מחקרים בעישון (מאגר "הארץ")

האם הניסיון לתקן את נזקי העישון גורם לסרטן הריאות

מאת ינאי עופרן

13 12/03/03 

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=271807&nl=28_07&objNo=56975&returnParam=Y

לפי מחקר חדש, ייתכן שסרטן הריאות נגרם כאשר הגוף מנסה לרפא את הפציעה הכרונית שגורם העישון לדרכי הנשימה

רבע מחולי סרטן הריאות, מהשכיחים והקטלניים שבגידולים הממאירים, לוקים במחלה בגלל עישון. קיימים תתי סוגים של המחלה, כמו סרטן התאים הקטנים, ש-99% מהלוקים בהם מעשנים. אף על פי שבעשורים האחרונים נרשם שיפור משמעותי בסיכוי לשרוד סוגים רבים של סרטן, הבשורות בעבור חולי סרטן הריאות ממשיכות להיות עגומות מאוד. חמש שנים מיום אבחון המחלה מעטים מהם יהיו עדיין בין החיים. אם מביאים בחשבון את העובדה שעשרות שנות מחקר לא איתרו ולו קצה חוט שיוביל להבנת הקטלניות של הגידול הזה, הנתונים נראים אפילו יותר קודרים.

מה מעולל עשן הסיגריות לתאי הריאה? תשובה לשאלה הזאת עשויה להיות קצה החוט הדרוש. "מעשנים פוצעים את דרכי הנשימה שלהם באופן כרוני", אומר ניל ווטקינס מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. "ההשערה שלנו היא שהניסיון לרפא את הפציעה הזאת הוא הגורם לסרטן". בעקבות השערה זו תיכננו ווטקינס ושותפיו ניסוי שהוביל לחשיפת הגן שגורם לתאי הריאה להתפרע. במאמר שיתפרסם בשבוע הבא מדווח הצוות שתרופה שתוקפת את הגן הזה הצליחה להשיג תוצאות מבטיחות במבחנות ובעכברים.

בניגוד לעור או למעיים, רקמת הריאה ממעטת להתחדש. ייצור מסיווי של תאי ריאה חדשים מתרחש רק באחד משני מקרים: אצל העובר בשליש האחרון של ההריון שבו מבשילות הריאות, או אצל מבוגר בעקבות פציעה של הריאה. ווטקינס חשב שייתכן שאותו מנגנון מעורב בשני המקרים. כדי לרפא את הפציעות שגורם העישון, תאי הריאה מנסים להפעיל את המנגנון היחיד שעומד לרשותם - המנגנון שיוצר את תאי הריאות בחזה העובר. "ייתכן שפציעה כרונית מובילה להפעלה קבועה של המנגנון, שמשום מה גורמת לסרטן", מסביר ווטקינס את ההשערה שעמדה ביסוד המחקר.

הצוות של ווטקינס בדק תאים שנלקחו מגידולי ריאה סרטניים וחיפש בהם עדויות לפעילותו של המנגנון העוברי. החיפושים התמקדו בבדיקת רמת הביטוי של גן שנקרא "גן הקיפוד הסוני" (the Sonic Hedgehog). גן זה התגלה לפני עשור בעוברי זבובים. פגיעה בגן גרמה לעיוותים התפתחותיים, שהבולט בהם היה כיסוי כל גופם של הזבובים בשיער, ומכאן שמו. מחקרים שנעשו מאז הראו שהגן ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות גם אצל יונקים ומשפיע על התפתחות המוח, העור והריאות. לכן, כשהצוות של ווטקינס חיפש גן שיוכיח את התיאוריה שלו על הפעלת מנגנונים עובריים, הקיפוד הסוני היה החשוד המיידי. ואמנם ברוב התאים הסרטניים שהצוות בדק התגלתה פעילות ערה של הגן, שאמור לסיים את תפקידו הביולוגי בשלהי ההריון.

יכול להיות שזה קצה החוט שחוקרי סרטן הריאות מחפשים כבר חמישים שנה - מנגנון מולקולרי שפעיל בתאים הסרטניים אבל לא בתאים בריאים. אם התיאוריה של ווטקינס נכונה וגן זה הוא שגורם לתאי הריאה ליהפך לתאים סרטניים, הרי שתרופה שתשתק אותו תחסל גם את הסרטן. ציקלופאמין היא מולקולה שמסוגלת לחסום את פעילותו של הקיפוד הסוני. כשהחוקרים הוסיפו ציקלופמין למבחנות שבהן גדלו התאים הסרטניים, קצב הגידול של התאים הואט בצורה ניכרת.

