זיהום אויר

מקורות זיהום האויר בישראל

נושא זיהום האויר לא קיים באג'נדה של מדינת ישראל, וזאת למרות כי זיהום האויר אחראי למותם של הרבה יותר ישראלים מכל המלחמות ותאונות הדרכים גם יחד. כך למשל על-פי בדיקה שערך המשרד לאיכות הסביבה, ב-60% מהמפעלים שנבדקו ב-2002 נתגלו חריגות ברמת זיהום האוויר. בנוסף נטען כי 1,000 אנשים מתים מדי שנה בגוש-דן מזיהום אוויר. על אף הממצאים, לא מוטלות סנקציות על המפעלים. 

לא הייתי רוצה להאשים דווקא את המשרד לאיכות הסביבה במחדל, במיוחד לאור העובדה כי בד"כ הוא באמת משתדל. אולם החוק (המצומצם) הוא מיושן, אמצעי האכיפה מוגבלים, ולא קל להביא הוכחות מרשיעות לבית המשפט, ובכלל גם אם יתפס העבריין הסביבתי, כמה קנס הוא יקבל? וידו הקצרה של המשרד קצרה מלהושיע. המגמה היום היא להשית אחריות פלילית על המנהלים, אולם הדרך התחיקתית עוד ארוכה. גם חברי הכנסת עסוקים עד מעל הראש הרי עם המצב הביטחוני והמשברים הפוליטיים התכופים, למי יש ראש לנודניקים האלו מהמשרד לאיכות הסביבה.

אז אמרנו שהחוק הוא מיושן, לא מעודכן, ובכלל גם אין תקציב בשביל לכתוב אותו ולפקח עליו. ואם אין פקחים שיאכפו גם את המעט שיש, כל שנותר הוא לפעול בצורה חצי וולונטרית. המשרד עשה מעשה והתקנים המקובלים באירופה תורגמו לעברית. בשנת 1998 נחתמה אמנה בין המשרד לאיכות הסביבה ובין התאחדות התעשיינים, שמגדירה סטנדרטים אירופיים בנוגע לפליטת מזהמים לאוויר. לאמנה הצטרפו כ-140 מפעלים וכן מועצות מקומיות במתכונת וולונטרית ע"י הסכם בין הגופים המזהמים ובין המשרד לאיכות הסביבה.

 חשוב להדגיש: המשרד לאיכות הסביבה מתחייב אמנם בהתייעצות ובשכנוע אולם מבהיר כי הרשויות המזהמות אינן מחוייבות לתקנים שהאמנה קובעת.

 לא להאמין, אולם זה הסיפור האמיתי נכון להיום. זה כמו שהמשטרה המופקדת על החוק תפעל עם 2 ידים קשורות ובמקום, תנסה לשכנע את הנהגים לנהוג לאט או את הגנבים שלא לגנוב.

 אגב, גם אם מפעל נתפס בחריגות של מאות ואלפי אחוזים בפליטת המזהמים לאויר, גם אז המשרד לאיכות הסביבה אינו מסוגל להפעיל את הסמכות המועטה המוקנה לו כנגד העבריין.

 גם הממשלה לא מבינה את חומרת המצב ומעדיפה להעלים עין או להיכנע בשמחה לגופים משקיים גדולים שהאינטרס שלהם מנוגד לזה של טובת הציבור.

 ולנישה הזאת נכנסים אזרחים שאכפת להם ואשר פועלים במסגרת עמותות וארגונים "ירוקים" כדי לקדם את הנושא האקולוגי.

 עמותת אדם טבע ודין היא אחת מהן. ובאתרה http://www.yarok.org.il/ היא מציגה מחקרים החושפים את קצה הקרחון בשערורייה הזאת של איכות האויר, האדמה ועוד שכולם מופקדים בדין בידיה של הממשלה.

 המאמרים מתמקדים בשתי נקודות מרכזיות: האחת תוקפת את ההפקרות באי יישום החוק כאשר הממשלה אינה מפעילה את סמכותה בכדי לאכוף את החוק הקיים למניעת זיהום האויר. והשניה מתייחסת למקורות המזהמים באויר (כלי רכב, תחנות כח) אותו עלינו לנשום, ומה הסכנה הבריאותית הכרוכה בזיהום .

