מה יש לעשות בשביל להפסיק לעשן? בשנת 1983 קיבלה הכנסת
את חוק הגבלת
עישון במקומות ציבוריים, החוק התאפשר
בזכות קמפיין ציבורי נרחב כנגד העישון
וזאת לאחר שהציבור השתכנע כי העישון מאוד
מזיק למעשנים ולמעשנים "מיד שניה" (אלו
הנושמים את העשן של האחרים) במידה שווה. על
פי נתוני האגודה
למלחמה בסרטן יותר מ 28% מהאוכלוסייה
הבוגרת היהודית בישראל מעשנת. מדי שנה
מתים מעישון בישראל 10,000 איש. בין הקרבנות
גם 1500
איש שעישנו בעל כרחם את עשן חבריהם. ישנן אוכלוסיות
הרגישות יותר מהאחרים לעישון
למשל נשים
וחולי הסוכרת,
והם צריכים להיזהר כפל כפליים. מעבר
לסיכון לחלות במחלות נוראות, כמעט כל
המעשנים סובלים מירידה
משמעותית באיכות החיים, ירידה בכושר
הגופני, בעיות בנשימה ומחלות בכלי הדם, עד
כי לרבים מהם חייהם אינם חיים. העישון, בנוסף להיותו
קטלני פי עשר מתאונות הדרכים, הוא אחראי
לקיצור תוחלת החיים ופגיעה בבריאות של
מאות אלפים נוספים. האבסורד הוא שמחיר
הצלתם של נפגעי העישון נמוך משמעותית
מההשקעה הנדרשת לשיפור הבטיחות בכבישים
למשל. מילת הקסם במלחמה בעישון היא החינוך.
אם החינוך יצליח באמת להרחיק את הילדים
מסכנת העישון, רבים יהיו חייבים את חייהם
למערכת. ואין צורך להזכיר כי מדובר על
הילדים שלנו, שהם הדבר הכי יקר שיש לנו. כל הורה או מורה שיש לו
הזדמנות לשוחח עם הילדים,
חייב להביא לתודעתם כי הסיגריה היא עסקה
לכל החיים. הדרך היחידה שלא ליפול ברשתה
היא פשוט לא להתחיל בכלל, כי ברגע שהילד
כבר לוקח את הסיגריה השנייה, רבים
הסיכויים כי בצעד זה הוא חרץ את גורלו לכל
החיים. וכאן גם חשוב להדגיש כי מחלת העישון
נבדלת משאר המחלות בכך שהיא כולה מעשה ידי
אדם וניתן בקלות למנוע אותה! מה מביא
את הילד להתמכר? בגיל צעיר
אנו יותר פגיעים להתמכרות לעישון. מבחינה
פיזיולוגית, בגילאים אלו המוח
הצעיר לא מסוגל להתרגל לכימיקלים ולכן
אפקט ההתמכרות חזק יותר. ואילו מבחינה
נפשית, אין לילדים את היכולת להבין את
חומרת הצעד הזה של העישון. מבחינתם ההרגל
מתחיל כצורך חברתי ומהר מאוד הופך
להתמכרות פיזיולוגית. ולכן ככל שמתחילים
מוקדם יותר, כך
גדלים הסיכויים להתמכרות קשה יותר, וכן
גדלים הסיכונים שההתמכרות תעבור מהר מאוד
גם לסמים. מה העלות
האמיתי של חפיסת סיגריות למדינה?
הסיגריות הם זולות מאוד, מחירן שווה לכל
נפש, אבל נמצא כי המחיר האמיתי של חפיסת
סיגריות למדינה הוא כ-30 שקלים (כפול ממחיר
החפיסה בחנות). כאשר במחיר זה כלולים
עלויות הטיפולים הרפואיים וכן איבוד ימי
העבודה למשק, כך נמצא במחקר
שנערך בארה"ב. יוצא אם כן שהמדינה משלמת
בערך 15,000 שקלים לשנה לכל מעשן. מה
עושה המערכת על מנת לצמצם את העישון?
מבדיקה שעשיתי ראיתי כי למשרד החינוך ישנן
תכניות מעולות למלחמה בעישון. כבר מגיל
הגן יש תוכניות ועד סוף תקופת הלימודים. חוזר
המנכ"ל, מציג דו"ח מלומד המשקף היטב
את החומרה שבה רואה מערכת החינוך את
העישון, ומפרט את הדרכים למניעתה. משרד
החינוך גם מייעד את עובדי השירות
הפסיכולוגי הייעוצי ליישם את תכניות
המשרד. אבל הכוונות הטובות לא
מספיקות מול הקיצוצים המתמשכים בתקציב
החינוך. וכך התוכנית לא מיושמת על פי הנדרש
בחוזר המנכ"ל, כי ישנם סדרי עדיפויות
והמלחמה בעישון לא נמצא בראש הרשימה, גם לא
באמצע. אין די מורים, אין שעות הוראה,
ולפסיכולוגים של משרד החינוך לא נותר אלא
לבצע מלחמת מאסף קודם כל נגד כניסת הסמים
לבתי הספר, וכך הפעולות למניעת העישון
נדחקו מפני הסמים ברשימת סדרי העדיפויות.
