמי. יש ללבוש את הכפפות כך שקצה השרוולים יהיה מכוסה בכפפה. יש לבדוק ולהחליף כפפות בתדירות גדולה ככל האפשר!. אסור להמשיך לעבוד עם כפפות מזוהמות. כפפה מזוהמת הופכת להיות סיכון בטיחותי וכל הציוד שניגע בו יזדהם. יש להחליף מידית כפפה מזוהמת או חשודה בזיהום.			.4

5. לפני תחילת העבודה יש להכין את אזור העבודה: יש לפרוש "חיתולים" על שולחנות המעבדה ולהכין מגשים מרופדים בחומר סופג. כל הפעולות הקשורות בטיפול בנוזלים רדיואקטיביים יעשו בתוך המגשים. "חיתול" שהזדהם יש להחליף בהקדם האפשרי .אסור להשאיר "חיתולים" מזוהמים על שולחנות העבודה. יש לסמן את אזור העבודה במדבקות "רדיואקטיבי" .ניתן לקבל מדבקות כאלו מבטיחות קרינה.

6. יש להכין כלים לפינוי פסולת רדיואקטיבית מוצקה ונוזלית. במעבדות שעובדות עםP-32 וחומרים פולטי קרינת גמא חובה להכין סידורי מיגון מתאימים לפסולת הנוזלית והמוצקה.

7. רצוי ביותר להקטין ככל האפשר את כמות החומר הרדיואקטיבי בעבודה.

8. יש להשתדל לבצע חלק גדול ככל האפשר משלבי העבודה בתוך מינדף. מומלץ לבצע את העבודה עם "תמיסת האם" (הריכוז המקורי הגבוה ) בתוך מנדף.

9. בעבודה עם חומרים פולטי קרינת ביתא באנרגיה גבוהה או חומרים פולטי קרינת גמא (חומרים כמו:

Rb-86, Cr-51, I-125, P-32 וכו') יש לוודא הימצאות של מכשיר נייד לגילוי קרינה בהישג יד. המכשיר חייב להתאים לסוג הקרינה והחומר הרדיואקטיבי הנבדק. בכל מקרה של ספק יש להתייעץ עם בטיחות קרינה. בעבודה עם חומרים פולטי קרינת ביתא באנרגיה נמוכה (כמוH-3 , C-14) חובה לוודא הימצאות בהישג יד של מונה נצנץ נוזלי תקין.

10. בעבודה עם חומרים פולטי ביתא וגמא הניתנים לגילוי במכשיר בדיקה נייד, כמו:

Rb-86, Cr-51, I-125, P-32 , על העובד לבדוק את עצמו ואת אזור עבודתו בתדירות גדולה במכשיר מתאים. חובה על העובד לבדוק את עצמו ואת אזור עבודתו כולל ריצפת המעבדה בעזיבת המעבדה ובגמר העבודה. יש לבצע את הבדיקה בתשומת לב ולקרב את הגלאי ככול האפשר לאזור הנבדק. יש לעבור בתנועה איטית עם הגלאי מאזור לאזור (סריקה מהירה עלולה לא לגלות דבר) . את הבדיקה העצמית יש לבצע במקום בו הרקע נמוך. כאשר אנו בודקים ציוד או אזור במקום שבו הרקע גבוה יש לבצע בדיקות "מריחה" בנוסף לבדיקה הישירה. בסוף יום העבודה חובה על כל העובדים ששהו במעבדה להיבדק גם אם לא עבדו בחומרים רדיואקטיביים.

11. בעבודה עם חומרים פולטי ביתא שלא ניתנים לגילוי במכשיר נייד, חומרים כמו :H-3 C-14, P-33, S-35, Ca-45 חובה להיבדק ולבדוק את אזור העבודה בבדיקות "מריחה" בתדירות גדולה ככל האפשר! (שפשוף פיסת נייר לחה על האזור הנבדק, הכנסת הנייר לנוזל נצנץ וספירה במכשיר מתאים ובמקביל ספירה של נייר נקי לקביעת הרקע) .חובה להיבדק ולבדוק את אזור העבודה בגמר יום העבודה או בגמר ניסוי/יציאה מהמעבדה. העובדה שחומרים אלה לא ניתנים לגילוי באמצעות מכשיר נייד לא עושה אותם פחות מסוכנים !!!

אסור לעשן, לאכול ולשתות במעבדה ואסור להשתמש במעבדה בחומרי איפור. אסור לאחסן מזון, אסור להכין שתייה במעבדה ואסור לאחסן במעבדה כלים המשמשים לאכילה או שתייה.

.12

13. אסור לבצע במעבדה רדיואקטיבית פיפטאציה או כל עבודה אחרת באמצעות הפה. הוראה זו חלה על כל העובדים במעבדה ועל כל סוגי העבודות כולל העבודה עם חומרים לא רדיואקטיביים !!

14. רצוי להשתמש במידה גדולה ככול האפשר בכלים לשימוש חד פעמי. בכל מקרה יש להפריד בין הכלים לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים משאר הכלים במעבדה.

הכלים בהם משתמשים בשלבים הראשונים של הניסוי (באקטיביות גדולה יחסית ) יהיו תמיד חד פעמיים.

15. כל הציוד שבא במגע עם חומרים רדיואקטיביים (ריהוט, כלי עבודה ,מכשור מעבדתי וציוד מכני) ,יסומן במדבקה "רדיואקטיבי". ציוד כזה לא יוצא מהמעבדה למעבדה אחרת ולא ישלח לתיקון באוניברסיטה או מחוץ לה ללא בדיקה ואישור בכתב של בטיחות קרינה. יש להשתמש במכשור ובציוד אך ורק בהתאם לייעודו המוצהר.

16. עובדים שקיבלו תג פס"ק חייבים לענוד אותו כל זמן שהותם במעבדה .

17. בכל מקרה של זיהום רדיואקטיבי על העובד ובגדיו, או אזור עבודתו, או חשש לזיהום ובכל מקרה של תקלה יש להודיע מיידית לבטיחות קרינה - ראה נוהל טיפול בתקלה.

18. אסור להשתמש במעבדה רדיואקטיבית במגבות שלא לשימוש חד פעמי ואסור להשתמש בסבון מוצק .חובה לרחוץ היטב את הידיים בכל יציאה מהמעבדה !!.

19. בגמר העבודה יש לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית לנקודת הריכוז ולרכז את כל הכלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים בנקודת השטיפה. אסור לצבור פסולת רדיואקטיבית במעבדה! אסור לפנות פסולת נוזלית לביוב!. הטיפול בפסולת רדיואקטיבית יעשה בהתאם לנוהל טיפול בפסולת רדיואקטיבית.

20. אסור להשאיר חומרים רדיואקטיביים ללא השגחה על שולחנות העבודה או בכל מקום אחר שבו יש גישה לעובדים לא מוסמכים. חומרים רדיואקטיביים ניתן לאחסן בתוך מקרר, ארון או מינדף בתנאי שמקום האחסון נעול ומשולט בהתאם.

21. כאשר משתמשים במעבדה במבחנות מסוג "אפנדורף" הרי שחובה להשתמש במבחנות מאיכות טובה תוצרת חברת אפנדורף המקורית לפעולות כמו הרתחה, חימום, צנטריפוגה, עבודה עם אקטיביות גדולה וכל פעולה שבה יש אפשרות לפתיחת המכסה ופיזור החומר.