אדם טבע ודין הבוקר בבג"צ, נגד אריאל שרון, בנימין נתניהו, יהודית נאות ויוסף פריצקי :
בזבזנותם של ראש הממשלה ושריו, מהווה עבירה פלילית ופגיעה חמורה באיכות הסביבה בישראל

אדם טבע ודין הגישה הבוקר, 28.3.04, בג"צ נגד ראש הממשלה אריאל שרון, שר האוצר בנימין נתניהו, שר התשתיות יוסף פריצקי והשרה לאיכות הסביבה, יהודית נאות. בעתירתה נגד השרים, טוענת אדם טבע ודין, כי בימים בהם שר האוצר, וראש הממשלה, מובילים מהלכים של קיצוצים כואבים בתקציב, הם עצמם אינם מקיימים את החוק המחייב חסכון באנרגיה, שיכול היה להעשיר את קופת המדינה ואת אזרחי ישראל במיליוני שקלים. האבסורד הוא, שהקיצוצים הנוכחיים בתקציב, פוגעים באוכלוסיות המוחלשות, בעוד משרדי הממשלה נוהגים בבזבזנות המנוגדת לחוק. פוטנציאל שימור האנרגיה במשרדי הממשלה מגיע ל- 30% שמשמעותו, חיסכון של מיליוני שקלים לקופת המדינה וצמצום משמעותי של זיהום האוויר. חוק מקורות האנרגיה, שנחקק בשנת 1989, קובע כי לכל צרכן אנרגיה גדול יש למנות אחראי לקידום צריכה יעילה של אנרגיה. על פי החוק, אחת לחמש שנים, יבוצע בכל גוף כזה במשק הישראלי, סקר פוטנציאל שימור אנרגיה וכך תיחסך למדינה בזבזנות מיותרת של כספי ציבור ואנרגיה. הכנסת, שבעצמה אינה מקיימת את החוק, הטילה אחריות פלילית על גוף, שאינו מקיים את חובותיו בנושא זה.
מסקר פוטנציאל שימור אנרגיה שנערך במשכן הכנסת, למשל, התגלה כי רק בשנת 1997 יכלה הכנסת לחסוך למעלה ממיליון שקל לקופת המדינה . בחיסכון ושימור אנרגיה, באמצעים של התייעלות וניצול מושכל של משאבי האנרגיה, יש כדי להביא לחיסכון כולל במדינת ישראל, של מיליארד דולר בשנה!. בבג"צ קובעת אדם טבע ודין, שממשלת ישראל וכנסת ישראל , הן בחזקת נאה דורש אך לא נאה מקיים. משרד רוה"מ, משרדי הממשלה, ויחידות הסמך שלהם (צה"ל, בתי חולים, המשטרה ועוד..), אינם מקיימים את הוראת החוק ועוברים בכך עבירה פלילית. אדם טבע ודין, פנתה לפני כחודש לשר התשתיות יוסף פריצקי, בדרישה לאכוף את החוק על מוסדות המדינה אך השר פריצקי הסביר שהחוק שחל על המשק, אינו חל על ממשלת ישראל.
אט"ד פנתה גם לראש הממשלה מר שרון, לשר האוצר בנימין נתניהו ולשאר שרי הממשלה והם עודכנו כי אופן התנהלותם מהווה עבירה על החוק ואט"ד רואה עצמה חופשית לפעול נגדם בבתי המשפט.
לנוכח עמדת הממשלה הפוטרת את עצמה מעולו של החוק, שלא כדין, פנתה הבוקר אדם טבע ודין נגדם בבג"צ, על מנת שיסבירו, מדוע הם אינם מחילים את החוק על משרדי הממשלה שבאחריותם.
מיד עם הגשת הבג"צ אמר דובר אט"ד דקל שחרור: "אם הייתה פועלת הממשלה על פי הוראות החוק, היו מתבצעים סקרי שימור אנרגיה בכל רשויות המדינה לרבות בתי החולים, שירות בתי הסוהר ואף בלשכותיהם של השרים, וכך היו נחסכים מיליונים למשלם המיסים. לו היו רשויות המדינה ומשרדי הממשלה ממלאים את חובותיהם על פי חוק", הוסיף שחרור, "כמו כל צרכן אנרגיה גדול במדינה, היה פוחת הצורך ביצור חשמל וכפועל יוצא הייתה קטנה פליטת חומרים מזהמים לאוויר. התנהלות הממשלה מגדילה את זיהום האוויר ומבזבזת למדינת ישראל כספים רבים שאין לה. התנערותן של רשויות המדינה מחובתן לחסוך באנרגיה, לא רק שהינה מנוגדת לחוק, אלא יש בה גם כדי להצביע על ניתוק ממצוקתן של שכבות אוכלוסיה רחבות וניכור מבעיית העוני הסביבתי, ממנה סובלת מדינת ישראל".

