הסי.איי.איי נגד ג'ונתן פולארד- הקנוניה הגדולה מאת חזי כרמל

מעריב  י"א כסלו תשס"א  8 דצמ' 2000

המימסד הביטחוני-אמריקני מנסה להלביש את מחיר הבגידה של מישהו אחר על ג'ונתן פולארד

"הק.ג.ב. לא קיבל מישראל או מהמוסד הישראלי כל מידע מודיעיני שמקורו במרגל יונתן פולארד או בכל מקור אחר. לא היה ולא נברא" - כך אמר לי, בנוסח של הצהרה רשמית, ולדימיר קריושקוב, בראיון שקיימתי איתו לאחרונה בדירתו במוסקבה. קריושקוב היה הראש האחרון של הק.ג.ב עד שהודח מתפקידו ב-1991 בשל השתתפותו בנסיון ההפיכה הכושל נגד גורבצ'וב.

ראש הק.ג.ב לשעבר קריושקוב ביקש להזים בהצהרתו, בצורה חד-משמעית, את עדותו של שר ההגנה האמריקני לשעבר, קספר ויינברגר, שניתנה בדלתיים סגורות במשפטו של פולארד בשנת.1987 באותה עדות האשים ויינברגר את פולארד כי פגע אנושות בביטחון ארצות-הברית משום שחומר מודיעין שהעביר לישראל הגיע לידי הק.ג.ב.

הטענה הזאת, שמקורה בסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, ממשיכה לשמש עד היום העילה העיקרית שעליה מבססים השלטונות האמריקנים את סירובם העיקש לשחרר את פולארד, למרות שזה ריצה כבר למעלה מ-15 שנים בכלא.

האמריקנים לא הסתפקו בעדות שמסר ויינברגר בדלתיים סגורות. הם דאגו להדליף לסוכנות הידיעות יו.פי.איי את טיעוניהם. ב-14 בדצמבר 1987 נחת מבזק חדשות של יו.פי.איי על מסופי הטלפרינט ר של יותר מ-400 עיתונים וגורמי תקשורת בחמש יבשות. "חפרפרות רוסיות חדרו לצמרת המוסד הישראלי", היתה כותרת המבזק. המקור הבלתי מזוהה של הידיעה מסר, כי אנשי המחלקה לריגול נגדי של סוכנות הביון המרכזית של ארצות-הברית,גילו לאחרונה כי מסמכים סודיים ביותר שאותם העביר המרגל יונתן פולארד לישראל, נמסרו לידי הק.ג.ב. על-ידי שני קציני מודיעין המקורבים לאריק שרון, במסגרת עיסקה: מודיעין תמורת היתרי יציאה ליהודי ברית-המועצות.

על-פי כותב הידיעה העריכו גורמי ביון אמריקנים, כי החדירה של חפרפרת רוסית לצמרת המוסד היא המכה הקשה ביותר שספגו שירותי הביון המערביים וכי הסי.איי.איי והאף.בי.איי מקיימים הערכה מחודשת של הנזקים שנגרמו על-די פולארד לביטחון הלאומי של ארצות-הברית.

גורמים רשמיים בישראל הכחישו את הידיעה וכינו אותה "חסרת שחר" ו"מרושעת". מבית כלאו במדינת מיזורי, מסר פולארד, באמצעות אחותו קרול, את התגובה הבאה: "הסיפור על חפרפרות רוסיות במוסד נוצר במרתפי הק.ג.ב. במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית שלהם שמטרתה לתקוע טריז בין גורמי הביון של ארה"ב וישראל".

פולארד טעה בכיוון, אך לא במהות. הסיפור הבדיוני על חדירת חפרפרת של הק.ג.ב. לצמרת המוסד לא בושל במרתפי הק.ג.ב. אלא בקומות העליונות המוארות היטב של מטה סוכנות הביון המרכזית בלנגלי, וירג'יניה. וההמצאה הזו נועדה בין השאר לחפות על העובדה,כי חפרפרת רוסית פעלה באין מפריע בצמרת סוכנות הביון המרכזית, מבלי שלראשי האירגון היה ולו מושג קלוש כיצד לאתר את החפרפרת, שנזקיה בשנת 1987 כבר היו גלויים וברורים.

