עישון-
תופעה חברתית (מאגר הארץ)
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=456812
רופאים מעשנים
במחלקות ובחדרי ניתוח http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=184812&nl=28_07&objNo=56981&returnParam=Y
מאת רן רזניק רופא: פוטרתי מ"ברזילי"
לאחר שנאבקתי בעישון בביה"ח
ד"ר אילן הוכמן. הנהלת ביה"ח:
הוכמן פוטר עקב "בעיות ביחסי אנוש
ובעיות משמעת" תצלום: אוריאל סיני ב-8 במאי השנה,
אחרי שנתיים ביחידה לאף-אוזן-גרון בבית
החולים הממשלתי "ברזילי" באשקלון,
הוזמן ד"ר אילן הוכמן לדיון בפני ועדה.
נושא הדיון היה מתן קביעות. ישיבת הוועדה,
שאותה מינתה הנהלת בית החולים, התקיימה
בחדרו של ד"ר יצחק יקים, מנהל המחלקה
האורתופדית. מלבדו, המתינו לד"ר הוכמן
בחדר שני חברי ועדה נוספים: ד"ר דוד לוי,
מנהל מחלקת ההרדמה, וד"ר יורי מנוסקין
מהמחלקה הכירורגית.
ד"ר הוכמן,
שהיה בטוח כי סיכויו לקבל קביעות גבוהים,
הצטייד לישיבה בהמלצה חמה לקבלת קביעות
מטעם ד"ר אמנון שפירא, מנהל היחידה לאף-אוזן-גרון.
שפירא כתב על הוכמן: "הוא בכיר ומנוסה
ברפואת הגרון, הוא מהווה עמוד תווך חשוב
במחלקה ובהוראה, הוא מגלה חריצות, יושר,
הסברת פנים חמה ומסורה למטופליו, הוא
מנתח בעל עצמאות מקצועית, יש לו כושר
שיפוטו טוב ואמין, ועבודתו תתרום למחלקה
ולמוסד". ואולם, לפני
שנכנס לחדר הישיבות, הבחין ד"ר הוכמן
כי החדר אפוף עשן סיגריות. לטענתו, לא רצה
לקיים את הפגישה בחדר "מחניק" וביקש
מד"ר יקים ומרופא נוסף בוועדה להפסיק
לעשן. בקשתו של ד"ר הוכמן נענתה בשלילה
ולטענתו אף נאמר לו, כי "זהו חדרו של
מנהל המחלקה והוא יעשה בו ככל שיחפוץ".
הוכמן עזב את החדר בכעס. הוועדה קראה
בדחיפות לד"ר שפירא וטענה בפניו כי
הוכמן התנהג באופן בוטה. שפירא חזר בו
מהמלצותיו לקביעות. ד"ר הוכמן
מנהל זה זמן רב מאבק בבית החולים ברזילי
ליישום תקנות החוק להגבלת העישון
במקומות ציבוריים ממארס 2001 - התקנות
אוסרות כליל על עישון בבתי חולים
ובמרפאות, ומתירות לעשן רק בחצרות בתי
החולים. לטענת ד"ר הוכמן, למרות החוק,
רופאים רבים בברזילי ואנשי צוות סיעודי
מעשנים בתוך המחלקות עצמן, ליד מטופלים
ואפילו בחדרי ניתוח. רופאים בכירים
מעידים, כי המצב דומה בבתי חולים רבים
נוספים. דו"ח שהגיש במאי השנה שר
הבריאות נסים דהן לכנסת מאשר זאת: "עד
לא מכבר, בתי החולים לא נקטו צעדים מעשיים
לאכיפת החוק והם ערכו פעולות הסברה בלבד
(...)", נכתב בדו"ח. "סגל רפואי מפר
את האיסורים בנושא זה ומקצת אנשי הסגל אף
מעשנים בנוכחות מטופלים". בספטמבר 2001
פנה ד"ר הוכמן בכתב למנהל ברזילי, ד"ר
שמעון שרף, וביקש ממנו לטפל בדחיפות
וביסודיות בעישון בבית החולים. "לצערי
ולצער רבים מחברי המעשנים הפסיווים,
כניסת חוק איסור עישון בבית החולים לא
מורגשת", כתב. "רבים מעובדי בית
החולים מסרבים לקבל את מרות החוק (...)
