מקור: פורום גילוי מסמכים - רוטר |
קטע
מצמרר מהספר
"בשליחות
הנידונים
למוות''. על רקע הזה, יש לקרא ולהבין את הקטע הבא מספרו של יואל ברנדט. בספרו
של יואל
בראנד "בשליחות
נידונים
למוות", ספר
שנותרו
בודדים ממנו,
ברחבי הספריות.
הספר הוא
עדות
אוטנטית של
יואל בראנד
שהיה שליח
השטן איכמאן,
להוציא
לפועל את
העסקה: דם-סחורה. ** הערה: הוספתי וצירפתי (פ"ש) את המסמכים הרילוונטים לתוכן הכתוב לעיל שהכותב מלכיאל כתב בכלל ומספר לינקים רילוונטים בפרט: מדינת
ישראל = קסטנר
נ' מלכיאל בן
מנחם
גרינוואלד 49. ''כחש''
מאת בן-הכט:
פרשת קסטנר
מהדורה
חמישית 94 ספר ''השתיקה''
מאת:יהושע
בן-עמי
שבחר ותרגם: 62. ביוגרפיה
- ראול ולנברג:
''פרשת גבורתו
והיעלמותו'' 18. ''שיש
לטהר
ולהוקיר את
שמו של משה
קראוס.....'' 11. הספר:
כרך א - ''בן
הארץ הזאת''
מאת שמואל
תמיר!! 97. יואל
והאנזי
בראנד
כותבים
בספרם השני/עדות
ממקור ראשון 17. ''בשליחות
נידונים
למוות'',
מאת: יואל
והנזי בראנד
!! להלן
המסמך שאותו
ציין הכותב
לעיל
בפרוגרף
שמתחיל ב-
#1,י!!
תיק
משפטה של חנה
סנש הובא
לישראל !! ערכתי
לאחרונה
בתאריך 19.09.05
בשעה 14:30 בברכה,
פילוביץ שחף קרוב
לשישים שנה
אחרי שהוצאה
להורג, עומד
בקרוב
להיחשף תיק
החקירה את העתק התיק, שמוחזק בארכיון הצבא ההונגרי, הביא עמו שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בשובו מביקור בהונגריה, בעקבות פגישתו עם שר המשפטים ההונגרי. לפיד מתכוון להעביר את התיק ל"יד ושם", לאחר שקרובי משפחתה של סנש יעיינו בו. מעיון במסמכים עולה כי בתשובה לאישום של השלטונות ההונגרים, על היותה סוכנת בריטית וכי בגדה במולדתה, טענה חנה סנש שאינה הונגריה ושהיא קצינה בצבא הבריטי. במהלך חמשת החודשים שבהם היתה כלואה, הוכתה ועונתה קשות. חרף טענותיה החליט בית הדין הצבאי להרשיע אותה והורה להוציאה להורג. קצין הונגרי חתם על גזר הדין והוסיף לצד חתימתו את ההערה: "לביצוע מיידי". לאחר שקראו בפניה את פסק הדין אמרה סנש שאינה מעוניינת לערער, משום שהיא חפה מפשע! "אמרו לה, שרק מי שמבקש חנינה יש לו סיכוי והיא ענתה – מרוצחים אינני מבקשת חנינה". מעיון במסמכים מתברר עוד, כי חנה סנש סירבה לכסות את העיניים והסתכלה באומץ בפני המוות. לפי עדות רופא בית הסוהר, כיתת היורים התרשלה במשימתה ורק פצעה אותה. כתוצאה מכך, דיממה חנה סנש למוות משך כמה שעות ומתה בייסורים קשים. התובע הצבאי הוא שהודיע לאמה של חנה על ההוצאה להורג וכתב: "אני משתחווה בפני התנהגותה ואומץ הלב שגילתה עד הרגע האחרון. היא היתה ממש גאה ביהדותה, היא היתה אישיות יוצאת דופן". חנה
סנש (1921 – 1944) בגיל צעיר התחילה לחבר שירים ולכתוב יומן אישי, בתחילה בהונגרית ואחר כך בעברית. ב- 7.12.1938 כתבה ביומנה: "אינני יודעת אם סיפרתי כבר שהנני ציונית... הכרה ברורה לי שזהו הפתרון היחיד של הבעיה היהודית ושהמפעל הנהדר בארץ ישראל אינו עורבא פרח. אני יודעת שקשה יהיה, אבל הכל כדאי". היא החלה ללמוד עברית, לקרוא הרבה בנושאי היהדות, הציונות וארץ ישראל והצטרפה לתנועת נוער ציונית. לאחר שסיימה בהצטיינות את בחינות הבגרות בשנת 1939, הגיעה למסקנה שעליה לעלות ארצה. היא ידעה כי היא תזדקק לאישור מיוחד, שיש להציג בפני השלטונות הבריטיים ששלטו באותן שנים בארץ. היא פנתה לבית הספר החקלאי בנהלל בבקשה להתקבל ללימודים במוסד. ברגע שהגיעה תשובה חיובית, היתה הדרך לקבלת אישור הכניסה המיוחל סלולה. עוד באותה שנה עזבה חנה סנש את ביתה בבודפסט ויצאה לדרך והגיעה לארץ ישראל בספטמבר 1939. היא החלה ללמוד בבית הספר החקלאי בנהלל, ולאחר שסיימה בו את חוק לימודיה הצטרפה, בדצמבר 1941, לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות-ים שבחולות קיסריה. חבריה בקבוצה עמדו עד מהרה על אישיותה הייחודית וכשרונותיה, נתנו בה אמון ובחרו בה לתפקידים אחראיים ומרכזיים. ב- 8.1.1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כתבה ביומנה: "קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים האלה, לתת יד לארגון עליית נוער ולהביא גם את אמא". היא פנתה לארגונים שארגנו פעולות הצלה של יהודים באירופה, כדי להשתתף במאבק למען הצלת יהודים, ועברה מבחנים ובדיקות. כעבור זמן מה הוצע לה להצטרף לקבוצת צנחנים שמשימתם היתה לצנוח על אדמת אירופה במטרה לפעול למען הצלת יהודים. בנובמבר 1943 נשלחה לקורס באלחוט ובינואר 1944 עברה קורס צניחה. על הפגישה הראשונה עמה באותה תקופה מספר חברה לשליחות יואל פלגי: "... היא היתה גבוהה. בישיבתה, בשלבה את רגליה המוארכות והנאות ובהשעינה את ידיה על השולחן הקטן, היה משהו מלבב וכובש. חיילת היתה בחיל האוויר. הכחול אפור של מדיה הלמו יפה את עיניה התכולות. שערותיה החומות-כהות גלשו בשפעת תלתלים רבים סביב פניה המעודנים, המוארכים. היה בה משהו מאוד הרמוני". לאחר שבועות של הכנות אינטנסיביות, הגיעה בינואר 1944 לקהיר, ובמארס 1944 הוטסה |