מקורות זיהום האויר - 2001 - ד"ר גאולה שרף

http://www.yarok.org.il/inerAct.asp?A=PA&ID=45&P=p1

העלייה ברמת החיים וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון, הביאו לעלייה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה. התוצאה: עלייה גדולה בפליטת מזהמי אויר לאטמוספירה והרעה משמעותית באיכות האויר בישראל. דבר אחד ברור: זיהום האויר ילך ויחמיר אם לא ינקטו צעדים דחופים לטיפול הנושא.
המקורות נייחים:
המזהם הראשי - תחנות כוח

את מקורות פליטה של מזהמי האוויר נהוג לחלק למקורות נייחים (תעשייה ותחנות כוח) ולמקורות ניידים - כלי רכב. המקור הנייח העיקרי לפליטת מזהמי אוויר בארץ הן תחנות הכוח של חברת החשמל. לכלל מערך יצור החשמל בארץ יש יכולת יצור נקובה של 8,874 מגוו"ט. מתקני הייצור העיקריים נמצאים בחדרה (2,500 מגוו"ט), באשקלון (1,700 מגוו"ט), באשדוד (1,206 מגוו"ט), בתל אביב (528 מגוו"ט) ובחיפה (426 מגוו"ט). בנוסף, קיימות טורבינות גז סילוניות ותעשייתיות במספר אתרים ברחבי הארץ (2,398 מגוו"ט). מתחנות הכוח הללו נפלטים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים. תרומת תחנות הכוח לזיהום האוויר בישראל: כ- 75% מהפליטה השנתית הכללית של גופרית דו-חמצנית, כ40%- מפליטת תחמוצות חנקן 37%- מפליטת החלקיקים מדי שנה.
דרושה בדחיפות חקיקה כוללת וברורה
הפתרונות הקיימים כיום בתחנות הכוח בארץ, אינם עומדים בסטנדרטים שקבעה הקהילה האירופית. הפתרונות בישראל כוללים ארובות גבוהות, שימוש בפחם דל גופרית (בחדרה ובאשקלון) ומערכות בקרה לסירוגין, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים. פתרונות אלו היו מקובלים במדינות המפותחות עד שנות ה70-. אבל משהתבררה תופעת ההסעה למרחוק של מזהמי אוויר ותרומת הגופרית הדו-חמצנית לגשם החומצי, השתנתה הגישה בנושא זה לחלוטין. היום, אמנות בינלאומיות דורשות ביצוע הפחתה של 20% בכמויות פליטת גופרית דו-חמצנית לאטמוספירה עד שנת 2000, לעומת הכמות ב1980-. למטרה זו הוקמו במדינות המפותחות מאות מתקנים מיוחדים לסילוק (סולקנים)SO2 מגזי הפליטה. מתקני הסילוק מונעים למעלה מ90%- מפליטת הגופרית הדו-חמצנית. בארץ נמצא מתקן אחד כזה בשלבי בנייה ויופעל תוך מספר חודשים בתחנת הכוח החדשה באשקלון. אין בארץ תקינה הקובעת באופן ברור את רמות הפליטה המותרות ואת תקני הפליטה למפעלי תעשייה, והם נקבעים באמצעות צווים אישיים וכחלק מהתנאים ברשיון העסק. יש צורך בחקיקה כוללת וברורה, הקובעת את המותר והאסור לגבי פליטת מזהמי אוויר, כדוגמת חוק אוויר נקי בארה"ב. עד אז, יש לאמץ ולאכוף את תקני הפליטה המקובלים באירופה לתחנות כוח ולתעשייה, תקנים שכיום נוטים להסתמך עליהם בארץ באופן חלקי. בכך, תקטן באופן משמעותי פליטת מזהמי האוויר הנובעים ממקורות נייחים. בינואר 98 נחתמה אמנה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ליישום תקנים בדבר פליטת מזהמים לאוויר. האמנה וולונטרית ואינה מחייבת את כלל התעשייה ואף לא את המפעלים חברי ההתאחדות עצמם, למעט מפעלים שהצטרפו אליה מרצון.
מקורות ניידים:
כלי רכב – פליטת תערובת מזהמים פעילים לאטמוספירה כלי הרכב בארץ גורמים לזיהום אוויר בעייתי אף יותר מזה הנגרם ממקורות נייחים. הסיבה לכך היא, שהמזהמים נפלטים בגובה נמוך, ואפשרות המהילה שלהם באטמוספירה מוגבלת יחסית לפליטה מארובות גבוהות. בנוסף, תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב היא ראקטיבית במיוחד, ומהווה גורם עיקרי ביצירת זיהום אוויר פוטוכימי, זיהום המתבטא ביצירת רמות אוזון (O3) גבוהות. בעיות זיהום האוויר מתחבורה חמורות במיוחד בנתיבי תחבורה ראשיים ובמרכזי הערים. בגוש דן, במרכז ירושלים ובחיפה נמדדו בשנה האחרונות מאות חריגות מתקני הסביבה וריכוזים מדאיגים של תחמוצות חנקן, עד פי 3 מהתקן! הדבר מעלה משמעותית את האפשרות לסכנות בריאותיות חמורות, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, כילדים וקשישים, ובקרב אנשים הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה. הקטנת פליטת המזהמים מכלי רכב עם מנועי בנזין נעשית כיום באמצעות ממירים קטליטים. זמן הפעולה של ממיר קטליטי מוערך בכ150-200- אלף ק"מ, ואף פחות מזה בארץ, בגלל איכות הדלק הירודה. יעילות הממיר הקטליטי גם פוחתת עם הזמן, ולאחר 80 אלף ק"מ, מגיעה לכ50%- מהיעילות המקורית.