גם אם המערכת משקיעה בימי סדנא שנתיים
למניעת העישון, אלו מועברים בחטף, ולא תמיד
משאירים את רישומים אצל התלמידים. אבל גם
אם אין הסברה ברמה מקצועית, אסור לוותר על
ההסברה היום יומית נגד העישון שהיא הצעד
היעיל ביותר מבחינה חינוכית למניעת עישון.
יחד עם זאת, עובדת קיומם של פינות העישון (הזולות)
בחלק מבתי הספר, גורמת לנזק משמעותי נוסף
במאמץ נגד העישון. כאן עומדת לרועץ הגישה
הליברלית אותה מפגינים מנהלים רבים שאינם
מתערבים והנוטים להשאיר את נושא העישון
לשיקוליו האינדיבידואליים של התלמיד. במלחמה בסמים "המסוכנים",
משקיעים יותר ויש גם יותר הצלחות. רואים
שיש יותר פעילות חינוכית, התלמידים שומעים
הרצאות של מומחים, וכן הרצאות של מכורים
שנגמלו הלוקחים חלק במסע נגד הסמים ("אני
לא שם על הסם"). אולם
ניתן לומר כי יש כאן ניצחון פירוס: לכאורה
ההצלחה במאבק בסמים מכשילה את המאבק
בעישון. כשמצביעים על הסמים כבעיה המרכזית,
יוצא שהסיגריות הם "בסדר", בעוד שבאמת
הסיגריות הרבה יותר מסוכנות מהסמים. עם קצת מחשבה, היינו
מגיעים בקלות לתובנה כי המלחמה הטובה
ביותר נגד הסמים צריכה להתחיל ולהסתיים
בסיגריות. רבים מהמכורים, החלו בסיגריות
"לגיטימיות". קל יותר להגיע לסם לאחר
שהסיגריה כבר אינה מספקת את הריגושים
והדרישה היא למשהו חזק יותר.
לעומת זאת, אם היינו מצליחים להחדיר
לנוער כל בוקר, כי הסיגריה היא פשוט רעל
מזוקק, מן הסתם גם הרעיון להתנסות במשהו
חזק יותר היה מתפוגג. מסתבר כי יש קשר הפוך
בין רמת האינטליגנציה ובין העישון והסם.
נכון שההתמכרות לעישון מתחילה כתופעה
חברתית, אבל ככל שהנוער משכיל יותר, ויודע
יותר, כך הוא פחות מושפע מהלחץ החברתי, וכך
הוא מבין את הסכנה שבעישון. אסור להשתהות
במלחמה בעישון, יש להתחיל מכיתות נמוכות
בפעולות יומיומיות. כי מי שכבר התמכר
לעישון, גם הפעלת שיטת הלם של התעמולה
הויזואלית עם המראות הקשים, לא יעזרו לו
להיגמל. להפך, הם רק יגבירו את תסכולו של
המעשן ולכל היותר הוא יתנחם בעוד סיגריה.
