זיהום אויר

 

מקורות זיהום האויר בישראל

נושא זיהום האויר לא קיים באג'נדה של מדינת ישראל, וזאת למרות כי זיהום האויר אחראי למותם של הרבה יותר ישראלים מכל המלחמות ותאונות הדרכים גם יחד. כך למשל על-פי בדיקה שערך המשרד לאיכות הסביבה, ב-60% מהמפעלים שנבדקו ב-2002 נתגלו חריגות ברמת זיהום האוויר. בנוסף נטען כי 1,000 אנשים מתים מדי שנה בגוש-דן מזיהום אוויר. על אף הממצאים, לא מוטלות סנקציות על המפעלים. 

לא הייתי רוצה להאשים דווקא את המשרד לאיכות הסביבה במחדל, במיוחד לאור העובדה כי בד"כ הוא באמת משתדל. אולם החוק (המצומצם) הוא מיושן, אמצעי האכיפה מוגבלים, ולא קל להביא הוכחות מרשיעות לבית המשפט, ובכלל גם אם יתפס העבריין הסביבתי, כמה קנס הוא יקבל? וידו הקצרה של המשרד קצרה מלהושיע. המגמה היום היא להשית אחריות פלילית על המנהלים, אולם הדרך התחיקתית עוד ארוכה. גם חברי הכנסת עסוקים עד מעל הראש הרי עם המצב הביטחוני והמשברים הפוליטיים התכופים, למי יש ראש לנודניקים האלו מהמשרד לאיכות הסביבה.

אז אמרנו שהחוק הוא מיושן, לא מעודכן, ובכלל גם אין תקציב בשביל לכתוב אותו ולפקח עליו. ואם אין פקחים שיאכפו גם את המעט שיש, כל שנותר הוא לפעול בצורה חצי וולונטרית. המשרד עשה מעשה והתקנים המקובלים באירופה תורגמו לעברית. בשנת 1998 נחתמה אמנה בין המשרד לאיכות הסביבה ובין התאחדות התעשיינים, שמגדירה סטנדרטים אירופיים בנוגע לפליטת מזהמים לאוויר. לאמנה הצטרפו כ-140 מפעלים וכן מועצות מקומיות במתכונת וולונטרית ע"י הסכם בין הגופים המזהמים ובין המשרד לאיכות הסביבה.

 חשוב להדגיש: המשרד לאיכות הסביבה מתחייב אמנם בהתייעצות ובשכנוע אולם מבהיר כי הרשויות המזהמות אינן מחוייבות לתקנים שהאמנה קובעת.

 לא להאמין, אולם זה הסיפור האמיתי נכון להיום. זה כמו שהמשטרה המופקדת על החוק תפעל עם 2 ידים קשורות ובמקום, תנסה לשכנע את הנהגים לנהוג לאט או את הגנבים שלא לגנוב.

 אגב, גם אם מפעל נתפס בחריגות של מאות ואלפי אחוזים בפליטת המזהמים לאויר, גם אז המשרד לאיכות הסביבה אינו מסוגל להפעיל את הסמכות המועטה המוקנה לו כנגד העבריין.

 גם הממשלה לא מבינה את חומרת המצב ומעדיפה להעלים עין או להיכנע בשמחה לגופים משקיים גדולים שהאינטרס שלהם מנוגד לזה של טובת הציבור.

 ולנישה הזאת נכנסים אזרחים שאכפת להם ואשר פועלים במסגרת עמותות וארגונים "ירוקים" כדי לקדם את הנושא האקולוגי.

 עמותת אדם טבע ודין היא אחת מהן. ובאתרה http://www.yarok.org.il/ היא מציגה מחקרים החושפים את קצה הקרחון בשערורייה הזאת של איכות האויר, האדמה ועוד שכולם מופקדים בדין בידיה של הממשלה.

 המאמרים מתמקדים בשתי נקודות מרכזיות: האחת תוקפת את ההפקרות באי יישום החוק כאשר הממשלה אינה מפעילה את סמכותה בכדי לאכוף את החוק הקיים למניעת זיהום האויר. והשניה מתייחסת למקורות המזהמים באויר (כלי רכב, תחנות כח) אותו עלינו לנשום, ומה הסכנה הבריאותית הכרוכה בזיהום .

  

אדם טבע ודין הבוקר בבג"צ, נגד אריאל שרון, בנימין נתניהו, יהודית נאות ויוסף פריצקי :
בזבזנותם של ראש הממשלה ושריו, מהווה עבירה פלילית ופגיעה חמורה באיכות הסביבה בישראל


אדם טבע ודין הגישה הבוקר, 28.3.04, בג"צ נגד ראש הממשלה אריאל שרון, שר האוצר בנימין נתניהו, שר התשתיות יוסף פריצקי והשרה לאיכות הסביבה, יהודית נאות. בעתירתה נגד השרים, טוענת אדם טבע ודין, כי בימים בהם שר האוצר, וראש הממשלה, מובילים מהלכים של קיצוצים כואבים בתקציב, הם עצמם אינם מקיימים את החוק המחייב חסכון באנרגיה, שיכול היה להעשיר את קופת המדינה ואת אזרחי ישראל במיליוני שקלים. האבסורד הוא, שהקיצוצים הנוכחיים בתקציב, פוגעים באוכלוסיות המוחלשות, בעוד משרדי הממשלה נוהגים בבזבזנות המנוגדת לחוק. פוטנציאל שימור האנרגיה במשרדי הממשלה מגיע ל- 30% שמשמעותו, חיסכון של מיליוני שקלים לקופת המדינה וצמצום משמעותי של זיהום האוויר. חוק מקורות האנרגיה, שנחקק בשנת 1989, קובע כי לכל צרכן אנרגיה גדול יש למנות אחראי לקידום צריכה יעילה של אנרגיה. על פי החוק, אחת לחמש שנים, יבוצע בכל גוף כזה במשק הישראלי, סקר פוטנציאל שימור אנרגיה וכך תיחסך למדינה בזבזנות מיותרת של כספי ציבור ואנרגיה. הכנסת, שבעצמה אינה מקיימת את החוק, הטילה אחריות פלילית על גוף, שאינו מקיים את חובותיו בנושא זה.
מסקר פוטנציאל שימור אנרגיה שנערך במשכן הכנסת, למשל, התגלה כי רק בשנת 1997 יכלה הכנסת לחסוך למעלה ממיליון שקל לקופת המדינה . בחיסכון ושימור אנרגיה, באמצעים של התייעלות וניצול מושכל של משאבי האנרגיה, יש כדי להביא לחיסכון כולל במדינת ישראל, של מיליארד דולר בשנה!. בבג"צ קובעת אדם טבע ודין, שממשלת ישראל וכנסת ישראל , הן בחזקת נאה דורש אך לא נאה מקיים. משרד רוה"מ, משרדי הממשלה, ויחידות הסמך שלהם (צה"ל, בתי חולים, המשטרה ועוד..), אינם מקיימים את הוראת החוק ועוברים בכך עבירה פלילית. אדם טבע ודין, פנתה לפני כחודש לשר התשתיות יוסף פריצקי, בדרישה לאכוף את החוק על מוסדות המדינה אך השר פריצקי הסביר שהחוק שחל על המשק, אינו חל על ממשלת ישראל.
אט"ד פנתה גם לראש הממשלה מר שרון, לשר האוצר בנימין נתניהו ולשאר שרי הממשלה והם עודכנו כי אופן התנהלותם מהווה עבירה על החוק ואט"ד רואה עצמה חופשית לפעול נגדם בבתי המשפט.
לנוכח עמדת הממשלה הפוטרת את עצמה מעולו של החוק, שלא כדין, פנתה הבוקר אדם טבע ודין נגדם בבג"צ, על מנת שיסבירו, מדוע הם אינם מחילים את החוק על משרדי הממשלה שבאחריותם.
מיד עם הגשת הבג"צ אמר דובר אט"ד דקל שחרור: "אם הייתה פועלת הממשלה על פי הוראות החוק, היו מתבצעים סקרי שימור אנרגיה בכל רשויות המדינה לרבות בתי החולים, שירות בתי הסוהר ואף בלשכותיהם של השרים, וכך היו נחסכים מיליונים למשלם המיסים. לו היו רשויות המדינה ומשרדי הממשלה ממלאים את חובותיהם על פי חוק", הוסיף שחרור, "כמו כל צרכן אנרגיה גדול במדינה, היה פוחת הצורך ביצור חשמל וכפועל יוצא הייתה קטנה פליטת חומרים מזהמים לאוויר. התנהלות הממשלה מגדילה את זיהום האוויר ומבזבזת למדינת ישראל כספים רבים שאין לה. התנערותן של רשויות המדינה מחובתן לחסוך באנרגיה, לא רק שהינה מנוגדת לחוק, אלא יש בה גם כדי להצביע על ניתוק ממצוקתן של שכבות אוכלוסיה רחבות וניכור מבעיית העוני הסביבתי, ממנה סובלת מדינת ישראל".

