קטע מצמרר מהספר "בשליחות הנידונים למוות''.
נכתב על-ידי מלכיאל בתאריך 18.07.03 בשעה 11:31

 
אני חוקר את שואת יהדות הונגריה, כשהציר המרכזי של המחקר הוא משפטו של קסטנר. הגיבור שלי הוא מלכיאל גרינוואלד שהצליח בגבורת התמימות שממעמקי ליבו הצליח להקפיץ שלטון שלם על הרגליים. בסופו נרצח האיש אותו האשים מלכיאל בהובלת יהדות הונגריה לתאי הגזים להרי האפר ביער עצי הליבנה .
דברתי עם גברת ראובני שאחראית על שואת יהדות הונגריה, היא אמרה לי מפורשות: "הגיע הזמן להתייחס לשואת יהדות הונגריה שלא דרך המשקפיים הפוליים". היא גם מסכימה אתי שיש לטהר ולהוקיר את שמו של משה קראוס.
יהודי דתי שהציל עשרות אלפים יהודים. הוא למעשה היה האיש מאחורי מנגנון בית הזכוכית של קרל לונץ וראול ולננברג. הוא מת חסר כל. נודה והוחרם, כי כל חטאו שהעיז להעיד נגד קסטנר במשפט.
יש לדעת שכל הטרנספורטים שיצאו מהונגריה לאושוויץ היו "מערי השדה".
סקירה ואיבחון פשוט של ערי השדה, יביא להנחה מתבקשת בערי השדה התרכזו רוב החרדים, בטח לא הציונים. כי לא יכולת להיות ציוני חילוני בערי השדה, הייתה נאלץ להגר לערי המרכז. במאמצים קשים בנוברי בסיפריות הצלחתי לדלות את ספרו המצמרר של יואל ברנדט "בשליחות הנידונים למוות". את "כחש" של בן הכט, ועוד כתבות מבית אריאלה שלקטתי מ"העולם הזה" השבועון היחידי
שהעז לצאת אל מול "היד השחורה" כפי שכינה את חונטת השלטון.

על רקע הזה, יש לקרא ולהבין את הקטע הבא מספרו של יואל ברנדט.

בספרו של יואל בראנד "בשליחות נידונים למוות", ספר שנותרו בודדים ממנו, ברחבי הספריות. הספר הוא עדות אוטנטית של יואל בראנד שהיה שליח השטן איכמאן, להוציא לפועל את העסקה: דם-סחורה.
אחרי שהוא נאסר ע"י הבריטים ובנוכחות משה שרתוק, הוא נחקר על ידם והוא מבין ששליחותו נכשלה, ויהודי הונגריה צועדים לאושוויץ, הוא כותב מילה במילה עמוד 135:
" בסוקרי עכשיו את העבר, עלי להודות, שבאותה שעה ראיתי שחורות יתר על המידה. לא הערכתי למדי את עוז רוחם וזריזותם
של חברי בוועדה, וכן את חילוקי הדעות שבחוגי ההנהגה של הס.ס.
אחרי מאסרי הלכו מאות אלפים אל תאי הגזים, אבל מאות אלפים, בייחוד היהודים שבבירה ניצלו. עבודתנו וקורבנותיהם של טובי אנשינו לא היה לשווא כליל".

**

הערה: הוספתי וצירפתי (פ"ש) את המסמכים הרילוונטים לתוכן הכתוב לעיל שהכותב מלכיאל כתב בכלל ומספר לינקים רילוונטים בפרט:

מדינת ישראל = קסטנר נ' מלכיאל בן מנחם גרינוואלד
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5418&forum=gil&omm=0

49. ''כחש'' מאת בן-הכט: פרשת קסטנר מהדורה חמישית 94
http://rotter.net/forum/gil/5418.shtml#49

