פורטל הבטיחות והגיהות הישראלי 

  

זיהום הקרקע

מקור: מגדיר איכות הסביבה מאת חגית מאור

זיהום קרקע נובע מ:
-
ניצול אינטנסיבי של הקרקע, המכלה את המינרלים שבה והופך אותה לעקרה.
-
החדרה לקרקע של חומרי-דשן וחומרי-הדברה, שנעשה בהם שימוש בלתי מבוקר ואשר עלולה להיות להם השפעה הרסנית.
-
הצטברות של פסולת-מוצקה המחלחלת לקרקע ומרעילה אותה. * ראה/י גם: מזבלה-פתוחה.
-
הצטברות על הקרקע של חומרים בלתי מתכלים, כגון פלסטיק ומוצריו, המונעים חדירת אוויר לקרקע.
- גשם-חומצי.

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2701&kwd=2823  

המשך...

חומרי הדברה,

מקור: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2709 

כימיקלים המשמשים להשמדת מזיקים כגון: עשבים, פיטריות, חרקים, מכרסמים ובעלי-חיים אחרים.

לפני השימוש בחומרי הדברה נגרמו נזקים כברים לגידולים חקלאיים, בעיקר מחרקים; אלה מתרבים במהירות ויכולת קיבול המזון שלהם עצומה.
בנוסף לכך, בעלי-חיים משמשים כתווכנים בהעברת מחלות (מלריה, טיפוס, כלבת) והשימוש בחומרי הדברה הקטין את תפוצת המגיפות.
חומרי ההדברה שונים בהרכבם הכימי, בדרך פעולתם, בשיעור השפעתם, במהירות פעולתם ובמינון הדרוש. חלקם טבעיים וחלקם סינתטיים.
בתחילת השימוש בהם השיגו חומרי ההדברה את שתי המטרות שלהן יועדו: הגדלת יבולים ומניעת מחלות. רק עשרות שנים אחר כך נתגלה איומם על המערכות האקולוגיות.
מהן ההשפעות השליליות על הסביבה מהשימוש בכימיקלים אלה ומדוע מאויימות המערכות האקולוגיות על-ידי חומרי ההדברה? לשאלות אלה כמה תשובות.
א) יציבות חומרי הדברה: חומרי ההדברה הסינתטיים אינם מוכרים לטבע ומשך הזמן הדרוש לפירוקם ארוך מאוד. בשדה שרוסס בדי.די.טי., למשל, תיוותר לאחר חמש-עשרה שנה מיום הריסוס מחצית מכמות החומר. לאחר 30 שנה - רבע מהכמות.
יציבותם של חומרי ההדברה גורמת להרס של מיקרואורגניזמים החיוניים לתהליכים אחרים בטבע. בטווח ארוך פוגמים חומרי ההדברה בפוריות האדמה, מרעילים אוכלוסיות של מינים, משנים ריכוזים של מינרלים, מורידים את הערך התזונתי של הגידולים ומצטברים בחומרי המזון.
ב) פיזור חומרי הדברה: חומרי ההדברה יעילים רק אם הם חודרים לסביבה שבה חי המזיק אותו אמורים להדביר. בדרך כלל אין הם מתרכזים בשטח המיועד והחומרים מתפזרים על-פני שטחים נרחבים. למגבלה זו השפעות מזיקות: ראשית, יש צורך לחזור ולרסס את שדה היעד וריסוסים חוזרים ונשנים מביאים להצטברות מזיקה של החומר בסביבה. שנית, בכוחו של ריסוס אחד לפגוע גם באתרים שאינם שדה היעד ולגרום למותם של בעלי-חיים שלא היתה כוונה מלכתחילה להדבירם.
ג) זיהום מים: חומרי הדברה הנשטפים אל מאגרי מים פוגעים באיכותם של המים ומשפיעים על אוכלוסיות החיות בהם. בשל עמידותם הרבה ורעילותם, הנזק שנגרם למאגר הוא לאורך שנים.