הפתרונות: הקמת מערכת הסעת המונים, הגבלת התנועה, מודל לחיזוי הזיהום
כדי לפעול לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב, נדרשת כיום פעול מקבילה במספר כיוונים:
1. הפתרון החשוב ביותר הוא שינוי סדרי העדיפויות. שינוי זה מחייב עידוד התחבורה הציבורית, באמצעות הרחבת רשת מסילות הברזל והקמת מערכת יעילה של הסעת המונים, בשלב ראשון בגוש דן. כל שיפור בתחבורה הציבורית יתבטא בצמצום כלי הרכב הפרטיים ובהפחתת פליטות המזהמים. עידוד הגדלת הנפח של התחבורה הציבורית משמעו גם עידודה לנקוט בצעדים להפיכתה לבלתי מזהמת. אגודת אדם טבע ודין עתרה לבג"ץ במטרה לחייב את התקנתם של אמצעים למניעת זיהום אוויר באוטובוסים של הקואופרטיבים הגדולים אגד ודן, ולחייבם להשתמש בסולר נקי (סיטי דיזל).
2. שיפור איכות הדלקים והתאמתם לתקנים המקובלים במדינות אירופה וארה"ב. נציג אדם טבע ודין משתתף בוועדת המומחים המקדמת את התאמת איכות הדלקים למקובל בעולם.
3. מעבר להנעה בדלקים אלטרנטיביים, כגון חשמל וגז, שהם דלקים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר נמוך בהשוואה לדלקים המשווקים כיום.
4. מניעת זיהום אוויר מהרכב הבודד - יש לשנות את תקנות התעבורה ולהסדיר מחדש את תקני הפליטה למזהמי אוויר הנפלטים מכלי הרכב. לתחמוצות חנקן - אחד המרכיבים הבעייתיים בזיהום אוויר מכלי רכב - אין היום תקן פליטה. אגודת אדם טבע ודין עתרה לבג"ץ במטרה לגרום להתקנת תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), שמטרתן אכיפת תקני פליטה עדכניים על כלי רכב בשולי הדרכים.
5. מידע לציבור הרחב - יש לדאוג לכך שהמידע על זיהום אוויר יגיע לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר, כדי שהציבור יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם. לשם כך יש להרחיב את מערך הניטור (מדידת זיהום האוויר) הקיים, ולערוך ניטור בקרבת מוקדים של עומסי תנועה. בנוסף, יש להעביר את נתוני הניטור לגורמים היכולים להביאם לידיעת הציבור בזמן אמיתי, כמו רשתות הרדיו למשל. כיום נתונים אלה מתפרסמים רק בדיעבד. כמו כן, יש להפעיל מערכת לחיזוי זיהום אוויר, לפי התנאים המטאורולוגיים הצפויים. מודל כזה, הקיים במקומות רבים בעולם, יכול לחזות את זיהום האוויר הצפוי ברמת דיוק של שעות ודרגות חומרה. החיזוי יאפשר לכל תושב לנקוט צעדים ברמה האישית (הימנעות משהייה במקום בו צפוי הזיהום, ובשעה שבה הוא צפוי). כן יאפשר החיזוי נקיטה של צעדי מניעה על ידי הרשויות המקומיות, כגון הגבלת תנועת רכב כבד באזורים בעייתיים.
6. נקיטת אמצעים על ידי הרשויות לצמצום זיהום האוויר - בהסתמך על המידע בדבר קיום זיהום אוויר, והיכולת לחזות זיהום עתידי, יוכלו הרשויות השונות (עיריות, המפקח על התעבורה) לנקוט באמצעים שונים, כמו הגבלת תנועה לפי שעות או סוגי כלי הרכב. כל הפתרונות הללו צריכים, כמובן, להיות מגובים בחקיקה .
היעד – חוק אוויר נקי
מעבר לשינויים הדרושים בחוקים קיימים בנושאי איכות האוויר, ראוי להסדיר נושא חשוב זה באופן כולל ומקיף, ולחוקק גם בישראל חוק אוויר נקי, שמטרתו שמירה על איכות האוויר. במסגרת חוק זה: * יעודכנו תקני הסביבה הקיימים משנת 92 ויתווספו תקנים למזהמים נוספים. * יקבעו תקני פליטה של מזהמי אוויר לתעשייה ולתחנות כוח, וכן לכלי רכב לסוגיהם. * יוסדר נושא פרסום תחזית איכות האוויר. * תשופר איכותו של הדלק המשווק לתחבורה, במיוחד זה המשווק לתחבורה הציבורית ולמובילים הגדולים. * יטופל נושא פליטות אדי הדלק. כל מערכות השינוע של הדלק יחויבו בהתקנת מערכות משוב. * יוגבל הייצור והשימוש בחומרים בעלי פוטנציאל של פגיעה אזורית וגלובלית. *תופעל תוכנית לניהול תחבורתי בערים הצפופות, שתאפשר לרשויות להגביל את תנועת כלי הרכב ולצמצם את זיהום האוויר בתחומן. * יוקם מערך אכיפה מסודר ואפקטיבי.

