|
נשים
ועישון – האם הסיכון כדאי ?
מאת
עמוס טפלא, פסיכולוג ומנחה קבוצות לגמילה
מעישון מטעם האגודה למלחמה בסרטן.
לקידום
מעמד האשה, במובן ההיסטורי, יש תופעות
לוואי שערכן מוטל בספק. בראשית
המאה הקודמת (1900) חפשו חוקרים בתחום מחלות
הלב נשים שסבלו ממחלות קרדיו וסקולריות.
לרוע מזלם ולשמחתנו, לא נמצאו די מקרים
שיאפשרו איסוף מידע מחקרי. כיום, 100 שנה
מאוחר יותר יש במחלקות הפנימיות בבתי
החולים מספר כמעט זהה של גברים ושל נשים
החולים במחלות לב וכלי דם.
האשם
הראשי בשינוי הזה לרעה הוא עישון
הסיגריות. קהילות
אותן אנו נוהגים לתייג כמתפתחות
ומסורתיות דאגו להגביל את הנשים וגם להגן
עליהן מפני חוליי הקדמה. הנשים בחברות
אלה כמעט לא מעשנות. בקהילות המפותחות
והמודרניות שופר מעמד הנשים ואיתו גם
החשיפה למנהג העישון איתם באו גם התחלואה
והתמותה. הנתונים הסטטיסטיים באשר
לשיעור הגברים המעשנים והנשים המעשנות
בעולם: בשנת
2000 היתה 47% גברים ו 12% נשים.
במדינות
המתפתחות החלוקה היתה 48% גברים מעשנים
ורק 7% נשים מעשנות. במדינות
המפותחות החלוקה היא 42% גברים שמעשנים ו
24% נשים שמעשנות. פי 3.5 !!! בישראל
החלוקה דומה 35% גברים ו 20% נשים.
בחברה
היהודית (לא כולל חרדים) אחוז המעשנות
מגיע ל 22%. בחברה
החרדית כנראה אחוזים בודדים (יש קושי
לסקור).
בחברה
הערבית רק 11% נשים שמעשנות.
כאשר
בודקים את שכבת הגיל הצעירה (21-24) יש בחברה
היהודית 30% נשים מעשנות ובחברה הערבית רק
7%. במהלך
השנים, מאז 1972 עת החל להאסף מידע על הרגלי
העישון של האוכלוסייה בארץ, ניכרת ירידה
ברורה בשיעור העישון הן בקרב הגברים והן
בקרב הנשים. אלא שב 8-10 השנים האחרונות חלה
עצירה בקצב ירידת שיעור הנשים שמעשנות
ואף נרשם היפוך מגמה. יותר ויותר נשים,
בגילים יותר ויותר צעירים, מצטרפות למעגל
העישון כמעשנות בינוניות וכבדות. 18.8%
מהנשים בקבוצת הגיל 21-24 ו 26% בקבוצת גיל 50. בבית
הספר, בכיתה י' מעשנות 8.3% מהבנות היהודיות
ורק 3.4% מהבנות הערביות.
בקרב
המתגייסות לצהל שיעור הבנות המעשנות
מגיע כבר ל 30.5%. בקרב
המשתחררות מצהל שיעורן עולה ל 37%.!!! 17%
יותר משיעור כלל הנשים המעשנות. קשה
לזכור את כל המספרים אבל העיקרון בולט –
העישון מזדנב אחרי הקדמה. ויחד אתו גם
המחלות. נשים
מתמכרות בקלות
לרוע
המזל נמצא שלנשים קל יותר להתמכר (במיוחד
לנשים צעירות) וקשה יותר להגמל (במיוחד
לנשים באמצע החיים). ההנחה היא שנשים
נזקקות לעישון בעיקר בתחום הרגשי. (אצל
גברים הפונקציה היא תפקודית.) העישון
נתפס אצל נערות המתחילות לעשן כסממן של
הדימוי העצמי. הן מנסות, בין השאר, לשדר
תדמית בוגרת, בשלה. בשלב מאוחר יותר של
החיים מייחסות הנשים לסיגריה תכונות
המשפרות את כושר התמודדותן עם מצבי לחץ,
עם מתחים, עם תסכולים, עם בדידות ועם אי
שביעות רצון מהדימוי העצמי. בנוסף לכך
נותן העישון מסגרת פסיכולוגית למצב של
"להיות עם עצמי" וגם לעמוד במצוקה של
"להיות לבד". תפקיד
מרכזי יש לסיגריה במאבק, שאצל חלק מהנשים
הוא אין סופי, עם דימוי גוף לא מחמיא
והרבה פעמים גם לא ריאלי. הפחד מהשמנה
מוביל לעישון ואינו מרשה הרהור על גמילה.