עד היום קשה להבין מדוע נידון פולארד - שריגל לטובת ישראל, מדינה ידידותית לארה"ב - לאחד מעונשי המאסר החמורים ביותר שהוטלו אי-פעם על מרגל כלשהו ומדוע מתעקשים להחזיקו בכלא עד כלות.

בתחקיר מעמיק שערכתי לרגל כתיבת ספר על פרשת אולדריץ' איימס, הסוכן הבכיר ביותר שפעל עבור הק.ג.ב. בצמרת סוכנות הביון האמריקנית, חפרפרת רוסית של ממש, נחשפו לדעתי הסיבות שהניעו את בכירי סוכנות הביון המרכזית ושר ההגנה דאז ויינברגר לרצות,אז והיום, בכליאתו של פולארד מאחורי סורג ובריח עד קץ הימים.

נעבור לרגע לפרשת איימס. ב-16 באפריל 1985 נכנס אולדריץ' ('ריק') איימס, אחד מראשי הריגול הנגדי של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, לבניין השגרירות הרוסית בו ושינגטון,ומסר לפקיד הקבלה מכתב המופנה אל הגנרל אנדרוסוב, ראש נציגות הק.ג.ב. בארה"ב,ובו הציע איימס לשמש כסוכן מודיעין של הק.ג.ב. תמורת כסף.

תחילה ביקש איימס רק 50 אלף דולר עבור המידע המודיעיני שסיפק, אולם לאחר שהרוסים נוכחו כי עלו על מכרה זהב, המרגל הבכיר ביותר שהיה להם אי-פעם, הרעיפו על איימס כספים רבים ובסך הכל קרוב לארבעה מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם לסוכן בודד בתולדות הריגול בעולם.

ב-16 ביוני, חודשיים לאחר שהחל לפעול כסוכן רוסי, מסר איימס למפעילו מטעם הק.ג.ב רשימה שכללה את שמותיהם של 25 הסוכנים הבכירים שהיו למודיעין האמריקני ברוסיה. תוך זמן קצר נעצרו או נוטרלו מרביתם, ואילו חלק מהם הושם תחת מעקב צמוד כדי לגלות את קשריהם עם המפעילים האמריקנים. כמה מן הסוכנים הפכו בלחץ הק.ג.ב. לסוכנים כפולים,ששימשו כצינור להדלפת מידע כוזב באחד ממבצעי ההונאה הגדולים בהיסטוריה של הריגול הרוסי.

בפועל חיסלה בגידתו של איימס את כל מערך הריגול של ארצות-הברית ברוסיה. כל הסוכנים שהיו לאמריקנים בתוך הק.ג.ב חוסלו. ביניהם גנרל הק.ג.ב דימיטרי פוליאקוב, ומנהל שלוחת הק.ג.ב. בלונדון אול ג גורדייבסקי, שני הסוכנים הבכירים ביותר של הביון המערבי בצמרת הביטחונית של ברית-המועצות.

תשע שנים ארוכות שירת איימס את אדוניו הרוסים עד שנחשף על-ידי האף.בי.איי. תשע שנים. כל אותה תקופה המשיך איימס לשרת בתפקידים בכירים במערך הביון של הסי.איי.איי והעביר לרוסים כמויות של מסמכים שאילו נערמו אחד על השני היו מתנשאים לגובה בניין בן חמש קומות.

אולדריץ' הייזן איימס נולד ב-1941 בעיירה קטנה בוויסקונסין. אביו שירת בסוכנות הביון המרכזית וסולק ממנה בשל סיכסוך עם מנהליו. אולדריץ' הצעיר הלך בדרכי אביו והחל לעבוד בסוכנות הביון כשהיה בן .21 ב-1985 הגיע לעמדה בכירה כראש האגף לריגול נגדי של הסוכנות, האיש האחראי למלחמה בניסיונות החדירה של הרוסים לתוך סוכנות הביון.