 

 

מקורות זיהום האויר - 2001 - ד"ר גאולה שרף

http://www.yarok.org.il/inerAct.asp?A=PA&ID=45&P=p1

העלייה ברמת החיים וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון, הביאו לעלייה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה. התוצאה: עלייה גדולה בפליטת מזהמי אויר לאטמוספירה והרעה משמעותית באיכות האויר בישראל. דבר אחד ברור: זיהום האויר ילך ויחמיר אם לא ינקטו צעדים דחופים לטיפול הנושא.
המקורות נייחים:

המזהם הראשי - תחנות כוח

את מקורות פליטה של מזהמי האוויר נהוג לחלק למקורות נייחים (תעשייה ותחנות כוח) ולמקורות ניידים - כלי רכב. המקור הנייח העיקרי לפליטת מזהמי אוויר בארץ הן תחנות הכוח של חברת החשמל. לכלל מערך יצור החשמל בארץ יש יכולת יצור נקובה של 8,874 מגוו"ט. מתקני הייצור העיקריים נמצאים בחדרה (2,500 מגוו"ט), באשקלון (1,700 מגוו"ט), באשדוד (1,206 מגוו"ט), בתל אביב (528 מגוו"ט) ובחיפה (426 מגוו"ט). בנוסף, קיימות טורבינות גז סילוניות ותעשייתיות במספר אתרים ברחבי הארץ (2,398 מגוו"ט). מתחנות הכוח הללו נפלטים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים. תרומת תחנות הכוח לזיהום האוויר בישראל: כ- 75% מהפליטה השנתית הכללית של גופרית דו-חמצנית, כ40%- מפליטת תחמוצות חנקן 37%- מפליטת החלקיקים מדי שנה.
דרושה בדחיפות חקיקה כוללת וברורה
הפתרונות הקיימים כיום בתחנות הכוח בארץ, אינם עומדים בסטנדרטים שקבעה הקהילה האירופית. הפתרונות בישראל כוללים ארובות גבוהות, שימוש בפחם דל גופרית (בחדרה ובאשקלון) ומערכות בקרה לסירוגין, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים. פתרונות אלו היו מקובלים במדינות המפותחות עד שנות ה70-. אבל משהתבררה תופעת ההסעה למרחוק של מזהמי אוויר ותרומת הגופרית הדו-חמצנית לגשם החומצי, השתנתה הגישה בנושא זה לחלוטין. היום, אמנות בינלאומיות דורשות ביצוע הפחתה של 20% בכמויות פליטת גופרית דו-חמצנית לאטמוספירה עד שנת 2000, לעומת הכמות ב1980-. למטרה זו הוקמו במדינות המפותחות מאות מתקנים מיוחדים לסילוק (סולקנים)
SO2 מגזי הפליטה. מתקני הסילוק מונעים למעלה מ90%- מפליטת הגופרית הדו-חמצנית. בארץ נמצא מתקן אחד כזה בשלבי בנייה ויופעל תוך מספר חודשים בתחנת הכוח החדשה באשקלון. אין בארץ תקינה הקובעת באופן ברור את רמות הפליטה המותרות ואת תקני הפליטה למפעלי תעשייה, והם נקבעים באמצעות צווים אישיים וכחלק מהתנאים ברשיון העסק. יש צורך בחקיקה כוללת וברורה, הקובעת את המותר והאסור לגבי פליטת מזהמי אוויר, כדוגמת חוק אוויר נקי בארה"ב. עד אז, יש לאמץ ולאכוף את תקני הפליטה המקובלים באירופה לתחנות כוח ולתעשייה, תקנים שכיום נוטים להסתמך עליהם בארץ באופן חלקי. בכך, תקטן באופן משמעותי פליטת מזהמי האוויר הנובעים ממקורות נייחים. בינואר 98 נחתמה אמנה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ליישום תקנים בדבר פליטת מזהמים לאוויר. האמנה וולונטרית ואינה מחייבת את כלל התעשייה ואף לא את המפעלים חברי ההתאחדות עצמם, למעט מפעלים שהצטרפו אליה מרצון.
מקורות ניידים:
כלי רכב פליטת תערובת מזהמים פעילים לאטמוספירה כלי הרכב בארץ גורמים לזיהום אוויר בעייתי אף יותר מזה הנגרם ממקורות נייחים. הסיבה לכך היא, שהמזהמים נפלטים בגובה נמוך, ואפשרות המהילה שלהם באטמוספירה מוגבלת יחסית לפליטה מארובות גבוהות. בנוסף, תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב היא ראקטיבית במיוחד, ומהווה גורם עיקרי ביצירת זיהום אוויר פוטוכימי, זיהום המתבטא ביצירת רמות אוזון (O3) גבוהות. בעיות זיהום האוויר מתחבורה חמורות במיוחד בנתיבי תחבורה ראשיים ובמרכזי הערים. בגוש דן, במרכז ירושלים ובחיפה נמדדו בשנה האחרונות מאות חריגות מתקני הסביבה וריכוזים מדאיגים של תחמוצות חנקן, עד פי 3 מהתקן! הדבר מעלה משמעותית את האפשרות לסכנות בריאותיות חמורות, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, כילדים וקשישים, ובקרב אנשים הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה. הקטנת פליטת המזהמים מכלי רכב עם מנועי בנזין נעשית כיום באמצעות ממירים קטליטים. זמן הפעולה של ממיר קטליטי מוערך בכ150-200- אלף ק"מ, ואף פחות מזה בארץ, בגלל איכות הדלק הירודה. יעילות הממיר הקטליטי גם פוחתת עם הזמן, ולאחר 80 אלף ק"מ, מגיעה לכ50%- מהיעילות המקורית.
הפתרונות: הקמת מערכת הסעת המונים, הגבלת התנועה, מודל לחיזוי הזיהום
כדי לפעול לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב, נדרשת כיום פעול מקבילה במספר כיוונים:
1. הפתרון החשוב ביותר הוא שינוי סדרי העדיפויות. שינוי זה מחייב עידוד התחבורה הציבורית, באמצעות הרחבת רשת מסילות הברזל והקמת מערכת יעילה של הסעת המונים, בשלב ראשון בגוש דן. כל שיפור בתחבורה הציבורית יתבטא בצמצום כלי הרכב הפרטיים ובהפחתת פליטות המזהמים. עידוד הגדלת הנפח של התחבורה הציבורית משמעו גם עידודה לנקוט בצעדים להפיכתה לבלתי מזהמת. אגודת אדם טבע ודין עתרה לבג"ץ במטרה לחייב את התקנתם של אמצעים למניעת זיהום אוויר באוטובוסים של הקואופרטיבים הגדולים אגד ודן, ולחייבם להשתמש בסולר נקי (סיטי דיזל).
2. שיפור איכות הדלקים והתאמתם לתקנים המקובלים במדינות אירופה וארה"ב. נציג אדם טבע ודין משתתף בוועדת המומחים המקדמת את התאמת איכות הדלקים למקובל בעולם.
3. מעבר להנעה בדלקים אלטרנטיביים, כגון חשמל וגז, שהם דלקים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר נמוך בהשוואה לדלקים המשווקים כיום.
4. מניעת זיהום אוויר מהרכב הבודד - יש לשנות את תקנות התעבורה ולהסדיר מחדש את תקני הפליטה למזהמי אוויר הנפלטים מכלי הרכב. לתחמוצות חנקן - אחד המרכיבים הבעייתיים בזיהום אוויר מכלי רכב - אין היום תקן פליטה. אגודת אדם טבע ודין עתרה לבג"ץ במטרה לגרום להתקנת תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), שמטרתן אכיפת תקני פליטה עדכניים על כלי רכב בשולי הדרכים.
5. מידע לציבור הרחב - יש לדאוג לכך שהמידע על זיהום אוויר יגיע לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר, כדי שהציבור יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם. לשם כך יש להרחיב את מערך הניטור (מדידת זיהום האוויר) הקיים, ולערוך ניטור בקרבת מוקדים של עומסי תנועה. בנוסף, יש להעביר את נתוני הניטור לגורמים היכולים להביאם לידיעת הציבור בזמן אמיתי, כמו רשתות הרדיו למשל. כיום נתונים אלה מתפרסמים רק בדיעבד. כמו כן, יש להפעיל מערכת לחיזוי זיהום אוויר, לפי התנאים המטאורולוגיים הצפויים. מודל כזה, הקיים במקומות רבים בעולם, יכול לחזות את זיהום האוויר הצפוי ברמת דיוק של שעות ודרגות חומרה. החיזוי יאפשר לכל תושב לנקוט צעדים ברמה האישית (הימנעות משהייה במקום בו צפוי הזיהום, ובשעה שבה הוא צפוי). כן יאפשר החיזוי נקיטה של צעדי מניעה על ידי הרשויות המקומיות, כגון הגבלת תנועת רכב כבד באזורים בעייתיים.
6. נקיטת אמצעים על ידי הרשויות לצמצום זיהום האוויר - בהסתמך על המידע בדבר קיום זיהום אוויר, והיכולת לחזות זיהום עתידי, יוכלו הרשויות השונות (עיריות, המפקח על התעבורה) לנקוט באמצעים שונים, כמו הגבלת תנועה לפי שעות או סוגי כלי הרכב. כל הפתרונות הללו צריכים, כמובן, להיות מגובים בחקיקה .
היעד חוק אוויר נקי
מעבר לשינויים הדרושים בחוקים קיימים בנושאי איכות האוויר, ראוי להסדיר נושא חשוב זה באופן כולל ומקיף, ולחוקק גם בישראל חוק אוויר נקי, שמטרתו שמירה על איכות האוויר. במסגרת חוק זה: * יעודכנו תקני הסביבה הקיימים משנת 92 ויתווספו תקנים למזהמים נוספים. * יקבעו תקני פליטה של מזהמי אוויר לתעשייה ולתחנות כוח, וכן לכלי רכב לסוגיהם. * יוסדר נושא פרסום תחזית איכות האוויר. * תשופר איכותו של הדלק המשווק לתחבורה, במיוחד זה המשווק לתחבורה הציבורית ולמובילים הגדולים. * יטופל נושא פליטות אדי הדלק. כל מערכות השינוע של הדלק יחויבו בהתקנת מערכות משוב. * יוגבל הייצור והשימוש בחומרים בעלי פוטנציאל של פגיעה אזורית וגלובלית. *תופעל תוכנית לניהול תחבורתי בערים הצפופות, שתאפשר לרשויות להגביל את תנועת כלי הרכב ולצמצם את זיהום האוויר בתחומן. * יוקם מערך אכיפה מסודר ואפקטיבי.

