|

אורי
צבי גרינברג (אצ"ג) או בשמו העברי טור מלכא, היה משורר עברי מגדולי המשוררים
האקספרסיוניסטים בשירה העברית החדשה.
|
יונתן
פולארד, יהודי, שירת כקצין באגף המודיעין של הצי האמריקני בשנות ה-80. בתפקידו
כמנתח מידע מודיעיני גולמי הוא נחשף לחומרים מסווגים שהיו קשורים לישראל, אך
לא נמסרו לה למרות הסכם חילופי המידע עם ארצות-הברית. נידון ל30 שנות כלא.
|

לוחם
ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חירות ישראל"
(לח"י). נולד בפולין בשנת 1907. עלה לארץ בשנת 1925, למד באוניברסיטה
העברית בירושלים (לימודים קלאסיים) וסיים לימודיו בהצטיינות.
|

הד"ר
ישראל אלדד מוכר כאחד משלושת מנהיגי מחתרת לח"י, אולם את רישומו העיקרי
השאיר כפובליציסט ונואם בחסד וכן כפרשנו האולטימטיבי של אצ"ג
|

רבי
מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', האדמו"ר האחרון של חסידות חב"ד
ומגדולי המנהיגים היהודיים בעידן המודרני
|

אתי
אנקרי. אחת מהיוצרות הגדולות ביותר שהיו לנו, אנקרי גם מצטיינת ברב גוניותה
ובאישיותה: היא זמרת מאוד מוכשרת אבל גם שחקנית, מפיקה, מלחינה, ומשוררת עם
נשמה יהודית. במהלך הקריירה עברה מהפך ועשתה תשובה תוך שילוב היהדות בהופעות (לנשים
בלבד)
|
|

המודעות
לנושאי הבטיחות והגהות חשובה. במסגרת עבודתי בהייטק לקחתי על עצמי גם את נושאי
הבטיחות. שישה פרקים באתר: קרינה, אויר, מים, אדמה, רעש ובטיחות
|

העישון
הוא אחד מסממני החברה בה אנו חיים. הנזק הבריאותי הוא עצום. לקחתי על עצמי בשנים
שהועסקתי בהוראה, לצאת בהתנדבות למוסדות חינוך ולתת הרצאות לתלמידים למניעת
עישון.
|

עשר
אמיתות על השואה, או: "אני מאשים"!
השואה
היא מקרה פרטי של השמדת עם, השמדת העם היהודי, שבוצעה בשיטתיות ואדיקות שאין
דומה לה בעולם, ע"י אנשים מן היישוב שראו זאת כמשימה קדושה למען אירופה.
השואה היא גם דוגמה זוועתית עד להיכן יכולה תרבות נאורה להתדרדר כתוצאה מהסתה
חולנית
|

בהוקרה והערכה לידידי החזן הידוע
זאב תורן טירנובר, המגיע ממשפחת חזנים מראשוני היישוב בירושלים. אני מעלה כאן
את דף מורשת המשפחה.
אודה למי שיכול להוסיף.
חיים חרמון
|

תמונות
נבחרות וגם
תמונות
שצילמתי בפעילותי בהסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית כצלם פי האתון בשנים
1980-1981
|

ארגון
דב הוקם 1970 ע"י סטודנטים באוניברסיטה העברית. בתחילה, אחת ממטרות
הארגון הייתה לפעול נגד פעילי השמאל שפעלו באופן קולני בקמפוס הירושלמי.
בהמשך, הארגון יצא מתחומי הקמפוס, ועבר למרכז העיר ירושלים. במקביל חלו
שינויים באופיו של הארגון. הצטרפו תלמידי תיכון (ואני ביניהם) ובני ישיבות
שאינם סטודנטים, והארגון התמקד בעיקר
בנושאים אידיאולוגיים,
|