ספר ''השתיקה'' מאת:יהושע בן-עמי שבחר ותרגם:
בעלי תאגיד מנפרד וויס, אחד התאגידים הגדולים בהונגריה, חתמו הסכם סודי עם איש הס"ס סטנדרטנפירר "קורט בכר-סוכן אישי"
של הימלר, שבא לשם בהסואה השטתית של אחראי הוועדה לרישום סוסים ממטה הנשק, אך למעשה נשלח להונגריה כדי להשתלט על
מפעלים דומים למען הס"ס, מאחורי גבם של השילטון ההונגרי. בתמורה הסכים קורט בכר שהס"ס יעניק ל-45 ממשפחת וייס
אפשרות לצאת לפורטוגל, הם הגיעו בסוף יוני 1944, בריחה מוצלחת של מיליונרים יהודים, בשיתוף פעולה של הגרמנים
ובתיווכן של רשויות יהודיות..." {סוף ציטוט}
הבהרה: רשויות יהודיות = הסוכנות היהודית = קסטנר/יו"ר הועד להצלת יהודי אירופה = בן גוריון יו"ר הסוכנות היהודית, משה שרת,
אהוד אבריאל, טדי קולק ואחרים...!!!מצ"ב הקישור לשני פרקים מספר "השתיקה"...:-5. ספר ''השתיקה'' מאת:יהושע בן-עמי שבחר ותרגם !!
http://rotter.net/forum/gil/5412.shtml#5

62. ביוגרפיה - ראול ולנברג: ''פרשת גבורתו והיעלמותו''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6408&omm=62&viewmode=

18. ''שיש לטהר ולהוקיר את שמו של משה קראוס.....''
http://rotter.net/forum/gil/5494.shtml#18

11. הספר: כרך א - ''בן הארץ הזאת'' מאת שמואל תמיר!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=11&viewmode=
הציטוט המצ"ב מסיפרו של עו"ד שמואל תמיר ז"ל ממחיש ומאמת את הציטוט שמביא הכותב מלכיאל - לעיל מסיפרו של יואל ברנד "בשליחות נידונים למוות" בעמוד 135 המצ"ב.

12. הספר: כרך ב - ''בן הארץ הזאת'' מאת שמואל תמיר
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=12&viewmode=

97. יואל והאנזי בראנד כותבים בספרם השני/עדות ממקור ראשון
השטן והנפש שפורסם לראשונה בשנת 1960
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=97&viewmode=

17. ''בשליחות נידונים למוות'', מאת: יואל והנזי בראנד !!
כותבים בספרם הראשון/עדות ממקור ראשון שפורסם לראשונה בשנת תשי"ז
http://rotter.net/forum/gil/5494.shtml#17

להלן המסמך שאותו ציין הכותב לעיל בפרוגרף שמתחיל ב-
"בספרו של יואל בראנד "בשליחות נידונים למוות, ספר שנותרו בודדים ממנו...." ומודגש בקו אדום.

#1,י!! תיק משפטה של חנה סנש הובא לישראל !!
נכתב על-ידי פילוביץ שחף בתאריך 18.07.03 בשעה 13:30
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.09.05 בשעה 14:30 בברכה, פילוביץ שחף
 
14. מי בגד בחנה סנש? מה היתה משימתה? מי רצח אותה?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=14&viewmode=

קרוב לשישים שנה אחרי שהוצאה להורג, עומד בקרוב להיחשף תיק החקירה
של חנה סנש – הצנחנית מארץ ישראל, שיצאה בשליחות להונגריה כדי להציל יהודים מהשמדה.

את העתק התיק, שמוחזק בארכיון הצבא ההונגרי, הביא עמו שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בשובו מביקור בהונגריה, בעקבות פגישתו עם שר המשפטים ההונגרי. לפיד מתכוון להעביר את התיק ל"יד ושם", לאחר שקרובי משפחתה של סנש יעיינו בו.

מעיון במסמכים עולה כי בתשובה לאישום של השלטונות ההונגרים, על היותה סוכנת בריטית וכי בגדה במולדתה, טענה חנה סנש שאינה הונגריה ושהיא קצינה בצבא הבריטי. במהלך חמשת החודשים שבהם היתה כלואה, הוכתה ועונתה קשות. חרף טענותיה החליט בית הדין הצבאי להרשיע אותה והורה להוציאה להורג. קצין הונגרי חתם על גזר הדין והוסיף לצד חתימתו את ההערה: "לביצוע מיידי". לאחר שקראו בפניה את פסק הדין אמרה סנש שאינה מעוניינת לערער, משום שהיא חפה מפשע! "אמרו לה, שרק מי שמבקש חנינה יש לו סיכוי והיא ענתה – מרוצחים אינני מבקשת חנינה".