אורחים, חולים ועובדים מעשנים ללא בושה
במסדרונות, במחלקות, לעיניהם האדישות של
אנשי הביטחון. בחדר הניתוח, הבוז לחוק
ולמעשנים הפסיווים חורג מכל גבול
כשרופאים בכירים מעשנים באופן חופשי
(...)." הוכמן אף הציע
להסדיר גישה מחדרי הניתוח לחצר בית
החולים "כדי לאפשר למעשנים לקיים את
זכותם להרעלה עצמית" ולהתקין גלאי עשן
ברחבי בית החולים, שיזעיקו את גורמי
הביטחון במקרה של ביצוע עבירה". ד"ר הוכמן
לא קיבל תשובה למכתביו, וכמה ימים לאחר
התקרית בחדרו של ד"ר יקים קיבל הודעה,
כי החל מסוף יוני הוא מפוטר מעבודתו.
בעקבות הפיטורים התקיים ב-13 ביוני שימוע
אצל ד"ר רון לובל, סגן מנהל ברזילי,
שהסביר כי הוכמן פוטר עקב "בעיות ביחסי
אנוש ובעיות משמעת", זאת למרות שהדעות
המקצועיות עליו "חיוביות ביותר" ו"שהאחיות
והחולים אוהבים אותו". בהנהלה אומרים,
שהוכמן כבר הוזהר בעבר בעקבות עימות עם
רופאים בברזילי, שאם לא ישפר את יחסי
האנוש שלו - יפוטר. ההנהלה גם הזכירה
עימות מקצועי שהיה לד"ר הוכמן
באיכילוב, וציינה כי משרד הבריאות נזף
בהוכמן בעבר על שלא החתים חולה להסכמה על
ניתוח שביצע לבדו כמתמחה בבית החולים
קפלן ב-96'. בתביעה שהגיש
הוכמן לפני שבוע לבית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע טען, באמצעות עו"ד ערן קייזמן,
כי פוטר בעקבות מאבקו המתמשך על מימוש
הוראות החוק נגד עישון בבית החולים, וכי
פיטוריו נעשו משיקולים זרים ובחוסר תום
לב. עוד טוען עו"ד קייזמן, כי לאחר "תקרית
העישון" בישיבת הוועדה "הופעל לחץ
כבד" על ד"ר שפירא לשנות את חוות
דעתו, כך שיתאפשרו פיטוריו. הדיון הראשון
בתביעה יתקיים מחר בפני השופט משה טוינה. ד"ר הוכמן
טוען, כי מאבקו בעישון הוא "עניין
עקרוני" - הן של שמירה על החוק, והן בשל
מודעותו המוגברת לנזקי העישון הקטלניים;
זאת כמי שמטפל בגידולים סרטניים ונזקים
חמורים במערכת הנשימה והגרון. בעקבות
פיטוריו, כתב ד"ר אלישע ברטוב
מההסתדרות הרפואית למנהל "ברזילי":
"לא ברור לנו מדוע מענישים רופא מומחה
ברפואת אף-אוזן-גרון, הרגיש לנושא העישון
מעצם עיסוקו, והקובל בפני הוועדה שלפניה
הוא צריך להופיע, כי היא נוהגת שלא כחוק
בכך שיו"ר הוועדה מעשן בבית החולים". על הסכנות
בעישון בבית החולים יכול להעיד מקרה של
חולה בברזילי, שבמאי השנה עישן בזמן
שהוצמדה מסיכת חמצן לפניו. בעקבות העישון
נגרם פיצוץ, החולה נכווה ונגרם נזק לציוד.