 

 

האוויר הזה הורג אותך

http://www.yarok.org.il/inerAct.asp?A=RE&ID=15&P=p1

 

2000 מחקרים בארץ ובחו"ל מוכיחים קשר ברור בין זיהום אוויר למחלות בדרכי הנשימה, אסטמה בקרב ילדים ועליה בתמותה.
בישראל נרשמת בשנים האחרונות עליה מדאיגה בפליטות מזהמי אוויר .דבר אחד ברור: אם לא ינקטו בארץ פעולות נכונות לטיפול בנושא, זיהום האוויר ילך ויחמיר, ואיתו יגדלו גם התחלואה והתמותה העלייה ברמת החיים, וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון, הביאו לעליה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה.
צריכת החשמל הוכפלה בעשור האחרון, וכן הוכפל גם מספר כלי הרכב, העומד על כמיליון ו800- אלף כלי רכב הנעים כיום בכבישי הארץ. התוצאה: עליה גדולה בפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה והרעה משמעותית באיכות האוויר בישראל. המזהם הראשי - תחנות כוח המקור העיקרי לפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה בארץ, הן תחנות הכוח של חברת החשמל.

מזהמי האוויר העיקריים הנפלטים מתחנות הכוח הם גופרית דו-חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. כמחצית מהפליטה הכללית השנתית של גופרית דו-חמצנית, 43% מהפליטה הכללית השנתית של תחמוצות חנקן ו27%- מהפליטה הכללית השנתית של חלקיקים, נובעים מיצור חשמל.
מתקני היצור העיקריים ממוקמים בחדרה, באשקלון, באשדוד, בתל אביב ובחיפה, וכן קיימות טורבינות גז במספר אתרים ברחבי הארץ. מניעת פליטת מזהמים - פתרונות מיושנים למרות היותם מקור עיקרי לזיהום האוויר בישראל, בתחנות הכוח עדיין לא קיימים פתרונות מספקים להפחתת הזיהום.
הפתרונות הקיימים כיום בארץ למניעת פליטת גופרית דו-חמצנית מתחנות כוח, כוללים ארובות גבוהות, שימוש בפחם דל גופרית והפעלת מערכות בקרה לסירוגין, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים.
פתרונות אלה מיושנים והיו מקובלים במדינות המפותחות עד שנות השבעים. כיום משתמשים במדינות אלו במתקנים לסילוק גופרית דו-חמצנית מגזי הפליטה, המונעים כ- 90% מפליטתו.
יודגש, כי בארץ אין אפילו מתקן אחד כזה! אשר להפחתת פליטת תחמוצות חנקן מתחנות כוח, אין עדיין טכנולוגיה יעילה וישימה כלכלית, כפי שקיימת לגבי גופרית דו-חמצנית.
עם זאת, גם כאן ניתן לצמצם את פליטת תחמוצות החנקן, על ידי הורדת הטמפרטורה בתא השריפה. ניתן גם לצמצם באופן ניכר פליטת חלקיקים לאטמוספירה מתחנות כוח, על ידי שימוש במשקעים חשמליים. בארץ קיימים מתקנים כאלה רק בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון. תערובת מזהמים פעילה מכלי הרכב מקור מרכזי נוסף לפליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים בארץ, הוא התחבורה. זיהום אוויר ממקורות ניידים, בעייתי יותר מזה הנגרם ממקורות נייחים. מזהמי אוויר מכלי רכב נפלטים בגובה נמוך וכושר המיהול שלהם באטמוספירה מוגבל, יחסית למקורות נייחים בעלי ארובות גבוהות. בנוסף, תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב, הכוללת תחמוצות חנקן, פחמן חד-חמצני, פחמימנים וחלקיקים, פעילה מאוד וגורמת ליצירת זיהום אוויר פוטוכימי ורמות אוזון גבוהות. האוזון הינו גז חסר צבע, חסר ריח ומהווה מזהם שניוני, שאינו נפלט ישירות לאטמוספירה, אלא נוצר, בנוכחות קרינת השמש, כתוצאה מתגובות כימיות אטמוספריות בין תחמוצות חנקן ופחמימנים. אוזון טוב ואוזון רע לאוזון תפקיד מרכזי בשכבות הגבוהות של האטמוספירה, בטווח גובה של 15-50 ק"מ, שם הוא מהווה מסנן לקרינה האולטרה סגולה המזיקה של השמש ומאפשר קיום חיים על-פני כדור הארץ. בשכבות הנמוכות של האטמוספירה, מהווה האוזון, בריכוזים גבוהים, בעיה בריאותית וסביבתית בשל היותו חומר מחמצן הנוטה להגיב עם תרכובות ביולוגיות. מחקרים אפידמיולוגים מראים, קשר בין חשיפה לריכוזים גבוהים של אוזון ובין עליה בתדירות אירועים הקשורים לפגיעה בדרכי הנשימה וירידה בכושר הפיסיולוגי.
זיהום שניוני זה, הוא כיום הבעיה המרכזית במדינות מפותחות בעולם וגם בארץ. ריכוזי אוזון גבוהים נמדדים בדרך כלל כ- 3-5 שעות לאחר פליטת המזהמים הראשוניים האחראיים להיווצרותו, בדרך כלל באזורים מרוחקים ממרכזי הערים, "הנחשבים" נקיים מזיהום אוויר, כמו אזורי גוש עציון ואריאל. יצירת האוזון מושפעת גם מאיכותו הירודה של הדלק המשווק בארץ.