בשלב הבא בדקו החוקרים את השפעת התרופה על עכברים. גם כאן גידולים עקשניים שהתעלמו מכל התרופות שמצויות כיום על המדף נבלמו על ידי הציקלופמין.

יש הרבה סיבות לקוות שהמחקר הזה יוביל לפריצת דרך בטיפול בסרטן הריאות, אבל יש לא פחות סיבות לסייג את האופטימיות. כבר היו תרופות שנראו מבטיחות מאוד בחיות, אבל כשלו בניסויים הקליניים. המחקר יפורסם רק בשבוע הבא בכתב העת "Nature", אבל חוקרים עמיתים שקראו אותו הזהירו שמוקדם להסיק מסקנות נחרצות מהמדגם הקטן שעליו התבסס הצוות של ווטקינס.

אפקט הדומינו של הניקוטין

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=142960&nl=28_07&objNo=56975&returnParam=Y

מאת ינאי עופרן - 02:39 19/03/02 

המוח

לפי ארגון הבריאות העולמי, בכל דקה מתים שמונה אנשים מנזקי עישון. חלק גדול מהם, כנראה שאפילו רובם, היו מודעים לסכנה הרבה שנים לפני המוות. חלק גדול מהם, סקרים אחרונים מראים שאפילו רובם, ניסו באיזשהו שלב להפסיק. למה הם נכשלים? חוקרי המוח וההתנהגות מתקשים להסביר. מחקר שפורסם השבוע חושף את אחד המנגנונים המוחיים שגורמים להתמכרות לסיגריות, ומציע כיוונים חדשים לפיתוח תרופה שתעזור למי שרוצה להיגמל.

את תחושת הסיפוק שמעניקה הסיגריה למעשן מקובל לקשר לדופמין. הדופמין, חומר שמופרש באזורים מסוימים במוח, קשור למרץ, סיפוק ותגמול. אחרי שאיפה אחת אפשר לאתר במוחו של המעשן סערה של דופמין, שגורמת לתחושות של סיפוק ולפעמים אפילו עירנות. החגיגה הביוכימית נמשכת כשעה אחרי כל סיגריה. לקראת תום השעה, כשרמות הדופמין שוב צונחות, משתלט על המוח שקט מתוח. או אז מתעוררת אצל בעל המוח התשוקה, והוא שולח את היד אל החפיסה.

הרבה מחקרים ניסו לפצח את המנגנונים הביוכימיים שמניעים את המעגל הזה. הבנה כזאת, מקווים החוקרים, תאפשר פיתוח תרופות שיקלו על הגמילה. מחקרים שנעשו על תאי המוח באזורים שמקושרים לתחושת הסיפוק הראו שמיד עם הדלקת הסיגריה, התאים האלה נשטפים בגל של ניקוטין ומגבירים את ייצור הדופמין.

אבל המחקרים האלה גם חשפו תופעה מוזרה: התאים מייצרי הדופמין באזורים האלה רגישים מאוד לניקוטין - עם מכת הניקוטין הראשונה, הם מתחילים בייצור אינטנסיווי של דופמין. אבל אחרי מכת הניקוטין שמגיעה עם השאיפה הראשונה, הם מאבדים לחלוטין את הרגישות שלהם ומפסיקים להגיב לניקוטין. מאיפה מגיע, אם כן, זרם הדופמין ששומר על המתח במשך שעה שלמה? לתעלומה הזאת מחפשים חוקרי ההתמכרות הסבר כבר כמה שנים.

צוות חוקרים בראשות הויברט מנסלבר מאוניברסיטת שיקגו מדווח השבוע על פתרון התעלומה הזאת. הם עקבו אחרי רשת סבוכה של העברת מסרים בין אזורים שונים במוח וגילו שמכת הניקוטין הראשונה גורמת לתגובת שרשרת מורכבת. אחרי שהניקוטין מפעיל את התאים מייצרי הדופמין באופן ישיר, התאים לומדים להתעלם ממנו. אבל הניקוטין מצדו פועל על תאים באזורים אחרים במוח, שפועלים על תאים באזורים אחרים, שבסופו של דבר משפיעים על התאים מייצרי הדופמין, וגורמים להם להמשיך בייצור מוגבר של דופמין. דרושה לפחות שעה כדי להרגיע את השרשרת הסבוכה הזאת ולחזור לשגרה. רק כשכל ההמולה הזאת שוככת, יורדת רמת הדופמין, ורק אז מתעוררת מחדש הכמיהה לניקוטין.

