מנדלביץ: היחס לפולארד מבטא כשל ערכי 
08:41, 31 יולי 2003 / ב' באב תשס"ג


עם שובו של ראש הממשלה שרון אמרו אנשי פמלייתו כי בפגישתו עם בוש הוא העלה את עניינו של יונתן פולארד, אך הנשיא, לדבריהם התחמק מתשובה. 

המאבק לשחרורו צובר תאוצה, ובשבוע הבא מארגן הוועד למען שחרורו של יהונתן פולארד צעדה מחאה נגד אזלת ידה של ממשלת ישראל במאמציה לשחרורו.

על פי התוכנית תסתיים הצעדה בעצרת המונים בגן הוורדים מול הכנסת. 

הרב יוסף מנדלביץ', מי שהיה אסיר ציון ברוסיה, אמר לערוץ 7 כי פולארד הוא אסיר ציון לכל דבר, וזאת מפני שמסר את נפשו למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל ובגין זה הוא יושב בכלא של גויים. 

לדבריו, פעולתה של ממשלת ישראל מצטיינת בחולשה. הגשת העצומה על ידי ראש הממשלה כנציג של מדינת ישראל הייתה צריכה להיות גולת הכותרת של פגישת שרון עם הנשיא בוש, אומר מנדלביץ'. לדבריו, שרון היה צריך לומר לבוש כי ישראל אינה מוכנה לבצע כל מחוות הומניות, וזאת מפני שהנשיא בוש בעצמו אינו הומני. מדובר בנשיא המחזיק אדם במשך 18 שנים בכלא על לא עוול בכפו. 

מנדלביץ' מציין כי על יחסו של ראש הממשלה להעלאת עניינו של פולארד אפשר ללמוד גם מיחסו אל הניסיון של שר התיירות הרב בני אלון להעלות את הנושא לדיון בישיבת הממשלה. "ראש הממשלה סתם את פיו", אמר מנדלביץ', והוסיף כי גם יוזמה שנקט כמה פעמים ח"כ מיכאל איתן, להעלות במושב הנוכחי של הכנסת לדיון את עניינו של פולארד, לא צלח. לדבריו, השר המתאם בין הכנסת לבין הממשלה גדעון עזרא אסר להעלות את הנושא לדיון. 

עזרא פנה ליו"ר הכנסת, הידוע ביחסיו הטובים עם ראש הממשלה, ואמר לו כי הממשלה אינה מעוניינת שהנושא יעמוד לדיון וח"כ ריבלין אכן מנע את העלאת הנושא לדיון. 

לדבריו, יש הקוראים לעסוק בעניין זה בסגנון השתדלנות השקטה, אבל דבר זה, לדעתו, היה טוב לשנה הראשונה ואפילו החמישית, אך שתדלנות זו נמשכת כבר 18 שנים ועובדה זו מוכיחה בעצמה כי זו אינה הדרך לפעול, אומר מנדלביץ' ומוסיף כי הניסיון מלמד שמאבקם של אסירי ציון מצליח רק כאשר הוא מקבל תהודה תקשורתית. 

ארה"ב ידועה כמדינה דמוקרטית, הוא אומר, אבל במקרה של פולארד היא נוהגת כמשטר טוטאליטרי לכל דבר. בהמשך דבריו הטיל מנדלביץ' אשמה חמורה מאד גם על הממשל בארצות הברית, ואמר כי מהחזקתו בבית הסוהר אף על פי שידוע כי לא עשה דבר עולה "ריח קשה" של שחיתות, וזאת על רקע שמירה על אינטרסים כלכליים של משפחת בוש. בזמנו חשף פולארד את העובדה שהון אמריקני היה שותף בבניית תשתית של תעשיית החימוש הכימי ביולוגי בעירק. 

מידע זה התברר כאמיתי, אמר מנדלביץ', ומי שבנה את כל התשלובות בעירק היו חברת "בית אל", שבראשה עמדו שר החוץ דאז שולץ, שר הביטחון דאז וינברגר ומשפחת בוש. 

באשר לממשלת ישראל, אמר מנדלביץ', היא מעמידה מעדיפה באופן קבוע את השיקולים הפוליטיים מדיניים על פני שיקולים ערכיים, ודרך זו באה לידי ביטוי גם ביחס אל השבויים והנעדרים כמו סא"ל טננבוים ועזאם עזאם, וכן בנטישתו של החייל מדחת יוסוף בקבר יוסף . 

לכל אורך הדרך, אומר מנדלביץ', מעדיפות הממשלות בישראל אינטרסים פוליטיים על פני אינטרסים לאומיים ויהודיים אנושיים. מבחינה פרקטית נראה כי זהו שיקול נכון אומר, מנדלביץ', וכי למה שמדינה תעדיף את טובת היחיד על פני אינטרסים של מדינה שלמה? אבל, הוא מוסיף: מי שמזלזל בחיי אדם אחד סופו שהוא מזלזל בחיי רבים. מדובר בכשל ערכי, שבו זלזול בחיי יהודי אחד חושף את האי הבנה באשר לערך של חיי העם כולו. 

מנדלביץ' אמר כי העם בישראל צריך לנהור לעצרות למען שחרורם של פולארד טננבוים עזאם עזאם והנעדרים, וזאת כדי לומר לממשלה כי זהו נושא מספר אחת ולא שחרור המחבלים.