22. ממונה בטיחות קרינה רשאי להיכנס לכל מעבדה בכל עת לצורך בדיקת העובדים והמעבדה. טכנאי בטיחות קרינה רשאי להפסיק כל עבודה עם חומרים רדיואקטיביים במידה בביצוע העבודה יש חריגה מנוהלי הבטיחות וסיכון העובדים ו/או הסביבה.

23. אסור להכניס תלמידים מתחת לגיל 18 לעבודה או לימוד במעבדות רדיואקטיביות ללא אישור מיוחד מהאחראי על בטיחות קרינה.

24. עובדת קרינה שנכנסה להריון תודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי לבטיחות קרינה. האחראי על בטיחות קרינה יאשר בכתב המשך עבודה בקרינה או יקבע הגבלות כמתחייב מתקנות הבטיחות. (בהתאם לתקנות עבודת נשים תשל"ט 1979).

25. לפני התחלת העבודה עם חומרים רדיואקטיביים חייב העובד לתרגל את מהלך הניסוי ולהכיר היטב את כל הציוד והמכשור שבו ישתמש לביצוע העבודה. יש לבצע תרגול של כל מהלך הניסוי ללא שימוש בחומר רדיואקטיבי. הכרת הציוד כוללת גם את המכשור הנייד לגילוי קרינה וגם את המכשירים מסוג מונה נצנץ נוזלי.

קבלת הדרכה מאחראי המעבדה ומהעובדים הוותיקים במעבדה לגבי שיטות העבודה ואמצעי הבטיחות היא תנאי הכרחי לקבלת אישור העבודה.

26. ביצוע הניסויים בפעמים הראשונות יעשה אך ורק בפיקוח צמוד של האחראי למעבדה ושל בטיחות קרינה. העובד חייב לקבל את אישורו של האחראי למעבדה לפני התחלת העבודה עם החומרים הרדיואקטיביים.

27. העובד בחומרים רדיואקטיביים חייב להכיר את התכונות של כל חומר רדיואקטיבי וכל תרכובת שבה משתמשים בעבודה. (תכונות רדיואקטיביות אך גם תכונות כימיות ופיזיקליות). לדוגמה, עובד המשתמש בטריטיום חייב לדעת שקיים הבדל בסיכון בין מים המסומנים בטריטיום לבין טימיתין שמסומן בטריטיום. כמו כן חובה על העובדים לדעת על כל שינוי פיזיקלי שיכול להתרחש בעבודה עם החומר כמו פליטת גז או היווצרות חומרים נדיפים. בכל מקרה אסור להתחיל לעבוד עם חומר רדיואקטיבי ללא הכרת תכונותיו.

28. הזמנת חומרים רדיואקטיביים תעשה אך ורק בהתאם לנוהל הזמנת חומרים רדיואקטיביים. עובד שקיבל חומר רדיואקטיבי, אחראי על החומר ואסור לו להעביר לעובד אחר חומר רדיואקטיבי ללא אישור בטיחות קרינה. אסור להכניס לאוניברסיטה חומר רדיואקטיבי שלא נתקבל מבטיחות קרינה.

29. אישור שניתן לעובד לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים ניתן אך ורק לחומרים נוזליים. אסור לבצע ניסויים עם אבקות , גזים רדיואקטיביים או חומרים נדיפים ללא אישור מיוחד מבטיחות קרינה. אישור העבודה ניתן אך ורק לחומרים בכמויות כפי שנרשמו בטופס הבקשה לאישור העבודה בקרינה. כל שינוי בסוגי החומרים, כמויות, מקום עבודה וצורת העבודה מחייב אישור מבטיחות קרינה !!

30. הכלל החשוב ביותר בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים הוא תכנון מראש של מהלך העבודה בצורה בטוחה. תקלות בעבודה מתרחשות כאשר אנו מנסים לאלתר או כאשר מסיבות שונות יש לחץ של זמן. אסור לעבוד עם חומרים רדיואקטיביים כאשר יש לחץ של זמן !!! בתכנון הניסוי יש לקחת בחשבון את הזמן הנדרש לביצוע הניסוי כולל הטיפול בפסולת , בדיקת אזור העבודה והבדיקה העצמית .תכנון מוקדם יאפשר העבודה ללא תקלות. בזמן ביצוע הניסוי יש להתרכז בעבודה בלבד . חשוב להשקיע מחשבה בתכנון הניסוי ובניתוח התוצאות אבל בעת ביצוע הניסוי יש להתרכז רק בביצוע נכון ומדויק של העבודה הטכנית.

בדרך כלל , בניסוי שתוכנן היטב מבחינה מדעית לא יהיו בעיות בטיחות.

בתכנון ניסויים חדשים חובה להתייעץ עם בטיחות קרינה.

בטיחות קרינה

נוהל עבודה עם מקורות קרינה רדיואקטיבית

הגדרה:מקור בנוהל זה הוא חומר רדיואקטיבי מוצק בתוך כמוסה (קפסולה) או ספוח על חומר אחר בצורה מבטיחה אי פיזור של החומר הרדיואקטיבי לסביבה. מקור משמש כמקור קרינה רדיואקטיבית חיצונית.

1. עבודה עם מקורות קרינה תבוצע אך ורק במעבדות שקבלו אישור לעבודה עם מקורות רדיואקטיביים ועל ידי עובדים שקיבלו אישור מבטיחות קרינה לעבוד עם המקורות. העבודה תבוצע בהתאם לתנאי האישורים שניתנו לעובד ולמעבדה.

2. עבודה עם מכשירים שמכילים מקורות רדיואקטיביים תבוצע בהתאם לנוהל הפעלת מכשירים פולטי קרינה.

3. הזמנת מקורות קרינה תעשה בהתאם לנוהל הזמנת חומרים ומקורות רדיואקטיביים

4. אסור להכניס מקורות קרינה לאוניברסיטה ללא אישור מוקדם מבטיחות קרינה. אסור להעביר מקורות רדיואקטיביים מעובד לעובד אחר או ממעבדה למעבדה.

5. עובדים שקבלו תג פס"ק חייבים לענוד אותו כל זמן שהותם במעבדה.

6. בכל מעבדה העובדת עם מקורות רדיואקטיביים נקבעו נהלים מיוחדים. נוהל זה בא להוסיף על הנוהל שנקבע למעבדה. כל חריגה המנוהלים שנקבעו מחייבת אישור מוקדם מבטיחות קרינה.

7. מקורות רדיואקטיביים יאוחסנו במקומות שקבלו אישור מבטיחות קרינה. מקום האחסון יהיה נעול ומשולט.

8. על כל תקלה או חשש לתקלה יש להודיע מיידית לבטיחות קרינה. ראה נוהל טיפול בתקלה.

9. אסור להשאיר מקורות קרינה ללא השגחה. כל מקור חייב להישמר בתנאים שנקבעו עבורו.

10. אסור לשלוח לתיקון, לפרק או לבצע שינויים במכשירים שמכילים מקורות קרינה ללא אישור בטיחות קרינה.

11. אין לגעת במקורות קרינה בידיים חשופות. יש להשתמש במלקחיים מתאימות.

12. מקורות שמאוחסנים בתוך "מצודות" לא יוצאו מהן ללא נוכחות בטיחות קרינה.

