כיצד נלחמים בעישון (מאגר "הארץ")

קופת המדינה מרוקנת? שהמעשנים ישלמו

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=189343&nl=28_07&objNo=56982&returnParam=Y

  מאת נתן גוטמן, ואשינגטון

 

בארה"ב גילו את מס הפלא שאפשר להעלות בלי התנגדות: המס על סיגריות. הרוב הלא מעשן תומך, רשויות הבריאות משבחות, והמיליונים זורמים לקופה. המעשנים נהפכו למיעוט חלש ולא אופנתי, שקולו לא נשמע. חלקם מציפים את תוכניות הגמילה וחלקם עוברים לקנות בזול בשוק השחור ההולך ומתפתח.

  על שתי חפיסות ביום משלמים כ-400 דולר לחודש

  שש עשרה מדינות בארה"ב העלו בחודש האחרון את המסים על סיגריות, צעד שהעלה את המס שמשלמים המעשנים על כל חפיסה עד לדולר וחצי במדינות אחדות ולדולר במדינות אחרות. העלאת המס על סיגריות היתה לפתרון הקסם של השלטון המדינתי בארה"ב לתחלואים רבים. הציבור ורשויות הבריאות משבחים את המחוקקים על פעילותם הנחרצת נגד העישון, תוכניות הגמילה מעישון מוצפות בפונים חדשים וגם קופת המדינה מאושרת - הנה נמצא המס שכולם מסכימים לו, אפילו חלק מהמעשנים עצמם שמודים שאולי זה מה שידחוף אותם להיגמל מההרגל המגונה.

 

מדינת ניו ג'רסי היתה התקיפה ביותר ביוזמת המיסוי שלה. היא אישרה העלאה של 70 סנט במס המדינתי, שעומד כעת על דולר וחצי. לכך יש להוסיף מסים פדרליים של כ-36 סנט לחפיסה ולעתים גם מסים עירוניים. כך למשל, המעשנים בעיר ניו יורק הוכו השנה פעמיים - תחילה עלה המס המדינתי ב-39 סנט והגיע לדולר וחצי לחפיסה ואז באה עיריית ניו יורק והוסיפה מס עירוני של דולר וחצי לחפיסה. כאשר מכפילים מספרים אלה במספר החפיסות שצורך כל מעשן, אפשר להבין בקלות כיצד החלטת המחוקקים המדינתיים משפיעה באופן משמעותי על מאזן ההוצאות המשפחתיות של המעשנים.

 

מומחים מעריכים שכל העלאה של 10% במחיר הסיגריות מקטינה בכ-4% את מספר המעשנים. עדיין לא חלף מספיק זמן כדי לבחון סטטיסטית את ההשפעה של ההעלאה האחרונה בארה"ב, אולם על פי מדדים מקומיים המדווחים בתקשורת האמריקאית, נראה כי התיאוריה נכונה. בבתי המרקחת במדינות שבהן הועלו המסים נרשמה עלייה בביקוש לתחליפי ניקוטין, בין בצורת סוכריות לעיסה ובין בצורת מדבקות המחדירות את החומר דרך העור. המדינה ומערכות ביטוח הבריאות מעודדות גמילה מעישון ומכסות, על פי רוב, את עיקר ההוצאות הכרוכות בגמילה מעישון.

 

אולם ציבור הנגמלים לא מסתפק בתחליפים כימיים. קווי הסיוע הטלפוניים למעשנים המבקשים להיגמל ותוכניות הגמילה הפרטיות והציבוריות הומים אדם בימים אלה. במדינת אילינוי, שבה מפעיל האיגוד האמריקאי למחלות ריאה קו פתוח לסיוע למעשנים בגמילה, דווח בחודש האחרון על כ-150 פניות ביום, לעומת ממוצע של 100 פניות ביום בחודשים הקודמים. מדינת אילינוי העלתה את המס על סיגריות ב-40 סנט וכיום הוא מגיע כמעט לדולר לחפיסה.

 

העובדים המאיישים את הקו הפתוח סיפרו שרוב הפונים מסבירים כי ממילא קצו בעישון וכי הם הפכו משועבדים לסיגריות, אולם כולם מזכירים גם את המחיר המאמיר כשיקול משמעותי שעודד אותם להחליט להיגמל. מי שמעשנים שתי חפיסות סיגריות ביום עלולים למצוא עצמם בסוף החודש עם הוצאה של כ-400 דולר. מומחי הגמילה מזכירים למעשנים מה הם היו יכולים לעשות בסכום הזה: חיסכון לקולג' לילדים, תשלום חכירה למכונית חדשה או הגדלת המשכנתא ומעבר לבית גדול יותר.