דלק זה מכיל תרכובות פחמניות פעילות, בנפח כפול ויותר מזה המקובל באירופה. יצירת האוזון בעייתית במיוחד בתנאים הקיימים בארץ, בשל קרינת השמש החזקה. הקשר בין אסטמה לזיהום אוויר עם פריסת רשת הניטור הארצית החדשה למדידת מזהמי אוויר, נמדדות ומדווחות בגוש דן מאות חריגות מתקני סביבה, במיוחד עבור תחמוצות חנקן, שריכוזן מגיע עד פי 3 ויותר מהתקן הישראלי.

ריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר וחריגות מתקני סביבה, נמדדים גם במרכזים מטרופוליניים אחרים, כמו ירושלים וחיפה. במקביל לעליה בזיהום האוויר בישראל, הצטבר בשנים האחרונות מידע מדעי רב הקושר בין זיהום אוויר ובריאות הציבור, בעיקר בהקשר של מחלות בדרכי הנשימה.
מחקר חדש שנערך בארץ על ידי פרופ בן-ציון גרטי, מנהל מחלקת אשפוז ילדים בביה"ח שניידר לרפואת ילדים, מתמקד בגורמי התחלואה של ילדים באסטמה. המחקר מצביע על מתאם גבוה בין נוכחות מזהמי אוויר, כמו תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית, לבין שיעור תחלואת ילדים באסטמה באזור גוש דן.
מחקר רב שנתי ומקיף, שנערך על ידי חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרוורד בארה"ב, מצביע באופן ברור ומשמעותי, על קשר בין יחס קצב התמותה (לכל 1,000 איש) לריכוז החלקיקים הקטנים מ- 10 מיקרומטר באוויר.

ראוי לציין, כי עיקר הנזק הבריאותי נגרם על-ידי החלקיקים הנשימים העדינים, שקוטרם קטן מ- 2.5 מיקרומטר. בשל גודלם, חלקיקים אלה מסוגלים לעקוף את מנגנון הסינון הטבעי בגוף האדם ולחדור לעומק דרכי הנשימה ואף לריאות. קשר דומה נמצא גם בין יחס קצב התמותה ובין ריכוז חלקיקי הגופרה. 20% עודף תמותה ממחלות לב ריאה השוואת ממצאי המחקר למצב בארץ מראה, כי ריכוז חלקיקים אלה בארץ גבוה יחסית.
ההערכה היא, כי עודף התמותה ל- 1,000 תושבים ממחלות לב ריאה, הנגרמות מזיהום אוויר בארץ, הוא כ- 20%.
מחקר זה אינו היחיד או הראשון, הקושר באופן חד וברור בין תמותה וזיהום אוויר מחלקיקים. חשיבותו היא בכך, שהוא כולל מעקב רב שנתי ורב היקף, תוך הקפדה על דייקנות העיבוד הסטטיסטי.
סיכום מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות, מצביע על כך שעליה בריכוז החלקיקים שקוטרם קטן מ- 10 מיקרומטר, בשיעור של 10 מיקרוגרם/ממ"ק, גורמת לעליה של קרוב ל- 1% בתמותה. ראוי להדגיש כי בכל המחקרים שנערכו, נמצא קשר לינארי מתמשך בין ריכוז החלקיקים ותמותה, ללא נקודת סף או נקודת שבירה. משמעות הדבר היא, שחלקיקים בכל ריכוז מזיקים לבריאות, ואין ערך כלשהו שניתן להגדירו כ"בטוח" לבריאות האדם.
זוהי גם גישת ארגון הבריאות העולמי. עליה מדאיגה בפליטות מזהמי אוויר מחקרים אלו ואחרים, מראים בבירור את הקשר בין זיהום אוויר לעליה בתחלואה ובתמותה. לאור זאת, מדאיגה במיוחד מגמת העליה, שנרשמת בשנים האחרונות, בפליטות מזהמי אוויר.
על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלו בשני העשורים האחרונים פליטות גופרית דו-חמצנית ב- 14%, תחמוצות חנקן ב- 193%, חלקיקים ב- 42% ופחמן חד-חמצני ב- 67%. העליה המשמעותית ביותר היא בפליטות תחמוצות חנקן. לגבי פליטות פחמימנים, דווח על מגמת ירידה של כ- 8% לעומת המצב בשנת 1980, אך חשוב להדגיש כי הדיווח חלקי ומתייחס רק לפליטה מרכב בנזין ולא לפליטה מכלל המקורות. הירידה המשמעותית ביותר נצפתה בשנת 1996 לעומת השנה שקדמה לה, ומקבילה לחובת התקנתם של ממירים קטליטיים ברכבי בנזין. חלקיקי גופרה ממזרח אירופה ריכוזי חלקיקי הגופרה הנמדדים בארץ, נובעים בעיקר מהסעה ממקורות רחוקים, כמו מזרח אירופה. חלקיקים אלו, המהווים מזהם שניוני, נוצרים בתהליכי חימצון פוטוכימיים מגופרית דו-חמצנית, שהיא מזהם אוויר אופייני לתחנות כוח ואזורי תעשייה.

חלקיקי הגופרה אחראיים לגשם החומצי הידוע באירופה ובצפון אמריקה. בהיעדר משקעים, מוסעים חלקיקי הגופרה יחד עם גושי האוויר למרחקים גדולים של מאות ואף אלפי ק"מ ושוקעים רק כעבור מספר ימים. בארץ נמדדים ריכוזים גבוהים במיוחד בעונת הקיץ. אזורי תעשייה כמו רמת חובב ואתר הפסולת הרעילה, גורמים לזיהום אוויר בעייתי במיוחד, הכולל פליטות חומרים מסוכנים לאטמוספירה, בעלי סיכון לאדם ולסביבה. משלחת מקצועית בכירה מטעם הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה, סיווגה את רמת חובב בקטגוריה של "אתר הזקוק לטיפול מיידי", והמליצה עוד בשלהי 1996 להעמיד את הטיפול באתר בראש סדר העדיפויות של המשרד לאיכות הסביבה.