13. מעבדות לסטודנטים בשימוש במקורות קרינה או במכשירים שמכילים מקורות קרינה יבוצעו בהתאם לנוהל מעבדות הסטודנטים.

14. עובדת קרינה שנכנסה להריון חייבת להודיע בכתב, בהקדם האפשרי לבטיחות קרינה.

נוהל בטיחות קרינה להפעלת מכשירים פולטי קרינה (מכונות קרני X וכו')

1. הפעלה של מכשירים פולטי קרינה תעשה אך ורק ע"י עובדים שקיבלו אישור בכתב מבטיחות

קרינה להפעלת מכשירים פולטי קרינה ובהתאם לתנאי האישור.

2. חובה לבדוק את המכשיר בעזרת מונה גייגר מייד עם כל הפעלה של המכשיר. במידה והדבר

לא הכרחי מומלץ לא לעמוד בצמוד למכשיר בזמן פעולתו, אך אסור להפקיר את המכשיר !,

במידה ולא ניתן להימצא בקרבת המכשיר יש לנעול את הדלת. בכל הפעלה של המכשיר חובה

להדליק את השלט המואר.

3. מפעיל המכשיר חייב לענוד תג פס"ק כל משך שהותו במעבדה ולוודא שבעת פעולת המכשיר לא

יהיו נוכחים בחדר עובדים שלא עונדים תג פס"ק.

4. במכשירים שהורכבו בהם מיגונים חובה על המפעיל לוודא שהמיגון נמצא במקומו, לפני הפעלת

המכשיר.

5. אסור לבטל או לעקוף התקני בטיחות הקיימים במכשירים !!!

6. לאחר כל טיפול או שינוי שבוצע במכשיר (החלפת שפופרת, שינוי במתקן הניסוי וכו') או

לאחר שהיה מופסק תקופה ארוכה, יופעל המכשיר אך ורק בנוכחותו של טכנאי בטיחות קרינה.

7. יש לקבל מראש את אישורו של טכנאי בטיחות קרינה לביצוע פעולה לא שגרתית במכשיר. האישור הרגיל מתייחס אך ורק להפעלה שגרתית של המכשיר, כלומר הכנסת דגם רגילה ובדיקתו, כל פעולה אחרת מחייבת אישור מיוחד.

8. כאשר יש חשש לדליפת קרינה מהמכשיר/תקלה יש להפסיק מיידית את המתח למכשיר! במקרה כזה אין להתקרב למכשיר לצורך הפסקתו! ניתן להפסיק את המתח ע"י לחיצה על לחצן חירום המותקן במרבית החדרים באוניברסיטה או ע"י המפסק הנמצא בלוח החשמל שצמוד לחדר. במידה והדבר לא אפשרי יש להתרחק מהמקום ולהזעיק חשמלאי שיגרום להפסקת

המתח. יש להודיע מיידית לבטיחות קרינה.

9. מעבדות לסטודנטים הכוללים שימוש במכשירים פולטי קרינה יעשו אך ורק בנוכחותו של טכנאי המכשיר או מדריך מעבדה (בתנאי שיש להם אישור לעבודה עם קרינה ). אסור לאפשר לסטודנטים במעבדת הוראה להפעיל בעצמם מכשירים פולטי קרינה !.

10. קניה של מכשיר פולט קרינה או שינוי מקום של מכשיר קיים יעשו אך ורק לאחר קבלת אישור מבטיחות קרינה. יש לדאוג לאישור לפני הזמנת המכשיר. הזמנת מכשירים פולטי קרינה תעשה בהתאם לנוהל "הזמנת חומרים ומכשירים".

11. טכנאי בטיחות קרינה רשאי להפסיק כל עבודה במכשיר פולט קרינה במידה ובביצוע העבודה יש חריגה מנוהלי בטיחות.

12. עובדת קרינה שנכנסה להריון חייבת להודיע בכתב, בהקדם האפשרי לבטיחות קרינה.

נוהל בטיחות קרינה למקרה תקלה

כללי

1. תקלה לפי הוראה זאת היא כל מצב שעלול לגרום לסיכון עובדים או ציוד במעבדה רדיואקטיבית.

2. מעבדה רדיואקטיבית בהוראה זאת היא כל מקום שבו עובדים עם חומרים רדיואקטיביים/מקורות קרינה/או מכשירים פולטי קרינה וכן כל מקום המשמש לאחסון פסולת רדיואקטיבית או חומרים רדיואקטיביים. כל מקום כזה משולט בשלט "זהירות רדיואקטיביות".

3. הוראה זאת חלה על כל עובדי האוניברסיטה וכל השוהים בה !.

חשש לתקלה/תקלה במכשיר פולט קרינה

1. הפסק מידית המתח למכשיר על ידי לחיצה על מפסק החירום (במידה וקיים במעבדה) או על ידי הורדת המפסק הראשי בלוח החשמל המקומי הצמוד למעבדה. אין להתקרב למכשיר לצורך הפסקת פעולתו !.

2. פנה את כל העובדים מהמעבדה ומהסביבה הקרובה ומנע אפשרות מעובדים נוספים להתקרב למקום.

3. הזעק את עובדי בטיחות קרינה. המתן במקום עד הגיעם.

חשש לתקלה/תקלה בשימוש במקור קרינה

1. פנה מיד את המעבדה מכל העובדים ומנע אפשרות מעובדים נוספים להתקרב למקום. אסור להתקרב לאזור המקור !!.

2. רכז את העובדים שהיו במעבדה בזמן התקלה בחדר סמוך.

3. הזעק את עובדי בטיחות קרינה והמתן במקום עד הגיעם.

חשש לפיזור זיהום רדיואקטיבי

כללי: במקרה ונתגלה פיזור זיהום על העובד/אזור העבודה/רצפת המעבדה המטרה הראשונה היא למנוע את התפשטות הזיהום. יש לפעול בהיגיון ולשמור על קור רוח ולהודיע בהקדם האפשרי לבטיחות קרינה.

1. במעבדה שנתגלה בה פיזור זיהום רדיואקטיבי ידאג העובד שגילה את הזיהום לפינוי העובדים מהמעבדה לחדר סמוך וימנע כניסה של עובדים נוספים לאזור. יש לבדוק את העובדים ואת נעליהם כדי למנוע פיזור זיהום.

2. יש להזעיק את עובדי בטיחות קרינה ובמקביל להמשיך בבדיקת העובדים ואזור העבודה.

3. כל העובדים שהיו במעבדה בזמן התקלה ימתינו במקום להגעתם של עובדי בטיחות קרינה. אסור לעזוב את האזור ללא בדיקה של בטיחות לקרינה.

4. עובד שנבדק וגילה זיהום רדיואקטיבי על עצמו יודיע מיד לבטיחות קרינה (רצוי באמצעות עובד אחר). בכל מקרה לא יעזוב עובד את מקום עבודתו במידה ויש חשש לזיהום העובד או בגדיו.

5. במקרה שבו נתגלה זיהום על חלוק, נעליים או בגדים אישיים יש להוריד את החלוק/בגדים/נעליים, לבדוק במכשיר מתאים את הגוף ובמידה והגוף נקי יש ללבוש חלוק נקי או כל בגד נקי אחר.

6. במידה ונמצא זיהום רדיואקטיבי על חלקי גופו של העובד יש לנסות בזהירות לנקות את האזור המזוהם במים וסבון. אסור לבצע ניקוי בעזרת חומרי ניקוי או שפשוף ללא נוכחות בטיחות קרינה.