 

הרגל לא אופנתי

 

למרות התוצאות החיוביות של העלאת מסי הסיגריות והתרומה של הצעד הזה לבריאות הפרט והכלל, הרי אין לטעות במניע ובעיתוי של ההחלטה. סימני המיתון שפקדו את המשק האמריקאי - גלי הפיטורים בחברות הענק וההוצאות הגדלות על ביטחון פנים ואבטחה - הובילו מדינות רבות בארה"ב למשבר כלכלי. רבים מהפוליטיקאים שהבטיחו עם כניסתם לתפקיד השקעות גדולות יותר בחינוך, בבריאות, בתשתיות וברווחה, מצאו עצמם מול חור גדול בתקציב, שבקושי מאפשר לשמר את המצב הקיים.

 

כעת, כשבחירות נובמבר בפתח, צריך לסתום את החור ומהר והעלאת מסים היא הדרך היחידה לעשות זאת. אלא ששום מדינה לא החליטה על העלאת מסי הקנייה הכלליים - צעד שנחשב מזיק לצמיחה וידוע גם כמרתיע מצביעים. המס היחיד שיכול להיות מקובל על הכל הוא מיסוי הסיגריות ואכן הקפיצה הגדולה בשיעורו עברה ללא כל התנגדות. מדינה אחת בלבד, טנסי, העלתה באופן סמלי גם את המס על אלכוהול.

 

ההכנסות הצפויות למדינות הן משמעותיות. בפנסילווניה מצפים המחוקקים ליותר מ-500 מיליון דולר נוספים בהכנסות לשנת 2003, בניו ג'רסי יעשיר המס החדש את קופת המדינה ב-275 מיליון דולר ובניו יורק ב-237 מיליון דולר. ההכנסות לא אמורות לשמש למימון תוכניות גמילה מעישון או לעודד מניעה, מכיוון שתוכניות אלו כבר ממומנות, ברבות מן המדינות, על ידי הסכמי הפיצויים של חברות הטבק.

 

הנפגעים היחידים ממיסוי הסיגריות על ידי המדינות הם המעשנים עצמם, לפחות אלו מביניהם שמעוניינים להמשיך בהרגל זה, למרות הסכנות הבריאותיות שלו ולמרות ההוצאה הכלכלית הכרוכה בו. אבל קולם של המעשנים כמעט שאינו נשמע. עישון אינו הרגל אופנתי שיש להתפאר בו וודאי שלא להילחם עבורו. זאת ועוד, למעשנים אין כמעט מי שיילחם עבורם. מאז משפטי הענק של השנים האחרונות, חברות הטבק מקפידות להדיר רגליהן מכל פעילות שיכולה להיחשב עידוד פומבי של עישון, ובאין מקורות מימון, גם הלובי הפוליטי של המעשנים אינו חזק דיו.

 

הבודדים שהשמיעו קולם נגד העלאות המס טענו בעיקר נגד חוסר הפרופורציה שלו ונגד התחושה שהמעשנים הפכו לפרה החולבת שתפקידה לסתום את חובות המדינה. למרות ירידה חדה בעשורים האחרונים בשיעור המעשנים בארה"ב, לא מדובר בתופעה שולית. גם כיום כחמישית מהאוכולוסייה הבוגרת נחשבת מעשנת - הרבה פחות מאשר לפני ארבעה עשורים, אז היה שיעור המעשנים יותר מ-40%, אבל זהו עדיין פלח אוכלוסייה די נכבד, שסופג את ההעלאות בשקט.

 

הרווחים הועברו לחיזבאללה

 

כיצד בכל זאת שורדים המעשנים את גזירות המיסוי? רבים מהם פשוט משלמים את המחיר ומקצצים בהוצאות אחרות, אבל לא מעטים נכנסים לשוק הסיגריות המוברחות. הברחת סיגריות הפכה בשנים האחרונות לאחד מאפיקי הפשיעה המתפתחים במהירות הרבה ביותר בארה"ב. חוקרי משטרה אומרים כי פושעים רבים שבעבר הבריחו סמים עברו עכשיו לסיגריות, שם הרווחים נאים והסיכון קטן בהרבה.

 

מבט על אזור ואשינגטון הבירה מבהיר מדוע הברחת הסיגריות היא פשע כל כך משתלם. את אזור הבירה ופרווריה מרכיבים שתי מדינות, וירג'יניה ומרילנד, וכן מחוז קולומביה, שנהנה ממעמד עצמאי. במדינת מרילנד מגיע המס על חפיסת סיגריות לדולר אחד, במחוז קולומביה הוא עומד על 65 סנט ואילו במדינת וירג'יניה המס הוא 2.5 סנט בלבד. היסטורית נחשבת וירג'יניה לאחת ממדינות הטבק, שבה הוקמו המטעים הראשונים של המתיישבים מהעולם הישן, ועד היום משמש שם הטבק ענף חקלאות משמעותי.