באפריל ,'85 בשל מצוקה כספית ותיסכול אישי, נכנס איימס לבניין השגרירות הרוסית בוושינגטון והציע, כאמור, לשמש כסוכן בשירות הק.ג.ב. זה היה צעד נועז ורב-סיכונים. השגרירות הרוסית, כפי שאיימס ידע היטב, נמצאה תחת תצפית מתמדת של האף.בי.איי.אבל זה לא היה הצעד הבלתי זהיר היחיד שעשה. הוא פעל בחוסר זהירות מדהים והוציא כמויות גדולות של מסמכים סודיים ביותר ממטה סוכנות הביון בשקיות ניילון מבלי שאיש בדק אותו. איימס נכשל בבדיקה השגרתית של הפוליגרף, הנערכת לבכירי סוכנות הביון כל כמה שנים, מבלי שהדבר ידליק אצל אנשי הביטחון של הסי.איי.איי נורה אדומה כלשהי. הוא נהג במכונית ספורט חדישה ומהודרת, שהיתה אחת המפוארות במגרש החניה של סוכנות הביון. הוא רכש בכספים שקיבל מהרוסים בית מפואר בפרבר וושינגטוני, שעלה 600 אלף דולר. איימס שילם במזומן(!), מהלך כמעט חסר תקדים בשוק הנדל"ן האמריקני.

ושום דבר מכל אלה לא עורר את חשדם של אנשי הביטחון המסכל של הסי.איי.איי.

כשאיימס הציע את שירותיו כמרגל, היו הרוסים מופתעים וחשדנים. זה נראה טוב מדי. אבל מרגע שהרוסים השתכנעו כי איימס הוא סוכן אמת ולא כפול או פרובוקטור, הם הקימו צוות פעולה מיוחד במטה הדירקטורט הראשון (האגף בק.ג.ב. שעסק בריגול מחוץ לרוסיה) ביאסנובו,דרומית-מזרחית למוסקבה, שמטרתו היתה לבצע פעולות הטעיה שיסיטו את החשדות מהאיש החדש שלהם איימס. בראש צוות הפעולה החשאי, שרק שלושה אנשים ידעו על קיומו,עמד סגן ראש הדירקטורט, לויטננט גנרל ואדים קירפיצ'נקו.

ביולי ,1985 משהסתבר לצמרת הק.ג.ב כי נפילת המערך המודיעיני האמריקני ברוסיה עלולה לעורר חשדות בדבר קיומה של חפרפרת, החליטו חברי צוות הפעולה המיוחד ביאסנובו לבצע תרגיל הונאה מתוחכם ומסוכן. ב-1 באוגוסט 1985 ערק למערב, ברומא, ויטאלי יורצ'נקו, איש בכיר בק.ג.ב, סגן המנהל של מחלקת ארצות-הברית וקנדה בדירקטורט הראשון, אחד האנשים שהכירו היטב את מערך הריגול הרוסי בארצות-הברית. יורצ'נקו, שהוטס לארה"ב בחסות הסי.איי.איי, הסגיר לאמריקנים 'סודות' של הריגול הרוסי. ה'סוד' העיקרי שמכר היה קשור, איך לא, בזהותה של החפרפרת הרוסית שגרמה לנפילתה של רשת הריגול האמריקנית ברוסיה. לדבריו, מדובר באיש סי.איי.איי, ששם הקוד שלו 'רוברט'. חוקרי סוכנות הביון המרכזית זיהו לפי הסימנים את אדוארד לי הווארד, צעיר אמריקני שהיה מתוכנן להשתבץ במערך הפעלת הסוכנים של שלוחת הסי.איי.איי במוסקבה, ופוטר בינתיים מסוכנות הביון, לאחר שבדיקת פוליגרף גילתה כי האיש מופרע נפשית ושתיין.

שעתיים לפני שצוות של האף.בי.איי הגיע לביתו של הווארד בניו-מקסיקו, הצליח האיש להתחמק מרודפיו ולמצוא מקלט במוסקבה, שם הוא יושב עד עצם היום הזה.