האוויר הזה הורג אותך

http://www.yarok.org.il/inerAct.asp?A=RE&ID=15&P=p1

2000 מחקרים בארץ ובחו"ל מוכיחים קשר ברור בין זיהום אוויר למחלות בדרכי הנשימה, אסטמה בקרב ילדים ועליה בתמותה.
בישראל נרשמת בשנים האחרונות עליה מדאיגה בפליטות מזהמי אוויר .דבר אחד ברור: אם לא ינקטו בארץ פעולות נכונות לטיפול בנושא, זיהום האוויר ילך ויחמיר, ואיתו יגדלו גם התחלואה והתמותה העלייה ברמת החיים, וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון, הביאו לעליה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה.
צריכת החשמל הוכפלה בעשור האחרון, וכן הוכפל גם מספר כלי הרכב, העומד על כמיליון ו800- אלף כלי רכב הנעים כיום בכבישי הארץ. התוצאה: עליה גדולה בפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה והרעה משמעותית באיכות האוויר בישראל. המזהם הראשי - תחנות כוח המקור העיקרי לפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה בארץ, הן תחנות הכוח של חברת החשמל.

מזהמי האוויר העיקריים הנפלטים מתחנות הכוח הם גופרית דו-חמצנית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. כמחצית מהפליטה הכללית השנתית של גופרית דו-חמצנית, 43% מהפליטה הכללית השנתית של תחמוצות חנקן ו27%- מהפליטה הכללית השנתית של חלקיקים, נובעים מיצור חשמל.
מתקני היצור העיקריים ממוקמים בחדרה, באשקלון, באשדוד, בתל אביב ובחיפה, וכן קיימות טורבינות גז במספר אתרים ברחבי הארץ. מניעת פליטת מזהמים - פתרונות מיושנים למרות היותם מקור עיקרי לזיהום האוויר בישראל, בתחנות הכוח עדיין לא קיימים פתרונות מספקים להפחתת הזיהום.
הפתרונות הקיימים כיום בארץ למניעת פליטת גופרית דו-חמצנית מתחנות כוח, כוללים ארובות גבוהות, שימוש בפחם דל גופרית והפעלת מערכות בקרה לסירוגין, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים.
פתרונות אלה מיושנים והיו מקובלים במדינות המפותחות עד שנות השבעים. כיום משתמשים במדינות אלו במתקנים לסילוק גופרית דו-חמצנית מגזי הפליטה, המונעים כ- 90% מפליטתו.
יודגש, כי בארץ אין אפילו מתקן אחד כזה! אשר להפחתת פליטת תחמוצות חנקן מתחנות כוח, אין עדיין טכנולוגיה יעילה וישימה כלכלית, כפי שקיימת לגבי גופרית דו-חמצנית.
עם זאת, גם כאן ניתן לצמצם את פל