(על נושא זה, של פליטת מזהמי אוויר מסוכנים ולא קונבנציונליים, נדון במאמר נפרד). שיפור איכות האוויר דרכי פעולה מדינת ישראל נדרשת אם כן, להתמודד עם הבעיה ההולכת ומחריפה של זיהום האוויר לסוגיו זיהום מתחנות כוח, תעשייה ומכלי רכב. זאת, כאשר יש היום יותר ויותר מחקרים והוכחות להשפעתו של זיהום זה על מצב הבריאות שלנו.
לשם שיפור איכות האוויר בארץ, ולשמירה על בריאות וחיי תושביה, נדרשות פעולות לטווח הקרוב, הבינוני והרחוק. בטווח הקרוב, יש להתקין תקני פליטה של מזהמי אוויר לתעשייה ולתחנות כוח, לעדכן תקני פליטה לכלי רכב לסוגיהם, לעדכן את תקני הסביבה הקיימים משנת 1992 ולהוסיף תקני סביבה חדשים, עבור חומרים שאינם מופיעים כיום כלל בתקנים.
כמו כן, לפרסם מדי יום נתוני איכות אוויר הנמדדים בתחנות לניטור מזהמי אוויר ותחזית איכות אוויר. בטווח הבינוני, יש לרענן את החוקים הקיימים בנושאי איכות אוויר ולחוקק את "חוק האוויר הנקי", שמטרתו שמירה על איכות האוויר בארץ. יש לשפר את איכות הדלק המשווק לתעשייה ולתחבורה, לטפל בפליטות אדי דלק ולחייב את מערכות השינוע והשיווק של הדלק בהתקנת מערכות מישוב.

כן יש להגביל את השימוש והיצור של חומרים בעלי פוטנציאל פגיעה אזורית וגלובלית. לטווח הרחוק יותר, יש להכין ולהפעיל בארץ תוכנית לניהול תחבורה, שתכלול פיתוח ועידוד שימוש בתחבורה ציבורית אלטרנטיבית, כמו רכבות, רכבות תחתיות ואוטובוסים חשמליים.

 

האוויר נקי כמה זה עולה לנו

http://www.yarok.org.il/inerAct.asp?A=RE&ID=16&P=p1

"אוויר הרים צלול כיין"

הן המילים הפותחות את מילות השיר הלאומי שנכתב ברגעים היסטוריים הקשורים במורשתנו ובבירתנו ירושלים.
ולא בכדי! האויר הצח והנקי נתפס בעיני כולנו כסמל לויטאליות והוא נקשר אסוציאטיבית למושגים של אוטופיה, בריאות ושלווה רוגעת.
יחד עם זאת, ברמה הפרקטית, קשה יהיה מאד לתאר את איכות האויר בישראל כקרובה לתיאור האמור. כפי שיתואר בהמשך, ניתן לומר שלמעשה בישראל, איכות האויר טעונה שיפור ניכר.
המצב בפועל מעלה את השאלה האם התמיכה הנשמעת לאחרונה בזכות לנשום אויר נקי היא מס שפתים בלבד?
האם עומדת כוונה אמיתית כלשהי מאחורי כל אותן מודעות "ירוקות" הצצות בקירבנו חדשות לבקרים, או שמא למעשה מדובר בנסיון לטשטש מציאות מזוהמת ועכורה?

על מנת לעמוד על מצב הדברים לאשורו, יש לתקן מספר הנחות שגויות הרווחות בקרבנו ולהתמודד עם כמה אמיתות חשובות. כך למשל, הנחה רווחת היא שרכבי 4
X4 המונעים על סולר, הינם ידידותיים לסביבה.
המדובר בהנחה מוטעית.
אולי המקור לטעות הוא העובדה שרכבי ה"שטח", המשמשים גם לטיולי שטח, נתפסים כרכבים של שוחרי הטבע והסביבה.
ואולי מקור אחר לטעות הוא העובדה שיחס הקילומטראז פר ליטר סולר ברכבים אלה גדול יותר מהיחס המקביל ברכבי בנזין, ואז הם נתפסים כצורכי אנרגיה קטנים יותר.
בכל אופן, למעשה, רכבים המונעים על סולר פולטים חלקיקים מרחפים ונשימים, פי עשר ויותר מרכבים זהים בנפחם המונעים בבנזין.
חלקיקים אלה ידועים כיום כמחוללי מחלות בדרכי הנשימה ואפילו כמחוללי סרטן. ובכן, כפי שיובהר להלן, יש לנו בעיית איכות אויר בישראל, שמקורה בכלי הרכב, ולבעיה זו השלכות בריאותיות, אשר אין להתעלם מהן.
לא זו בלבד שאין להתעלם מהשלכות אלה, אלא שיש לעמת אותן חזיתית אל מול כל נימוק כלכלי המובא כאמתלה לדחות את ההתמודדות הראויה עם בעיה זו.

איכות אויר - מימדי הבעיה במדינת ישראל.

החוק הסביבתי המרכזי הינו החוק למניעת מפגעים, הידוע גם בשם חוק כנוביץ, על שם חבר הכנסת שיזם אותו. מכוח חוק זה, התקין השר לאיכות הסביבה תקנות המפרטות תקנים לאיכות האויר. בתקנות אלה, קבע השר לאיכות הסביבה כי בכל מקום במדינה איכות האויר לא תפחת מהרמה שנקבעה בהן.

על מנת לעמוד על קיום ההוראות, הוקם מערך ניטור ארצי מטעם המשרד לאיכות הסביבה. במסגרת זו מודדות תחנות הניטור את איכות האויר ומשדרות למערכת מחשב את התוצאות שנמדדו.
מניתוח התוצאות המתקבלות ניתן לעמוד על איכות האויר במקום הניטור. כשמדובר על זיהום אויר שמקורו בכלי רכב הבעיה מומחשת במלוא חומרתה. נתונים שנמדדו בתחנות הניטור התחבורתיות, הממוקמות בגובה האף של הולכי הרגל ועוברי האורח, מעידים על חריגות מופלגות בריכוזם של מזהמי אויר שמקורם המובהק הוא כלי רכב.
נתוני הניטור בשנים האחרונות מצביעים על ממצאים קשים על פיהם במרבית ימות השנה איכות האוויר בגוש דן היא בדרגה בינונית ומטה. נתונים חמורים נתקבלו גם במרכזי הערים חיפה וירושלים.
קיומו של מערך הניטור המודרני עשוי ליצור את הרושם המוטעה לפיו יש בידי המשרד לאיכות הסביבה כלי אכיפה אפקטיבי, ולא היא! נתוני הניטור אמנם מצביעים במדויק על איכות האויר, אך קצרה ידם מלפתור את הבעיה.
דהינו, גם אם ניתן לדעת היטב על קיומו של זיהום אויר ועל מימדיו, אין די בכך כדי להביא למיגור התופעה.