כנשאל החולה מדוע עישן השיב, כי גם מנהל
המחלקה שבה אושפז מעשן, בתוך המחלקה עצמה. דו"ח שר
הבריאות: הגיל הממוצע לסיגריה ראשונה-12.5 כ-30%
מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (38% מהגברים ו-24%
מהנשים) מעשנים; כ-95% מהמעשנים סבורים
שהעישון מזיק לבריאות; כ-55% מהמעשנים
רוצים להפסיק לעשן ו-60% ניסו להפסיק. כך
עולה מהדו"ח השנתי שהגיש שר הבריאות,
נסים דהן, לכנסת בנושא מצב העישון בישראל
והמאבק בו. עוד עולה מהדו"ח,
כי אחרי ירידה גדולה בשיעור המעשנים
בישראל משנות ה-70 לשנות ה-90 (מ-50% ל-30%)
התגלתה יציבות בשיעור המעשנים החל מ-1994.
על פי הדו"ח, המתבסס על סקר משרד
הבריאות מ-2000, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר
או רמת האדיקות הדתית גבוהה יותר, שיעור
המעשנים נמוך יותר. כמו כן נמצא, כי בקרב
מעשנים תחושת המתח הנפשי גבוהה יותר. בקרב
האוכלוסייה הערבית-ישראלית נמצא, כי 53%
מהגברים מעשנים ו-10% מהנשים. בקרב תלמידי
התיכון נמצא כי 12.6% מתלמידי התיכון
הערבים מעשנים, לעומת 9.2% מהתלמידים
היהודים. עוד נמצא, כי הגיל הממוצע
להתנסות ראשונה בעישון סיגריה הוא 12.5 וכי
שיעור המעשנים מקרב התלמידים בישראל
הוכפל בין 1994 ל-1998. על פי נתוני
המשרד, 46.3% מהעובדים הגברים ו-28.2%
מהעובדות נחשפים לעישון במקום עבודתם. כ-10%
מהעובדים נחשפים לעישון פסיווי של יותר
משש שעות ביום עבודתם. על פי נתוני
ענף בריאות הצבא בצה"ל, בשירות חובה
מעשנים כ-40% מהחיילים ו-38% מהחיילות. שליש
מהחיילים התגייסו כלא מעשנים והשתחררו
כמעשנים. תופעה
חברתית: אחי, תהיה קול, תביא סיגריה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=312668&nl=28_07&objNo=56981&returnParam=Y
מאת ורד פרכטר עדכון אחרון - 12:58 29/06/03 למה נערים
ונערות מעשנים, איך אפשר להניא אותם מכך
ומה הקשר בין עישון לבעיות נפשיות 12 וחצי - זה
הגיל הממוצע של בני נוער להתנסות ראשונה
בעישון סיגריה שלמה. כמעט מחצית המתנסים
(43.7%) ממשיכים לעשן אחר כך. כך לפי דו"ח
שר הבריאות על מצב העישון בישראל במאי 2002. 10% מתלמידי
כיתות ו' עד י' מעשנים לפחות פעם בשבוע ו-6%
לפחות פעם ביום. בכיתה י, כלומר בגיל 16-15,
רבע מהבנים, יהודים וערבים, מעשנים לפחות
אחת לשבוע. בדירוג הבינלאומי ישראל נמצאת
במקום התשיעי מתוך 27 מדינות משתתפות. אצל הבנות
המצב מעט טוב יותר - באותו גיל, 15% מהבנות
היהודיות ו-7% מהבנות הערביות מעשנות.
בדירוג הבינלאומי שיעור זה מקנה לישראל
את המקום ה-24. כעבור שלוש
שנים, בעת הגיוס לצה"ל, כ-40% מהמתגייסים
ומהמתגייסות מעשנים. שיעורים אלה הולכים
ועולים בשנים האחרונות. עישון הוא אחד
הגורמים לתחלואה מסוגים שונים - מחלות לב,
ריאות, סרטן. ובניגוד לגורמי סיכון אחרים
כמו גיל, מין וקבוצה אתנית, אפשר למונעו. מחקרים רבים
בארצות הברית הראו כי פרסום וחשיפה
למסרים מעודדי עישון בתקשורת תורמים עד
מאוד לתחילת עישון בקרב בני נוער, אומרת
דיאן לוין, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום
בריאות בשירותי בריאות כללית. הטענה היא
כי לפרסומות של חברות הטבק יש השפעה
לפחות כמו זו של הלחץ החברתי. אחד המחקרים
הראה כי אפילו עישון של שחקן קולנוע בסרט
מעודד את הנוער לעשן. כדי להילחם
בהשפעה השלילית של המדיה, מספרת דיאן
לוין, נעשה ניסיון בפלורידה ליצור השפעה
נגדית. בעלות של 250 מיליון דולר הופק לפני
כמה שנים קמפיין נגד עישון, וכיום
מתחילים לראות ירידה בעישון בקרב בני
הנוער שם. בארץ נעשה ניסיון דומה בדמות
קמפיין בכותרת "סיגריות - אין מצב",
בהשתתפות כוכבי הסדרה הפופולרית "קטנטנות".