חומרי הדברה מחלחלים למעיינות ולמי תהום ומגיעים - דרך מי השתייה - לצרכנים השונים, גם לבני האדם.
ד) הפרת האיזון האקולוגי: היעלמותם של בעלי-חיים - בין שהיתה כוונה להדבירם ובין שלא - משבשת את האיזון שהיה קיים במערכת האקולוגית.
לדוגמה: האדם הרעיל עכברים; עופות שאכלו אותם מתו מהרעלה. האויב הטבעי של העכברים (=עופות) הושמד והם התרבו באין מפריע וגרמו נזק כבד יותר מאשר קודם לכן. גם נמיות - אויבן הטבעי של הנחשים הורעלו מאכילת העכברים ואוכלוסיית הנחשים התרבתה.
ה) הצטברות חומרי הדברה בגופם של אורגניזמים: התכונות הכימיות של חלק מחומרי ההדברה מאפשרות את הצטברותם בגופם של אורגניזמים. חומרי ההדברה נמסים ברקמות השומן של האורגניזמים ואינם מופרשים מהגוף. על השפעתה השלילית של הצטברות כימיקלים באורגניזם ראה/י: הגדלה-ביולוגית.
ו) עמידות מזיקים בפני חומרי הדברה: בראשית השימוש בחומרי ההדברה נדמה היה כי המזיקים ייעלמו מן העולם. לאחר שנים של שימוש בחומרים אלה גילו המזיקים עמידות בפניהם. פרעושים, כנימות, זבובים, יתושים ומינים אחרים של חרקים נושאי מחלות לא הודברו לאחר ריסוסם.
עמידות המזיקים בפני חומרי ההדברה לא נבעה מחיסון שפיתחו, אלא מהתרחשות של תופעה גנטית. חרקים אחדים עברו מוטציות והפכו להיות עמידים בפני הסביבה הרעילה של חומרי ההדברה.
חלק מהזנים החדשים "שיפרו" כמה מהתכונות האופייניות להם: אורך חייהם של בני הזן החדש היה ארוך כפליים מאורך חייהם של בני הזן הרגיל או שקצב רבייתם גדל. בכך גדל למעשה שיעור הנזק שנגרם לחקלאות.
זנים חדשים של מזיקים, שלא היו מוכרים עד כה, אף הם נוספו למערכות האקולוגיות, מתוכם כאלה המהווים איום לחקלאות וחלקם נושאי מחלות.
ז) התפשטות חומרי הדברה: חומרי ההדברה לא רק שאינם נשארים בשטח שבו פוזרו אלא חוצים מדינות, אוקיאנוסים ויבשות. שאריות של חומרי הדברה נמצאו ביצורים החיים במרחק של אלפי קילומטרים ממקום הריסוס; חלקיקי החומר נישאים ברוח, מצטברים באבק, בערפל ובעננים, שטים באוקיאנוסים, מופיעים בטיפות הגשם ונעים לאיזורים רחוקים. מדי-יום נחשפים לחומרי הדברה כל האורגניזמים שעל-פני כדור-הארץ.
ב-1992 חלו במלריה כ-400 מיליון בני-אדם, רובם באפריקה, באמריקה הדרומית והמרכזית, בדרום-מזרח אסיה ובהודו. המלריה נחשבת למחלה הנפוצה ביותר בעולם ומספר החולים בה גדל מדי שנה ב-10 מיליון.
ח) חומרי ההדברה והאדם: מלבד הרעלות שאירעו כתוצאה מחשיפת אוכלוסייה לריכוזים גבוהים של חומרי הדברה בשל חוסר זהירות של המטפלים בהם, מודאגים גורמים בריאותיים מההשפעה המצטברת שעלולה להיגרם לאדם מהיחשפות ממושכת לכימיקלים אלה. במדינות בהן החקלאות מפותחת, דוגמת ישראל, נמצאו בבדיקות דם ריכוזים גבוהים של חומרי הדברה בגוף האדם.

לפני השימוש בחומרי הדברה נגרמו נזקים כברים לגידולים חקלאיים, בעיקר מחרקים; אלה מתרבים במהירות ויכולת קיבול המזון שלהם עצומה.