נתוני הניטור הם כלי על מנת לעמוד על היקף הבעיה, אך רק צעד ראשון בלבד לקראת הצורך העיקרי להתמודד עימה.
ההתמודדות עם הבעיה לוקה בחסר מובן כי לא ניתן להטיל את האחריות לזיהום הקולקטיבי על כל בעל רכב, אלא יש לצפות לכך כי משרדי הממשלה האחראים לנושא, קרי, משרד התחבורה, המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לתשתיות לאומיות, יפעילו את סמכויותיהם על מנת לגרום לכך שפליטת זיהום האויר מכל רכב ורכב תקטן. לצערנו לא נעשה די בנושא זה.
כך למשל, יש לעודד את העדפת השימוש בבנזין על פני השימוש בסולר לתחבורה כצעד רצוי מבחינה סביבתית.
גם את איכות הבנזין ניתן ורצוי לשפר.
ובכל מקרה, קיימים גם דלקים חלופיים מזהמים פחות מבנזין כגון גז וחשמל. אולם, אין כיום בישראל כלי רכב המונעים בדלקים בלתי מזהמים אלה, בניגוד למה שקורה בעולם בענין זה. יתירה מזו, ניתן לחייב התקנתם של אמצעים שונים להפחתת רמת הפליטה מרכבי דיזל (כגון מלכודות חלקיקים), להגביר את רמת האכיפה ולהקים מערכת יעילה וזמינה של הסעה להמונים, אשר תפחית את הצורך להשתמש בכמות כה רבה של כלי רכב, הנראית בכבישי הארץ.
נזקי בריאות עקב זיהום אויר לזיהום האויר אפקטים בריאותיים שונים. החשיפה הבריאותית לזיהום האויר היא נשימתית, ולכן נזקי הבריאות האופייניים מתמקדים במערכת הנשימה. הפגיעה היא גדולה יותר כשמדובר באוכלוסיה בעלת מערכת חיסונית חלשה יותר, קרי, חולים, קשישים וילדים.
כיום, כבר קיימים מחקרים מדעיים ורפואיים שונים, בארץ ובעולם, הקושרים בין זיהום אויר ובריאות הציבור.
כך למשל, ידוע מחקר שנערך בבית החולים שניידר לרפואת ילדים, המצביע על קשר סטטיסטי בין נוכחות מזהמי אויר לשיעור תחלואה של ילדים באסטמה בגוש דן. ממחקר אחר שנערך באיזור תל אביב, הסתבר כי באיזור זה נפטרים קרוב לשלוש מאות איש בשנה עקב השפעות זיהום האויר, שמקורו בפליטת חלקיקים מרחפים מכלי רכב. ההשפעות הן אם כן ברורות ומובהקות.
נשאלת השאלה האם הן נלקחות בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות במדינה וכיצד. זיהום האויר בסולם העדיפות מדינת ישראל היא מדינה משופעת במוחות מבריקים, ובתעשיה עתירת ידע, מן המתקדמות בעולם, ויחד עם זאת, היא עדיין מדינה כמעט נחשלת מבחינה סביבתית.
כנראה שהדבר נובע מכך שאנו עדיין נתפסים בעיני עצמנו כמדינה המצויה בשלבי הווסדה בלבד. מסיבה זו, במקרים רבים, נדחקת בעית איכות הסביבה בכלל וזיהום האויר בפרט לדרגת עדיפות נחותה ביחס לכל מה שנתפס בעינינו כהכרח קיומי, קרי צרכי ביטחון המדינה, צרכי המשק, צימצום פערים חברתיים ועוד כהנה וכהנה.
לעיתים קרובות, רווחת הטענה לפיה, איכות הסביבה צריכה לסגת מפני שיקולים של כלכלת המדינה.
כך למשל, כאשר יזמה ממשלת ישראל את תיקון הפער המיסויי הקיים בין הבנזין לסולר, באופן שהמיסוי לא יעודד שימוש בסולר לתחבורה, שימוש הנחשב מזיק יותר מהיבטים סביבתיים רבים, מיד הונף דגל המלחמה במיסוי הסולר על ידי גורמי התעשיה וההובלה, בטענה שהדבר יגרום לקריסת המשק הישראלי, או לכל הפחות לנזקים הרי גורל לכלכלת המדינה.
אולם, מי שמשתמש בשיקולים כלכליים כגון אלה, כחזות הכל, וכשיקולים המצדיקים את הפגיעה בסביבה, למעשה אינו לוקח בחשבון את כל הערכים הרלוונטים וחוטא לשיקול הכלכלי הצרוף.
אמנם, לעיתים קשה לתרגם למונחים כלכליים ערכים כמו בריאות הציבור, איכות חיים, שמירת משאבי הטבע עבור הדורות הבאים אחרינו ועוד כהנה וכהנה. אך חישוב כלכלי המתעלם מערכים אלה הוא חישוב מוטה ומוטעה.
אמנם שיפור איכות הדלקים כרוכה בעלויות כספיות, וכך גם רכישת רכבים המונעים בדלקים אלטרנטיביים.
אך הסתכלות על עלויות אלה בלבד הינה הסתכלות צרה מאד על הדברים. שכן, היא משווה את העלות העתידית לעלות נוכחית חסרה.
יש לקחת בחשבון לא רק את עלות השימוש באמצעי התחבורה הקיימים, אלא גם את הנזקים הבריאותיים ואחרים הנלווים להם. כך למשל יש לקחת בחשבון את הנזקים לבריאות הציבור הנושם אויר שאינו עומד בתקני החוק, נזקים אלה כוללים בין היתר אובדן ימי עבודה, אובדן הכנסות, עלות טיפול ואישפוז הכרוך במחלות הנגרמות הודות לזיהום האויר, עלות תרופות, ועוד.
כמו כן, יש לקחת בחשבון את הפגיעה הממשית באיכות חיינו, ובכלל זה שוויה הכלכלי של עוגמת הנפש הנגרמת משאיפת האויר המזוהם, נזקי הרכוש הנגרמים לקירות הבתים במרכזי הערים המזוהמות ועוד.

האם מכמתים נזקים אלה, כפות המאזנים משנות את נטייתם, ומעלות את בעית זיהום האויר לפחות בדרגה אחת בסולם העדיפות. ולבסוף, לא ניתן להתחמק מלומר את האמת הפשוטה ישראל איננה עוד מדינה בהקמה.
מדינה הקיימת מעל חמישים שנה, שהצליחה לפתח לעצמה מערכות מודרניות בתחומי החיים השונים, איננה יכולה עוד להצטדק בשיקולי בטחון או משק בהקמה כאשר היא פוגעת במשאבי הטבע שלה ומסכנת את בריאות הציבור.
מדינה שעתיד ילדיה יקר לליבה, איננה יכולה לעצום את עיניה אל מול השחתת משאביה הסביבתיים, בטענות קרות רוח של שיקולי כלכלה או בטחון.
שכן, לא זו בלבד ששיקולים אלה מוטעים וחסרים הם, אלא לעיתים תוצאותיהם הן בלתי הפיכות. שמירה על איכות הסביבה איננה בבחינת מותרות ליפי נפש בלבד, אלא צורך קיומי בסיסי, שהוא נחלת כל שכבות האוכלוסיה.

כל שכבות האוכלוסיה נושמות את אותו אויר, והגיע הזמן להכיר בכך, שהזכות לנשום אויר נקי, היא מנשמת אפה של המדינה, תרתי משמע.