כמו כן התקיימה תחרות של סיפורים אישיים
של בני נוער הקשורים לעישון; הזוכים
הוזמנו לספר את סיפורם בתשדיר פרסומת
שהוקרן בטלוויזיה. במסגרת אחת
התוכניות של שירותי בריאות כללית, שנקראה
"עניין של מידה", הופק מחזמר
בהשתתפות שחקני טלוויזיה מוכרים, אשר
הוצג בחטיבות ביניים ברחבי הארץ. בעקבות
הצפייה במחזמר, שאחד מנושאיו המרכזיים
הוא העישון, עברו תלמידי חטיבות הביניים
סדנאות, שבהן נעשה ניסיון לדון לא רק
בנזקי העישון אלא גם בשאלה "למה
מתחילים לעשן". בני הנוער העלו סיבות
שונות לתחילת העישון - זה נראה קול, נראים
מבוגרים יותר, זה נשי, זה גברי, זה מרגיע,
החברים לוחצים ועוד. בסדנה נעשה ניסיון
לשלול את הסיבות הללו ולהראות לבני הנוער
עד כמה פרסומות לסיגריות משפיעות על
תדמית העישון בעיניהם. "מראים להם איך 'עובדים
עליהם', כדי שהמודעות לכך תעורר מחשבה
שאינם רוצים להיות קורבנות", אומרת
דיאן לוין. בסדנה גם הוצגו תביעות
שהתקיימו נגד חברות סיגריות ועדויות
שקריות שהעידו אנשים מטעם תעשיית הטבק
בבית המשפט. בפרויקט אחר,
"הדרכת עמיתים", שמשתתפים בו גם משרד
החינוך והאגודה למלחמה בסרטן, עוברים בני
נוער קורס הכשרה להדרכת בני נוער אחרים
וגם מבוגרים בנושא, למשל במסגרת "יום
ללא עישון" המתקיים החודש. במבצע "הכיתה
לא מעשנת" התקיימה תחרות על פי מודל
אירופי. כיתות שלמות התחייבו לא לעשן; כל
בני הכיתה חתמו על ההתחייבות ויועץ בית
הספר שימש עד. כיתות שעמדו בהתחייבות
השתתפו בחידון, וכיתה מבת ים שזכתה בו
קיבלה נסיעה כיתתית לאילת. נוסף על כך,
מספרת לוין, נעשים ניסיונות לקדם חקיקה
בעניין מניעת עישון, כמו איסור מכירת
סיגריות לנוער, הגדלת תוויות האזהרה על
קופסאות הסיגריות ועוד. רופאים, אחיות
ועובדים סוציאליים עוברים הכשרה, כדי
שיוכלו לייעץ ולסייע לבני נוער שיהיו
מעוניינים להפסיק לעשן, והוכנה תוכנית
גמילה לבני נוער. הקשר
הפסיכיאטרי מחקרים רבים
ניסו לבדוק את הקשר בין עישון סיגריות
לתחלואה פסיכיאטרית. מתברר, שתחלואה
פסיכיאטרית נפוצה יותר בקרב בני נוער
מעשנים לעומת לא מעשנים - על פי סקירה של
ספרות בנושא שפורסמה לאחרונה בעיתון של
האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד
והמתבגר. העישון בגיל צעיר הוא גם סימן
אזהרה לקיום מחלות פסיכיאטריות בעתיד.