בנוסף לכך, בעלי-חיים משמשים כתווכנים בהעברת מחלות (מלריה, טיפוס, כלבת) והשימוש בחומרי הדברה הקטין את תפוצת המגיפות.

חומרי ההדברה שונים בהרכבם הכימי, בדרך פעולתם, בשיעור השפעתם, במהירות פעולתם ובמינון הדרוש. חלקם טבעיים וחלקם סינתטיים.

בתחילת השימוש בהם השיגו חומרי ההדברה את שתי המטרות שלהן יועדו: הגדלת יבולים ומניעת מחלות. רק עשרות שנים אחר כך נתגלה איומם על המערכות האקולוגיות.

מהן ההשפעות השליליות על הסביבה מהשימוש בכימיקלים אלה ומדוע מאויימות המערכות האקולוגיות על-ידי חומרי ההדברה? לשאלות אלה כמה תשובות.

א) יציבות חומרי הדברה
חומרי ההדברה הסינתטיים אינם מוכרים לטבע ומשך הזמן הדרוש לפירוקם ארוך מאוד. בשדה שרוסס בדי.די.טי., למשל, תיוותר לאחר חמש-עשרה שנה מיום הריסוס מחצית מכמות החומר. לאחר 30 שנה - רבע מהכמות.

יציבותם של חומרי ההדברה גורמת להרס של מיקרואורגניזמים החיוניים לתהליכים אחרים בטבע. בטווח ארוך פוגמים חומרי ההדברה בפוריות האדמה, מרעילים אוכלוסיות של מינים, משנים ריכוזים של מינרלים, מורידים את הערך התזונתי של הגידולים ומצטברים בחומרי המזון.


ב) פיזור חומרי הדברה
חומרי ההדברה יעילים רק אם הם חודרים לסביבה שבה חי המזיק אותו אמורים להדביר. בדרך כלל אין הם מתרכזים בשטח המיועד והחומרים מתפזרים על-פני שטחים נרחבים. למגבלה זו השפעות מזיקות:

ראשית, יש צורך לחזור ולרסס את שדה היעד וריסוסים חוזרים ונשנים מביאים להצטברות מזיקה של החומר בסביבה.

שנית, בכוחו של ריסוס אחד לפגוע גם באתרים שאינם שדה היעד ולגרום למותם של בעלי-חיים שלא היתה כוונה מלכתחילה להדבירם.


ג) זיהום מים
חומרי הדברה הנשטפים אל מאגרי מים פוגעים באיכותם של המים ומשפיעים על אוכלוסיות החיות בהם. בשל עמידותם הרבה ורעילותם, הנזק שנגרם למאגר הוא לאורך שנים.

חומרי הדברה מחלחלים למעיינות ולמי תהום ומגיעים - דרך מי השתייה - לצרכנים השונים, גם לבני האדם.


ד) הפרת האיזון האקולוגי
היעלמותם של בעלי-חיים - בין שהיתה כוונה להדבירם ובין שלא - משבשת את האיזון שהיה קיים במערכת האקולוגית.

לדוגמה: האדם הרעיל עכברים; עופות שאכלו אותם מתו מהרעלה. האויב הטבעי של העכברים (=עופות) הושמד והם התרבו באין מפריע וגרמו נזק כבד יותר מאשר קודם לכן. גם נמיות - אויבן הטבעי של הנחשים הורעלו מאכילת העכברים ואוכלוסיית הנחשים התרבתה.


ה) הצטברות חומרי הדברה בגופם של אורגניזמים
התכונות הכימיות של חלק מחומרי ההדברה מאפשרות את הצטברותם בגופם של אורגניזמים. חומרי ההדברה
נמסים ברקמות השומן של האורגניזמים ואינם מופרשים מהגוף. על השפעתה השלילית של הצטברות כימיקלים באורגניזם ראה/י: הגדלה-ביולוגית.


ו) עמידות מזיקים בפני חומרי הדברה
בראשית השימוש בחומרי ההדברה נדמה היה כי המזיקים ייעלמו מן העולם. לאחר שנים של שימוש בחומרים אלה גילו המזיקים עמידות בפניהם. פרעושים, כנימות, זבובים, יתושים ומינים אחרים של חרקים נושאי מחלות לא הודברו לאחר ריסוסם.