צחוק הגורל: אולדריץ' איימס נמנה עם חברי הצוות של סוכנות הביון שחקרו את 'העריק' יורצ'נקו, וכמובן שדיווח על מהלך החקירה לאנשי הק.ג.ב. במוסקבה. יש להניח שראשי הביון הרוסי התקשו להסתיר את הנאתם מהצלחת המבצע הנועז והפלת האמריקנים בפח.

ב-2 בנובמבר ,1985 כמה חודשים לאחר שסיים את מבצע ההונאה שלו, התחמק יורצ'נקו מאיש סוכנות הביון שאירח אותו לארוחת ערב במסעדה הצרפתית 'פייה דה קושון' בג'ורג'טאון.יורצ'נקו יצא לשירותים, הסתלק דרך הדלת האחורית של המסעדה ונסע במונית לשגרירות הרוסית. במסיבת עיתונאים שארגנה עבורו השגרירות הרוסית סיפר יורצ'נקו כי נחטף על-ידי אנשי ביון אמריקנים שניסו לסחוט ממנו סודות. הוא חזר למוסקבה כגיבור והמשיך לעבוד בק.ג.ב.

הוא חי כיום במוסקבה ומתחמק, בניגוד לעמיתיו עובדי הק.ג.ב. לשעבר, מכל חשיפה עיתונאית.

כשבועיים לאחר שיורצ'נקו, העריק המדומה, חזר לרוסיה, נעצר יונתן פולארד, קצין יהודי במערך הביון של הצי האמריקני, על-ידי סוכני האף.בי.איי, לאחר שגילו כי העביר מסמכי ביון אמריקניים למפעיליו בשגרירות הישראלית בוושינגטון.

פולארד, שננטש על-ידי מפעיליו, מסר לחוקריו הודאה מפורטת על מעשיו. על-פי הודאתו (שהודלפה בסיטונות על-ידי האף.בי.איי לעיתונות האמריקנית), הוא העביר לישראל במשך שמונה-עשר חודשים כ-1,000 מסמכים שכללו מידע על עסקות נשק עם ארצות ערב, דו"חות על מצבורי נשק בלתי-קונבנציונלי וטילים במזרח-התיכון ופעילות טרור נגד ישראל. ביניהם היו כנראה גם מסמכים שהגיעו לידי הביון של הצי האמריקני ממקורות ברוסיה.

בתפקידו כראש הריגול הנגדי הרוסי של סוכנות הביון, היתה לאיימס נגישות מלאה לכל חומר החקירה של פולארד. הוא הכיר היטב חלק ממקורות המידע ברוסיה. היו אלה אנשים שאיימס הסגיר לק.ג.ב. כמה חודשים קודם לכן. הוא הבין שניתן יהיה להטיל על פולארד את האשמה לחיסולם של אותם סוכנים, אם תימצא דרך להסביר איך הגיע החומר הרוסי מידי ישראל חזרה לרוסיה. האם הרעיון נולד במוחו של איימס או על שולחנו של צוות החקירה המיוחד שהוקם בסוכנות הביון כדי לחקור את נפילת רשת הריגול האמריקנית? - דבר זה אינו ברור. אבל אין ספק כי ההדלפה שהתפרסמה ב-78' ביו.פי.איי על ה"קשר" הישראלי-רוסי, מקורה במקורות ביון אמריקנים. צוות החקירה האמריקני התקשה להאמין כי יש חפרפרת רוסית בתוככי סוכנות הביון. הם סירבו להאמין כי אחד מה"בויס שלנו" בגד.

הם חיפשו בוגדים בכל מקום אפשרי. רק לא מתחת לחוטמם. גם כאשר נחשף איימס על-ידי האף.בי.איי, טענה ראש צוות החקירה של הסי.איי.איי, הגברת ז'אן וורטפייל, כי איימס,אותו הכירה היטב מעבודתם המשותפת, מכר סודות לרוסים תמורת בצע כסף בגלל בזבזנותה הפושעת של אשתו, יפהפיה ממוצא קולומביאני.