ההפרעות ששכיחותן גבוהה יותר בקרב
המעשנים הן דיכאון, הפרעות התנהגות, ADHD
(הפרעת קשב וריכוז), התמכרות לאלכוהול או
סמים ועוד. מחקר שעשו
חוקרים גרמנים ואמריקאים, אשר בחן כ-3,000
בני נוער, הראה קשר בין התמכרות לניקוטין
בבני נוער לבין חרדה חברתית (תחושת חרדה
במפגש עם אנשים שאינם מוכרים היטב,
המביאה להימנעות מסיטואציות חברתיות
ולהגבלה בתפקוד). על פי המחקר, לרוב קדמה
הופעתה של החרדה החברתית לתחילת העישון.
החוקרים טוענים כי ייתכן שבני הנוער
פונים לעישון מכיוון שזו התנהגות מקובלת
בחברה, היכולה להקל את המתח שהם חשים. במחקר אוסטרלי,
שעסק במבוגרים דווקא, השתתפו יותר מעשרת
אלפים נבדקים. המחקר הראה שכיחות מוגברת
של חרדה ודיכאון בקרב המעשנים וכן נטייה
מוגברת להתמכרות לאלכוהול ולסמים.
המעשנים גם דיווחו על מצוקה נפשית גדולה
יותר, וכן היה סיכון רב יותר לתוצאה
חיובית במבדקי סקר לפסיכוזה באדם מעשן. נראה כי קיים
קשר בין עישון לבין פסיכופתולוגיה, אולם
לא ברור אם העישון הוא תוצאה של
הפסיכופתולוגיה, וייתכן ששניהם נובעים
מגורם נוסף. בכל מקרה, כאשר נער או נערה
מתחילים לעשן בגיל מוקדם, כדאי לברר אם
אינם סובלים מהפרעה כלשהי, שהטיפול בה
יוכל להקל על חייהם ואולי למנוע את
העישון. אחי, תעביר ת'נרגילה :28/12/03
מאת ורד פרכטר עישון נרגילה
נהנה מתדמית חיובית - ולא מוצדקת. מתברר
שהוא מזיק לא פחות מסיגריות עישון טבק
בנרגילה - מנהג עתיק יומין הרווח בעיקר
בארצות ערב - נהפך לאחרונה לתופעה מוכרת
בקרב בני הנעורים בישראל. אפשר לראות
מעשני נרגילות בפאבים ובמקומות בילוי
וגם בגנים ציבוריים. הנרגילה
מורכבת מארבעה חלקים: הגביע, שבו דוחסים
את הטבק ומעליו מניחים גחלים להבערתו,
הגוף שהוא למעשה מכל מים, הצינור שמוביל
את העשן והפומית. הטבק המשמש לעישון
הנרגילה אינו אותו טבק שנמצא בסיגריות,
אלא טבק כהה יותר, בעל תכולת ניקוטין
גבוהה יותר, המעורב בדבש וחומרי טעם
נוספים, כך שהתחושה בפה בעת העישון נעימה
יותר מאשר בעישון סיגריות. טבק הנרגילה
מיובא ממדינות ערב, למשל מצרים ובחריין,
ואין לדעת אם הוסיפו לו חומרים אחרים.
מעשנים רבים נוהגים להוסיף למים
שבנרגילה משקאות אלכוהוליים. טבק הנרגילה
נמכר בקיוסקים ובפיצוחיות וגם דרך
האינטרנט. אתרי אינטרנט רבים עוסקים
בנושא ומציעים הדרכה ורעיונות נוספים
למעשנים החדשים והוותיקים. מתוכן האתרים
עולה כי בני נוער רבים חושבים שהנרגילה
אינה מזיקה לבריאות ושהנזק שבה מועט
בהרבה מהנזק שבעישון סיגריות. ד"ר שבתאי
ורסנו, מנהל יחידת האסתמה וסגן מנהל
מחלקת ריאות בבית החולים מאיר, נתקל
בתופעה והחליט לעשות מחקר כדי להעריך את
ממדיה. במסגרת המחקר הועברו שאלונים לכ-400
תלמידי כיתות ז', ט' וי"א בערים כפר סבא,
רעננה והוד השרון. התלמידים נשאלו אם הם
נוהגים לעשן נרגילה, כיצד ובאיזו תדירות,
ומה עמדתם ועמדת הוריהם בעניין זה.