7. ניקוי אזורים מזוהמים יעשה בעזרת חומרי ניקוי מתאימים. הניקוי מתבצע תמיד מהאזור הפחות מזוהם לכיוון האזור ברמת הזיהום הגבוהה. חובה לנקוט באמצעי זהירות מתאימים: כפפות, חלוקים,פסולת וכו', בזמן פעולות הניקוי.

שריפה במעבדה רדיואקטיבית

1. במקרה שריפה במעבדה בה עובדים עם חומרים רדיואקטיביים/מקורות קרינה יש להודיע מידית לבטיחות קרינה בנוסף להזעקת הכבאים. יש לנסות למנוע את התפשטות האש לחומרים הרדיואקטיביים. עם הגעת הכבאים למקום יש להודיע להם שבדליקה מעורבים חומרים רדיואקטיביים.

2. במידה והשרפה מתרחשת במעבדה המשולטת בשלט פח אדום על רקע לבן בנוסח: (מעבדות היחידה התת-קריטית , פיסיקה בנין ד' חדר 107 , פיסיקה בנין ה' חדר 204 )

יש לפנות מיד את המעבדה, להזעיק את הכבאים ולא לבצע כל פעולות במעבדה ללא נוכחות אחראי המעבדה או עובדי בטיחות קרינה עם הגעת הכבאים יש להפנות תשומת ליבם לשלט.

במקרה של תקלה או חשש לתקלה יש להודיע מידית לבטיחות קרינה באמצעות מוקד איתורית. במידה ואין תגובה לאחר פרק זמן סביר יש להתקשר שוב לאיתורית.

חשוב ביותר למסור הודעה ברורה ככול האפשר שתכלול את שם המוסר, הדחיפות, טלפון, מיקום וכל פרט אחר משמעותי.

נוהל טיפול בפסולת רדיואקטיבית

כדי למנוע קשיים בפינוי הפסולת חובה על העובדים להקפיד לפנות פסולת אך ורק בהתאם לנוהל.

הגדרה: פסולת רדיואקטיבית בנוהל זה היא פסולת של חומרים וציוד המכילים חומרים רדיואקטיביים או שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים ויש חשש שהם מזוהמים בחומרים רדיואקטיביים.

1) כללי:

1.1 נקודות ריכוז: לרשותם של עובדי האוניברסיטה הוכנו שש נקודות ריכוז לפסולת רדיואקטיבית:

- נקודת ריכוז בקרית טוביהו (בית היאס).

- חדר פסולת בקרית האוניברסיטה, בנין ה'.

- נקודת ריכוז במכון למחקר שימושי.

- חדר פסולת בבניין הפתולוגיה בבית החולים.

- חדר פסולת בבניין החדש בבית החולים בפקולטה לרפואה בקומה השישית.

- נקודת ריכוז במכון לחקר המדבר בשדה בוקר.

בכל נקודת ריכוז נמצאים מספר חביות עם שקי פוליאטילן לריכוז הפסולת.

1.2 פינוי פסולת מהמעבדות:

פינוי פסולת רדיואקטיבית מהמעבדות לנקודת הריכוז יעשה אך ורק על-ידי עובדים שקיבלו אישור לעבודה בקרינה (אין למסור עבודה זאת לפועלי ניקיון). פינוי הפסולת מנקודת הריכוז באחריותו של טכנאי בטיחות קרינה.

1.3 חיות מזוהמות:

פינוי חיות מעבדה מזוהמות או חלקי חיות כולל דם, יעשה לאחר תאום והנחיות של טכנאי בטיחות קרינה.

אין לפנות חיות מעבדה או חלקי חיות לחביות הפסולת בנקודות הריכוז !!

1.4 מקורות קרינה:

אסור לפנות לפסולת מקורות קרינה רדיואקטיביים חתומים גם לאחר שלא נמצא להם שימוש. יש לתאם עם בטיחות קרינה פינוי מקורות.

1.5 שקיות לפסולת רדיואקטיבית:

חובה לאחסן ולפנות פסולת רדיואקטיבית אך ורק בשקיות המיועדות לכך. השקיות עשויות מניילון עבה ומסומנות בצורה ברורה. (המעבדות ירכשו את השקיות ממחסן הכימיקלים באוניברסיטה). השקיות מיועדות לכל סוגי הפסולת הרדיואקטיבית. (גם מכלים המכילים פסולת נוזלית ספוגה בורמיקוליט יוכנסו לשקיות וכן פסולת שעברה תהליך עיקור.)

1.6 פסולת רדיואקטיבית חדה:

פסולת רדיואקטיבית חדה (מזרקים, שברי זכוכית וכו') עלולה לגרום לקריעת השקיות וכן עלולה לפגוע בעובדים המטפלים בפסולת. אסור לפנות לשקיות מזרקים לא מוגנים או פסולת חדה אחרת. מזרק ייזרק לפסולת רק כאשר הוא הוכנס חזרה לאריזתו המקורית. במידה והדבר לא אפשרי יש לאסוף את המזרקים לקופסת פח או פלסטיק עבה ,לסגור היטב את הקופסה ורק אז לפנותה לשקיות הפסולת. כך יש לנהוג גם בכל פסולת חדה אחרת.(חשוב להדגיש שכללים אלה חייבים לחול גם על פסולת חדה לא רדיואקטיבית).

1.7 פסולת רדיואקטיבית מדבקת, מסרטנת או ביולוגית :

פסולת רדיואקטיבית ביולוגית או פסולת רדיואקטיבית שהיא גם פסולת מחומרים מסרטנים או מדבקים (כולל פסולת של בעלי חיים וכולל דם) חייבת לעבור עיקור לפני הפינוי לפסולת הרדיואקטיבית. (הוראה זו חלה על סוגי פסולת אלה גם כאשר הם לא רדיואקטיביים בהתאם לנוהל מספר 26 :"עבודה בחומרים מזהמים" בקובץ נוהלי הבטיחות של האוניברסיטה )

בתנאים הקיימים כיום באוניברסיטה ניתן לבצע עיקור כימי.

1.8 פסולת של חומרים פולטי גמא:

מהמעבדה לחדר הפסולת יעשה פינוי פסולת של חומרים פולטי קרינת גמא (Na-86, Rb-22 וכו') רק לאחר תיאום עם בטיחות קרינה .

1.9 פסולת של פולטי ביתא באנרגיה גבוהה: (P-32 ) יש לפנות את הפסולת מהמעבדה לחביות כאשר היא מוגנת במיגון פרספקס מתאים.

1.10 חריגה מהנוהל

במקרים מיוחדים כאשר לא ניתן לפעול בהתאם לנוהל יש לפנות לאחראי בטיחות קרינה. כל חריגה מהנוהל מחייבת אישור מראש מבטיחות קרינה.

2) פינוי פסולת מוצקה.

2.1 בכל מעבדה רדיואקטיבית ימצא פח פסולת מסומן וסגור לריכוז פסולת רדיואקטיבית. בתוך הפח תמצא שקית המיועדת לפסולת רדיואקטיבית. במעבדות המשתמשות בפולטי קרינת גמא וב- P- 32 ימצא במעבדה מיגון מתאים לפסולת.(עופרת לפולטי גמא פרספקס ל- P-32 ).