ואכן מחקרים מראים שנשים מנסות, פחות
מגברים, להגמל. המחיר האישי הנתפס (להבדיל
מהמחיר האמיתי) הוא גדול מידי עבורן. עישון
בתקופת הריון והנקה
עישון
בתקופת ההריון וההנקה הוא בעיה קשה עם
משמעויות הרות גורל לעובר וליילוד.
12.4%
מהנשים ההרות בישראל דווחו בשנת 2000 על
עישון סדיר. בשודיה
שיעורן עומד על 18%, בנורבגיה על 20% ובארה"ב
על 12.3%. על
אף המודעות הגבוהה, בקרב כלל הציבור
ובמיוחד בקרב הנשים, לסיכונים ולנזקים יש
עדיין אחוז גבוה למדי של נשים מעשנות שלא
מפסיקות לעשן, לפחות בתקופת ההריון
וההנקה. 54%
ממשיכות לעשן ו 70% מאלה שחדלו, חוזרות
לעשן במהלך שנה לאחר הלידה. חשוב
לציין שבתהליך גמילה מסודר, תקופה "נקייה"
של 3-6 חודשים מעידה על גמילה פיזיולוגית
והתנהגותית מלאה. והנה מתברר ממחקרים
עדכניים שנשים שלא עשנו בכל תקופת ההריון
וההנקה ולא גילו עקב כך כל מצוקה פגיעות
למעידה (חזרה לעישון) כמו נגמלות טריות
שלא צברו ניסיונות מוצלחים ומחזקים.
הסיבה היא שרוב הנשים המפסיקות לעשן בעת
ההריון וההנקה עושות זאת משיקול אחד בלבד
– טובת העובר והיונק. ומרגע שמסתיימת
התקופה הקצובה אין יותר מניע להמשיך
בגמילה והן חוזרות לעשן בכמויות הרגילות
ללא שלבי ביניים. כמה
טוב היה אילו ניתן להאיר לאם את טובת
העולל ושאר בני הבית ולגרם להמשך ההמנעות
מהעישון. זו בדיוק הגדרה לאורח חיים בריא
שיש לקדם. המחיר
שנשים משלמות
העישון
מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כמחלה
כרונית חמורה. מי שמעשן 10 סיגריות ליום
במשך 10 שנים (10 שנות סיגריה) מוגדר
אוטומטית כסובל ממחלת המעשן הכבד. אבל
נשים משלמות מחיר יקר יותר מגברים על
היותן מעשנות. בנוסף לכל החוליים
המשותפים הן נפגעות קשה בתחומים הנשיים.
•
סיכון לאי פוריות גבוה אצל מעשנות ב 60%. •
סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות יורדים ב
33% אצל המעשנות. •
השילוב של גלולות למניעת הריון ועישון
מעלה את הסיכון למחלות לב. 50%
ממקרי אוטם שריר הלב אצל נשים הוא בקרב
המעשנות. •
העור, בעיקר בפנים אצל המעשנות מזדקן
במהירות רבה יותר. פלסטיקאים נמנעים
מלנתח מעשנות. •
החמרה במחלת האוסטאופורוסיס. גם
לילדי הנשים המעשנות אורבות סכנות
כתוצאה מהעישון. •
משקל לידה נמוך בכ-150 גרם. •
סיכון למומים מולדים. •
רמה קוגניטיבית ראשונית נמוכה בגלל
עיכוב התפתחות המוח. •
סיכון גבוה למוות בעריסה. •
סיכון למחלות נשימה ודלקות אוזניים. ולכך
יש להוסיף גם את הפגיעה באיכות חיי המין
– כמו אצל גברים. שיעורי
התחלואה הקשורים לעישון אצל הנשים הם:
77%
ממקרי סרטן הריאות.