השאלונים מולאו באופן אנונימי. 15% מתלמידי
כיתות ז' עישנו נרגילה. בכיתה ט' חלה עלייה
גדולה של פי שלושה: 58% העידו כי הם נוהגים
לעשן נרגילה, ו-38% מעשנים לפחות בכל סוף-שבוע.
בכיתה י"א שיעור המעשנים זהה, אך
תדירות העישון יורדת - רק 21% מעשנים
נרגילה בכל סוף-שבוע. אשר לקשר בין
המין לעישון הנרגילה, נראה כי בניגוד
למצב בארצות ערב, בקרב הצעירים בישראל
דווקא הבנות מעשנות יותר - 44% מכלל הבנות
לעומת 38% מכלל הבנים התנסו בעישון נרגילה,
ונראה כי גם תדירות העישון בקרב הבנות
גבוהה יותר. את הטבק רכשו רוב הצעירים
בקיוסקים ופיצוחיות ומיעוטם בבתי קפה
ובאינטרנט. 38% מקרב מעשני
הנרגילה דיווחו כי הוריהם יודעים על
ההרגל ומסכימים לו. הוריהם של 40% מהמעשנים
הקבועים מעשנים נרגילה גם כן, לעומת 10%
בלבד מהורי התלמידים שאינם מעשנים
נרגילה כלל. 23% דיווחו כי הם נוהגים לעשן
יחד עם הוריהם. 18% מהתלמידים
שהשתתפו במחקר סברו שעישון נרגילה אינו
מזיק כלל לבריאות, ו-70% סברו כי הוא מזיק
פחות מעישון סיגריות. ד"ר ורסנו מספר
שהידע על נזקי הנגילה אינו רב. עם זאת,
בשנת 2000 נעשה בהודו מחקר שהראה שכיחות
גבוהה יותר של הפרעות כרומוזומליות בקרב
מעשני נרגילה. הפרעות כאלה עלולות להתפתח
לכדי מחלת הסרטן. הן נמצאו בתאי גוף שונים
ונמצא קשר בין שכיחותן לבין משך העישון
ותדירותו. בשנת 1999 הראה מחקר שנעשה
בטורקיה שכיחות מוגברת של סרטן תאי קשקש
בשפה בקרב מעשני נרגילה. מדובר בסרטן
שאפשר לרפאו במרבית המקרים. מחקר סעודי
משנת 2002 הראה שכיחות מוגברת של יתר לחץ דם
בקרב מעשני הנרגילה. אשר להשוואה
לסיגריות, מחקר ירדני מ-2002 הראה עלייה
גדולה ברמת הניקוטין בדמם של מעשני
נרגילה. כלומר, האמונה הרווחת, שלפיה המים
שבנרגילה מסננים את החומרים המזיקים,
אינה נכונה. המים אמנם מסננים חלק
מהניקוטין, אומר ד"ר ורסנו, אך בהחלט לא
את כולו, וכמות הניקוטין בדמם של מעשני
הנרגילה לאחר העישון דומה לכמות
הניקוטין בדם לאחר עישון סיגריה. מכך
ניתן להסיק שגם לעישון הנרגילה השפעה
ממכרת. לדברי ד"ר
ורסנו, טבק הנרגילה מכיל גם חומרים
מזיקים נוספים, כמו עיטרן, זפת וחומרים
שונים הידועים כמסרטנים. אלה מצליחים
לעבור את מנגנוני הסינון של הנרגילה
ולהגיע לריאותיהם של המעשנים ולדמם.
ורסנו גם מציין כי אף שצרכני הסיגריות
מעשנים בדרך כלל בתדירות גבוהה יותר מאשר
מעשני הנרגילה, משך עישון הנרגילה בכל
פעם הוא ארוך יותר: 26 דקות בממוצע בכל פעם
בקרב התלמידים באזור השרון. מלבד הנזקים
הישירים של עישון הנרגילה, קיימים נזקים
נוספים, עקיפים, אומר ד"ר ורסנו. למשל,
הוא מגביר את הסיכוי לעשן סיגריות בעתיד.