2.2 אסור להשליך לפח המיועד לפסולת רדיואקטיבית פסולת רגילה. (פנוי הפסולת עולה כסף רב לאוניברסיטה ויש להשתדל להקטין ככל האפשר נפח הפסולת המפונה).

2.3 אסור להשליך פסולת רדיואקטיבית לפחי אשפה רגילים!!

2.4 כאשר יתמלא פח עם פסולת רדיואקטיבית יש לסגור את שקית הפוליאטילן ע"י סרט דביק.

2.5 עובד המעבדה יפנה את השקית לאחת מנקודות הריכוז ויכניסה לתוך חבית .

2.6 אסור לצבור פסולת רדיואקטיבית במעבדה. יש לפנות את הפסולת בתדירות גדולה ככל האפשר.

3) פינוי פסולת נוזלית.

3.1 אסור לפנות פסולת רדיואקטיבית לביוב.

3.2 פסולת נוזלית תפונה בתוך מיכל פלסטיק/זכוכית המכיל ורמיקוליט.(חומר שמיועד לספוג נוזלים).

למלא ורמיקוליט בכל נפח המיכל. יש להקפיד שבמיכל לא תישאר פסולת נוזלית לא3.3 יש ספוגה.

3.4 במידה ויש חשש לפליטת גזים יש להכניס את המיכל, ללא הפקק, לתוך מינדף למשך 24 שעות לפני הפינוי.

3.5 אסור להכניס לאותו מיכל חומרים מחמצנים/חומצות עם חומרים מחזרים. יש להכניס מכלים עם פסולת נוזלית שעלולה להגיב במגע עם חומרים אחרים בחביות נפרדות. מחלקות שבהן קיימת אפשרות לתגובה בין חומרי הפסולת חייבות להודיע לבטיחות קרינה כדי שחדר הפסולת יאורגן בהתאם.

3.6 בקבוקים /מכלים המכילים נוזלים לפינוי חייבים להיות עשויים מחומר שאינו מסיס, שאינו מתרכך ושאינו מושפע בכל אופן שהוא מהחומרים הנמצאים בבקבוק/מיכל. הבקבוק/מיכל חייב להיות עמיד בחום ולהתיישנות. דרישות אלה חלות גם על הפקק של הבקבוק/מיכל.

3.7 מיכל/בקבוק המשמש לפינוי פסולת רדיואקטיבית נוזלית חייב להיות משולט בהתאם. (יש להוריד מהמיכל/בקבוק את הסימון הקיים ולהדביק מדבקת סימון רדיואקטיבית).

3.8 אסור לצבור פסולת נוזלית במעבדה. לאיסוף הפסולת הנוזלית יש להשתמש בכלים בנפח קטן ככל האפשר, בהתאם לצורכי העבודה. יש לפנות את המכלים מהמעבדה בתדירות גדולה ככל האפשר. בכל מקרה אסור להשתמש בבקבוקים/מיכלים בנפח שעולה על 5 ליטר

3.9 מיכל שהתמלא, יש לסגור היטב, להדביק את הפקק באמצעות סרט דביק, להכניס לשקיות המיועדות לפינוי פסולת רדיואקטיבית ולסגור את השקית היטב באמצעות סרט דביק.

3.10 את השק יש לפנות לאחת מנקודות הריכוז ולהכניסו לחבית.

נוהל מסירת הודעות לבטיחות קרינה

בכל מקרה של תקלה או חשש לתקלה יש להודיע מיידית לבטיחות קרינה.

1) אחראי בטיחות קרינה: שם: טלפון:

אם אין מענה, יש להשאיר הודעה. חשוב ביותר למסור הודעה ברורה ככל האפשר בציון הדחיפות, שם המוסר, טלפון ופרטים נוספים בהתאם לצורך!!

2) מזכירות המחלקה להנדסה גרעינית, טלפון: 6461312/1

3) אחראים על מעבדות:

רשימה של כל האחראים על מעבדות רדיואקטיביות נמצאת במקומות הבאים:

1. מוקד אחזקה-קריית האוניברסיטה

2. מוקד בטחון-קריית האוניברסיטה

3. מנהל מחלקת המשק.

4. מנהל מחלקת אחזקה.

5. משרד בטיחות קרינה-קריית האוניברסיטה בניין ו' חדר 103.

4.) במקרה תקלה כאשר לא ניתן לאתר את עובדי בטיחות קרינה של האוניברסיטה יש לפנות

למוקד חירום קמ"ג (24 שעות) 07-6568222

נוהל עבודת סטודנטים עם חומרים רדיואקטיביים, מקורות קרינה ומכשירים פולטי קרינה

1. עבודת סטודנטים כעובדי קרינה

1.1 סטודנט שלצורך לימודיו או לצורך עבודת הגמר, עובד באופן שגרתי ומתמשך עם חומרים רדיואקטיביים/מקורות קרינה/מכשירים פולטי קרינה יחשב לעובד קרינה כקבוע בתקנות הבטיחות ויחולו לגביו כל נוהלי הבטיחות הנהוגים לגבי עובדים באוניברסיטה.

1.2 אחראי המעבדה/מכשיר יודיע לבטיחות קרינה על כוונתו להעסיק סטודנטים לעבודה בקרינה ויעביר בכתב את שמות העובדים לפני התחלת העבודה בקרינה.

1.3 תקנות הבטיחות ונוהלי האוניברסיטה אוסרים על התחלת עבודה בקרינה למי שלא קיבלו הדרכה ואישור מבטיחות קרינה.

1.4 כדי למנוע עיכובים בהתחלת העבודה יש להודיע לבטיחות קרינה מוקדם ככל האפשר על הכוונה לעבוד בקרינה רדיואקטיבית.

1.5 אחראי המעבדה/מכשיר אחראי כלפי החוק לבטיחות העובדים במעבדתו. מתן אפשרות לעבוד בקרינה לעובדים שלא קיבלו אישור מבטיחות קרינה מהווה עבירה על התקנות וחושף את אחראי המעבדה והאוניברסיטה לתביעות משפטיות.

1.6 חובה עלינו לדעת שמרבית התקלות/מיקרים מסוכנים, בעבודה בקרינה, שאירעו באוניברסיטה בשנים האחרונות אירעו לעובדים שלא קיבלו אישור מבטיחות קרינה לעבודה ובכל זאת ניתן להם לעבוד במעבדות.

1.7 אחראי המעבדה ידווח למעבדת קרינה, לפני התחלת העבודה, גם על סטודנטים שצריכים לעבוד בקרינה לזמן קצר בלבד. מיקרים כאלה יבדקו בהתאם לסוג העבודה והסיכון ולכל מקרה יקבעו הנהלים הדרושים.

1.8 מעבדות הוראה בשימוש בקרינה רדיואקטיבית יבוצעו בהתאם לכללים המפורטים בסעיף 2 בנוהל זה.

2. מעבדות הוראה לסטודנטים.

סטודנטים שבמסגרת לימודיהם מקבלים הדרכה במעבדות ומשתמשים בחומרים רדיואקטיביים או מקורות קרינה רדיואקטיביים או במכשירים פולטי קרינה רדיואקטיבית , יחולו לגביהם הכללים הבאים:

2.1 ביצוע מעבדות בקרינה לסטודנטים מחייב אישור מוקדם של בטיחות קרינה.

2.2 המעבדות יבוצעו אך ורק במעבדות שקיבלו אישור לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים, מקורות קרינה או מכשירים פולטי קרינה .