 

הפער במסים והעובדה שמדובר במדינות שבנויות בצמוד זו לזו, ללא הפרדה וללא אזורי חיץ לא מיושבים, מסבירים את הפיתוי שבהברחה. עבריין יכול למלא במדינת וירג'יניה טנדר בעשרות אלפי חפיסות סיגריות שעליהן שילם מס של 2.5 סנט לחפיסה, לנסוע כמה דקות אל מדרגות גבעת הקפיטול בוואשינגטון ולמכור אותן ברווח גדול. אם יבחר בנתיב אחר, למדינת מרילנד, יהיה הרווח שלו גדול עוד יותר.

 

במרילנד הוגברה מאוד האכיפה בשנים האחרונות ולראשונה נעצרו ונשפטו עבריינים על הברחת סיגריות. יחידות מעקב מיוחדות נעזרות במידע מודיעיני כדי לאתר מבריחים, אולם עיקר הפעולה הוא בתחום ההרתעה. גם לרשויות אכיפת החוק ברור שאי אפשר לעצור כל מכונית נוסעת בכל כביש, ולבדוק אם בתא המטען שלה לא מוחבאות כמה אלפי חפיסות. ההערכה היא כי עונשי מאסר כבדים למבריחים יצליחו להרתיע אחרים מלהיכנס לענף פשע זה, אולם היקף התופעה אינו ברור גם לשוטרים.

 

כדרכן של תופעות פשיעה גם הברחת הסיגריות קשורה, כך גילו השוטרים, למגוון של פעולות פשיעה אחרות - העלמות מסים והלבנת הון, פשע מאורגן ואף טרור. לפני כחודשיים הורשעו בשארלוט שבצפון קרוליינה שני אחים ממוצא לבנוני בהעברת כספים לחיזבאללה, המוגדר על ידי ארה"ב כארגון טרור. התברר כי האחים היו פעילים בעסקי הברחת הסיגריות מצפון קרוליינה למדינת מישיגן ואת מקצת רווחיהם העבירו לחיזבאללה. הם הורשעו הן בהברחה והן בסיוע לארגון טרור ובית המשפט גזר עליהם עונש מאסר בפועל.

 

הצעת חוק: תיאסר מכירת סיגריות המכילות ניקוטין או חומר ממכר

 

מאת צבי זרחיה עדכון אחרון - 18:34 05/07/04 

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=447652&nl=28_07&objNo=56982&returnParam=Y

 

 

תיאסר מכירתן בישראל של סיגריות המכילות ניקוטין או חומר ממכר, כך מציע יו"ר ועדת הסמים, ח"כ איוב קרא (ליכוד), בהצעת חוק שהניח על שולחן הכנסת.

 

לדבריו, "יש לאסור את מכירת הסיגריות עם חומרים ממכרים כמו ניקוטין, כדי למזער את הנזקים הבריאותיים הקשים הנגרמים לאזרחי ישראל". קרא טוען כי, "אם הסיגריות לא יכילו חומר ממכר הרי שציבור המעשנים לא היו נדבקים בעישון לטווח ארוך. הניקוטין הוא הגורם העיקרי למחלות ולכן מי שרוצה לעשן - שיעשן סיגריה בלא ניקוטין או חומר ממכר אחר".

 

לדברי קרא, הוא הגיש את הצעת החוק בעקבות נתוני משרד הבריאות לפיהם מדי יום מתים בישראל 27 אזרחים ממחלת סרטן הריאות, שמקורה בעישון סיגריות המכילות ניקוטין ממכר.

 

 

מוכרי הטבק בצרפת פתחו בשביתה: הסיגריות יקרות מדי, המקצוע מסוכן

 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=361181&nl=28_07&objNo=56982&returnParam=Y

 

מאת איליין שולינו, עדכון אחרון - 04:08 16/11/03

 ניו יורק טיימס

 

תוכנית שיראק למלחמה בסרטן מתנגשת עם מסורת העישון במדינה

 

 

 

 

 צרפתים שורפים טבק במחאה על העלאת מסי הסיגריות, באוקטובר

 