עמידות המזיקים בפני חומרי ההדברה לא נבעה מחיסון שפיתחו, אלא מהתרחשות של תופעה גנטית. חרקים אחדים עברו מוטציות והפכו להיות עמידים בפני הסביבה הרעילה של חומרי ההדברה.

חלק מהזנים החדשים "שיפרו" כמה מהתכונות האופייניות להם: אורך חייהם של בני הזן החדש היה ארוך כפליים מאורך חייהם של בני הזן הרגיל או שקצב רבייתם גדל. בכך גדל למעשה שיעור הנזק שנגרם לחקלאות.

זנים חדשים של מזיקים, שלא היו מוכרים עד כה, אף הם נוספו למערכות האקולוגיות, מתוכם כאלה המהווים איום לחקלאות וחלקם נושאי מחלות.


ז) התפשטות חומרי הדברה
חומרי ההדברה לא רק שאינם נשארים בשטח שבו פוזרו אלא חוצים מדינות, אוקיאנוסים ויבשות. שאריות של חומרי הדברה נמצאו ביצורים החיים במרחק של אלפי קילומטרים ממקום הריסוס; חלקיקי החומר נישאים ברוח, מצטברים באבק, בערפל ובעננים, שטים באוקיאנוסים, מופיעים בטיפות הגשם ונעים לאיזורים רחוקים. מדי-יום נחשפים לחומרי הדברה כל האורגניזמים שעל-פני כדור-הארץ.



ב-1992 חלו במלריה כ-400 מיליון בני-אדם, רובם באפריקה, באמריקה הדרומית והמרכזית, בדרום-מזרח אסיה ובהודו. המלריה נחשבת למחלה הנפוצה ביותר בעולם ומספר החולים בה גדל מדי שנה ב-10 מיליון.

ח) חומרי ההדברה והאדם
מלבד הרעלות שאירעו כתוצאה מחשיפת אוכלוסייה לריכוזים גבוהים של חומרי הדברה בשל חוסר זהירות של המטפלים בהם, מודאגים גורמים בריאותיים מההשפעה המצטברת שעלולה להיגרם לאדם מהיחשפות ממושכת לכימיקלים אלה. במדינות בהן החקלאות מפותחת, דוגמת ישראל, נמצאו בבדיקות דם ריכוזים גבוהים של חומרי הדברה בגוף האדם.

 חומרי דשן

חומרים המשבחים את הקרקע ומגדילים את פוריותה.

אלה הם חומרי מזון חיוניים לצמח המכילים תרכובות של חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום וגופרית.

הצורך בגידול תפוקת היבולים לאוכלוסיית בני האדם המתרבה במספרה הביא לשימוש בחומרי הדשן. ואכן, תועלת רבה הפיק מהם האדם.

בארצות הברית עלתה תפוקת היבולים במאה השנים האחרונות פי 6 הודות לשימוש בחומרי דשן.

לאחר השימוש בחומרי דשן לא תמה השפעתם. חומרי דשן נסחפים למקורות מים או מובלים בשפכים ביתיים ותעשייתיים. גם פסולת המגיעה על-ירי טיילים ונופשים מוסיפה לזיהום המים בחומרי דשן.

חומרי דשן משמשים מזון לאורגניזמים החיים במים ומאיצים את התרבותם (אצות, למשל). לאחר מותן של האצות מלווה תהליך פירוקן בצריכה מרובה של חמצן שמורידה את כמות החמצן המומס במים. חמצן זה חיוני לאורגניזמים אחרים, שאינם יכולים עוד לקיים חיים בבית גידולם

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    

last updated 12/2/07 

האתר נבנה ע"י ד"ר חיים חרמון

לאתר אין מטרות מסחריות וכל החומר מובא לטובת הציבור

כל הזכויות שמורות ליוצרים

 

 

האתר מוקדש לאסיר ציון יונתן פולארד הנמק 21 שנה! בכלא האמריקני