שיעור מעשני הנרגילה ה"כבדים" יורד
בכיתה י"א לעומת כיתה ט', בעוד ששיעור
צרכני הסיגריות עולה. לדברי ד"ר ורסנו,
נראה שבכיתות הגבוהות חל מעבר מנרגילה
לסיגריות. הסיבות לכך הן כנראה ההתמכרות
לניקוטין, ולכן הצורך במקור ניקוטין זמין
יותר, וכן רכישת ההרגל החברתי. תלמידים
אלה נתונים בסיכון גבוה להמשיך לעשן במשך
שנים רבות וכך גובר הסיכון שלהם ללקות
במחלות הקשורות לעישון. עישון הנרגילה
הוא גם פעולה חברתית; כל המעשנים דיווחו
כי הם מעבירים את הפייה בין כל המעשנים
בחבורה. העברת הפייה מפה לפה מתרחשת גם
בפאבים ובמועדונים, שבהם הנרגילות הן
נחלת הכלל, וכך גובר הסיכון לחלות במחלות
המועברות דרך הרוק, כמו מחלת הנשיקה, הרפס
ואף שחפת. ההתייחסות
החיובית של התלמידים עצמם ושל הוריהם
לעישון הנרגילה, וכן האמונה שעישון
נרגילה עדיף על עישון סיגריות ואינו מזיק
לבריאות, הן מדאיגות, אומר ד"ר ורסנו.
על משרד הבריאות לפעול להפצת הידע על
נזקי הנרגילה וכן לתרום לעריכת מחקרים
נוספים בנושא, כדי לשנות דעה רווחת זו. 51% מהלא מעשנים: חוששים
להעיר למעשן http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=253978&nl=28_07&objNo=56981&returnParam=Y מאת חיים שדמי שר הבריאות,
נסים דהן, כינס אתמול מסיבת עיתונאים
למלאת שנה לכניסת התקנות למניעת עישון
במקומות ציבוריים. במסיבת העיתונאים
הוצגו נתוני סקר מיוחד שערכה עבור משרד
הבריאות ד"ר מינה צמח. מהסקר עולה, כי 51%
מציבור הלא מעשנים חושש להעיר למעשנים
במקומות ציבוריים בשל פחד מאלימות.
בתגובה לכך אמרה צמח, כי "מדובר בנתון
מדהים, שצריך להדליק את כל הנורות
האדומות על החברה שלנו". עם זאת, נתוני
הסקר גילו כי חלה ירידה בשיעור המעשנים
שאמרו כי בכוונתם להפסיק לעשן במהלך השנה.
במהלך שנת 2002 אמרו 35% מהנשאלים כי בכוונתם
להפסיק לעשן, לעומת 45% שהשיבו ברוח זו
במהלך שנת 55% .2001 מהנשאלים השיבו, כי הם
מעדיפים ללכת למסעדות בהן יש אזורי עישון,
ו-39% ענו כי מאז כניסת התקנות לתוקף, נוח
להם יותר להעיר למעשנים במקומות
ציבוריים. שר הבריאות
תקף אתמול את ראשי הרשויות המקומיות על
אוזלת ידם באי אכיפת התקנות. דהן אמר כי
הוא נדהם מחוסר המוכנות של ראשי הרשויות
המקומיות לשתף פעולה בניסיון להביא
ליישום התקנות. סמנכ"ל ההסברה במשרד
הבריאות, יאיר עמיקם, הציג אתמול דוגמא של
חפיסת סיגריות, בהתאם לשינוי נוסחי
האזהרה לפי צו הגבלת פרסומת למוצרי טבק
ועישון. השינוי אושר בכנסת. בימים אלה
מתקיימת התדיינות בין משרד הבריאות
לחברות הסיגריות השונות, במטרה להגיע
להסכמה באשר לנוסח החפיסות. שינוי נוסח
האזהרה כולל 13 אזהרות שונות, שכבר נכנסו
לתוקף בפרסומות בכלי התקשורת ובקרוב אף
בשלטי החוצות.
|