אבל העובדה שלקח לאמריקנים תשע שנים לחשוף את החפרפרת בצמרת, כאשר כל הסימנים הצביעו על קיומו של סוכן רוסי בצמרת, מצביעה על יותר מאשר סתם ריקבון מערכתי ושידפון מחשבתי של מערכת הביון האמריקנית.חשיפתו של איימס גרמה לזעזוע עמוק בציבוריות האמריקנית, אולם הלקחים האמיתיים לא הוסקו ולא הופקו. איימס שימש פיון במשחק כוחות אדיר שבו נמצאו, עד כמה שזה לא נשמע מוזר או פרדוקסלי, הק.ג.ב והסי.איי.אייבאותו צד של המתרס!

ב-1985, השנה בה החל איימס את פעילותו כסוכן רוסי (ופולארד סיים את פעילותו כסוכן ישראלי) עלה לשלטון בברית-המועצות מיכאל גורבצ'וב, שביקש לסיים את עידן המלחמה הקרה ולהוביל את ארצו לעידן חדש של שיתוף פעולה עם המערב. ארצות-הברית של הנשיארונאלד רייגן, היתה בעיצומה של היסטריית 'מלחמת הכוכבים', מבצע מטורף, ללא כל הצדקה מעשית או עניינית, שעלה למשלם המיסים האמריקני מאות מיליארדים של דולרים.לריק.

הק.ג.ב. והמימסד הביטחוני הסובייטי, בניגוד לעמדתו של גורבצ'וב, ביקשו להמשיך וליצור במערב תדמית של מעצמה חזקה שכוחה הצבאי הולך ומתעצם, כדי להגן על הפריבילגיות שלהם ולהאט את תהליך ההפשרה ופירוק הנשק. המימסד הביטחוני אף האמין שללא העוצמה הצבאית תתפורר המסגרת האימפריאלית, ותביא להתפרקותה של ברית-המועצות, כפי שאכן קרה בפועל.

למימסד הביטחוני האמריקני, מן העבר השני, היה אינטרס ברור להמשיך ולהוציא מאות מיליארדים של דולרים על בניית עוצמה צבאית שלא הוסיפה גרם אחד של ביטחון, אך מילאה את קופותיהם של אילי התעשיה הביטחונית על כל שלוחותיה. הדו"ח השנתי שפירסמה כלשנה סוכנות הביון המרכזית, על עוצמתה הצבאית של ברית-המועצות, מילא תפקיד חשוב בקביעת מדיניות החימוש ותקציב החימוש של ארצות-הברית.

המימסד הביטחוני של ברית-המועצות, באמצעות ועדת השרים הסודית ביותר לדיסאינפורמציה, עשתה שימוש יעיל מאוד בסוכנים האמריקנים שהוסגרו לידיהם על-ידי איימס. חלק מסוכנים אלה "הוכפלו" על ידי הק.ג.ב בפיתויים או בלחץ ושימשו, ביודעין או בתמימות, כצינורות שבהם הדליפו הרוסים לסי.איי.איי מידע כוזב שהאדיר את עוצמתה הצבאית של ברית-המועצות.

נשמע כאילו נלקח מאחד הרומנים של ג'ון לה קארה? - הנה ציטוט מדברי סיכום למסקנות של צוות בדיקה משולב שעסק בלקחי פרשת איימס, שכתב ראש סוכנות הביון ג'ון דויטש: "...פעילותו של איימס העניקה לרוסים אפשרות להשפיע על מדיניות ארצות-הברית, על-ידי כך שהזינו את קובעי המדיניות בארצות-הברית, באמצעות סוכנים כפולים בשליטתם,במידע יזום לפי בחירתם... חברי הצוות מעריכים כי הסיבה שהרוסים השקיעו מאמץ ב'תדמית המודרכת' נבעה מרצונם להוכיח לנו כי הם עדיין מעצמה רצינית וכי מערך המחקר ופיתוח הנשק שלהם הוא מבוסס ורב-עוצמה... אני מעריך כי כתוצאה מהדלפת 'המידע המכוון' על-ידי הרוסים, אנו הגזמנו בהערכת כוחם של הרוסים הרבה מעבר לכוחם הריאלי".