למרבה הצער, רק אירועים טראומתיים כמו
כשחוטפים את המחלה או כשאדם קרוב נפגע,
יוצרים אפקט פחד החודר ומקעקע את ההגנה
האחרונה של "לי זה לא יקרה". נכון להיום, המצב הוא
שרבים מהצעירים לא נותנים לעובדות לבלבל
להם את המוח וכשעדיין ניתן למנוע את
העישון, מעט נעשה, בעוד שהריגושים
מהסיגריה הראשונה והשנייה חזקים בהרבה
מהתעמולה נגד. בגיל ההתבגרות הילדים
נחשפים רק לצד של הזוהר בעישון בלא שרכשו
עדיין מנגנוני הגנה נגד התמכרות לעישון. המטרה צריכה להיות אפס אחוז מעשנים (!!!) בקרב בוגרי בתי הספר. לשם כך יש לפצוח בתעמולה אינטנסיבית נגד העישון שהנה צעד הנכון לכל זמן ולכל מקום, ויש להתחיל זאת מהאוכלוסיות הפגיעות והחשופות ביותר לסכנת העישון – הילדים עוד בגילאי בית הספר היסודי. צריך לעשות זאת בתכנית מסודרת המשולבת בהסברת הצדדים הפיזיולוגיים תוך שילוב לימוד בנושאים סביבתיים-אקולוגיים. אני מציע להתחיל בהרצאות של הסברה כללית לכיתות ו'-ז', וכן להמשיך בתכנית לימודים מסודרת ובה לפחות שעתיים בשבוע למשך שלוש שנים לכיתות ח' ט' י'. התכנית תכלול לימודי סביבה והשפעת הזיהום הגלובלי (או המקומי) על הסביבה, וגם לימודי גוף האדם והשפעת איכות הסביבה והעישון על תפקוד איברים בגוף האדם בפרט והחי בכלל, וכן שיעורים להגברת המודעות לנושאי המיחזור (כולל המנגנון הכימי והביולוגי של חומרים מתכלים) שכה משפיעים על עתיד כדור הארץ. כל השקעה מצד המדינה בתכנית תוכח בסופו של דבר כמשתלמת מכל הבחינות: גם לרווחת הציבור וגם לתקציב המדינה. ואם מזכירים את השפעת
החינוך, מעניין שנגע העישון בקרב ציבור
הכיפות הסרוגות נמוך משמעותית בהשוואה
לכלל האוכלוסייה. דבר זה ניתן לייחס גם
לחינוך איכותי יותר, ואולי גם לציוויים
דתיים כמו "ונשמרתם לנפשותיכם" האוסר
את העישון מדין
תורה. מבחינה פסיכולוגית
צריך להבין את הראש של הנוער הנמשך לעישון:
קודם כל הרצון להתקבל בחברה, ובתת מודע-
המעשן הפוטנציאלי רוצה להראות כי הוא חזק,
לא מפחד מהמוות. דווקא מהסיבה הזאת
התעמולה נגד עישון המתבססת על תמונות קשות,
לא מדברת אל אותם צעירים "אלמותיים"
ועלולה דווקא להוות עבורם תמריץ לעשן. היום המדינה מפעילה
מדיניות נחושה יותר במלחמה בעישון, בעיקר
בקרב בני הנוער, כפי שבא לידי ביטוי בחוק
האוסר על מכירת טבק לבני נוער. אולם עדיין
הסיגריות זמינות לנוער כמו שהאלכוהול
נשאר זמין למרות החוק. לא רחוק היום בו
נשאל את עצמנו מדוע לא עשינו די בכדי להטיל
איסור גורף על העישון. זה מתחיל להיות
המחדל של המאה. כשמדברים על פעולות
נגד עישון, עלינו להתמודד קודם כל עם השאלה
של חירות הפרט מול החוק המגביל עישון.
התשובה אינה פשוטה כי יש לעשות הכל על מנת
שלא להתערב בחיים הפרטיים של האנשים, אבל
זה נכון עד לגבול שמעבר לו הציבור יוצא
פגוע. כאן ישנה הסכמה גורפת כי על המדינה
להתערב ולהציב קווים אדומים בפני החופש
לעשן. אבל החכם יודע שקודם אסור להיכנס
לבוץ, ע"י פעולות שישכנעו את המעשנים
הפוטנציאלים שלא להתחיל עשן, זה עדיף על
הטלת חוקים מגבילים. למדינה יש היום די
סמכויות לפעול, ולפעמים הם מופעלים בצורה
דרקונית נגד פרטים המאיימים לסכן את חייהם
למשל. לכן יהיה חכם יותר להשקיע בהסברה
ואיסור על הפצת חומרים רעילים כמו סיגריות.
ואם בכל זאת ישנם אנשים שאינם מסוגלים בלי,
על המדינה לספק להם את הסם (סיגריות, תחליף
סמים) חינם אין כסף בהתאם להמלצת רופא.במטרה
להביא לגמילה. לפעמים עולה בי מחשבת
צינית שאולי יש פקידים במנגנון המדינה
שבסתר ליבם דווקא כן רוצים בהגדלת מספר
המעשנים. שהרי ככל שתקטן תוחלת החיים,
המדינה תחסוך מיליארדים מכספי הקצבאות
והפנסיות. לדעתי,
כל עוד שליחי הציבור אינם פועלים בנחישות
נגד העישון, הם מועלים בתפקידם ולא יוכלו
לרחוץ בניקיון כפיהם כשתוצאות המחדל
יזעקו לשמיים. פעילויות
משרד החינוך משרד
החינוך- שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י)
קישורים הכל על ניקוטין
(וגם על שאר הסמים)
האגודה
למלחמה בסרטן. מממנת מסעות הסברה בנושא
מניעת עישון בבי"ס ברחבי הארץ.
מכוני
גמילה
|
||||||
