ראיונות

  

אוהבת שאוהבים אותה  

מאת איתי שטרן   1/12/2005

http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/015/279.html  

אתי אנקרי יוצאת לסיבוב הופעות בעקבות "המיטב", ואיתי שטרן ניהל איתה שיחה. איזו אישה על רמה  

 אתי אנקרי נמצאת בשדה המוזיקה הישראלי כבר חמש עשרה שנה. בתקופה הארוכה הזו היא הספיקה להוציא חמישה אלבומים. לא הרבה ביחס לתפוקה של אמנים ישראלים, אבל גם לא מעט ביחס לכמות הלהיטים שנוצקו בתוכם. מ"רואה לך בעיניים" דרך "מיכאל" ועד  "מיליונים" היא יצרה שורה של    

לפני מספר חודשים יצא אוסף "המיטב" שלה בסדרת הכותרים של NMC  שאסף את הלהיטים לשני תקליטים דחוסים. עכשיו, מגיע סיבוב ההופעות ונראה שמדובר בזמן מוצלח לשיחה.  

15 שנה של יצירה מסתכמים בשני דיסקים, לא היה קצת מלחיץ ומסובך?

"אתה לא יכול להכיל את כל החומר, אז האוסף כולל בעיקר קטעים נבחרים אבל יש שם גם חמש הקלטות שאף פעם לא עלו על דיסק. אני הייתי לגמרי מעורבת בכל התהליך הזה של הליקוט ועבדנו יחד חצי שנה, מאוד בזהירות ובמתינות. מבחינתי, זה כמו עוד מוצר שאני עושה. כמו שכל דיסק סוגר תקופה מסוימת, אז זה סגר איזה מכלול. אתה אף פעם לא יכול להביא את עצמך, מאה אחוז בכל סיטואציה".  

עברת המון סגנונות מוזיקליים בעבודה שלך. כיום, יש אחד מהם שאת מחוברת אליו במיוחד?

"אני מקווה שאני עוד אעבור שינויים כאלה כי היום זה היום ומחר זה מחר. באופן כללי, המארז של המופע הזה הוא יותר אתני. בחרתי לקחת פריקשן ולא מערכת תופים, קונטרה-באס במקום באס יחד עם שתי גיטרות וקלידים. מין משהו טיפה אתני ולפעמים זה מזכיר ג'אז. זה אורז נכון את כל הדברים ויוצא מאוד עגול ומעודן, עם עוצמות".  

את אוהבת לשיר קטעים מסורתיים בהופעות, גם בזו הנוכחית יהיו רצועות כאלה?

"לא היה לי כל כך מקום לשירי התהילים שעשיתי כי גם ככה יש המון חומר שיוצרים קשת רחבה של דברים שאני אוהבת. אני מרשה לעצמי לקשט את כל הקשת".  

באוספים יש נטייה להביא רק להיטים. לא חבל על כל השירים הפחות מוכרים?

"אמן מתחיל לפתח סימפטיה לשירים החבויים. וזה שהם חבויים לא אומר שהם פחות טובים. אבל מכיוון שהקונספט ברור הייתי חייבת להיות נאמנה אליו. היו לנו קצת ויכוחים על זה: יש שיר שנקרא 'תינוקת' שאני נורא אוהבת ולא יצא להכניס אותו להופעה כי גם ככה היא אורכת שעתיים. אולי יום אחד אני אעשה הופעה של חובבי אתי אנקרי ואני אשיר רק שירים נסתרים שלי".  

"מיליונים" די חרש את הרדיו. את נהנת להגיע למיינסטרים?

"אמן הוא כמו אדם שזורע חיטה, שיושב ומחכה לגשם ומחכה שתצמח תבואה טובה ורחבה, כך שאני תמיד שמחה שדברים שאני עושה מתקבלים כמה שיותר. אין לי עניין לעשות דברים שלא יתקבלו ומצד שני כשאני יוצרת אני לא מתכווננת אל הקהל אלא לתהליך שאני נמצאת בו ואם זה מסתנכרן, אז אני שמחה".  

 לא מפלה בין השירים

  יש לך שיר מסוים שהיית רוצה שיגיע ליותר אוזניים?

"אני לא ממש יודעת ולא ממש איכפת לי. מה שכן אכפת לי זה כשאני ספציפית עושה אלבום חדש, אז אני מלאה סקרנות איזה 

כתובת תהיה לכל שיר. איזה מרחק השירים ירוצו. אבל אין לי אינטרס מול שיר אחד, כי את כולם אני יוצרת".

  כאחת שכותבת ומלחינה לעצמה, לא מתחשק לך לפעמים לבצע שירים של אמנים אחרים?

"זה לא במסגרת השאיפות שלי, כי אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות חוץ מלשיר זה לכתוב. זה חלק מהחיים שלי, כי זה בדיוק מה שאני אוהבת לעשות. מצד שני הייתי רוצה לעשות דיסק ולבצע שירים של אחרים, אבל לא הייתי הולכת לחפש משהו שעוד לא נכתב כי אני מעדיפה לכתוב את זה בעצמי".

  יש לך כמה להיטים שנחרשו קשות. לא נמאס מהם לפעמים?

"לא נמאס לי. האמת שהרבה שירים תופסים לאורך השנים, ושיר הוא כמו מבנה ומסגרת, שכל פעם מחבר אותי אל הזמן שאני נמצאת בו. אני שרה כל פעם ממקום אחר ולפעמים אני אוהבת לעשות קפיצת דרך ולשיר אותם מהמקום שבו הם נכתבו. כזמרת מבצעת, אני גם הקהל של עצמי, כי כל פעם אני נמצאת במצב האזנה וחיבור אחר".  

לאחרונה אמנים ישראלים טסים להופיע בחו"ל. גם את ביניהם?

"האמת היא שמאוד בקרוב אני אמורה להופיע באנגליה מול הקהילה היהודית שם. הזמינו אותי במיוחד. אני לא אוהבת לטוס ולא אוהבת לעזוב את הארץ. אני מאוד אוהבת אותה ואין לי כל כך מה לעשות בחו"ל".

  "המיטב" קיבל ביקורות טובות. איך את מתמודדת עם ביקורת באופן כללי?

"אני תמיד אוהבת שאוהבים אותי אבל עניינית. חשוב לי מי כותב את הביקורת. יש אנשים שמבינים במוזיקה ותרבות ויש אנשים שכותבים ביקורות מזויקה למרות שהם יכולים לכתוב ביקורת גם על קופסאות, וגם בזה הם לא יהיו מקצועיים. לא סתם אומרים שמי שכותב על מישהו, כותב קודם כל על עצמו, אז אם זה מישהו ענייני שכותב ביקורת לא טובה, אז אני אנסה לראות מה יש ללמוד שם. אני יוצאת מנקודת הנחה שמה שאני עושה הוא לא שלם".  

אתי אנקרי, המיטב: יום חמישי, 8 בדצמבר, בשעה 21:00. מרכז שמשון - בית שמואל, רח' שמאע 6, ירושלים.

 

 

האתר נבנה ע"י חיים חרמון

לאתר אין מטרות מסחריות וכל החומר מובא לטובת הציבור

כל הזכויות שמורות ליוצרים

לא נשכח את יהונתן פולארד הנרקב בכלא האמריקני