פולארד ועסקת השבויים / עדי גינזבורג

"מדינת ישראל הוכיחה שוב כי היא פועלת ע"פ הערך החשוב של השבת בניה הביתה" כך אמר רה"מ בחגיגיות בפתח ישיבת הממשלה השבועית כשהוא מתייחס להחלטה לקיים את עסקת השבויים ולשחרר מאות מחבלים-רוצחים בתמורה להשבתו של אזרח אחד וגופותיהם של שלשה חיילים.

"לעג לרש" כך כינו במטה הפעולה למען פולארד את דבריו של ראש הממשלה. "כיצד ייתכן שראש הממשלה מתהדר בערך העליון של השבת הבנים הביתה שעה שהעצומה עליה חתם יחד עם 111 חברי כנסת נוספים ובה הבקשה מנשיא ארה"ב לחון את פולארד עדיין לא הועברה על ידיו לנשיא בוש – לאחר חצי שנה..."

באמת יש לתהות, מדוע ראש הממשלה מוכן לשלם מחיר כה יקר כשמדובר בעסקת השבויים מול מחבלי החיזבאללה אך כאשר מדובר בשחרור פולארד הוא נמנע אפילו מהעברת עצומה שעליה חתמו כל חברי הכנסת מלבד 8 חברי הכנסת הערבים? את התשובה לשאלה זו יכול לתת רק ראש הממשלה עצמו (וסביר שגם בנושא זה הוא יעדיף לשמור על זכות השתיקה) אך קשה להימלט מהמחשבה שראש הממשלה חש שהוא מסוגל לעמוד מול בני עמו כשהוא משחרר לחופשי את המרצחים מבקשי נפשם אך לא הוא אינו מעז לעמוד מול האמריקאים בדרישה לעשות צדק.

גם מבלי להתייחס לכך שיהונתן העביר למדינת ישראל מידע שהוסתר ממנה ע"י ארה"ב בין שתי המדינות.
גם מבלי להתייחס לכך שיהונתן נמק בכלא כבר 18 שנה – העונש הכבד ביותר שריצה מישהו אי פעם בהיסטוריה המשפטית של ארה"ב בעוון העברת מידע למדינה ידידותית.
גם מבלי להתייחס לכך ששר ההגנה של ארה"ב בזמן פרשיית פולארד, כספר ווינברגר, האדם שהעביר לבית המשפט את "התזכיר הסודי" שבגללו, כנראה, "זכה" יהונתן למאסר עולם לא קצוב עם המלצה שלא לשחררו לעולם, אמר כבר בראיונות לתקשורת ש"הסיפור של פולארד היה משהו קטן שעשו ממנו משהו גדול"
גם מבלי להתייחס לכך ששחרורו של יהונתן כבר הובטח במסגרת הסכם וואי ובתמורה לשחרורו הסכימה מדינת ישראל לוותר על הסגרתו של המחבל ראזי ג'באלי שהפלסטינים סירבו להסגירו בשל היותו בן דודו של יאסר ערפאת.
גם מבלי להתייחס לכל אלה – עצוב ומפחיד לחשוב שראש הממשלה שלנו מעדיף את העמידה מול בני עמו בשעה שהוא משחרר רוצחים על העמידה מול הממשל האמריקאי בדרישה לעשיית צדק.

הכותב הוא פעיל במטה הפעולה למען יהונתן פולארד