51%
ממקרי סרטן הפה והלוע.
36%
ממקרי סרטן שלפוחית השתן.
36%
ממקרי אי ספיקת לב ריאות.
81%
ממקרי דלקת סימפונות כרונית.
יש
דרכים להגמל
ההתמכרות
הפיזיולוגית והפסיכולוגית מחייבת תהליך
גמילה מסודר, בסיוע תמיכה מתאימה. מקרב
המנסים לחדול לעשן בכוחות עצמם ("בכוח
הרצון בלבד") רק 3%-5% אכן מצליחים.
יש
חמש דרכים מומלצות שעומדות גם
בקריטריונים מדעיים:
1)
סדנאות לגמילה ולשינוי התנהגות, 10 מפגשים
בני 2-3 שעות בקבוצה. המחיר כ-450 ש"ח. 2)
תחליפי ניקוטין, במיוחד מדבקות המעבירות
ניקוטין דרך העור. יש
גם מסטיקים ומשאפים שאינם מומלצים כי הם
עלולים לגרום להתמכרות. המחיר 400- 600 ש"ח
לטיפול. 3)
תרופת מרשם בשם Zyban
המרפאת את מחלת ההתמכרות ומקילה מאד את
תסמיני הגמילה. המחיר 800 ש"ח לטיפול. יש
החזר של הביטוחים המשלימים. 4)
זריקה המקילה על תסמיני הגמילה. מבוצעת
במרפאה בהשגחת רופא. מחירה 1000 ש"ח. 5)
שילוב של סדנאות עם תרופות ו/או תחליפי
ניקוטין. המחיר 1500 בערך ש"ח. אחוזי
ההצלחה בטיפולי הגמילה הם: 3%-5%
בכוח הרצון. 10%-15%
בתחליפי הניקוטין. 30%
בתרופות. 40%-45%
בסדנאות. 65%-70%
בסדנאות משולבות עם תרופה.
מה
התועלת למי שחדלה לעשן?
כסף
– הרבה כסף 300-500 ש"ח בחודש. בריאות
-הרבה בריאות
אחרי
8 שעות- לחץ הדם וקצב הלב חוזרים לנורמה (האישית).
זרימת הדם בידיים, ברגליים ובעור משתפרת. אחרי
20 שעות-רמת חד תחמוצת הפחמן בדם יורדת
ורמת החמצן עולה בהתאם. הסיכון להתקף לב
יורד ב 50%. אחרי
48 שעות - חושי הריח והטעם מתחדשים. אחרי
72 שעות- שאריות הניקוטין נעלמות מהדם.
הריאות מתאוששות. הנשימה חלקה. אין
צפצופים וחרחורים בלילה. מתחיל תהליך
ספונטני של ניקוי הריאות מהזפת שהצטברה
בו. אחרי
חודש- קל יותר ללכת, אין כאבים בגפיים. אין
קוצר נשימה. ניתן לעבור ניתוחים פלסטיים
ודנטליים. אחרי
3 חודשים– גמילה פיזיולוגית ופסיכולוגית
מלאה. פחות כאבי ראש. פחות
נדודי שינה. פחות לחץ. פחות בעיות ריכוז.
כושר גופני משופר. תחושת הישג גדולה.
חיוניות. שיפור בפעילות המינית. להיוולד
מחדש. אחרי
שנה אחת- הסיכון למחלות לב יורד משמעותית. אחרי
10 שנים- תוחלת חוזרת לנורמה. הסיכון
לסרטנים פוחת מאוד. אחרי
15 שנים- המצב הבריאותי של המעשנת לשעבר
זהה למצב של מי שלא עישנה מעולם. אנא
שימו לב: 70 נשים מתות מידי שבוע מהעישון
והמעשנות האחרות מפסידות איכות חיים. האם
זה כדאי ? |
