משכורתו של פולארד

יונתן פולארד ריגל בתחילה למען ישראל בהתנדבות - כך לפחות על פי פרקליטו, לארי דאב. כעבור מספר חודשים הודיעו לו כי כללי הזהירות מחייבים אותו לקבל שכר עבור פעולותיו, ופולארד החל לקבל תשלום של כ 3000 דולר בחודש. לאחר שנתפס התכחשו שלטונות ישראל למחויבותם כלפיו, מה שכלל גם את הפסקת התשלומים. לפני כחמש שנים הכריזה ישראל רשמית כי פולארד פעל בשירותה. בפגישה שקיים לאחרונה עם מזכיר הממשלה העלה עו"ד דאב את נושא התשלומים, וטען כי לא ייתכן שישראל תימנע מלשלם את משכורתו של האיש שריגל למענה ונושא עתה בעונש מאסר על כך. הוא חישב ומצא כי התשלומים שהיה אמור המרגל הישראלי לקבל במשך שמונה - עשרה השנים שעשה עד כה בכלא האמריקני, עולים לסך של יותר משמונה מאות אלף דולר, לא כולל ריבית והצמדה או פיצוי כלשהו על הסבל הרב ושלילת חירותו. 

"האם הממשלה הפסיקה לשלם שכר לסוכני המוסד שנאסרו בשוויץ, או לסוכני המוסד שנעצרו בקפריסין, או למשפחתו של רון ארד בזמן שביו?", כותבים פעילי מטה ארץ ישראל בחיפה, במכתב ששיגו לאחרונה לראש הממשלה. "מבדיקה שערכנו עולה כי ממשלת ישראל מפלה את יונתן פולארד לרעה, ואינה מטפלת בו ובמשפחתו כפי שהיא מטפלת במשפחות שבויים אחרים", נכתב שם. "ענף שבויים ונעדרים במשרד הביטחון כלל אינו מכיר בו; הוא ומשפחתו אינם מקבלים ייעוץ משפטי הולם על חשבון מדינת ישראל; לא ניתנת לו ולמשפחתו עזרה סוציאלית כלשהי; המדינה אף לא מקיימת אצלו ביקורים מסודרים של נציגים רשמיים. המסקנה היא שממשלת ישראל מזניחה, באופן מערכתי, את יונתן פולארד, שהוא האזרח היחידי שלה הנמצא בשבי במדינה זרה ומקום שביו נודע וניתן לטפל בו. הטיפול שניתן לפולארד נעשה, רובו ככולו, ע"י מתנדבים מהארץ ומחו"ל, כתוצאה מאדישות המדינה לגורלו". 
בבדיקה משפטית שערכו אנשי המטה התברר שעל פי סעיף 4 ס"ק B2 באמנת ז'נבה השלישית, ניתן להגדיר את פולארד כ"שבוי מלחמה הנמצא במאסר במדינה לא עוינת". זכויותיו, על פי אמנה זו, עולות בהרבה על אלה של אסיר פלילי, כולל החובה להחזיקו שלא עם אסירים פליליים, והחובה להחזירו לישראל בתנאים מסוימים הקבועים באמנה - למשל כאשר מצב בריאותו מורע באופן משמעותי. 



מתוך מקור ראשון ה' בחשון תשס"ד 31.10.2003