 

תל אביב עם אוויר רע

http://www.yarok.org.il/inerAct.asp?A=RE&ID=96&P=p1

ב 1853- התבטא ראש שבט ה -סוקואמיש של צפון מערב אמריקה, הנודע בשם ציף סיאטל במכתב אל מושל מדינת וושינגטון באומרו: " האוויר הנו יקר כולם נושמים את אותה הנשימה, העץ, החיה האדם. האוויר חולק את נשימתו עם כל היצורים בהם הוא תומך" השעה היא 23:46 ,ליל יום חמישי , יום זה חשוב במיוחד לסטודנטים בני /בנות ארגון מגמה ירוקה העוסק בתחום איכות הסביבה בארץ.
אנו חולפים על פני לוח מודעות נוסף עליו אנו מדביקים את הפוסטר בו מצוירות שלוש דמויות בנות אותה המשפחה החובשות מסכת גז על פניהן כשברקע ניתן לראות ענן שחור ומפלצתי המורכב מזיהום מכוניות ושל תחנת רידינג, על הפוסטר רשום באותיות קידוש לבנה: האוויר של תל-אביב מרעיל אותנו ! .
הסטודנטים הנמרצים אף פונים לתל-אביבים/ות ברחוב ובבתי הקפה ומחלקים להם גלויה הנושאת את אותו ציור של אותה משפחה ומבקשים מהתושבים המופתעים לשלוח אותה לראש העיר.
השליחות והמסר ניבטים מעיניהם ואני שואל את אחד מהפעילים על התגובות שהם מקבלים ברחוב בעניין זה, " יש כל מיני תגובות, אבל מה שיפה בכל מה שקשור לפעילות בהסברתית ברחוב בעניין סביבה וחיים זה שניתן להבחין בין אנשים בעלי עיניים פקוחות לבין אלו שהפכו את המרוץ אחר הכסף, התואר או אחר והנהנתנות , לשגרת חיים שאין חוץ ממנה דבר ".
פעילה אחרת אומרת לי שפשוט קשה לה להבין איך אנשים לא עושים הכל כדי להבטיח את לדאוג להפסיק את זיהום האוויר המרעיל כאן את כולם. מסתבר שאין מדובר בדיבורים ב"אוויר" בעשור האחרון הוכפל מספר כלי הרכב הנעים בכבישי הארץ וכיום הוא עומד על כ2- מיליון רכבים הנעים בעיקר באזור המרכז.
משום ששטח ישראל קטן, צפיפות כלי הרכב גבוהה יחסית ומגיעה לכ- 109 כלי רכב לקמ"ר .
כלי הרכב המוטורים אחראים, לפי המשרד לאיכות הסביבה, לכ92%- מכלל המזהמים הנפלטים לאוויר.
מערך הניטור הארצי ( מנ"א ) של אגף איכות האוויר מוכיח לפי מחקרים, כי תרומת רכבי הדיזל ( בעיקר אוטובוסים ומשאיות ) לזיהום אוויר במרכזי ערים במרכזי ערים הינה כ80%-.
שאר המזהמים נובעים מתחנת הכוח רידינג השורפת פחם ומוסיפה להרכב זיהום האוויר גופרית חד חמצנית ויוצרת תמהיל פוטו כימי מסוכן.
בגוש דן בשנים האחרונות עולה סף החריגות מהתקנים הסביבתיים המותרים לפליטת גזים מסוימים כמו תחמוצות חנקן.
יותר מ1750- חריגות נרשמו והעיר הייתה על תקן של עיר מזוהמת שהאוויר בה מסוכן לנשימה- במשך 60- יום! מחקרים רבים מלמדים בוודאות כי זיהום האוויר בכלל וזה שמקורו ברכב בפרט, גורם לשורה שלמה של נזקים בריאותיים , חלקם בלתי הפיכים, לאוכלוסיות החשופות לו.
הנזקים מתבטאים במחלות והחרפת בעיות נשימתיות כגון; סינוסים, הצטננות ודלקת סינוסים, קצרת ( אסטמה ) ברונכיט כרונית ואף סרטן פוגעות בתינוקות ובילדים, אשר בשל גובהם נמצאים באזור הנמוך בו מתרכזים הגזים הרעילים והכבדים מן האוויר ( כ1- מטר).
מבוגרים וקשישים סובלים גם כן משום שזיהום האוויר מחריף, כאמור, מחלות נשימה רגילות כמו שפעת ודלקת ריאות.
במחקר אפידמיולוגי עדכני שנערך בשנה זו עי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ועסק בבחינת הקשר בין רמות זיהום אוויר מתחבורה בעיקר, לבין מדדים שונים של תחלואת מערכת הנשימה בילדים- נמצא קשר מובהק בין רמות הזיהום הסביבתי ממקורות תחבורתיים לבין נזקים למערכת הנשימה בילדים.
ישנם מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על קשר ודאי בין רמת זיהום אוויר לבין שיעורי תמותה ותחלואה וההערכה גורסת שרמת זיהום האוויר בארץ כולה גורמת לתמותה עודפת של כ1,500- בני אדם בשנה ! עם כאלה נתונים מדאיגים הרי זה מן ההגיון הרציונלי ביותר שאדם בר דעת ינסה לעשות משהוא לשם הצלתו הוא או/ו משפחתו ויקיריו.
מסתבר שלא. ההתייחסות של השלטון המרכזי והמקומי לנושאי איכות הסביבה, שהם לא פחות ולא יותר, עניינים של חיים ומוות ולא רק איכות של סביבה- מאופיינת כבר במשך שנים בחוסר משווע של הענקת משאבים, בתקציב מדולדל ובזלזול.
זאת בעקר בגלל מדיניות כלכלית המקדמת את תרבות ותשתיות הרכב והכביש המכניסה הון רב יותר לממשלה.
מסים הקשורים לתחבורה מהווים חלק נכבד מהכנסות המדינה, על רכישת רכב חדש מוטל כיום מס קנייה של 95%- אחוזים ומרכיב המיסוי ( הבלו ) במחיר לצרכן של בנזין עולה הוא רק 50%- ועל סולר אינו עולה על10%-.
בישראל לא נעשה שימוש בדלקים חלופיים נקיים יותר כמו גפ"מ (גז פחמני מעובה) וחשמל, למרות שישנם יותר מ5- מיליון רכבים בעולם המונעים בגז.
איכות הדלק בישראל אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי, הבנזין ירוד ומזהם יותר והסולר הנמכר לחברות האוטובוסים בעיקר מגיע לריכוז של 350 150-.
ppm כאשר התקן המערבי כיום עומד על 50- ppm ואף פחות. תקני הסביבה במדינה אינם מכסים את המזהמים המסוכנים ביותר מבחינה בריאותית כמו בנזן, אוזון וחנקן דו חמצני.
השימוש בפחם ונפט לשם יצירת אנרגיית חשמל מרכזי בארץ ותחנות החשמל אינן מתקינות סולקנים לצמצום הזיהום, כמו כן אין חוק מסודר וממלכתי הכולל בתוכו תקנים מחייבים לצמצום פליטה של חומרים מזהמים מתחנות כוח. מניעת זיהום אוויר אינה מהווה שיקול חשוב בשיקולי האוצר , משרד האוצר מתנגד נמרצות למיסוי ייעודי על הדלק משום שהשיקול החשוב ביותר בשבילו הוא שמירה על הכנסות המדינה, כל זאת באמתלה של קידמה ורמת חיים גבוהה המוצגת לתושבים כהישג לאומי שצריך להיות גאים ושמחים בו.
הוכחה לכך נמצאת בענף הרכב שהוא אחד הענפים המשגשגים בארץ ( אי אפשר להתעלם מפרסומות יום יומיות ומהסטטוס החברתי הפופולארי והגבוה לו זוכים קוני רכב בעל מודל חדש).
את המאבק למען אוויר ראוי לנשימה נושאים כמה גופים כמו המשרד לאיכות הסביבה, אגף איכות האוויר המבצע ניטור, מחקרים ומקדם אכיפה ותקינה. עמותת אדם טבע ודין המבצעת מחקר ומתמקדת בתקינת "חוק אוויר נקי " בכנסת וברשויות המקומיות.
עמותת ה ירוקים הפועלת בתחום הציבורי והאדמיניסטיבי בעיריית תל-אביב. מגמה ירוקה ארגון הסטודנטים שמפיץ את הבשורה לציבור הסטודנטים ולקהילה , מקיים הפגנות ופעולות ישירות .
והחברה להגנת הטבע סניף תל-אביב המתמקד בפעילות קהילתית מול מועצת העיר. " מועצת העיר אינה גורם שלילי לגמרי, עיריית תל-אביב משתדלת למצוא פתרונות אך אנחנו התושבים צריכים לעודד אותם ולהזכיר להם יום יום על חשיבות הדבר ." "אז מה אני יכול לעשות ?" אני שואל ומייד מקבל תשובה " סע פחות ברכב, לך ברגל, רכב על אופניים השתמש בפחות חשמל בבית, שלח מכתב מחאה לדן ולאגד ולחברת החשמל, הצטרף אלינו להפגנות בעד מדרחובים, שבילי אופניים , חשמליות בתל-אביב.
והפץ את הבשורה שכל מה שאנו עושים לטבע אנו עושים לעצמנו.
" מסיימים את ליל תליית הפוסטרים בשתיית בירה וניגוב חומוס בפאב , כולם במצב רוח מרומם, ואני מנסה לברר על אודות הקשר של ירוקים לתרבות של ילידי צפון אמריקה האינדיאנים.
" ציף סיאטל היה אינדיאני, והתרבות האינדיאנית מעניקה לתנועה הסביבתית בכל העולם העולמית השראה רבה משום שהאינדיאנים יודעים לחיות עם הסביבה באיזון ובכבוד לא רק דרך ראש אלא גם דרך הלב " עונה לי אחד מהם.