2.3 יוזם המעבדה/אחראי הקורס/המרצה בקורס ימלא את הפרטים הנדרשים בטופס בקשה לביצוע מעבדת סטודנטים בקרינה (ראה דף מצורף) ויעביר את הטופס לבטיחות קרינה מוקדם ככל האפשר.

2.4 אחראי בטיחות קרינה יוודא שבביצוע המעבדה אין חריגה מתקנות הבטיחות ומהאישור שניתן למעבדה. במידת הצורך יקבע אחראי בטיחות קרינה את אמצעי הבטיחות הנדרשים.

2.5 העבודה המעשית במעבדה תתבצע בהתאם לכל נוהלי בטיחות קרינה הנהוגים באוניברסיטה - באחריות יוזם המעבדה והמדריכים.

.2.6 יוזם המעבדה יודיע לבטיחות קרינה גם על מועד מעבדת ההכנה

2.7 יוזם המעבדה חייב לוודא שהמדריכים שיעבדו עם הסטודנטים בעת ביצוע המעבדה, יהיו מנוסים בעבודה בקרינה ויהיו בעלי אישור לעבודה בקרינה מבטיחות קרינה.

2.8 יש להודיע מיידית לבטיחות קרינה על כל תקלה או חשש לתקלה במעבדה -באחריות יוזם המעבדה והמדריכים.

2.9 טפסים מתאימים להודעה על ביצוע המעבדות ניתן לקבל מבטיחות קרינה.

בטיחות קרינה

הודעה על ביצוע מעבדה לסטודנטים עם חומרים רדיואקטיביים/מקורות קרינה או מכשירים פולטי קרינה

שם מרכז המעבדה/יוזם: ............................................. מחלקה: .........................

מועד ביצוע המעבדה - תאריך: .................... שעת התחלה: .............. סיום: ...........

מיקום המעבדה: ...................................................................................................

שמות המדריכים:..................................................................................................

מועד ביצוע מעבדת הכנה: תאריך: ................ שעה: ....................

נא למלא את הפרטים הבאים בהתאם לסוג העבודה (חומרים/מקורות/מכשירים)

1. עבודה עם חומרים רדיואקטיביים:

סוגי החומרים: ................................ אקטיביות כללית במעבדה: .................

אקטיביות לכל סטודנט: ......................... מספר הסטודנטים במעבדה:............

תאור הפעולות שיבצעו הסטודנטים:..........................................................................

2. עבודה עם מקורות קרינה

פירוט סוגי המקורות ואקטיביות כל מקור: ................................................................

פירוט הפעולות שיבצעו הסטודנטים: ........................................................................

3. עבודה עם מכשירי פולטי קרינה

סוג המכשיר: ..........................................................

הפעולות שיבצעו הסטודנטים:..................................................................................

שם המודיע: ................................חתימה: ...........................תאריך:......................

נוהל בדיקות רפואיות לעובדי קרינה

1. ע"פ החוק והתקנות במדינת ישראל חייב כל עובד קרינה לעבור בדיקה רפואית לפני כניסתו לעבודה, ובדיקה שנתית ע"י רופא תעסוקתי. (עובד קרינה לצורך נוהל זה הוא כל אדם,בתחומי האוניברסיטה הבא במגע עם קרינה רדיואקטיבית או חומרים רדיואקטיביים).

2. הבדיקות הרפואיות לעובדי קרינה באוניברסיטה יבוצעו בהתאם לנוהל בדיקות רפואיות, הוראת הנהלה 05-017 .

3. הבדיקות לעובדי קרינה יכללו בנוסף לבדיקות הרגילות: בדיקת שתן לגילוי חומרים רדיואקטיביים, בדיקות דם ובדיקות עיניים.

4. אחראי בטיחות קרינה רשאי להורות על ביצוע בדיקות נוספות בכל עת לפי קביעתו.

5. עובד שקיבל הודעות זימון לבדיקה רפואית חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבע.

6. ביצוע הבדיקות הוא חובה. עובד קרינה שלא יבצע בדיקות בעת שיידרש, תופסק מיידית עבודתו בקרינה.

7. חובה על האחראי למעבדה לוודא שכל עובדי המעבדה מבצעים בדיקות רפואיות כנדרש.

8.אחראי מעבדה שנתן אישור להשתמש בחומר רדיואקטיבי או מכשיר פולט קרינה,לעובד שלא עבר בדיקות רפואיות ולא קיבל הדרכה ואישור לעבודה, חושף את עצמו ואת האוניברסיטה לתביעות משפטיות.

9. עובדים חברי קופת חולים כללית מוזמנים לביצוע הבדיקה השנתית באוניברסיטה. חברי קופות חולים אחרות חייבים לבצע את הבדיקה בתיאום עם הקופה לה הם שייכים ולשלוח לאחראית על הבדיקות באוניברסיטה אישור על ביצוע הבדיקות והמלצת הרופא התעסוקתי.

נוהל מעקב אחרי חשיפות עובדים לקרינה חיצונית

1. מעקב אחר חשיפות עובדים לקרינה חיצונית נעשה באמצעות תגים מיוחדים לגילוי קרינה. (להלן תגי פס"ק - פיקוח סיכוני קרינה). טכנאי בטיחות קרינה יקבע בהתאם למהות עיסוקו של כל עובד קרינה את הצורך בתג פס"ק.

2. עובד קרינה שקבל תג פס"ק חייב לענוד את התג במקום גלוי על בגדי עבודתו כל זמן שהותו באזור העבודה. יש לענוד את התג כך שהצד שעליו כתוב שם העובד יפנה אל הגוף.

3. העובד אחראי לשלמותו של התג, אובדן תג גורם לאובדן כל האינפורמציה שנצברה בו ולחיוב כספי של המחלקה.

4. בחלק מאזורי העבודה הוצבו תגי רקע. מטרתם לעקוב באופן קבוע אחרי רמת הקרינה באזור העבודה. יש לשמור על שלמות התגים ואין להשתמש בהם לכל מטרה אחרת.

5. בגמר העבודה אין להשאיר את התג בתוך אזור הקרינה. יש לקבוע בתאום עם בטיחות קרינהמקום לאחסון התגים.

6. אסור לבצע ניסויים לבדיקת התג ע"י חשיפתו לקרינה. חשיפת התג בכוונה מהווה עבירה על תקנות המדינה ותגרום לביטול האישור שניתן לעובד לעבודה בקרינה.

7. עובד קרינה שסיים עבודתו בקרינה או שסיים עבודתו באוניברסיטה חייב להחזיר את התג

לבטיחות קרינה.

8. עובד קרינה חייב להודיע על כל שינוי במהות עבודתו בקרינה (חומרים, כמויות וכו')

9. ראשי המחלקות/אחראים על המעבדות, אחראים על הודעה לבטיחות קרינה על כל עובד קרינה חדש במחלקה.

10. התגים מוחלפים בתדירות של אחת לחודש או אחת לחודשיים בהתאם לסוג העבודה. ההחלפה נעשית ע"י בטיחות קרינה.

עובד קרינה! אין לתג הפס"ק כל ערך כאשר הוא שוכב במגירה או מונח בפינת החדר. למען בטיחותך ענוד את התג כל משך שהותך באזור העבודה.