וזה עדיין אינו הקטע המדהים ביותר. אותו צוות בדיקה בראשות המפקח הכללי של סוכנות הביון, קבע ב-13 באוקטובר 1995 כי הסי.איי.איי הצליח לאתר מספר רב של דו"חות ממקורות רוסיים שהכילו דיסאינפורמציה ברורה. למרות זאת העביר ראש הסי.איי.איי כמה עשרות (ואולי מאות) דו"חות כאלה לנשיא ארצות-הברית ולפנטגון, כמידע בדוק, מבלי לציין בשום צורה כי מדובר בחומר החשוד כדיסאינפורמציה!

ניתן שוב את רשות הדיבור למנהל סוכנות הביון המרכזית דויטש: "אחד הממצאים המטרידים ביותר שגילה צוות הבדיקה, מתייחס לעובדה כי גורמי הביון האמריקנים לא העירו את תשומת לבם של הקברניטים כי חומר רגיש ביותר שהובא לידיעתם, הושג מסוכנים שהיה חשד סביר כי הם נשלטים על-ידי הרוסים".

"מימצאים מטרידים"? - מונח מצחיק לאור חומרת הנושא. איך היתה מגיבה העיתונות הישראלית אילו נתגלה כי המוסד העביר לראש הממשלה הישראלי כמה עשרות דו"חות מודיעין מסוכן סורי, בידיעה כי הדו"חות מכילים דיסאינפורמציה שבושלה במודיעין הסורי,מבלי לגלות זאת לראש הממשלה?

ב-1 בנובמבר 1995 כתב טים ויינר, המומחה לענייני מודיעין של ה'ניו יורק טיימס': "סוכנות הביון הודתה כי העבירה לבית הלבן ולפנטגון מידע על ברית-המועצות שמקורו בסוכנים שהסוכנות ידעה או חשדה כי הם נשלטים על-ידי מוסקבה. הסוכנות העדיפה להגן על הסוכנים מאשר לגלות את האמת למנהיגי המדינה".

ב-2 בנובמבר כתב ה'ניו יורק טיימס' במאמר המערכת: "סוכנות ביון המטעה ביודעין את ממשל ארצה באמצעות מידע כוזב המוזן על-ידי היריב, יצאה לחלוטין מכלל שליטה".

אבל קשה לדבר על טעות של מפעילים, טעות בשיקול של מעריכים או אובדן שליטה. מדובר כאן במדיניות מכוונת שנועדה להעביר לבית הלבן ולפנטגון מידע שהיה ברור כי הוא כוזב,אך ששירת בצורה ברורה גם את הבית הלבן והפנטגון וגם את ראשי סוכנות הביון ובעיקר את מולך הממסד הבטחוני.

הפרופסור האמריקני פרנקלין הולצמן, מומחה עולמי לתקציבי ביטחון קבע, כי ההערכות מוגזמות של סוכנות הביון המרכזית את ההוצאות הצבאיות של ברית המועצות בשנים 79-88 גרמו לארצות-הברית להוציא שלא לצורך סכום שנע בין 500 ל-800 מיליארד דולר.

אולדריץ' איימס היה אולי גדול המרגלים שהיה לרוסים בארה"ב, אבל במשחק ההונאה
הענק הזה שבו מעורבים אינטרסים כלכליים רבי עוצמה ומאבקי כוח גלובליים, היה לו תפקיד שולי בלבד. ברור כי הממסד הביטחוני האמריקני אינו מעוניין כיום לפתוח מחדש את הפרשה. הם, ואולי גם חפרפרת אחת או שתיים שנשארו בסוכנות הביון, מעדיפים כי הנושא של איימס יישכח וייקבר.

אלא שבינתיים ממשיך יונתן פולארד להירקב בכלאו, ולשלם בגדול את מחיר הבגידה של איימס.במאבק הכוחות האימתני הזה היה גם יונתן פולארד פיון קטן. אבל כמו כל הפיונים הקטנים הנקלעים למלחמות הענקים, הם תמיד משלמים את המחיר. עד תום וללא הנחות.  

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART92/345.html