חיים פלדמן , מגמה ירוקה תל-אביב, סטודנט לגיאוגרפיה והיסטוריה כללית באונ ת"א. 051-272634 רכז קמפיין תל-אביב עיר עם אווירע.

 

 

החלטתו האנטי חברתית - כלכלית של הקבינט החברתי -כלכלי / עו"ד ציפי איסר איציק http://www.yarok.org.il/

החלטת הקבינט החברתי-כלכלי לדחות את המעבר לסולר נקי, דל בגופרית, העומד בתקני "יורו 4", עד ינואר 2005, מהווה ניצחון עצוב לאינטרסים כלכליים פרטיים על פני ההגנה על בריאות הציבור. הקבינט שהכיר בחשיבות השימוש בסולר דל הגופרית ובתרומתו הבריאותית והכלכלית למשק, בחר להיכנע ללחציהן של חברות הדלק ולעכב את כניסתו לשימוש ביותר משנתיים. בהחלטתו זו, תחת ההחלטה המתבקשת של נקיטת צעד מיידי להכנסתו של סולר נקי כחול לבן, המיוצר בישראל, גילה הקבינט החברתי-כלכלי חוסר אחריות חברתית וכלכלית.

שיפור איכות הסולר באמצעות הפחתת אחוז הגופרית בו, הינו גורם מובהק להפחתת פליטת החלקיקים מכלי הרכב. החלקיקים הנפלטים והמרחפים באוויר חודרים באמצעות דרכי הנשימה לגוף וידועים כמחוללי מחלות שונות בדרכי הנשימה ובכללן מחלות סרטן. לפיכך, שיפור איכות הסולר יתרום באופן ישיר להגנה על בריאות הציבור, שהינה ערך חשוב עליו מופקדים חברי הממשלה.

חברות הדלק מייבאות כיום מחו"ל סולר זול יותר, שאינו סולר דל גופרית העומד בתקני "אירו 4", (למרות שסולר זה נמכר כבר בתחנות הדלק באירופה). כפי הנראה, רווחי יותר לחברות הדלק לייבא סולר מחו"ל מאשר לרכוש סולר המיוצר בארץ מבתי הזיקוק. בשלב זה, גם כנראה, אין לחברות הדלק אפשרות לייבא סולר לתחבורה באיכות שווה לסולר דל הגופרית המיוצר בארץ.

לכן, מתוך רצון להגן על רווחיהן, הפעילו חברות הדלק לחץ כבד על חברי הקבינט שלא להורות על שיפור מיידי של איכות הסולר, ובכך לאפשר להן להמשיך ולייבא סולר לתחבורה, גם אם אינו עומד בדרגת האיכות המשופרת של הסולר המיוצר בארץ (סולר דל גופרית), תוצרת כחול לבן.

למרות זיהום האוויר השורר במדינת ישראל, למרות הקורבנות הרבים שהוא גובה, וחרף ריבוי מספר כלי הרכב הנעים על כבישי ארצנו הצפופים, בחרו חברי הקבינט להתעלם מהצורך הברור לזרז את שיפור איכות הדלקים במדינה, למען הקטנת מימדי זיהום האוויר אותו אנו נושמים. במקום לנצל את יכולתם של בתי הזיקוק לספק את הסולר הנקי כבר כעת, החליטו חברי הקבינט לדחות את ביצוע המעבר לסולר הנקי.

בכניעתם לדרישת חברות הדלק גילו חברי הקבינט החברתי, אטימות חברתית וניכור לבוחריהם. שכבות המצוקה המתגוררות בדרך כלל באזורים צפופי אוכלוסין ובסמוך לצירי תחבורה ראשיים, הן אלה שנחשפות יותר מכל לזיהום האוויר, וכפועל יוצא לתחלואות בדרכי הנשימה. שכבות אלה, הן גם השכבות שיקשה עליהן יותר לשאת בעלויות הכרוכות בטיפול הרפואי לו הן זקוקות עקב חשיפתן לזיהום אוויר, וחלקן בשיעור התמותה מזיהום אוויר (שהוא כפול משיעור התמותה מתאונות דרכים) גדול יותר.

גם בהיבט הכלכלי חטא הקבינט החברתי כלכלי לתפקידו לשקול את טובת המשק בכללותו. וכך, במקום שתתקבל החלטה שעתידה היתה להביא להפחתת זיהום האוויר ועלויותיו, יאלץ המשק הישראלי להמשיך ולשאת בנטל העלויות החיצוניות הנובעות מזיהום האוויר החמור השורר במדינה.

זיהום האוויר מטיל על מדינת ישראל נטל כלכלי הנובע מן הצורך במימון הטיפול הרפואי בילדים חולי אסטמה ובקשישים שחלו במחלות בדרכי הנשימה, ובמימון הטיפולים הרפואיים במחלות סרטן בדרכי הנשימה, מאובדן ימי העבודה של נפגעי זיהום האוויר, מהעלייה בשיעור התמותה עקב זיהום האוויר ועוד כהנה וכהנה עלויות. תרומת המעבר לשימוש בסולר דל הגופרית להפחתת עלויות אלה עולה לאין שיעור על תוספת העלות בסך של 8 א"ג לליטר סולר נקי יותר.

לא יהיה זה מפתיע אם נציין כי מחקרים רבים שנעשו בפקולטות לכלכלה בארץ ובעולם, כבר גילו מזמן את אשר נעלם מעיני חברי הקבינט -עלותו של זיהום האוויר, לרבות נזקי הבריאות הכרוכים בו, עולה אלפי מונים על העלות של שיפור איכות הדלק.

ובכלל כדאי אולי להזכיר -לחיי אדם יש ערך ולא רק כלכלי!

מישהו שם לא הבין כנראה שקבינט חברתי וכלכלי חייב לציבור אחריות בתחומי פעילותו, והערכים החברתיים והכלכליים אינם רק כותרות של נאומים ערב הבחירות.

הכותבת היא סמנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין" -האגודה הישראלית להגנת הסביבה.

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשך...

מקורות זיהום האויר בישראל - כתבות ודוחות

זיהום האויר מכלי רכב

זיהום האויר - הגדרות

סקר סיכונים מזיהום אויר

זיהום האויר במפעלי בטון

 

    

last updated 12/2/07 

האתר נבנה ע"י ד"ר חיים חרמון

לאתר אין מטרות מסחריות וכל החומר מובא לטובת הציבור

כל הזכויות שמורות ליוצרים

 

 

האתר מוקדש לאסיר ציון יונתן פולארד הנמק 21 שנה! בכלא האמריקני