נוהל עבודות אחזקה/בינוי במעבדות רדיואקטיביות ועבודות אחזקה/בינוי בשימוש בקרינה רדיואקטיבית

הגדרות:

מעבדה רדיואקטיבית - מעבדה רדיואקטיבית לצורך הוראה זו היא כל מעבדה המשולטת בשלט "זהירות רדיואקטיביות" (ראה נוהל שילוט בטיחות קרינה). צנרת הביוב והמפוחים של המנדפים מהווים חלק מהמעבדה.

עבודות אחזקה/בינוי - עבודות אחזקה/בינוי לצורך הוראה זו הן כל הפעולות הקשורות לציוד ולמבנה המבוצעות בצורה שגרתית או יזומה ע"י עובדי אחזקה או קבלנים או ביוזמת אחראי המעבדה. עבודות אלה כוללות תיקונים, בדיקות, שינויים והתקנות.

1. יוזם עבודת אחזקה במעבדה רדיואקטיבית חייב להודיע לאחראי אחזקה שהעבודה תבוצע במעבדה רדיואקטיבית.

2. האחראי על עובדי אחזקה יפנה לבטיחות קרינה לקבלת אישור בטיחות קרינה לפני ביצוע העבודה.

3. טכנאי בטיחות קרינה יקבע את ההגבלות ואמצעי הבטיחות הנדרשים לביצוע העבודה ויאשר בכתב את ביצוע העבודה.

4. בכל מקרה לא יכנס עובד אחזקה (עובד אוניברסיטה או עובד קבלן) למעבדה רדיואקטיבית לביצוע עבודות אחזקה ללא אישור מבטיחות קרינה. יוזם העבודה חייב לוודא שלעובדי אחזקה יש אישור מתאים.

5. המפוחים של מינדפים רדיואקטיביים ישולטו בשילוט מתאים.

6. לפני טיפול במערכת ביוב חובה לוודא שהמערכת לא קשורה למעבדות רדיואקטיביות. בכל מקרה של ספק חובה לפנות לבטיחות קרינה.

7. ביצוע של עבודות בשימוש חומרים רדיואקטיביים, מכשירים פולטי קרינה או מקורות קרינה על ידי קבלנים או עובדי אוניברסיטה בעת עבודה במבנים חדשים או בעבודות אחזקה/בינוי במבנים קיימים, מחייבים אישור מוקדם של בטיחות קרינה. בעבודות אלה נכללים בין היתר פעולות כמו: ביצוע צילומי רדיוגרפיה, טיפול בגלאי עשן כולל משלוח ואחסון, גילוי דליפות נוזלים וגזים בשימוש בסמן רדיואקטיבי, בדיקות קרקע המבוצעות ע"י מכון התקנים או חברות פרטיות והתקנת מדי גובה/צפיפות בשימוש במקורות קרינה.

נוהל ביצוע עבודות ניקיון במעבדות רדיואקטיביות

1. כללי

1.1 מעבדה רדיואקטיבית לצורך נוהל זה היא כל מעבדה שדלת הכניסה אליה או כל אזור אחר משולטים בשלט "זהירות רדיואקטיביות".

1.2 יש להשתדל שעובדות הניקיון המועסקות בניקוי מעבדות רדיואקטיביות תהיינה קבועות (במחלקות שבהן עובדות הניקיון לא צמודות, יש לבקש מקבלן הניקיון להימנע ככל האפשר להחלפת העובדות המועסקות בניקיון המעבדות הרדיואקטיביות). כמו כן, יש להשתדל שעובדות הניקיון תהיינה מסוגלות לקרוא עברית.

1.3 שטיפת רצפות ופינוי פסולת רגילה יבוצעו על ידי עובדות הניקיון ללא נוכחות טכנאי/עובד המעבדה. ניקוי אבק וניקוי שמשות יבוצעו במעבדות רדיואקטיביות אך ורק בפיקוח צמוד של עובדי המעבדה.

1.4 קבלן הניקיון חייב לספק לעובדות ציוד מגן שיכלול: חלוקים, נעלי עבודה, כפפות, וסינרים.

1.5 במקומות בהם עובדת הניקיון צמודה למעבדה תכלול העבודה גם שטיפת כלים. שטיפת כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים תעשה בהתאם לנוהל 'שטיפת כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים' (בהמשך קובץ זה).

1.6 עבודות ניקיון מיוחדות וכל חריגה מנוהל זה מחייבים אישור מוקדם של בטיחות קרינה.

1.7 עובדי המעבדה ואבות הבתים אחראים על הדרכת עובדות הניקיון ופיקוח על עבודתן במסגרת נוהל זה.

1.8 רמ"ד שירותי משק יהיה אחראי להעברת הוראות נוהל זה, לקבלן הניקיון והכללת הנוהל בהוראות העבודה הפנימיות העוסקות בפיקוח על הניקיון.

2. ניקיון במעבדות בהן עובדים עם חומרים רדיואקטיביים

2.1 כל פעולת ניקיון במעבדה תבוצע בלבישת חלוק, נעלי עבודה וכפפות.

2.2 לכל מעבדה יהיו סמרטוטי רצפה נפרדים שישמשו בלעדית לניקוי המעבדה. אסור להשתמש לסמרטוטים לניקוי כמה מעבדות ומשרדים.

2.3 פועלות הניקיון יפנו מהמעבדה אך ורק פסולת רגילה. הפחים שמכילים פסולת רדיואקטיבית ישולטו בצורה בולטת ופועלות הניקיון לא יגעו בהן. עובדי המעבדה חייבים לוודא שהפועלות הבינו הוראה זו. (במקרים מיוחדים יינתן אישור מבטיחות קרינה לפועלות הניקיון לפנות פסולת רדיואקטיבית. במקרה כזה הפינוי יעשה בנוכחות וליווי של טכנאי/עובד המעבדה).

2.4 אסור לפועלות הניקיון לגעת בכלים ובציוד שנמצא על שולחנות המעבדה ועל רצפתה.

2.5 אסור לפועלות הניקיון לפנות נוזלים לביוב מלבד הנוזל ששימש לשטיפת המעבדה.

3. שטיפת כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים.

שטיפת כלים תעשה אך ורק בהתאם לנוהל שטיפת כלים!. בעיקרון שטיפת כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים תעשה אך ורק במעבדה שאושרה לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים.

פועלות שיועסקו בשטיפת כלים ילבשו חלוק, סינר, נעלי עבודה וכפפות. טכנאי/עובד המעבדה ידריך את פועלות הניקיון ויקפיד על יישום ההוראות.

4. ניקיון במעבדות בהן עובדים עם מכשירים פולטי קרינה/מקורות קרינה.

4.1 כל המעבדות בהם עובדים עם מכשירי קרינה מצוידים בשלט מואר הנמצא מחוץ למעבדה בנוסח "סכנת קרינה". כאשר השלט מואר תתבצע עבודת הניקיון אך ורק בנוכחות עובד המעבדה שחייב להיות נוכח במעבדה בזמן פעולת המכשירים. אסור לעובדות הניקיון להיכנס למעבדה כאשר השלט מואר ללא נוכחות עובד.

4.2 במעבדות כנ"ל כאשר השלט לא מואר ניתן לבצע עבודות ניקיון (שטיפת רצפה ופינוי פסולת) ללא השגחה.

4.3 אסור לגעת בציוד ומכשור הנמצאים במעבדה.

4.4 במעבדות מיוחדות שהגישה אליהן לא חופשית (יחידת תת-קריטית וכו') תבוצע בכל מקרה עבודת הניקיון בנוכחות עובד המעבדה.