פאריס. מכירת סיגריות היא עניין לא פשוט בצרפת: הן לא נמכרות בדוכני העיתונים, לא בבתי המרקחת וגם לא בדלפקי הסופרמרקטים. אמנות מכירת הסיגריות שייכת בלעדית ל-34 אלף "בורליסטים" (חנויות לממכר הטבק) - מקצוע המסווג כמונופול המורשה ומוגן על ידי החוק הצרפתי. לכן, כשהכריז הנשיא ז'אק שיראק (מעשן לשעבר) במאי "מלחמה על הטבק" והעלה את המסים על מכירת סיגריות בפעם השלישית בחודש שעבר, החליטו מוכרי הטבק להשיב מלחמה. בפעם הראשונה בתולדות המדינה הם פתחו בשביתה, ביימו הפגנות שהצטלמו היטב בטלוויזיה ושרפו הררי סיגריות בכיכרות הערים. לטענתם, מכירות הטבק ירדו בשל הברחות ממדינות שבהן מחיר הסיגריות נמוך ב-60% מבצרפת. עוד נטען, כי הסיגריות הפכו למצרך כה יקר, עד שחנויות הטבק הפכו מטרה לתקיפות שודדים.

 

"זהו מקצוע קשה ומסוכן, שהפך לקשה עוד יותר בעקבות עליית המחירים", אמר ז'אן לואי טורו, בן 54, שחנותו ברובע סנט מישל-סור-אורז' שבפאריס נשדדה שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות. אחרי השוד האחרון בחנותו, ביום חמישי שעבר, החליט טורו לתבוע את הממשלה על שאינה מסוגלת להגן על פרנסתו. "מישהו צריך לשלם על הנזק שנגרם לי", אמר.

 

עישון טבק כה טבוע בתרבות הצרפתית, שאפילו השם "ניקוטין" קרוי על שמו של ז'אן ניקוט, שגריר צרפת בפורטוגל במאה ה-16, שהביא לקתרין דה מדיצי, אשתו של מלך צרפת אנרי ה-2, עלי טבק כדי לרפא את המיגרנה שלה. עד 1991 החזיקה ממשלת צרפת במניות חברת הטבק "סטה", ששלטה בשוק הטבק הצרפתי.

 

גם הקריטריונים שבהם נדרשים מוכרי הטבק לעמוד כדי לקבל רישיון מעידים על יחסם של הצרפתים לנושא. על המועמדים להיות אזרחי צרפת או האיחוד האירופי, להוכיח כי אין להם עבר פלילי, לשלם עמלה יקרה, לעבור "חקירה מוסרית" ולשלם פיקדון במזומן בסכום של 25% מערך החנות. בנוסף, מותר למכור סיגריות רק בדוכנים המצויים בבארים, במסעדות או בחנויות הטבק המיוחדות, כשהחוק קובע מרחק מינימלי בין חנות לחנות. למשל, באזור כפרי ודליל אוכלוסין, חייב להיות מרחק של יותר מ-10 דקות נסיעה במכונית בין חנות אחת לשנייה.

 

לכן, לא מפתיע שפרשת הטבק הפכה לנושא חם גם בפוליטיקה הצרפתית. מפלגתו הימנית-קיצונית של ז'אן-מארי לה-פן התייצבה לימינם של מוכרי הטבק, ומתאמצת להציג את המקרה כמאבק של אנשים פשוטים ואזרחים שומרי חוק הנלחמים על פרנסתם, שננטשו על ידי מפלגתו של שיראק. מנגד, מאשימים הסוציאליסטים את הממשלה על שכספי המסים ממכירת הטבק אינם משמשים למטרות בריאותיות או לתוכניות למניעת עישון, אלא מצטברים להם בקופת המדינה.

 

הממשלה, שנדרשת להילחם בעישון ולהגן על זכויות מוכרי הטבק בו בזמן, מצאה עצמה במלכוד. בשעה ששר הבריאות פרנסואה מאטיי הכריז כי הוא רוצה שכל המעשנים בצרפת יפסיקו לעשן - מה שיביא לחיסולם של מוכרי הטבק - הגיש שר הפנים ניקולא סרקוזי תוכנית להגנה על מוכרי הטבק מפני ההברחות והשודדים החמושים "כדי שהמקצוע הזה לא יעבור מהעולם".

 

אבל מלחמתו של שיראק במוכרי הטבק היא עמוד התווך בתוכנית הכוללת למאבק בסרטן שהוא מנהיג, בעלות של 580 מיליון דולר. כ-30 אלף בני אדם מתים מסרטן מדי שנה בצרפת. שיעור הגברים המתים מסרטן הוא הגבוה באירופה, ושיעור הצרפתיות שמתו מסרטן עולה בקצב שאין שני לו באירופה כולה. בעקבות עליית המסים על מכירת טבק, יעלה מחיר חפיסת סיגריות ביותר מ-50% עד השנה הבאה ויעמוד על 6.40 דולר. בנוסף, ייכנסו לתוקפם חוק האוסר מכירת סיגריות לנערים ונערות מתחת לגיל 16 וחוק שיאסור עישון במקומות ציבוריים.