זיהום אויר

נושא זיהום האויר לא קיים באג'נדה של מדינת ישראל, וזאת למרות כי זיהום האויר אחראי למותם של הרבה יותר ישראלים מכל המלחמות ותאונות הדרכים גם יחד. כך למשל על-פי בדיקה שערך המשרד לאיכות הסביבה, ב-60% מהמפעלים שנבדקו ב-2002 נתגלו חריגות ברמת זיהום האוויר. בנוסף נטען כי 1,000 אנשים מתים מדי שנה בגוש-דן מזיהום אוויר. על אף הממצאים, לא מוטלות סנקציות על המפעלים. 

לא הייתי רוצה להאשים דווקא את המשרד לאיכות הסביבה במחדל, במיוחד לאור העובדה כי בד"כ הוא באמת משתדל. אולם החוק (המצומצם) הוא מיושן, אמצעי האכיפה מוגבלים, ולא קל להביא הוכחות מרשיעות לבית המשפט, ובכלל גם אם יתפס העבריין הסביבתי, כמה קנס הוא יקבל? וידו הקצרה של המשרד קצרה מלהושיע. המגמה היום היא להשית אחריות פלילית על המנהלים, אולם הדרך התחיקתית עוד ארוכה. גם חברי הכנסת עסוקים עד מעל הראש הרי עם המצב הביטחוני והמשברים הפוליטיים התכופים, למי יש ראש לנודניקים האלו מהמשרד לאיכות הסביבה.

אז אמרנו שהחוק הוא מיושן, לא מעודכן, ובכלל גם אין תקציב בשביל לכתוב אותו ולפקח עליו. ואם אין פקחים שיאכפו גם את המעט שיש, כל שנותר הוא לפעול בצורה חצי וולונטרית. המשרד עשה מעשה והתקנים המקובלים באירופה תורגמו לעברית. בשנת 1998 נחתמה אמנה בין המשרד לאיכות הסביבה ובין התאחדות התעשיינים, שמגדירה סטנדרטים אירופיים בנוגע לפליטת מזהמים לאוויר. לאמנה הצטרפו כ-140 מפעלים וכן מועצות מקומיות במתכונת וולונטרית ע"י הסכם בין הגופים המזהמים ובין המשרד לאיכות הסביבה.