מעיון במסמכים מתברר עוד, כי חנה סנש סירבה לכסות את העיניים והסתכלה באומץ בפני המוות. לפי עדות רופא בית הסוהר, כיתת היורים התרשלה במשימתה ורק פצעה אותה. כתוצאה מכך, דיממה חנה סנש למוות משך כמה שעות ומתה בייסורים קשים.

התובע הצבאי הוא שהודיע לאמה של חנה על ההוצאה להורג וכתב: "אני משתחווה בפני התנהגותה ואומץ הלב שגילתה עד הרגע האחרון. היא היתה ממש גאה ביהדותה, היא היתה אישיות יוצאת דופן".

חנה סנש (1921 – 1944)
נולדה בי"א בתמוז תרפ"א, 17.7.1921, בבודפסט, הונגריה. אביה, בלה סנש, היה סופר ועיתונאי ידוע בארצו, ואף שנפטר בגיל צעיר השפיעה עליה דמותו כל חייה. חנה סנש למדה בבית ספר הונגרי, ובו היתה תמיד בין התלמידים המצטיינים. היא הרבתה בקריאה ולמדה לנגן בפסנתר וגם עסקה בפעילות חברתית, תרבותית וספורטיבית.

בגיל צעיר התחילה לחבר שירים ולכתוב יומן אישי, בתחילה בהונגרית ואחר כך בעברית. ב- 7.12.1938 כתבה ביומנה: "אינני יודעת אם סיפרתי כבר שהנני ציונית... הכרה ברורה לי שזהו הפתרון היחיד של הבעיה היהודית ושהמפעל הנהדר בארץ ישראל אינו עורבא פרח. אני יודעת שקשה יהיה, אבל הכל כדאי". היא החלה ללמוד עברית, לקרוא הרבה בנושאי היהדות, הציונות וארץ ישראל והצטרפה לתנועת נוער ציונית. לאחר שסיימה בהצטיינות את בחינות הבגרות בשנת 1939, הגיעה למסקנה שעליה לעלות ארצה.

היא ידעה כי היא תזדקק לאישור מיוחד, שיש להציג בפני השלטונות הבריטיים ששלטו באותן שנים בארץ. היא פנתה לבית הספר החקלאי בנהלל בבקשה להתקבל ללימודים במוסד. ברגע שהגיעה תשובה חיובית, היתה הדרך לקבלת אישור הכניסה המיוחל סלולה. עוד באותה שנה עזבה חנה סנש את ביתה בבודפסט ויצאה לדרך והגיעה לארץ ישראל בספטמבר 1939.

היא החלה ללמוד בבית הספר החקלאי בנהלל, ולאחר שסיימה בו את חוק לימודיה הצטרפה, בדצמבר 1941, לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ שדות-ים שבחולות קיסריה. חבריה בקבוצה עמדו עד מהרה על אישיותה הייחודית וכשרונותיה, נתנו בה אמון ובחרו בה לתפקידים אחראיים ומרכזיים.

ב- 8.1.1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כתבה ביומנה: "קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים האלה, לתת יד לארגון עליית נוער ולהביא גם את אמא". היא פנתה לארגונים שארגנו פעולות הצלה של יהודים באירופה, כדי להשתתף במאבק למען הצלת יהודים, ועברה מבחנים ובדיקות. כעבור זמן מה הוצע לה להצטרף לקבוצת צנחנים שמשימתם היתה לצנוח על אדמת אירופה במטרה לפעול למען הצלת יהודים. בנובמבר 1943 נשלחה לקורס באלחוט ובינואר 1944 עברה קורס צניחה.

על הפגישה הראשונה עמה באותה תקופה מספר חברה לשליחות יואל פלגי: "... היא היתה גבוהה. בישיבתה, בשלבה את רגליה המוארכות והנאות ובהשעינה את ידיה על השולחן הקטן, היה משהו מלבב וכובש. חיילת היתה בחיל האוויר. הכחול אפור של מדיה הלמו יפה את עיניה התכולות. שערותיה החומות-כהות גלשו בשפעת תלתלים רבים סביב פניה המעודנים, המוארכים. היה בה משהו מאוד הרמוני".

לאחר שבועות של הכנות אינטנסיביות, הגיעה בינואר 1944 לקהיר, ובמארס 1944 הוטסה