הממצאים האלה, טוענים מנסלבר וצוותו במאמר שפורסם השבוע בכתב העת "Neuron", יכולים לעזור מאוד בסיוע לנגמלים. אם יימצא כימיקל שיחסום את המעגל הזה הוא ידכא את ייצור הדופמין וייטול מהמוח את היכולת ליהנות מסיגריות. אם הילולת הדופמין תיבלם, תתבטל גם הנפילה הגדולה שבאה בסופה ומולידה את התשוקה לעוד סיגריה.

חברות התרופות אולי יתחילו כעת לחפש כימיקל שיוכל לחסום את המעגל הזה, אבל יש מי שלא בטוח שתרופה כזאת יכולה להבטיח הצלחה. לפי הממצאים של מנסלבר די במכת הניקוטין הראשונה, כלומר בשאכטה אחת, כדי לחולל את תגובת השרשרת הזאת ולגרום לשעה תמימה של ייצור דופמין מוגבר. אבל אם את תחושת העונג אפשר להפיק משאיפה אחת, למה אנשים מעשנים סיגריות שלמות, ואפילו עשרות סיגריות ביום? ואם ההתעוררות המוחית נמשכת שעה, שאחריה באה הנפילה המרה, מדוע יש מעשני שרשרת שמעשנים כמה סיגריות בשעה אחת, ולעומתם מעשנים שמסתפקים בסיגריה אחת כל שעתיים או שלוש?

מחקר: להפחתת עישון השפעה מעטה על הסיכוי לחלות בסרטן

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=385854&nl=28_07&objNo=56975&returnParam=Y

מאת יובל דרור - 04:42 22/01/04 

מחקר אמריקאי חדש מגלה קשר חלש בלבד בין הפחתת מספר הסיגריות שאדם מעשן ביום, להפחתת סיכוייו לחלות בסרטן. מסקנת החוקרים היא שעל מעשנים הרוצים להפחית באופן ממשי את סיכוי לחלות בסרטן להפסיק לעשן לחלוטין.

מנתונים שנאספים בעולם עולה שכ-90% ממקרי סרטן הריאות נגרמים מעישון סיגריות. אך לחוקרים לא ידוע באיזו מידה הפחתת מספר הסיגריות שאדם מעשן ביום קשורה להפחתת סיכויו לחלות בסרטן. חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה בדקו את הדבר ופירסמו את תוצאות המחקר בכתב העת Jouranl of National Cancer Institute.

במחקר נלקחה קבוצת מעשנים שהשתתפה בתוכנית להפחתת מספר הסיגריות שהם מעשנים ביום. הקבוצה הסכימה לתת דגימות שתן תקופתיות, ונבדק ריכוז הגורם המסרטן (קרניצוגן) בשם NNK הנמצא בטבק. בתחילת התוכנית עמד ממוצע העישון של האנשים על 24.7 סיגריות ביום. ובסופה - על 2.6 סיגריות ביום (הפחתה של 90%).

ובכל זאת, הריכוז המטבולי של NNK בשתן הנבדקים ירד רק ב-46%. להערכת החוקרים, הסיבה לכך נעוצה בשינוי דפוסי העישון של מעשנים כבדים, הנוהגים לשאוף יותר עשן מכל סיגריה ולמשך זמן רב יותר. "התוצאות מלמדות כי קיימת תועלת בירידה במספר הסיגריות שאדם מעשן, אך היא צנועה בלבד", כתבו החוקרים.

מהאגודה למלחמה בסרטן בישראל נמסר, בתגובה, כי גם מעשנים כבדים מבוגרים יכולים להרוויח מהפסקת העישון. "אמנם מעשנים המפסיקים לעשן בגיל צעיר זוכים להארכת תוחלת חיים גבוהה יותר מהמפסיקים בגיל מאוחר יותר, אך גם אלו זוכים להארכת חייהם באופן משמעותי.