נוהל שטיפת כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים

הגדרה: כל כלי מעבדה שבא במגע עם חומר רדיואקטיבי או הכיל בתוכו חומר רדיואקטיבי בכל כמות שהיא חייב להיות מטופל בנפרד משטיפת הכלים האחרים של המעבדה.

1. שטיפת כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים תעשה אך ורק במעבדה שאושרה לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים וע"י עובדים שיש להם אישור לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים. במקרים מיוחדים כאשר שטיפת הכלים מבוצעת ע"י עובדות הניקיון, האחריות תהיה של עובדי המעבדה. יש לוודא שהפועלות עובדות בהתאם לנוהל ומשתמשות בכפפות, סינורים, חלוקים, ונעלי עבודה.

2. שטיפת כלים תעשה אך ורק לאחר פינוי הנוזל הרדיואקטיבי לפסולת בהתאם לנוהל טיפול בפסולת רדיואקטיבית נוזלית ורק לאחר שהכלים נבדקו לקביעת רמת הזיהום.

3. יש להשתדל, בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים לעבוד עם כלים לשימוש חד פעמי !!,במיוחד חשוב הדבר בכל השלבים בעבודה שבהם עובדים עם כמויות גדולות של חומרים רדיואקטיביים.

4. כלי שהכיל כמות משמעותית של חומר רדיואקטיבי, הרי שגם לאחר פינוי הנוזל הרדיואקטיבי לפסולת הנוזלית נותרת בכלי כמות משמעותית של חומר רדיואקטיבי ולכן אסור להכניסו לניקוי יחד עם יתר הכלים.

5. בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים שבהם ניתן לבדוק את הכלים בעזרת מכשיר לגילוי קרינה (P -32 ,Cr-51 ,Rb-86 ,I-125) חובה לבדוק את הכלים לפני שהם מוכנסים לשטיפה ולא להכניס לשטיפה הרדיואקטיבית הרגילה כלים שהמכשיר מגלה בהם קריאות של מעל שלוש פעמים רקע.

6. בחומרים בהם הדבר לא אפשרי ( H- 3 ,C - 14 ,S- 35 ,Ca-45 ) ניתן לבצע בדיקת מריחה וספירתה בנצנץ נוזלי. במידה ולא מבצעים בדיקת מריחה אזי יש להתייחס לכל הכלים בהם היו כמויות משמעותיות של חומר רדיואקטיבי (מעל 10 מיקרו קירי) ככלים מזוהמים ברמה גבוהה.

7. בחומרים רדיואקטיביים קצרי חיים ניתן להשאיר את הכלים לדעיכה במקום לשוטפם. יש למצוא במעבדה, בתאום בטיחות קרינה, מקום נפרד וסגור לכלים כאלה ולשלט בהתאם.

8. במקרים בהם לא ניתן לזרוק את הכלים לפסולת ולא ניתן להשאירם לדעיכה, יש לנקות את הכלים בנפרד מן הכלים האחרים. הניקוי יבוצע ללא פינוי נוזל הניקוי לביוב אלא לפסולת הרדיואקטיבית הנוזלית. ניקוי כזה חייב להתבצע אך ורק ע"י עובדי המעבדה ( לא פועלות ניקיון) בעלי אישור לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים ובתוך המעבדה.

9. כלים מזוהמים ברמה נמוכה (לאחר שנבדקו) יושרו באמבט מלא מים למשך 24 שעות לפחות. יש להחליף את המים באמבט במשך ההשריה ולשלט את האמבט בצורה בולטת.

10. מומלץ ביותר להשתמש באמבט שנבנה במיוחד לשטיפת כלים. בכל מקרה יש לוודא שצנרת המים לאמבט מחוברת היטב ולא טובלת באמבט. יש להבטיח שלא תהיה גלישה של המים מהאמבט. המים מהאמבט יוזרמו לביוב הרגיל.רצוי לא להשאיר מים זורמים כאשר אין עובדים במעבדה.

11. בגמר ההשריה ניתן לרחוץ את הכלים באמצעים המקובלים. כלים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים ישטפו בנפרד מכל יתר הכלים.

נוהל שילוט בטיחות קרינה

1) שילוט מעבדות

1.1 באוניברסיטה קיים שילוט תיקני לסימון מעבדות. השלט בגודל 25x17 סנטימטר בצבע אדום על רקע צהוב (ראה נספח ).

1.2 השלט יודבק על כל פתחי הכניסה למעבדות רדיואקטיביות, כמו כן יודבק השלט בתוך המעבדות במקומות אחסון של חומר רדיואקטיבי.

1.3 בשלט יפורט מהות הסיכון במעבדה: חומרים רדיואקטיביים/מקורות קרינה/מכשירים פולטי קרינה. בשלט יופיע גם שם האחראי למעבדה, מספר טלפון וכיצד ניתן למסור הודעות לבטיחות קרינה.

1.4 במידה וחסר שילוט או שהשלט לא מעודכן יש להודיע לבטיחות קרינה.

2) סימון ציוד ואזור עבודה עם חומרים רדיואקטיביים

2.1 כל הציוד והכלים הבאים במגע עם חומרים רדיואקטיביים (צנטריפוגות, פיפטורים, אמבטים, מיכלים, כלי אחסון ,ריהוט ומכשור מעבדתי וכו')יסומנו במדבקה בנוסח- "רדיואקטיבי" . קיימות מדבקות רגילות ומדבקות עמידות במים. יש להשתמש בהתאם.

2.2 חובה להתייחס לציוד כזה כמזוהם, אלא אם נבדק ונמצא נקי.

2.3 יש להשתמש בציוד זה אך ורק בהתאם לייעודו המוצהר.

2.4 אין להוציא ציוד כזה מחוץ למעבדה, למעבדה אחרת או לשלחו לתיקון באוניברסיטה או מחוץ לה, ללא בדיקת הציוד ואישור בכתב של בטיחות קרינה.

2.5 יש להפריד בין הכלים לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים לבין שאר הכלים במעבדה.

2.6 עובד הבא במגע עם ציוד המסומן במדבקה "רדיואקטיבי" ילבש כפפות חד פעמיות.

2.7 אזור העבודה עם חומרים רדיואקטיביים חייב להיות מסומן באופן בולט במדבקות -"רדיואקטיבי" כולל שולחן עבודה,(להדביק את החיתולים לשולחן עם המדבקות),מיגוני פרספקס, פחי אשפה לפסולת רדיואקטיבית (כולל קופסאות לפסולת) וכו'.

2.8 חובה לוודא שילוט מתאים גם על המקרר שמשמש לאחסון חומרים רדיואקטיביים ועל דלת הכניסה למעבדה. בכל מקרה שיש צורך במדבקות נוספות יש לפנות לבטיחות קרינה.

3) שילוט מיוחד

3.1 במקרים מיוחדים: תקלות, פיזור חומר רדיואקטיבי, סכנת חשיפה וכו' יוצב שילוט מיוחד. חובה לציית להוראות השילוט !!

שים לב!! שילוט הנוגע לבטיחות קרינה יעשה אך ורק ע"י עובדי בטיחות קרינה. אסור להציב או להסיר שילוט של בטיחות קרינה ללא אישור!!

דוגמאות לשילוט :

שלט הזהרה

מדבקות הזהרה